כשהגעתי לחמ"ל אוגדת עזה בשמונה באוקטובר 23' כבר היו שם עזיז ואביגדור. עזיז היה הרופא הערבי שייצג את מערך הרפואה של האוגנדה ואביגדור היה נציג הדרג הלוגיסטי. שניהם קצינים מעולים. אבל, הם היו המוסלמי והחרדי היחידים בחמ"ל.

מלבד עזיז ואביגדור היו בחמ"ל עוד כשישים חיילות וחיילים. דתיים וחילונים. עירוניים וכפריים. ימנים ושמאלנים. כל חלקי האוכלוסייה הישראלית מלבד חרדים וערבים היו שם, דתיים וחילונים – שני השבטים הציוניים העוסקים בעיקר הנשיאה בנטל הבטחוני של ישראל.

חבר הכנסת משה (קינלי) טור-פז הוא חבר בוועדות החוץ והבטחון וועדת החינוך, סא"ל במיל', שירת במילואים כקצין אג"מ של אוגדת עזה במלחמת "חרבות ברזל". איש חינוך 25 שנה, כמורה, מחנך, מנהל וראש מנח"י. אביר איכות השלטון ממגישי הבג"צ ומובילי המאבק בשחיתות המפלגות החרדיות.

אחרי מחדל ה-7 באוקטובר, כל מחדל אחר נראה זניח. אבל זה לא כך. מאז האסון התגלו מחדלים שונים שגרמו לאובדן חיי אדם. מחדל רחפני הנפץ הוא האחרון שבהם (נכון לרגע כתיבת המילים האלה לפחות) וגם כאן מערכת הביטחון גילתה אוזלת יד וחוסר הבנה של האיום. 

האיום הזה נחשף לראשונה בממדים גדולים במלחמה באוקראינה, אבל במערכת הביטחון לא הבינו את חומרתו. וכך המחדל הזה פוגע כמעט מדי יום בחיילי צה"ל בלבנון וגם באזרחים המועסקים שם על ידי מערכת הביטחון.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.

ניצחונה של מפלגת ה־BJP (מפלגת ימין לאומני – מפלגת הרוב ששולטת בפרלמנט ההודי מ-2014) בבחירות לאספה המחוקקת במערב בנגל, שהוכרעו השבוע, הוא אחד האירועים הפוליטיים המשמעותיים ביותר בהודו מאז הבחירות הכלליות של 2024.

מערב בנגל לא הייתה עוד מדינה מחוזית במפה הפוליטית ההודית. במשך חמש־עשרה שנים היא נשלטה בידי מאמאטה באנרג'י ומפלגת Trinamool Congress (מפלגת השמאל – הקונגרס השורשי), והייתה לאחד המעוזים האחרונים של אופוזיציה אזורית חזקה מול ראש הממשלה נרנדרה מודי.

ד"ר לורן דגן עמוס היא חוקרת מדיניות חוץ וביטחון של הודו מרכז בגין סאדאת (בס"א) אוניברסיטת בר אילן וחברת פורום דבורה.