הפרלמנט הנורווגי דחה היום הצעה לחייב את קרן העושר הריבונית של המדינה – הגדולה בעולם, בשווי 1.9 טריליון דולר – למשוך את השקעותיה מכל החברות שמקיימות פעילות בשטחים הפלסטיניים.

ממשלת המיעוט ממפלגת העבודה התנגדה במשך חודשים ללחץ מצד פעילים פרו־פלסטינים להורות לקרן להפסיק להשקיע בכל החברות הקשורות לגדה המערבית ולרצועת עזה, וההצבעה נגד ההצעה הייתה צפויה מראש.

אזור התעשייה ברקן בגדה המערבית (צילום: שריה דיאמנט/פלאש90)

"יש לנו מנגנון אתי קבוע עבור הקרן", אמר שר האוצר ינס סטולטנברג במהלך דיון בפרלמנט שעסק בהיבטים שונים של ניהול הקרן.

"אנחנו מושכים השקעות מחברות שתורמות להפרת המשפט הבינלאומי מצד ישראל, אך לא מכל החברות שפועלות בשטח", הבהיר.

אינגריד פיסקה, חברת פרלמנט ממפלגת השמאל הסוציאליסטית הקטנה שבאופוזיציה, אמרה במליאה: "בלי הכסף של קרן הנפט הנורווגית, יהיה קשה יותר לרשויות הישראליות להרוס את בתיהן של משפחות פלסטיניות".

הדווחית המיוחדת של האו"ם לענייני זכויות אדם בשטחים הפלסטיניים, פרנצ'סקה אלבנזה, פנתה לסטולטנברג במכתב שבו התריעה על מה שכינתה "שזירה מבנית של תאגידים ישראליים במנגנון הכיבוש – בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, וברצועת עזה – ובאלימות שמקיימת אותו".

דגלי נורווגיה וישראל בשגרירות הנורווגית בתל אביב, אשתקד (צילום: JACK GUEZ / AFP)

"לתאגידים בינלאומיים הנהנים מהשקעות הקרן הנורווגית תפקיד מרכזי בתשתית הכלכלית שמקיימת את כלכלת הכיבוש", כתבה במכתב מ־20 במאי.

סטולטנברג השיב כי הממשלה "משוכנעת שההשקעות אינן מפרות את התחייבויותיה של נורווגיה לפי המשפט הבינלאומי".

הוא הדגיש כי הקרן פועלת לפי קווים מנחים אתיים שנקבעו על ידי הפרלמנט, וכי גוף פיקוח נפרד מוודא את הציות להם.

גוף הפיקוח המליץ בשנה האחרונה על הוצאת השקעות מרשת תחנות הדלק הישראלית פז ומחברת התקשורת בזק, ובוחן אפשרות למשיכת השקעות נוספות בישראל.