גל ענק ועכור של גינויים, חרמות וביקורת בינלאומית מתנפץ כעת על ישראל ודוחק את כולנו עמוק לתוך המרתף של האומה השנואה בעולם.

כל צרחות הגעוואלד המקובלות על אנטישמיות, צביעות, ו"חכו חכו מה יקרה לכם כשהמוסלמים יתנפלו עליכם", לא ישנו את תמונת המציאות העגומה הזו: ישראל מבודדת כפי שלא הייתה מעולם, איי התמיכה בנו הולכים ומצטמצמים (והם בעיקר אי שם באוקיאנוס השקט), גדולי תומכינו אומרים שהם כבר לא מבינים איך ולמה אנחנו מעיזים להתנהג כך.

הפגנה נגד ישראל בסידני, אוסטרליה, 3 באוגוסט 2025 (צילום: David GRAY / AFP)

באו"ם התקבלה בסוף השבוע ברוב מוחץ של 142 מדינות תומכות מול עשר מתנגדות, "הצהרת ניו יורק" שיזמו צרפת וסעודיה, הקוראת להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. בין המדינות שנותרו לצידנו – חוץ מארה"ב והונגריה, שנותרה התומכת האחרונה של ישראל באירופה – מיקרונזיה, נאורו, פלאו, פפואה גינאה החדשה וטונגה.

היום ינחתו בדוחה מנהיגי מדינות ערב שמתכנסים לוועידת פסגה ערבית-מוסלמית "מיוחדת", שמטרתה המוצהרת היא להביע סולידריות אזורית עם קטאר, אחרי התקיפה הכושלת של ישראל על מנהיגי חמאס בדוחה. המטרה הלא מוצהרת: לנצל את האירועים האחרונים כדי לגבש חזית בינלאומית נגד ישראל.

מהפרסומים בכלי תקשורת ערבים שיש להם גישה למנהיגים המתכנסים בדוחה, עולה תמונה עגומה: על הפרק נשקלים צעדים דרמטיים כמו ניתוק מלא של היחסים עם ישראל, או הורדת דרג הייצוג הדיפלומטי של המדינות הערביות שמקיימות איתנו יחסים וקידום סנקציות כלכליות בינלאומיות.

נשקלת אפילו האפשרות להקים כוח ערבי רב-לאומי שיגן על מדינות האזור מפני "תוקפנות". כלומר: מפני ישראל.

גם בחזית התרבות מצבנו עגום מאי פעם. אחרי פסטיבלי הסרטים שהפנו עורף לסרטים ישראלים כולל קריאה להחרים את הקולנוע הישראלי, גם השתתפותה של ישראל בתחרות האירוויזיון הקרובה מוטלת בספק.

מספר מדינות – ובראשן אירלנד – כבר פנו לאיגוד השידור האירופי בדרישה להשעות את ישראל מהתחרות בגלל המלחמה בעזה. לכאורה מדובר בעניין זניח, בטח יחסית לנושאים הכבדים על סדר היום. למעשה, מדובר בהוקעה ובהקאה של ישראל מאירופה.

ישראל נקלטה במפעלי תרבות וספורט אירופיים מאחר שמתוקף הנסיבות לא יכולנו להשתלב בתחרויות השירה והספורט האזוריים, בהיותנו בנים חורגים במזרח התיכון. אם אירופה תעיף אותנו ממפעלי התרבות והספורט שלה – נרגיש היטב את משמעות המילים "עם לבדד ישכון".

שגריר ארה"ב מייק האקבי (משמאל) מקבל את פני שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו בנמל התעופה בן גוריון, 14 בספטמבר 2025

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו נחת הבוקר בישראל. העילה הרשמית לביקור היא להשתתף בחנוכת "דרך עולי הרגל" שמקשרת בין בריכת השילוח בעיר דוד לירושלים של ימי בית שני. בצוהריים הוא צפוי להגיע לכותל המערבי בחברת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

רוביו נחשב לאחד הידידים הגדולים של ישראל בממשל טראמפ והוא מגיע לישראל בטיימינג רגיש במיוחד.

בסוף השבוע דיווח האתר "פוליטיקו" מפי מקורב לטראמפ כי הנשיא זועם על ראש הממשלה ואף אמר ביחס למו"מ לשחרור החטופים כי "נראה שבכל פעם שיש התקדמות הוא (נתניהו) מפציץ מישהו". על פי הדיווח ב"פוליטיקו", בסביבתו של טראמפ מתוסכלים מישראל ומאוכזבים מנתניהו שמטעה אותם.

לפני שהמריא לישראל, רוביו אמר לעיתונאים:

עקורים פלסטינים עוזבים את העיר עזה לכיוון דרום, 13 בספטמבר 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

עוד לפני שנתפנה לחשוב איך בונים מחדש את עזה, נראה שישראל ערוכה כעת להשלים את הריסתה.

כ-300 אלף פלסטינים כבר התפנו מהעיר עזה דרומה, ובצה"ל מעריכים שרבבות נוספים יתפנו בקרוב, כאשר הטנקים והנמ"רים של צה"ל ייכנסו לשכונות המערביות של העיר.

בינתיים נמשכת הכתישה האווירית שבמהלכה כבר נהרסו רבי קומות רבים בעיר. גם הבוקר פרסם צה"ל הודעה המזהירה כי בקרוב יופצץ רב קומות בשכונת רימאל בעזה, שבו על פי צה"ל זוהו "תשתיות חמאס".

"ההפצצות הן חלק מההיערכות הישראלית לכיבוש העיר עזה", כותבים הבוקר ג'קי חורי וגנם זבידאת ב"הארץ", "הן הותירו משפחות במאבק על מקומות המקלט, ובחוסר ודאות בנוגע למה שיצליחו להציל מחייהן הקודמים. אלו הצטמצמו למספר החפצים שאפשר לאסוף ברגעים שלפני התקיפה".

"אמש הושלמו ההכנות האחרונות לשלב הקרקעי במבצע מרכבות גדעון ב'", כותב הבוקר יואב זיתון ב"ידיעות אחרונות", "סביב רצועת עזה כבר רוכזו מאות טנקים, נגמ"שים ודחפורים לפני כניסתם לפעולה בצפון הרצועה.

"מדובר בעיקר בגדודים סדירים, כאשר בפאתי העיר, כמו בשכונות זייתון מדרום ושייח' רדואן מצפון, פועלים כבר גדודים של צה"ל כדי לאפשר את כניסת החטיבות למערב העיר".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שר המשפטים יריב לוין (צילום: פלאש90, מונטז')

היום אמורה הממשלה להודיע לבג"ץ האם בכוונתה לפנות לוועדת גרוניס – הוועדה שאישרה את מינוי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרבה מיארה – בניסיון להדיח את היועמ"שית בדרך המשפטית המקובלת והחלפתה בנאמן לשלטון.

בתחילת החודש הבהירו תשעה שופטי העליון שדנו בעתירה נגד הדחתה של בהרב-מיארה, כי הליך ההדחה שבו פתחה הממשלה אינו חוקי מאחר שלא קוימה חובת ההיוועצות בוועדה כנדרש בחוק.

כרגע נראה כי שרי הממשלה מתכוונים להתעלם מההנחיה הברורה של בג"ץ ולהמשיך בהליך ההדחה הלא חוקי.

לאחר הוצאת הצו של בג"ץ אמר שר המשפטים יריב לוין: "אי אפשר לכפות על הממשלה לעבוד עם בהרב-מיארה אפילו יום אחד נוסף". ומאז הוא עושה הכול כדי להבהיר שמי שפשוט בלתי נסבל לעבוד איתו זה לוין עצמו.

שלט חוצות לזכר צ'ארלי קירק בלב תל אביב, 13 בספטמבר 2025 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

מי שעקב אחרי השידורים, הפוסטים והציוצים של תומכי הממשלה בסוף השבוע האחרון, יכול היה לקבל את הרושם שהאירוע החשוב ביותר בישראל ובעולם כולו הוא לא המלחמה בעזה, החרדה לחטופים, המשבר עם קטאר והבידוד המדיני – אלא הרצח של פעיל הימין הפופולרי צ'ארלי קירק בארה"ב.

דוברי ימין בולטים בישראל הזהירו כי זה "השמאל" שרצח את קירק ולא יהסס לרצוח כל מי שיעמוד בדרכו. בישראל כבר נקבעה עצרת גדולה לזכרו של קירק, עניין אירוני במיוחד שקרה במקביל לכך שהממשלה הודיעה כי היא אינה מתכוונת לקיים השנה טקס ממלכתי בשבעה באוקטובר.

בסוף השבוע נעצר החשוד ברצח קירק. שמו טיילר רובינסון, תושב יוטה בן 22. הוא ככל הנראה הוסגר לרשויות על ידי אביו. ומה מתברר? הוריו של רובינסון רשומים כתומכים של המפלגה הרפובליקאית, מה שמעמיד באור מעט מגוחך את הטנטרום הימני בישראל בעקבות הרצח.

זה לא הפריע הבוקר לאראל סג"ל להזכיר ש"גאולה עמיר הייתה מערכניקית". כן, עד לשם התדרדר הדיון בארץ. 

בנימין נתניהו, מאי 2008