מאיר, בעת כהונתה כראשת הממשלה, והרמטכ"ל דוד אלעזר בבית הנשיא ב־1971 (צילום: IPPA, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להנצחת זכרה של ראשת הממשלה לשעבר גולדה מאיר.

לפי החוק החדש, בח' בכסלו, יום מותה של מאיר, יהיה יום זיכרון, שבמסגרתו יתקיימו טקסים, פעולות הנצחה, פעילויות חינוכיות ודיון מיוחד בכנסת.

עוד קובע החוק שיוקם מרכז להנצחת זכרה, פועלה ומורשתה של מאיר, שיכלול אתר הנצחה ומוזאון, וכן מכון מחקר וארכיון. מרכז ההנצחה יפעל להנצחת פועלה, מורשתה וחזונה של מאיר ויעסוק גם בחקר מנהיגות של נשים ובחקר מדינאות ככלי לבניין ביטחון.

בראש המועצה המנהלת של הגוף החדש תעמוד אישה בשתי תקופות הכהונה הראשונות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב ש"מאיר הייתה ראשת הממשלה הרביעית של מדינת ישראל וכיהנה בתפקיד זה בשנים 1969–1974. היא הייתה האישה היחידה ביותר משבעים שנותיה של מדינת ישראל שכיהנה בתפקיד זה, ומהווה דמות היסטורית שהייתה מעורבת בעיצוב תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ומדינת ישראל. חייה ופועלה של גולדה מאיר שלובים בתקומת היישוב בארץ ישראל ובמדינת ישראל, ותרומתה המכרעת למדינת ישראל נוגעת בתחומים רבים".

15 מחברי הכנסת תמכו באישור החוק, ללא מתנגדים.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית לשנות את חוק חופשה שנתית כך שלעובדים יתאפשר להיעדר מהעבודה ביום האזכרה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, על חשבון יום חופשה ממכסת החופשה השנתית, בתנאי שיודיעו על כך למעסיק שלושים ימים מראש.

43 מחברי הכנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים.

אכרם חסון בטקס של משרד החוץ, 10 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המליאה אישרה הלילה למנות את חבר הכנסת אכרם חסון, חבר סיעת הימין הממלכתי, לסגן יושב הכנסת.

חסון החליף בתפקיד את חברו לסיעה, מישל בוסקילה, שמכהן החל מאתמול כסגן שר החוץ.

ועדת הכנסת בראשות אופיר כץ מצביעה על הצעת חוק יסוד לימוד תורה, 9 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

ועדת הכנסת קבעה הלילה שהכנסת תצא לפגרת בחירות מחר, וזו תימשך עד יום כינוסה של הכנסת הבאה.

בתקופת הפגרה תפעל ועדת הסכמות שתורכב מיושב ראש הקואליציה, אופיר כץ, וממרכזת האופוזיציה, מירב בן ארי.

לפי הוראות חוק הכנסת, הממשלה או 25 מחברי הכנסת רשאים לדרוש את כינוס המליאה בתקופת הפגרה. הממשלה תהיה רשאית לבקש שיובאו לדיון במליאה הצעות חוק בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.

ועדות הכנסת יהיו רשאיות לקיים דיונים ביוזמת הממשלה או ביוזמת יושב ראש הוועדה או ביוזמת שליש מחברי הוועדה רק באישור מראש של ועדת ההסכמות.

ועדת הכנסת והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון רשאיות לקיים ישיבות בעניינים שבסמכותן ללא אישור ועדת ההסכמות.

ועדת המשנה של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון רשאית לקיים ישיבות בעניינים דחופים שבסמכותה ללא אישור ועדת ההסכמות ובאישור מראש של יושב ראש הוועדה המשותפת.

שלוש מוועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון, ועדת המשנה לענייני מודיעין, ועדת המשנה לענייני וא"א וועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה, רשאיות לקיים ישיבות ביוזמת יושבי הראש שלהן ובאישור מראש של יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ללא אישור ועדת ההסכמות.

הוועדה המשותפת ליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון לפי חוק מבקר המדינה ("ועדת השניים") רשאית לקיים ישיבות בתקופת הפגרה בעניינים שבסמכותה ללא אישור ועדת ההסכמות ובלבד שמועד הישיבה יוסכם על ידי שני החברים.

ועדת הכספים תהיה רשאית לקיים דיון אחד בשבועיים הראשונים של הפגרה בנושא העברות תקציביות.

מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את ההצעה להאריך את שירות החובה לשנתיים ושמונה חודשים. 43 מחברי הכנסת תמכו בהצעה, 12 התנגדו ואחד נמנע.

"הארכת השירות הסדיר במסגרת הוראת השעה נדרשת באופן מיידי, לצורך עמידה ביעדי צה"ל ולצורך מתן מענה לצורכי הביטחון הקיימים", בדברי ההסבר להצעה.