ראשי גוש השינוי התכנסו והתחייבו לפעול יחד להקמת ממשלת תיקון

ראשי מפלגות האופוזיציה המובילות נפגשו אמש כדי לדון באסטרטגיית הבחירות שלהם, ופרסמו הצהרה שבה התחייבו לפעול יחד להקמת ממשלה "ציונית וממלכתית".

המנהיגים התחייבו שלא לתקוף זה את זה במהלך קמפיין הבחירות ולשתף פעולה לקראת ההצבעה ב-27 באוקטובר, במטרה להגדיל את שיעור ההצבעה למען הגוש ולתכנן את הממשלה העתידית, בין היתר באמצעות הקמת צוותי עבודה משותפים.

על הצהרת העקרונות חתמו יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט, יו"ר ביחד נפתלי בנט ומספר שתיים במפלגתו יאיר לפיד, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.

"אנו מכירים בכך שהבחירות הללו קריטיות לעתיד המדינה", כתבו המנהיגים. "למרות ההבדלים האידאולוגיים בינינו, הקמת ממשלה ציונית וממלכתית המוקדשת לתיקון ולשיקום היא מטרת העל המשותפת שלנו, וחובתנו לפעול יחד כדי להשיג אותה".

ראשי המפלגות הוסיפו בהצהרה, שפורסמה בתום פגישה בת שעה בביתו של לפיד בתל אביב, כי הם "מאוחדים ונחושים להביא תיקון ותקווה למדינת ישראל". "מהיום ועד הקמת הממשלה, איש מאיתנו, או מי שפועל מטעמנו, לא יתקוף מפלגות אחרות בגוש או את מנהיגיו", התחייבו.

לאחרונה נרשמו עימותים לא מעטים בין ראשי מפלגות הגוש. איזנקוט מתח ביקורת על בנט וליברמן שסירבו לתמוך בו כמועמד הגוש לראשות הממשלה, למרות היתרון המובהק והעקבי של מפלגתו בסקרי דעת הקהל. במקביל נשמעה לעיתים קרובות ביקורת הדדית בין גולן, הנוטה לשמאל, לבין ליברמן הניצי.

בהצהרה התחייבו ראשי המפלגות "לעשות הכול, כל אחד בגזרתו, כדי להרחיב את בסיס התמיכה, למשוך מצביעים מכל חלקי הציבור, להבטיח רוב אלקטורלי ולהקים ממשלה שתשמור ותחזק את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

עוד נכתב בהצהרה כי בתוך 48 שעות ממועד החתימה יקימו המפלגות המעורבות צוותי עבודה במטרה להעלות את שיעור ההצבעה ולהבטיח בחירות הוגנות. צוותי העבודה יפעלו גם לגיבוש קווי היסוד של הממשלה הבאה, בין היתר בסוגיית גיוס החרדים והקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר 2023, צעד שראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב לבצע.

ראשי המפלגות התחייבו לפעול מייד לאחר הבחירות להקמת "ממשלת תיקון ושיקום". "אנו קוראים לכל אזרח שמאמין במדינה – בערכיה ובעוצמתה – להצטרף אלינו ביום הבחירות ולעצב יחד את העתיד של ילדינו", הוסיפו.

ראשי גוש השינוי: נפתלי בנט, יאיר לפיד, גדי איזנקוט, יאיר גולן ואביגדור ליברמן (צילום: תמונות רשמיות, מונטז' בעיבוד מחשב)

היעדרותו של יו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ מן השיחות בלטה במיוחד. גנץ ניסה למצב את מפלגתו ככזו שאינה שייכת לאיש מהגושים וכלשון מאזניים פוטנציאלית, אך הוא גם כשל בניסיונותיו לעבור את אחוז החסימה בכמעט כל הסקרים. בזמן הפגישה הציב גנץ שלט חוצות נייד מחוץ לביתו של לפיד עם הכיתוב "הגושים תוקעים את ישראל" – בהתייחסות לבריתות היריבות של תומכי ומתנגדי נתניהו.

על פי הסקר האחרון של זמן ישראל שפורסם ביום חמישי, גוש תומכי נתניהו וגוש מתנגדיו זוכים לתיקו של 53 מנדטים לכל צד. מצב זה מותיר את שני הגושים ללא יכולת להקים ממשלה, אלא אם יסתמכו על עריקים או על תמיכת המפלגות הערביות.

בנוסף, הסקר מצא כי שני שלישים ממצביעי האופוזיציה מעוניינים שהמחנה יסכים על מועמד מוסכם לראשות הממשלה. מפלגות האופוזיציה טרם עשו זאת, כאשר איזנקוט, בנט וליברמן מתמודדים כולם בפומבי על התפקיד הבכיר.

מפלגת המרכז ישר בראשות איזנקוט מובילה בעקביות בסקרים, והסקר של זמן ישראל מעניק לה 23 מנדטים, בעוד שבנט וליברמן משתרכים הרחק מאחור עם 12 ו-10 מנדטים בהתאמה.

מפלגת רע"מ, שהצהירה על כוונתה להצטרף לממשלה הבאה, זוכה בסקר לשישה מנדטים. רע"מ הייתה חברה בממשלת השינוי שהדיחה את נתניהו לזמן קצר בין השנים 2021 ל-2022, ולאחר שראש הממשלה בעצמו ניהל עימה משא ומתן על הצטרפות אפשרית לקואליציה שלו. עם זאת, איזנקוט הצהיר בשבת בפומבי כי לא ישלב את רע"מ בממשלה עתידית בראשותו, בטענה שהיא אינה עומדת כיום בדרישותיו לשילובה.

האפשרות של הקמת ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכת רע"מ הפכה לנושא מרכזי בקמפיין של מפלגות הקואליציה. נתניהו ובעלי בריתו מאשימים את איזנקוט ואת שאר מנהיגי האופוזיציה בכוונתם להקים ממשלה התלויה במפלגות הערביות.

ועדת הבחירות המרכזית, שבה יש לקואליציה הנוכחית רוב, פסלה את רע"מ ואת הרשימה המשותפת מלהתמודד בבחירות ב-27 באוקטובר. עם זאת, בג"ץ הפך בעבר רבות מההחלטות הללו, וההערכה הרווחת היא כי יעשה זאת גם הפעם.