ב"ניו יורק טיימס" דווח כי בריטניה צפויה להכריז כבר מחר (שלישי) על הגבלות כלכליות נרחבות נגד התנחלויות בגדה המערבית, כך מסרו שבעה גורמים שעודכנו בפרטי הצעדים, שלדברי מומחים יהוו גינוי משמעותי למדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים.
הגורמים ציינו בעילום שם, מכיוון שלא הוסמכו לדבר עם התקשורת, כי הצעדים צפויים לכלול איסור סחר על סחורות המיוצרות בהתנחלויות. שלושה מהגורמים הוסיפו כי הצעדים עשויים לכלול גם סנקציות על חברות שמסייעות בבנייתן.
ישראל מבודדת יותר ויותר בזירה העולמית בעקבות המלחמה הקשה בעזה, ותשומת הלב הבינלאומית מתמקדת באחיזתה המתהדקת בגדה. הסנקציות מגיעות בתקופה שבה מתנחלים תוקפים פלסטינים פעם אחר פעם, ולעיתים אף מסתערים על בתים כמעט ללא התערבות מצד כוחות הביטחון.
לפי הדיווח, מספר פרשנים מעריכים כי המהלך הבריטי עשוי לבשר על החלטות של מדינות אירופאיות נוספות להטיל סנקציות נוקשות ורחבות יותר.
פרטי המהלך המדויקים עדיין אינם ברורים, אך לאיסור על ייבוא מוצרים לבריטניה תהיה ככל הנראה השפעה מוגבלת על הסחר השנתי בין המדינות, שעומד על שמונה מיליארד דולר. זאת, משום שסחורות המיוצרות בהתנחלויות מהוות רק חלק קטן מסכום זה.
עם זאת, הצעדים מרחיקים לכת הרבה מעבר לסנקציות בריטיות קודמות הקשורות לגדה, שכוונו נגד מתנחלים קיצוניים ושני שרים מהימין המובהק.
"הממשלה מרחיבה את היקף הסנקציות מכאלה שחלות על אנשים פרטיים, לבחינה של תהליכים והמערכת כולה", אמר לורד טאריק אחמד, שכיהן כשר הבריטי לענייני המזרח התיכון עד לשנת 2024 ומכיר את המדיניות המתוכננת.
שר החוץ הישראלי, גדעון סער, אמר בשבוע שעבר כי "ישראל תפעל" נגד כל סנקציה בריטית חדשה, מבלי לפרט. משרד החוץ לא השיב לבקשת תגובה ביום שני. משרד החוץ הבריטי סירב להגיב.
ארגונים יהודיים בבריטניה הפעילו לחץ נגד המהלך בפגישות עם גורמי ממשל. הם טענו כי הצעדים מפנים ביקורת כלפי ישראל באופן שאינו הוגן, ועלולים לעורר אנטישמיות.
בריטניה, בעלת בריתה של ישראל מזה שנים רבות, מגנה כבר זמן רב את ההתנחלויות בגדה. הקהילה הבינלאומית רואה בהן לרוב התנחלויות בלתי חוקיות על פי המשפט הבינלאומי, ובבריטניה טוענים כי הן מערערות את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית עתידית. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנער מהביקורת הבינלאומית, וקידם בניית התנחלויות נוספות בקצב שיא.
בחודש אוגוסט גינתה בריטניה את החלטת ממשלת ישראל לקדם תוכניות לבניית יחידות דיור חדשות באזור E1 – אזור הסמוך לירושלים, שמבקרי המהלך טוענים כי הבנייה בו עלולה למנוע הקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי.
שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, גינה את ההחלטה כ"מעשה בלתי מקובל והרסני", והבטיח להגיב במדיניות חדשה, כולל סנקציות כלפי המעורבים בהרחבת ההתנחלויות.
"עלינו לבחון את מערכת היחסים הכלכלית הרחבה יותר שלנו עם השטחים הכבושים, כפי שאנחנו אכן עושים, ואת הכלים השונים שעומדים לרשותנו", אמר מיליבנד בפרלמנט בשבוע שעבר. "איננו רוצים שחברות בריטיות יממנו, יבנו או יפרסמו התנחלויות חדשות".
ישראל שולטת בגדה המערבית מאז שנת 1967. כיום מתגוררים בשטח כשלושה מיליון פלסטינים, לצד כ-500 אלף ישראלים שחיים במערך נרחב של התנחלויות. הייצוא שלהן כולל בין היתר יין כשר, תוצרת חקלאית ומוצרי פלסטיק.
ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם, נכנס לתפקידו ביולי תוך שהוא מבטיח לנקוט עמדה תקיפה יותר כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה, שפרצה לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. ברנהם כינה את המצב בעזה "צלקת על המצפון הקולקטיבי שלנו", ומתח ביקורת על תגובת הממשלה הקודמת בסרטון שפרסם.
קיר סטארמר, קודמו של ברנהם בתפקיד, פעל להכרה במדינה פלסטינית, השהה כמה רישיונות נשק לישראל והטיל סנקציות על שני השרים מהימין, אך נמנע מצעדים כלכליים רחבים יותר. במקביל, ממשל ביידן הטיל סנקציות על מתנחלים בודדים שנתפסו כאחראים לתקיפות נגד פלסטינים, אולם הנשיא טראמפ ביטל צעדים אלה לאחר שנבחר מחדש.
ספרד והולנד כבר אסרו על הכנסת מוצרים מההתנחלויות. פרשנים מציינים כי למהלכה של בריטניה יש השפעה ניכרת אפילו יותר.
"המשקל הפוליטי והכלכלי של בריטניה עשוי למלא תפקיד כמעט ייחודי בזירוז צעדים רחבים יותר נגד מפעל ההתנחלויות של ישראל, ובגיבוש שותפות מערביות נוספות לפעולה משותפת כדי להגן על מה שנותר מפתרון שתי המדינות", אמר יו לובאט, פרשן במועצה האירופית ליחסי חוץ.
בהתייחסו לאפשרות של סנקציות בריטיות בשבוע שעבר, טען שר החוץ סער כי ממשלתו של ברנהאם "פועלת בשיטתיות נגד ישראל", בין היתר כדי לחזק את התמיכה מבית לקראת ועידת מפלגת הלייבור שתיערך בהמשך החודש.
הרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, התבטא ברשתות החברתיות לאחר פגישתו עם השר מיליבנד בשבוע שעבר. מירוויס כתב כי איסור סחר עם ההתנחלויות עלול להידרדר בקלות ל"חרם בפועל על הסחר עם ישראל כולה". הוא טען כי "כשהרטוריקה כלפי ישראל מסלימה, העוינות כלפי יהודים אף פעם אינה רחוקה משם".
מנהיגים יהודים אחרים ביקשו מברנהם לדחות לפחות את ההכרזה על הצעדים, וציינו כי ישראל אמורה לקיים בחודש הבא את הבחירות הכלליות הראשונות שלה מאז מתקפת 2023. נתניהו נתון במאבק צמוד מול יריבים פוליטיים, הנתפסים לרוב כמי שמוכנים להוביל מדיניות מתונה יותר כלפי הפלסטינים.
כמה חברי אופוזיציה בבריטניה יצאו גם הם נגד התוכניות. לטענתם, הטלת סנקציות עלולה לאיים על הביטחון הלאומי של המדינה, שכן ישראל חולקת עימה מידע מודיעיני ששימש בעבר למניעת פיגועי טרור על אדמת בריטניה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו