צירוף המילים "פיזור הכנסת" נישא ביממה האחרונה בפי כל. כשמושב הקיץ של הכנסת יצא לדרך, לכולם היה ברור שעשרות רבות מתוך 120 הח"כים המכהנים יאבדו את החסינות בקרוב.
עד סוף הקיץ הם ימצאו את התשובה, את פשר הקולות, את כל החלומות. עד סוף הקיץ הם שוב ישבו בין ידידים, בחיים הרגילים והאפורים שבהם הם לא ידרשו יותר לגנות את ההתבטאות החמורה מהבוקר וגם לא ייתבעו להסביר למה הם לא מוכנים בשום אופן לשבת עם מפלגה ערבית.
יצחק גולדקנופף מיהדות התורה במליאת הכנסת, 13 במאי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
אתמול הורה המנהיג הרוחני של דגל התורה, הרב דב לנדו, לאנשיו לקדם את פיזור הכנסת. זאת אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע למפלגות החרדיות שהוא לא מתכוון לקדם את חוק הפטור מגיוס לפני הבחירות הקרובות.
"אין לנו אמון יותר בנתניהו", נכתב בהודעה על פתק בכתב ידו של הרב לנדו, "המושג 'גוש' אינו קיים מבחינתנו יותר".
"אין לנו אמון יותר בנתניהו", נכתב בהודעה על פתק בכתב ידו של הרב לנדו, "המושג 'גוש' אינו קיים מבחינתנו יותר"
ובכן – הבעיה היא שגם לנו אין אמון בנתניהו, אבל גם אין לנו אמון בכם. כל המהלך הזה נראה כמו תרגיל פוליטי קלאסי, די בנאלי, שלא ממש מסובך לפענח אותו.
לנתניהו ממילא לא נוח להתמודד בבחירות באוקטובר (כי היה שם פעם, בשבעה באוקטובר, איזה אירוע לא הכי נעים, שאמנם לא קרה באחריותו של נתניהו, אבל משום מה רודפים אותו בגללו). וגם לא נוח לו להתמודד בבחירות אחרי שקידם את חוק ההשתמטות מגיוס, כי אפילו בבייס שלו קורסים תחת נטל המילואים וכועסים על האפליה. ולמפלגות החרדיות נוח להיראות מול בוחריהן כמי שמוכנות למות ולא להתגייס.
אז מה יותר פשוט מלביים "משבר עם המפלגות החרדיות"? כך יוקדמו הבחירות לספטמבר, בסך הכול חודש וחצי מוקדם יותר מהתאריך האחרון האפשרי. ההקדמה תאפשר לנתניהו לערוך את ההצגה הקטנה כאילו הוא דווקא התכוון לגייס חרדים, ולראייה: הם הכריזו שאין להם יותר אמון בו.
בקיצור – האווירה הרגילה של סוף קדנציה. למרות שהפעם לא מדובר בקדנציה רגילה בשום צורה.
אהרן רבינוביץ כותב הבוקר ב"הארץ" שהמפלגות החרדיות נמצאות באווירה של משבר קשה בסיום הקדנציה הנוכחית, שכן למרות ההרכב הקואליציוני שלא היה נוח ממנו מעולם, "הן לא הצליחו לרשום לטובתם הישגים גדולים".
טוב, גם המדינה לא ממש רשמה לטובתה הישגים גדולים בקדנציה האחרונה.
