ועדת הכנסת אישרה ברוב של שישה תומכים מול ארבעה מתנגדים את העברתו של חוק יסוד לימוד תורה השנוי במחלוקת למליאה לקריאה שנייה ושלישית. ההצבעות הסופיות צפויות להתקיים בשבוע הבא.

במהלך הדיון, התעמתו הלומי קרב עם חברי הכנסת החרדים ותבעו מהם להצטרף לנשיאה בנטל ההגנה והשירות בצה"ל. 

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר מיהדות התורה, בתמיכת מפלגת ש"ס. מטרתה היא להגן על משתמטים מגיוס מפני סנקציות והעמדה לדין. בהיעדר חוקה, לחוקי היסוד בישראל יש את המעמד המשפטי הגבוה ביותר במדינה.

"המדינה היהודית מחזירה את כבוד התורה ולומדיה למקומם הראוי", אמר גפני לאחר אישור ההצעה בוועדה.

לפני ההצבעה, יו"ר הוועדה ויו"ר הקואליציה אופיר כץ הודיע כי המפלגות החרדיות הסכימו להסיר סעיף מהצעת החוק. הסעיף שבוטל קבע כי מטרת החוק היא "ליצור מאזן צדק" בין חוק יסוד זה לבין "ערכי יסוד אחרים במדינה".

גורמים משפטיים הזהירו כי סעיף זה עלול היה להעניק לתלמידי ישיבות הטבות כספיות ואחרות, השוות לאלו שניתנות לחיילים ואף עולות עליהן.

בעוד שש"ס וסיעת דגל התורה מיהדות התורה הסכימו למחוק את הסעיף, יו"ר יהדות התורה ומנהיג אגודת ישראל יצחק גולדקנופף טען כי לא התייעצו עמו וכי הוא מתנגד למהלך.

"איש לא דיבר איתי על הסרתו, ואני לא מסכים לכך", אמר. "אני מבקש שהסעיף יישאר, ואני מתנגד להסרתו".

במקביל, חברי אופוזיציה ויועצים משפטיים טוענים כי הסרת הסעיף אינה משנה את מטרת החקיקה.

חבר הוועדה, חבר הכנסת נאור שירי מיש עתיד, טען כי גם ללא הסעיף שהוסר, הצעת החוק תהפוך את לימוד התורה לערך היחיד המעוגן במפורש בחוק יסוד – ולא שירות צבאי, טיפול בחיילים פגועי נפש או ערכים לאומיים אחרים. לדבריו, מצב זה מציב את לימוד התורה הלכה למעשה מעל כל שאר הערכים.

"תהיה חובה להעניק עדיפות ללומדי התורה, בעוד שכל שאר הערכים יהפכו למשניים", אמר. "החוק הזה אינו הצהרתי".

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי טענה כי מחיקת הסעיף אינה הופכת את הצעת החוק להצהרתית בלבד. לדבריה, על הוועדה להסביר מהי ההשפעה המשפטית המכוונת של הכרה בלימוד תורה כערך יסוד.

"אם, כפי שטענו חברי הכנסת יוסי טייב וינון אזולאי מש"ס לאורך הדיונים, הכוונה היא עדיין לתת לבית המשפט כלי שלא היה לו קודם לכן, הרי שמחיקת הסעיף לא משנה דבר", אמרה.