מגישת הטלוויזיה העיתונאית לוסי אהריש, שבשבוע האחרון הוטרדה מדי ערב על ידי בריונים שנשלחו מטעם "הימין" במפגן שנאה בוטה ומתמשך, התייחסה להטרדות האלימות בדברים מרגשים שאמרה בערוץ 13, וציינה כי הרבה ילדים צעירים ומוסתים עם שנאה בעיניים משתתפים בהטרדות אלו – שנאה שראתה בעבר בעיניים של מחבלי חמאס.
"אם יש משהו שכואב לי זה לראות בני נוער שהם מוסתים ברמה הזאת, ולראות את השנאה היוקדת בעיניים שלהם.
"אני ניצולת פיגוע בעזה, כשהייתי ילדה בת חמש וחצי. את השנאה שיש בעיניים של הילדים האלה אני ראיתי במקומות אחרים לגמרי. אני נפגעתי מאותם מחבלי חמאס.
"אני ניצולת פיגועים, פיגוע שכמעט רצח אותי ואת המשפחה שלי מידי אנשי חמאס. אף אחד לא יגיד לי מה זה מרגיש ואיך זה מרגיש.
"אבל השנאה, שזאת ההשראה שהילדים האלה מקבלים, שבערב שישי מצלצלים לי באינטרקום ועושים לי אצבע שלישית. ילדים בני עשר, שמונה. זה ממשיך גם הערב.
"ואתה אומר לעצמך, לאן הגיעה המדינה הזאת? לאן הגיעה המדינה הזאת צר לי על הילדים האלה, צר לי על ההורים שלהם. צר לי של התהומות, של השנאה והגזענות, שהמדינה הזאת הגיעה אליהם.
"ואתם יודעים מה כן? אני בוכה. אני בוכה, כי אני מגדלת פה ילד, ואני רוצה לתת לו עתיד טוב. ואני בוכה, כי יש לי איש, יש גיבור בבית, שקוראים לו בוגד ומתבולל כבר חודש.
"כשכל מה שהוא עשה כל החיים שלו זה לתת מעצמו למדינה הזאת, האיש הכי פטריוט והכי ציוני שיכול להיות.
"אז כן, אני כועסת. אני כועסת כי זו גזענות נטו, זאת שנאה נטו. ואלו שיושבים למעלה רק שותקים, מחבקים ושולחים אותם אליי כל ערב. תתביישו לכם.
"תתביישו לכם שלתהומות האלה הבאתם את המדינה היהודית. לפני שנתה ה-80, תתביישו לכם שזה מה שמייצג אתכם, שזה מה שרואים בעולם על מדינת ישראל, שאני כרגע הייתי אמורה להיות בסטנפורד ולהגן על המדינה הזאת. נכון. כשבמדינה שלי קוראים לי ערבייה מחבלת.
"אבל האנשים האלה לא ירתיעו אותי. הם לא ירתיעו אותי. ואני אוהבת אתכם, חברים. לא מנצחים אותי. לא מנצחים אותי, ובמילה אחת, אני רוצה להודות לכם כל כך, חברים.
"באמת, אתם עמדתם לצידי בחדשות מתחילת הדרך, ואין מילים בעולם הזה שיספיקו כדי להודות לכם על התמיכה הזאת. אני אחיה חיים שלמים ולא אוכל להחזיר לכם. אז חברים, תודה רבה שעמדתם לצידי כל כך. תודה".
תקשיבו ל@lucyaharish . הכאב והפחד שלה אמיתיים, וכך גם אהבת ישראל שלה, שניכרת בכל אות, מילה ודמעה.
האלימות נגדה היא עוד לבנה צינית בקמפיין של הממשלה לקראת הבחירות שבו לוסי היא רק היעד הטקטי. האסטרטגיה גדולה יותר: לסמן ציבור שלם כלא לגיטימי רגע לפני בחירות.
No pasarán!#כולנו.לוסי pic.twitter.com/zf46Lt7zer— רועי ברק (@ronenbergen) February 27, 2026
זו אקסיומה מתמטית שסבתא פולנייה הרבה יותר פולנייה מאמא פולנייה. מכאן נגזר המשפט הגיאומטרי האומר שתכונות פולניות מתגברות עם הגיל. אבל זה בעצם פוסט על תפיסת המציאות של עם ישראל לקראת הבחירות. הוא רק מתחיל עם סבתא פולנייה, ילד בן שלוש, ומקלדת.
בשלהי האלף הקודם, האמא הפולנייה שלי הייתה בטוחה שהבכור שלנו לא מקבל מספיק חינוך טכנולוגי. היא לא באמת יכלה לבדוק זאת, כי היא גרה בארץ ואנחנו לא. אבל עובדות מעולם לא עצרו פולנייה נחושה.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
בשולי הכותרות הפוליטיות הרועשות, מתרחש בימים אלה תהליך שראוי לקבל תשומת לב רחבה דווקא מהציבור הכלכלי: שילוב גובר של אנשי מקצוע בעלי ניסיון כלכלי וניהולי מוכח בתוך הרשימות לכנסת. לא כקישוט, לא ככותרת, אלא כחלק מליבת קבלת ההחלטות.
כך למשל, גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, הודיע כי לרשימתו יצורף שאול מרידור, מי שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר. מדובר בתפקיד מהמשמעותיים ביותר במגזר הציבורי הישראלי.
רו"ח דניאל יעקובזון הוא דירקטור בחברה ציבורית, ראש תחום החשבונאות הניהולית בביה"ס לחשבונאות, המסלול האקדמי המכללה למינהל ואב ל-3 ילדים קטנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"התקשורת לא רק מדווחת על המלחמה; היא הופכת אותה להצגה הטובה ביותר בעיר. הבעיה היא שהשחקנים על הבמה לא יכולים לרדת ממנה כשהאורות כבים, בעוד שהקהל כבר מזמן עבר לערוץ אחר" (מייקל הר).
תקשורת המיינסטרים הישראלית אוהבת את הלוחמים שלה ערוכים היטב, עם מוזיקה מרגשת ופילטר של גבורה עילאית. במשך חודשים המכונה הזו עבדה בשיא ההספק.
איריס בוקר היא פרשנית גיאופוליטית בעלת פודקסט "חדשות האפוקליפסה", משוררת וסופרת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
הפסולת בצפון נשרפת, והמשילות איתה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו