ב"הארץ" דווח כי צה"ל פתח ב-57 חקירות פליליות בגין מקרי מוות של עצורים מעזה ועצור אחד מלבנון בעת ששהו במשמורת צבאית במהלך המלחמה, אך אף אחת מהחקירות לא הובילה לכתב אישום – למרות שרוב מקרי המוות אירעו במתקני כליאה צבאיים המרושתים במצלמות אבטחה ובנוכחות עדים פוטנציאליים.

לפי הדיווח, שמסתמך על נתוני עמותת "הצלחה", המגדירה עצמה כפועלת לקידום חברה הוגנת בישראל. מתוך 57 החקירות, שבעה מקרים עסקו בעצורים שנורו למוות. על פי הדיווח, ברוב המקרים הצבא לא הצליח לזהות את החשודים.

על פי נתונים שהושגו על ידי עמותת "הצלחה" באמצעות בקשות חופש מידע, נפתחו 19 חקירות נוספות בחשד להכאות, לאלימות או ל"שימוש בלתי חוקי בכוח", אך רק שני כתבי אישום הוגשו בנושא.

אחד מכתבי האישום הוביל להרשעתו של נהג משאית שהוביל עצורים למתקן הכליאה בשדה תימן. כתב האישום השני הוגש נגד חיילים מכוח 100 – יחידת מילואים של המשטרה הצבאית המופקדת על אבטחת חשודים בטרור בבסיס – בגין התעללות לכאורה בעצור עזתי. אישום זה בוטל לאחר מכן, משום שהמתלונן הוחזר לעזה בטרם הספיק להעיד בבית המשפט.

הדיווח מציין גם כי רוב החקירות בחשד לביזה על ידי כוחות צה"ל בעזה ובלבנון הסתיימו ללא הגשת כתב אישום. רק אישום אחד בגין ביזה הוביל להרשעה, בעוד שכתב אישום נוסף הוגש בגין החרמת שלושה אופנועים מעזה. מקרים שבהם חיילים לקחו מוצרי חשמל ביתיים טופלו, כך נמסר, בהליכים משמעתיים ולא במישור הפלילי.

מצה"ל נמסר בתגובה לדיווח כי "צה"ל פועל בהתאם לדין הבינלאומי, לערכי צה"ל ולפקודות המחייבות, ונוקט באמצעים כדי לצמצם פגיעה באזרחים בלתי מעורבים". עוד נמסר כי "בכל פעם שעולה חשד להתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם החוק או עם פקודות צה"ל, הדבר נבחן ומטופל בהתאם לנסיבות. בהתאם לכך, במהלך המלחמה נפתחו מספר חקירות בחשד להפרות מסוג זה".