בנק ישראל החליט להותיר את הריבית במשק ברמה של 4.5%, על רקע "רמת אי־ודאות גיאופוליטית גבוהה" והשפעת המלחמה מול איראן על הכלכלה.

"אי־הוודאות הגיאופוליטית גבוהה, וקיימת קשת רחבה של תרחישים ביטחוניים אפשריים", נמסר. "הפעילות הכלכלית מתאוששת לאחר ירידה חדה במהלך המבצע הצבאי נגד איראן".

עם זאת, הבנק מזהיר כי "אם המלחמה תחריף ותימשך זמן רב יותר, קיים סיכון שהמגבלות בצד ההיצע ימשיכו להעיב על ההתאוששות, הצמיחה תהיה מתונה יותר, והגירעון התקציבי והאינפלציה עלולים להיות גבוהים יותר".

רוב הכלכלנים העריכו מראש כי הבנק ינקוט גישה של "נחכה ונראה", עד שתתבהר התמתנות מחירי הצרכן לפני הורדה נוספת של הריבית. ביולי נרשמה ירידה באינפלציה ל־3.1% לעומת 3.3% ביוני, אך שיעור זה עדיין גבוה מטווח היעד של הממשלה, העומד על 1% עד 3%.

"בחודשים האחרונים האינפלציה מתאפיינת בתנודתיות גבוהה", ציין הבנק. "ישנם סיכונים שונים להאצת האינפלציה או לכך שלא תתכנס לטווח היעד: התפתחויות גיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות הכלכלית, עלייה בביקושים לצד מגבלות היצע והחמרה בתנאי הסחר העולמיים".

המלחמה הרב־חזיתית בת 22 החודשים פגעה בכלכלה הישראלית. ברבעון אפריל-יוני נרשמה התכווצות של 3.5% בתוצר המקומי הגולמי, לאחר שהמלחמה בת 12 הימים מול איראן ביוני הובילה להשבתת עסקים רבים ופגעה בצריכה הפרטית, ביצוא ובהשקעות.

בפעם האחרונה הוריד בנק ישראל את הריבית בינואר 2024, אחרי כמעט ארבע שנים של קיפאון, במטרה לסייע למשקי הבית ולעסקים שנפגעו מהמלחמה מול חמאס.