ייצוא הנשק ואמצעי הלחימה של ישראל הגיע לשיא שנתי חדש ב־2024 – זו השנה הרביעית ברציפות – והסתכם בכמעט פי שניים מסך הייצוא לפני חמש שנים, כך על פי נתוני משרד הביטחון שפורסמו היום.

האגף לייצוא ביטחוני (סיבט) במשרד הביטחון מסר כי ייצוא אמצעי הלחימה הגיע אשתקד ל־14.8 מיליארד דולר, לעומת 13 מיליארד ב־2023 – שגם אז היה שיא. בשנים 2020-2018 נעו המספרים בין 7.5 ל־8.5 מיליארד דולר.

במשרד אמרו כי הם מודאגים מהתגברות המגמה בקרב ממשלות – בעיקר במערב אירופה – לבטל עסקאות נשק עם ישראל או להטיל מגבלות על חברות ביטחוניות ישראליות בעקבות המלחמה ברצועת עזה.

כך, למשל, ספרד ביטלה אתמול עסקה לרכישת מערכות טילי נ"ט מחברה בת של רפאל, בשווי מוערך של 285 מיליון אירו. אבל למרות החששות, מספר העסקאות הביטחוניות המשיך לעלות. "זהו הנתון הגבוה ביותר שנרשם אי פעם – והשנה הרביעית ברציפות שבה נשבר שיא בייצוא הביטחוני של ישראל", נמסר מהמשרד.

עם פרוץ המלחמה מול חמאס ב־7 באוקטובר 2023 החל המשרד לפעול ב"מצב חירום", כאשר חברות ביטחוניות גויסו למאמץ המלחמתי וייצרו נשק וציוד לצה"ל מסביב לשעון – במקביל להזמנות מחו"ל.

"ההישגים המבצעיים חסרי התקדים, לצד הניסיון הקרבי שנצבר במהלך הלחימה, יצרו ביקוש גבוה לטכנולוגיה ישראלית מצד מדינות רבות", נמסר.

מערכות הגנה אווירית, טילים ורקטות היו התחום הגדול ביותר בייצוא – ועמדו על 48% מכלל העסקאות, עלייה לעומת 36% ב־2023.

רכבים היוו 9% מהמכירות; לוויינים וציוד נלווה – 8%; מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית – 8%; וכלי טיס מאוישים ומערכות אלקטרוניקה למטוסים – עוד 8%.

אף שישראל ידועה בפיתוח מערכות מודיעין סייבר, תחום זה היווה רק 4% מכלל המכירות ב־2024. לא נמסר אלו מדינות רכשו את הטכנולוגיות, אשר עוררו בשנים האחרונות ביקורת גוברת עקב חשדות לשימוש בהן למעקב אחר מתנגדי משטר ועיתונאים.

שאר המכירות כללו כטב"מים, משגרי נשק ונשק קל, מערכות תצפית, אופטו־אלקטרוניקה, מערכות תקשורת, מערכות ימיות, תחמושת ושירותים נלווים.

יותר ממחצית הייצוא – לאירופה

אירופה הייתה היבואנית הגדולה ביותר של נשק ישראלי – 54% מהייצוא הביטחוני ב־2024 (עלייה מ־35% ב־2023), ואחריה אזור אסיה־פסיפיק עם 23%.
במשרד הביטחון ייחסו את העלייה בביקוש האירופי למלחמה הרוסית המתמשכת באוקראינה.

איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו – שנרמלו את יחסיהן עם ישראל בהסכמי אברהם ב־2020 – היו אחראיות ל־12% מהעסקאות הביטחוניות, עלייה לעומת 3% בלבד ב־2023.

צפון אמריקה רכשה 9% מהמוצרים, אמריקה הלטינית 1% ואפריקה 1% – נתונים שנותרו יציבים בשנים האחרונות.

לפי משרד הביטחון, 56.8% מהעסקאות היו בשווי של יותר מ־100 מיליון דולר; 9.5% היו בשווי של 100-50 מיליון דולר; 16.3% נעו בין 10 ל־50 מיליון; ו־17.4% היו בשווי של פחות מ־10 מיליון דולר.

שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר: "ההישג האדיר הזה הוא תוצאה ישירה של הצלחות צה"ל והתעשיות הביטחוניות נגד חמאס בעזה, חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, משטר האייתולות באיראן, ובזירות נוספות שבהן אנו פועלים נגד אויבי ישראל.

"העולם רואה את העוצמה הישראלית ומבקש להיות שותף לה, דווקא בשנת מלחמה קשה ומורכבת. נמשיך לחזק את צה"ל ואת הכלכלה הישראלית באמצעות חדשנות ביטחונית שתבטיח עליונות ברורה מול כל איום – בכל מקום ובכל זמן".