דונלד טראמפ מתוסכל. דונלד טראמפ כועס. דונלד טראמפ ממורמר. ואלה לא חדשות טובות לאף אחד בעולם.

ב-CNN דיווחו הלילה כי נשיא ארצות הברית נעשה קצר רוח וחסר סבלנות, נוכח מה שהוא תופס כניסיון של איראן להשפיל אותו – ואת ארה"ב – בפומבי. אתמול אמר הנשיא כי הפסקת האש עם איראן "בשלבי גסיסה" ו"צריכה החייאה".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באירוע לרגל יום האם בבית הלבן, 11 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)

הבעיה הגדולה של טראמפ היא שכבר לא נשארו לו יותר איומים בארסנל האיומים שלו, אחרי שכבר איים "להחריב את הציוויליזציה האיראנית" ו"להחזיר אותה לתקופת האבן". וכשמפזרים איומים בוטים כאלה ואז מאריכים שוב ושוב את הפסקת האש, התוצאה היא – בשפת האסטרטגים – שחיקת ההרתעה; האויב מפסיק לפחד ממך.

למעשה, כמו שזה נראה כרגע, בהנהגה האיראנית הגיעו למסקנה שידם על העליונה ושמי שמפחד ומורתע כעת ממלחמה הוא טראמפ עצמו. לכן הם מעזים להתגרות בו בצורה בוטה כל כך.

טראמפ אמור להיפגש בסוף השבוע עם עמיתו הסיני שי ג'ינפינג, לפגישת פסגה בין מנהיגי שתי המעצמות הגדולות בעולם. ובעוד חודש בדיוק אמור להיפתח בארצות הברית טורניר גביע העולם בכדורגל – אירוע הספורט הגדול ביותר בעולם, שטראמפ – חובב התקשורת ותשומת הלב – מחכה לו ומייחס לו חשיבות גדולה. ובל נשכח שבעוד פחות מחודשיים ארצות הברית תחגוג 250 שנה להיווסדה.

טראמפ לא רוצה להגיע לקיץ הזה כשתנועת המכליות במצר הורמוז עדיין חסומה ומשק האנרגיה העולמי נאנק מביקוש גואה לדלק. המחירים עולים מיום ליום. האיראנים כמובן יודעים את זה – והם מתכוונים לנצל את מנוף הלחץ הזה להישגים מדיניים – התחייבות שארה"ב וישראל לא יתקפו יותר וקבלת פיצויים על המלחמה (כשמנקודת המבט של טראמפ מי שמשלם פיצויים על נזקי מלחמה הוא מי שהפסיד בה).

טהרן גם מסכימה להוציא רק חלק קטן ממאגר 440 הקילוגרם של אורניום מועשר שהיא מחזיקה, מסרבת לפרק את תשתית הגרעין ומוכנה להפסיק להעשיר אורניום רק לזמן מוגבל.

ההיסטוריון האמריקאי רוברט קגן – שמגיע מהאגף השמרני בארה"ב – כתב שלשום ב"אטלנטיק" שארה"ב ספגה "תבוסה" שאותה הוא הגדיר "שחמט" במלחמה מול איראן. הוא מגדיר את תוצאות המלחמה "הפסד אסטרטגי שיהיה קשה לתקנו או להתעלם ממנו… במקום להפגין עוצמה אמריקאית, הסכסוך חשף ארצות הברית שלא ניתן לסמוך עליה ושאינה מסוגלת לסיים את מה שהחלה בו".

קשה עד בלתי אפשרי לדעת לאן ואיך ממשיכים מכאן. התשובה נמצאת כנראה בין האוזניים של טראמפ, וגם היא כנראה משתנה משעה לשעה. אבל איך שלא מסתכלים על זה: אלה חדשות רעות מאוד לישראל.

עצרת ליד הכנסת במלאת חודש למתקפת חמאס הרצחנית בשבעה באוקטובר, 7 בנובמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הנציבות האזרחית לתיעוד וחקר פשעי חמאס בנשים, ילדים ומשפחות", ארגון שהוקם זמן קצר אחרי השבעה באוקטובר, מפרסם הבוקר את עיקרי דוח המבוסס על יותר מעשרת אלפים סרטונים, תצלומים, ראיונות עם שורדי שבי ועדויות של פתולוגים וצוותים ממחנה "קורה" – המוכיחים ביצוע של פשעים מיניים רבים באתרי הטבח, בבסיסים הצבאיים ובמהלך השבי.

לא מדובר במעשים חריגים ויוצאי דופן אלא במעשים ש"תועדו, נחגגו והופצו באופן שיטתי" על מנת להגביר את הפחד ולהעצים את הטראומה.

ד"ר כוכבה אלקיים-לוי, העומדת בראש הנציבות, אומרת הבוקר לשירה קדרי-עובדיה ב"ידיעות אחרונות" כי הדוח, פרי עבודה של שנתיים, נעשה כי "הבנו שצריך לייצר תיעוד ראייתי בסטנדרטים שלא ניתן יהיה להכחיש". מלבד הדוח הקימה הרשות ארכיון דיגיטלי מאובטח שאינו פתוח לציבור ובו כל הממצאים והעדויות שנאספו ושיכולים לשמש לצרכים משפטיים.

החוקרות זיהו 13 דפוסים של תקיפה מינית ומגדרית, בהם אונס ואונס קבוצתי, תקיפה מינית לפני ובמהלך מעשה הרצח, הפשטה בכפייה, איומים בנישואים בכפייה ותקיפה בנוכחות קרובי משפחתה של הקורבן.

אלה חזרו על עצמם בזירות השונות שלא היה ביניהן קשר באופן המלמד כי הפרקטיקות הללו היו מכוונות, נפוצות ושיטתיות ונעשו "באכזריות מיוחדת, כדי למקסם את הכאב, ההשפלה והסבל של הקורבנות". לכן הם גם צולמו והופצו ברשתות חברתיות על מנת להעצים את מעשי הזוועה.

עצורים מעזה בבית המעצר בשדה תימן, 14 בפברואר 2024. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ניקולס כריסטוף – עיתונאי "הניו יורק טיימס" בעל שני פרסי פוליצר בהם זכה במהלך קריירה של ארבעה עשורים באזורי סכסוך מדממים בכל העולם – פרסם אתמול תחקיר מבהיל, לפיו התעללות בעלת אופי מיני, בעיקר על ידי החדרת חפצים לפי הטבעת של אסירים פלסטינים, הפכה לפרקטיקה שגורה בבתי הסוהר בישראל.

הכתבה מתפרסמת תחת כותרת הגג "דעה", שזו הפרקטיקה המקובלת ב"ניו יורק טיימס" לציין כי הכתב לא רק אסף עובדות אלא גם מביע עליהן את דעתו.

את תיאורי המקרים – שקשה מאוד לקרוא אותם, לפעמים ממש צריך לעצור באמצע כדי לנשום – מביא קריסטוף מפי 14 אסירים פלסטינים. כמעט כולם מצוטטים בעילום שם, ולכן אין כל דרך לנסות ולאשש או להפריך את טענותיהם.

קריסטוף מציין כי הוא זה שחיפש והגיע אליהם, ולפעמים נדרש להתאמץ ולשכנע אותם כדי לדבר. הוא מחזק את העדויות עם בני משפחה ופעילים שנחשפו למקרים. כמו כן הוא נשען על דוחות של ארגונים בינלאומיים.

דעתו של קריסטוף היא שלא מדובר במדיניות מכוונת מלמעלה של ממשלת ישראל, אבל כבר לא מדובר באירועים חריגים אלא בדפוס של התעללות סדיסטית, שחוזרת על עצמה במקרים רבים, ובכל זאת זוכה להתעלמות בישראל, אם לא לעידוד.

לדבריו, ההתעללויות הסדיסטיות הללו שמכוונות לאברי המין של האסירים הפכו ל"נהלי עבודה סטנדרטיים" ול"רכיב מרכזי בהתעללות בפלסטינים".

משרד החוץ כבר הגדיר את התחקיר "אחת מעלילות הדם החמורות ביותר שהופיעו אי פעם בעיתונות המודרנית" וחלק מ"קמפיין אנטי-ישראלי שקרי ומתוזמר היטב".

את התגובות ברשתות החברתיות הבוקר אפשר לסכם כך: זה רק מאמר דעה שפורסם בעיתון אנטישמי, על ידי כתב פרוגרסיבי שמחלק את העולם לקורבנות ולמקרבנים ושיש לו תזה מוכנה מראש שהוא בסך הכול מחפש עדים שיאשרו לו אותה, לכן הוא מצטט דוחות של ארגונים המקושרים לחמאס, ובכלל ידוע שכל הפלסטינים שקרנים, לכן זה שקר מוחלט שנעשו דברים כאלה. אבל חבל שלא עשו להם יותר.

נועם בתן עם השיר "מישל" בחזרה הגנרלית של האירוויזיון בווינה, אוסטריה, 11 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

הערב ייערך חצי הגמר הראשון של האירוויזיון בווינה. השידור יועבר בשידור ישיר ב"כאן 11" ויתחיל בשעה 22:00.

נועם בתן יעלה עם השיר "מישל" ועם במת היהלום שעוצבה עבורו, בתקווה לעלות לגמר האירוויזיון במוצאי שבת. אתמול הופיע בתן מול עיתונאים בחזרה הגנרלית ועל פי הדיווח של רז שכניק ב"ידיעות אחרונות" זכה לתגובות נלהבות מצד העיתונאים שצפו בו.

בווינה נערכות במקביל הפגנות אנטי ישראליות ופרו ישראליות, וההופעה הישראלית זוכה לתשומת לב רבה בתקשורת העולמית, כולל תחקיר נוסף שפורסם אתמול ב"ניו יורק טיימס", וטוען שממשלת ישראל מקצה תקציבים כדי להטות את ההצבעות לטובת ישראל באירוויזיון, אירוע שנתפס בישראל כבעל חשיבות רבה לעיצוב דעת הקהל ביחס לישראל.

הפועל באר שבע במשחק מול בית"ר ירושלים באצטדיון טרנר, באר שבע, ב-25 באפריל 2026 (צילום: דני מרום/פלאש90)

הפועל באר שבע, מוליכת הטבלה בליגת העל בכדורגל, תגיע הערב לאצטדיון טדי למשחק העונה מול בית"ר ירושלים במקום השני, אליו נדחקה אחרי שהפסידה לפני שלושה ימים 3:0 למכבי חיפה.

מבחינת באר שבע זו הזדמנות לתקן את הסיום הטראגי של העונה שעברה שבו איבדה את האליפות ברגע האחרון. בית"ר, מצידה, חייבת לנצח בכל מחיר. כל תוצאה אחרת תבטיח – כנראה – את האליפות לבאר שבע.

27 אלף אוהדים באצטדיון וכל מי שיצפו במשחק בבית (20:30, ספורט 5) מצפים לאחד המותחנים הספורטיביים הגדולים של השנה.

בנימין נתניהו, מאי 2008