גוף הפיקוח האתי של קרן העושר של נורווגיה – שגובהה 1.9 טריליון דולר – בוחן את מדיניות הבנקים הישראליים בכל הנוגע למתן ערבויות למתנחלים הבונים בתים בגדה המערבית, במסגרת בדיקה שעשויה להוביל להוצאת מניות בשווי של 500 מיליון דולר מהקרן.

עם זאת, המועצה לאתיקה, גוף ציבורי שהוקם על ידי משרד האוצר, החליטה שלא להתנגד להשקעות הקרן בפלטפורמות כמו Airbnb שמציעות נכסים להשכרה בהתנחלויות.

המועצה בודקת אם החברות הכלולות בתיק ההשקעות של קרן העושר הגדולה בעולם עומדות בקווים המנחים האתיים שקבע הפרלמנט הנורווגי.

ההתנחלות עלי בנפת בנימין בגדה המערבית (צילום: שריה דיאמנט/פלאש90)

בריאיון לרויטרס ב־22 במאי אמר יושב ראש המועצה סוון ריכרד ברנדטסג כי המועצה בוחנת את אופן מתן הערבויות של בנקים ישראליים – ערבויות שמגנות על כספם של מתנחלים ישראלים במקרה שהחברה שבונה את ביתם בגדה תקרוס.

הוא הוסיף כי נבחנים גם נושאים נוספים, אך זהו המידע שמתועד היטב בשלב זה. הוא סירב לומר כמה זמן תימשך הבדיקה.

ברנדטסג לא נקב בשמות הבנקים, אך נכון לסוף 2024 החזיקה הקרן בכחמש מיליארד קרונות (500 מיליון דולר) במניות חמשת הבנקים הגדולים בישראל – עלייה של 62% בתוך שנה, לפי הנתונים האחרונים.

הבנקים – הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי – לא השיבו לבקשת תגובה.

מאז 2020 הבנקים האלה נכללים ברשימת חברות הקשורות להתנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים שגיבשה משלחת של האו"ם שבחנה את השלכות הפעילות הזו על זכויות הפלסטינים.

בשנה וחצי האחרונות גוברת הדאגה בקרב משקיעים ברחבי העולם לנוכח המתקפה הישראלית שגרמה למותם של יותר מ־50 אלף פלסטינים ולהרס רחב היקף ברצועת עזה, כתגובה למתקפת חמאס שבה נהרגו יותר מ־1,200 ישראלים.

אתר בנייה ליחידות דיור חדשות בהתנחלות נוה דניאל בגוש עציון, 18 ביוני 2023 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

כ־700 אלף מתנחלים ישראלים חיים כיום בקרב 2.7 מיליון פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.

חלק מההתנחלויות גובלות באזורים פלסטיניים, וחברות ישראליות מסוימות מספקות שירותים לשתי האוכלוסיות.

בית הדין העליון של האו"ם קבע בשנה שעברה כי ההתנחלויות הישראליות שהוקמו בשטחים שנכבשו ב־1967 הן בלתי חוקיות – פסיקה שישראל דחתה בטענה כי היא "שגויה מיסודה", תוך הסתמכות על קשרים היסטוריים ותנ"כיים לאזור.

שירותי אירוח בהתנחלויות

באמצע 2024 פתחה המועצה לאתיקה בבדיקה חדשה של השקעות הקשורות לגדה ולעזה.

היא בחנה 65 חברות, אך המליצה על הוצאת השקעות משתי חברות בלבד – רשת תחנות הדלק פז וחברת התקשורת בזק – מה שהוביל למכירת מניות.
המועצה בדקה גם חברות בינלאומיות כדי לבחון אם פעילותן בגדה המערבית עומדת בקווים המנחים.

תחנת דלק של חברת פז (צילום: פלאש 90)

בין החברות שנבדקו נמנות פלטפורמות האירוח Airbnb, Booking.com, TripAdvisor ו־Expedia, שמופיעות ברשימת האו"ם ומחזיקות בהשקעות בהיקף כולל של כ־3 מיליארד דולר מתיק הקרן, אולם המועצה לא תמליץ להכניס אותן לרשימת מעקב או למכירה, כך אמרה אלי אנה לונד, ראשת המזכירות של המועצה, בריאיון המשותף.

"לפעילות החברה צריכה להיות השפעה כלשהי על ההפרה (האתית)", אמרה. "קשר בלבד אינו מספיק – צריך שתהיה תרומה ממשית להפרה".

המלצות המועצה מועברות לבנק המרכזי, שאינו מחויב ליישמן, אך לרוב עושה זאת.

אם מתקבלת החלטה על מכירת השקעות, היא מתבצעת בהדרגה כדי לא לעורר תגובת שוק – ורק לאחר מכן מפורסמת.

פעילים פרו־פלסטינים טוענים כי המועצה מציבה רף גבוה מדי להמלצות על מכירה, וכי על ממשלת נורווגיה להורות לקרן להפסיק כל השקעה בישראל – כפי שעשתה ב־2022 מול רוסיה, שלושה ימים לאחר פלישתה לאוקראינה.

עם זאת, רוב חברי הפרלמנט תומכים בגישת המועצה, וצפויים לאשרר מחר את החלטת ועדת הכספים שלא להורות על חרם גורף.