השבוע שאנו עומדים בפתחו עלול להתברר בעתיד כשבוע היסטורי, שייזכר בדברי ימי האזור. השבוע שבו יזכו הפלסטינים באו"ם ל"כ"ט בספטמבר". אם כך יהיה – זו תהיה תפנית אירונית במיוחד.
הימין הישראלי בראשות בנימין נתניהו חיזק ומימן את חמאס לאורך שנים ככלי "הפרד ומשול" שנועד לפורר את החברה הפלסטינית, להפריד בין הגדה המערבית לרצועת עזה, וכך למנוע את חלוקת הארץ. יש לטענה הזו אינספור ראיות.
שר החוץ של צרפת ז'אן־נואל בארו ושר החוץ של ערב הסעודית, הנסיך פייסל בן פרחאן אאל סעוד, יושבים בראש כנס על מדינת פלסטין ופתרון שתי המדינות באו"ם, 29 ביולי 2025 (צילום: Stephanie Keith/Getty Images/AFP)
חמאס מצידו, לחם לאורך שנים ברשות הפלסטינית ותקף את ישראל בשבעה באוקטובר בדיוק מאותה סיבה: בתקווה לפורר את החברה הישראלית, לעצור את הסכמי הנורמליזציה המסתמנים עם ערב הסעודית, ולמנוע את חלוקת הארץ.
מהבחינה הזו יש קווי דמיון ברורים בין הימין הישראלי המשיחי לבין תנועות אסלאמיסטיות כמו חמאס והג'יהאד האיסלמי: אלה רוצים מדינה יהודית מהים עד הירדן, ואלה רוצים מדינה ערבית מוסלמית מהים עד הירדן. אלה וגם אלה לא מוכנים לוותר על אף שעל, ובטח שלא על "המקומות הקדושים". אלה וגם אלה נאחזים בהבטחות אלוהיות. אלה וגם אלה משוכנעים שאין חפים מפשע בצד השני.
והנה השבוע – כשישראלים יברכו זה את זה "שנה טובה" וימהרו להוסיף הערות כמו "שלפחות לא תהיה איומה כמו השנה הקודמת" – בין עשר ל-12 מדינות, ובהן מעצמות עולמיות כמו צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, צפויות להכיר במדינה פלסטינית ולהצטרף ל-148 מדינות שכבר עשו זאת בעבר.
מדובר בהישג דיפלומטי משמעותי לפלסטינים. צרפת, בריטניה וקנדה משתייכות למועדון המצומצם של מדינות ה-G7. מחר – ערב ראש השנה – צפויות צרפת וסעודיה לקיים את החלק השני בוועידה הבינלאומית שהקימו בנושא פתרון שתי המדינות.
מחר – ערב ראש השנה – צפויות צרפת וסעודיה לקיים את החלק השני בוועידה הבינלאומית בנושא פתרון שתי המדינות
זה קורה אחרי שבשבוע שעבר העצרת הכללית של האו"ם אישרה את "הצהרת ניו יורק", שקובעת כי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני חייב להיות פתרון שתי המדינות – אותו פתרון שגם ישראל וגם חמאס דוחים מכל וכל.
קל לזלזל בהצהרות מהסוג הזה ולחזור על ה"או"ם שמום" ו"לא חשוב מה יגידו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים" של דוד בן-גוריון. אבל כדאי גם להיזכר עד כמה משמעותית בתולדותינו הצהרת בלפור, והצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, ולהבין שהאירועים האחרונים עלולים להתברר כמשמעותיים באותה מידה בהיסטוריה הפלסטינית.
מי לא מצטרפות ליוזמה? ארה"ב, יפן, גרמניה ואיטליה. ארה"ב עדיין מעניקה לישראל תמיכה מלאה וביום חמישי הטילה וטו על החלטה חד-צדדית במועצת הביטחון שקראה להפסקת אש מיידית בעזה, ללא כל גינוי של חמאס ובלי דרישה לשחרר את החטופים.
איך ישראל תגיב למהלכים הדיפלומטיים האלה? זה יתברר רק אחרי פגישתו המתוכננת של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שמתוכננת להתקיים בבית הלבן ביום שני הבא, 29 בספטמבר, שלושה ימים אחרי שנתניהו ינאם באו"ם.
אפשרויות התגובה שמדברים עליהן נעות בין הבלגה וזלזול במוסדות הבינלאומיים חסרי השיניים, לבין סיפוח כל יהודה ושומרון. סביר שישראל תבחר בצעד דרמטי פחות ואולי תכריז על סיפוח סמלי, של בקעת הירדן או של אחד מגושי ההתנחלויות.