השבוע שאנו עומדים בפתחו עלול להתברר בעתיד כשבוע היסטורי, שייזכר בדברי ימי האזור. השבוע שבו יזכו הפלסטינים באו"ם ל"כ"ט בספטמבר". אם כך יהיה – זו תהיה תפנית אירונית במיוחד.

הימין הישראלי בראשות בנימין נתניהו חיזק ומימן את חמאס לאורך שנים ככלי "הפרד ומשול" שנועד לפורר את החברה הפלסטינית, להפריד בין הגדה המערבית לרצועת עזה, וכך למנוע את חלוקת הארץ. יש לטענה הזו אינספור ראיות.

שר החוץ של צרפת ז'אן־נואל בארו ושר החוץ של ערב הסעודית, הנסיך פייסל בן פרחאן אאל סעוד, יושבים בראש כנס על מדינת פלסטין ופתרון שתי המדינות באו"ם, 29 ביולי 2025 (צילום: Stephanie Keith/Getty Images/AFP)

חמאס מצידו, לחם לאורך שנים ברשות הפלסטינית ותקף את ישראל בשבעה באוקטובר בדיוק מאותה סיבה: בתקווה לפורר את החברה הישראלית, לעצור את הסכמי הנורמליזציה המסתמנים עם ערב הסעודית, ולמנוע את חלוקת הארץ.

מהבחינה הזו יש קווי דמיון ברורים בין הימין הישראלי המשיחי לבין תנועות אסלאמיסטיות כמו חמאס והג'יהאד האיסלמי: אלה רוצים מדינה יהודית מהים עד הירדן, ואלה רוצים מדינה ערבית מוסלמית מהים עד הירדן. אלה וגם אלה לא מוכנים לוותר על אף שעל, ובטח שלא על "המקומות הקדושים". אלה וגם אלה נאחזים בהבטחות אלוהיות. אלה וגם אלה משוכנעים שאין חפים מפשע בצד השני.

והנה השבוע – כשישראלים יברכו זה את זה "שנה טובה" וימהרו להוסיף הערות כמו "שלפחות לא תהיה איומה כמו השנה הקודמת" – בין עשר ל-12 מדינות, ובהן מעצמות עולמיות כמו צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, צפויות להכיר במדינה פלסטינית ולהצטרף ל-148 מדינות שכבר עשו זאת בעבר.

מדובר בהישג דיפלומטי משמעותי לפלסטינים. צרפת, בריטניה וקנדה משתייכות למועדון המצומצם של מדינות ה-G7. מחר – ערב ראש השנה – צפויות צרפת וסעודיה לקיים את החלק השני בוועידה הבינלאומית שהקימו בנושא פתרון שתי המדינות.

זה קורה אחרי שבשבוע שעבר העצרת הכללית של האו"ם אישרה את "הצהרת ניו יורק", שקובעת כי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני חייב להיות פתרון שתי המדינות – אותו פתרון שגם ישראל וגם חמאס דוחים מכל וכל.

קל לזלזל בהצהרות מהסוג הזה ולחזור על ה"או"ם שמום" ו"לא חשוב מה יגידו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים" של דוד בן-גוריון. אבל כדאי גם להיזכר עד כמה משמעותית בתולדותינו הצהרת בלפור, והצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, ולהבין שהאירועים האחרונים עלולים להתברר כמשמעותיים באותה מידה בהיסטוריה הפלסטינית.

מי לא מצטרפות ליוזמה? ארה"ב, יפן, גרמניה ואיטליה. ארה"ב עדיין מעניקה לישראל תמיכה מלאה וביום חמישי הטילה וטו על החלטה חד-צדדית במועצת הביטחון שקראה להפסקת אש מיידית בעזה, ללא כל גינוי של חמאס ובלי דרישה לשחרר את החטופים.

איך ישראל תגיב למהלכים הדיפלומטיים האלה? זה יתברר רק אחרי פגישתו המתוכננת של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שמתוכננת להתקיים בבית הלבן ביום שני הבא, 29 בספטמבר, שלושה ימים אחרי שנתניהו ינאם באו"ם.

אפשרויות התגובה שמדברים עליהן נעות בין הבלגה וזלזול במוסדות הבינלאומיים חסרי השיניים, לבין סיפוח כל יהודה ושומרון. סביר שישראל תבחר בצעד דרמטי פחות ואולי תכריז על סיפוח סמלי, של בקעת הירדן או של אחד מגושי ההתנחלויות.

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ברחוב דאונינג 10 בלונדון, 29 ביולי 2025 (צילום: Toby Melville / POOL / AFP)

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר צפוי להכריז על ההכרה במדינה פלסטינית כבר היום אחר הצוהריים. סטארמר המתין עם פרסום ההצהרה עד לסיום ביקורו של טראמפ בבריטניה, כדי שהסוגיה הפלסטינית לא תשתלט על מסיבת העיתונאים המשותפת לשני המנהיגים.

במקביל להכרה הבריטית במדינה הפלסטינית העתידית, צפוי סטארמר להכריז על שורת סנקציות חדשות שיוטלו על חמאס.

סטארמר צפוי לגנות את חמאס כארגון טרור רצחני, שלא יוכל להיות שותף למדינה הפלסטינית שתקום ביום שאחרי המלחמה. במקביל, הוא צפוי לבקר קשות את ישראל על התארכות המלחמה, על ההרעבה ברצועה ועל האלימות והבנייה בגדה המערבית.

יו"ר מפלגת "רפורמה לבריטניה" נייג'ל פראג', שצובר תאוצה בסקרים, גינה את ההצהרה הצפויה וכינה אותה "כניעה לטרור ובגידה בישראל".

חנין זועבי בבית המשפט העליון בדיון על פסילתה מלהתמודד לכנסת, פברואר 2015 (צילום: David Vaaknin/POOL)

חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי עוכבה הבוקר לחקירה על ידי המשטרה בחשד להסתה לטרור. שוטרים לקחו את זועבי מביתה בנצרת והובילו אותה לחקירה בתחנת המשטרה בטבריה, מאחר שהיא נשאה נאום בכנס בחו"ל ובו הביעה – לטענת המשטרה – הזדהות עם ארגון טרור והסיתה למעשי טרור.

לא ברור למה נזכרו במשטרה בנאום הזה דווקא הבוקר. מדובר באירוע שהתרחש בסוף 2024 בווינה, ובו אמרה זועבי בין היתר: "לא ניתן להבדיל בין חמאס לעם הפלסטיני" וכן "אלו שנכנסו לארץ בשבעה באוקטובר לא נכנסו לגבולות ישראל, אלא לארץ שלהם".

החקירה של זועבי מתחברת לחששות שעולים לאחרונה, כי הממשלה תפעיל את האמצעים שעומדים לרשותה כדי לגרום לכך שהמצביעים הערבים יחרימו את הבחירות הבאות.

מפלגת חד"ש גינתה הבוקר את החקירה "שנועדה אך ורק להשתקת קולות המתנגדים לכיבוש ולמלחמת ההשמדה בעזה".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על הצו הנשיאותי המשנה את תנאי קבלת הוויזה לעובדים בעלי כישורים מיוחדים, וכן חושף ויזה חדשה למיליונרים. 19 בספטמבר 2025 (צילום: Andrew Harnik/Getty Images/AFP)

דונלד טראמפ הכריז על צעד חסר תקדים לפיו חברות אמריקאיות המבקשות להעסיק עובדים זרים בארה"ב יידרשו לשלם אגרה של 100 אלף דולר לשנה עבור כל מועסק שיידרש לוויזה מסוג 1B-H. ההחלטה רלוונטית לאלפי ישראלים המועסקים בארה"ב באמצעות ויזה כזו.

אתמול, בעקבות המהומה שעוררה ההחלטה, הבית הלבן הוציא הודעת הבהרה לפיה תשלום האגרה יחול מעתה והלאה רק על בקשות חדשות לוויזה, ולא על ויזות קיימות או על חידוש ויזה.

ישראלים רבים נמצאים בהליכי אישור של הוויזה, שאמורה להתקבל באחד באוקטובר, אז תתחיל המכסה השנתית החדשה של הוויזות, והם לא יודעים מה יעלה בגורלם.

מדובר באנשים שכבר ערכו את כל ההכנות למעבר לאמריקה, כולל שכירת דירות ורישום ילדים לבתי הספר, ועכשיו מגלים שתוטל עליהם כנראה אגרה חדשה של לא פחות ממאה אלף דולר לשנה, מה שכמובן משנה את כל התוכניות שלהם.

ויזות מסוג 1B-H ניתנות לעובדים "בעלי כישורים מיוחדים". מספרם של ויזות מסוג זה מוגבל ל-85 אלף ויזות חדשות בשנה, ובשל הביקוש הרב, מתקיימת מדי שנה הגרלה על קבלת הוויזות האלה.

ביום שישי חתם טראמפ על צו נשיאותי המטיל על הוויזות הללו תשלום נוסף. רוב הישראלים המועסקים בחברות ההייטק הגדולות באמריקה, מועסקים עם ויזה מסוג L-1 שמאפשרת עבודה בארה"ב רק בחברה שהזמינה את העובד.

במקביל, הכריז טראמפ על ויזה חדשה – Trump Gold Card – שתעלה למועמד מיליון דולר בשנה, ותאפשר מסלול קצר לגרין קארד.

השחקן אריה מוסקונה (צילום: דניאל קמינסקי)

היום בצוהריים תיערך בבית העלמין ירקון הלווייתו של השחקן והזמר אריה מוסקונה, שמת אתמול בגיל 78 בבית החולים השרון, אחרי שסבל מקריסת מערכות בעקבות מחלת ריאות כרונית.

מוסקונה הותיר אחריו אלמנה, עדינה – אהבת חייו מאז ימי בית הספר התיכון – ארבעה ילדים, עשרה נכדים, ומדף מפואר של סרטים, פרסים, ואלבומים.

במהלך הקריירה העשירה והמגוונת שלו מוסקונה כיכב במחזמר הסאטירי הפוליטי "מאמי" ובמחזמר הפופולארי "בני בום", בסרטו הראשון כבמאי של שמי זרחין "לילסדה", ב"עפולה אקספרס" של ג'ולי שלז וב"מעבר לים" של ינקול גולדוואסר (שני תפקידים שעליהם קיבל פרסי אופיר).

לאורך שנות השבעים הוא הופיע בשורה של סרטים שנחשבים היום לקאלט בישראל, כמו "צ'רלי וחצי", "קזבלן", "מבצע יונתן" ו"גבעת חלפון אינה עונה" (שם שר את הלהיט "תן לשים את הראש על דיונה").

איגוד אמני ישראל פרסם בעקבות מותו את ההודעה הבאה: "מוסקונה ידע לשלב הומור חד עם רוך נדיר. יצירתו נגעה בלבבות דורות שלמי והשפעתו תמשיך ללוות את התרבות הישראלית עוד שנים רבות".

הניוזלטר יוצא לחופשת תשרי קצרה. נתראה בעוד ארבעה שבועות, "אחרי החגים".

חג שמח ושנה טובה!

בנימין נתניהו, מאי 2008