מזה הרבה שנים, ואולי מאז ומעולם, לא היו החרדים תקועים במצב כזה. חוק הפטור מגיוס שלא מתקדם מכניס אותם לפלונטר שממנו הם לא יודעים איך לצאת.

כולם שוברים את הראש, הרבנים הגדולים, הפוליטיקאים והאנשים ברחוב, בעיקר הצעירים שעומדים בכל יום תחת סכנת מעצר, גם אם המשטרה הצבאית עובדת בהילוך שלישי או רביעי בעניין הזה ונרתעת מעצמה בכל מפגש עם עריק חרדי.

התסבוכת הזו הצמיחה בכל יום רעיונות ופטנטים, לפעמים הגיוניים, לפעמים פורצים מתוך היסטריה ואמוציות ולעתים היה מדובר באיומים בלבד, שלא יצא מהם דבר.

הסיר מבעבע תקופה ארוכה ואתמול המכסה עף: הרב דוב לנדו החליט על פיזור הכנסת, והכריז על משחק חדש. "אין לנו אמון בראש הממשלה, איננו מרגישים שותפים שלו. צריך בחירות בהקדם היותר מהיר"

הסיר מבעבע תקופה ארוכה ואתמול המכסה עף: הרב דוב לנדו החליט על פיזור הכנסת, והכריז על משחק חדש. "אין לנו אמון בראש הממשלה, איננו מרגישים שותפים שלו. צריך בחירות בהקדם היותר מהיר", כתב הרב על פיסת נייר וקבע היסטוריה קטנה. הבחירות כנראה יוקדמו בחודש וחצי, לתחילת ספטמבר.

עקרונות חוק הפטור מגיוס היו מונחים לפתחם של שני הרבנים הליטאיים הגדולים, דוב לנדו ומשה הלל הירש, במשך שבועות אחדים. הם הכירו היטב את הפרטים וגילו בקיאות בכל סעיף וסעיף, אבל היססו בעצמם אם להעניק לפוליטיקאים אור ירוק ולקדם את החוק.

המנהיג הרוחני של דגל התורה דוב לנדו (במרכז) וחברי הכנסת של המפלגה משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר ויצחק פינדרוס, 12 במאי 2026 (צילום: לשכתו של דוב לנדו)

בחוק הפטור של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט אין כמובן שום אפשרות מעשית לגיוס חרדים, אבל הרבנים נרתעים תמיד מעצם העיסוק בסעיפים כמו יעדי גיוס וסנקציות על צעירים שלא יתגייסו, גם אם מדובר בסוג של בדיחה.

מעבר לזה, הרבנים לא הבינו אם ראש הממשלה בנימין נתניהו מסוגל להעביר את חוק הפטור בכנסת. התמונה הקואליציונית מורכבת, הרוב דחוק ביותר, ולקראת הבחירות יכולים להצטרף למתנגדי החוק גם חברי כנסת שהולכים לאבד את מקומם אבל רוצים להיזכר בציבור בזכות הצבעה עקרונית אחת חשובה. הרבנים דרשו מפת הצבעה, אבל אין מי שיכול היה להתחייב בפניהם על המוגמר.

התמונה הקואליציונית מורכבת, הרוב דחוק ביותר, ולקראת הבחירות יכולים להצטרף למתנגדי החוק גם חברי כנסת שהולכים לאבד את מקומם אבל רוצים להיזכר בציבור בזכות הצבעה עקרונית אחת חשובה

וחוץ מזה, שואלים הרבנים, מה יקרה אם נתניהו יפסיד בבחירות? למה שנחוקק חוק שיפול לקרשים בעוד חצי שנה?

אתמול נפל הפור. נתניהו – שעשה כמובן את הבדיקות שלו – הגיע למסקנה שאין לו רוב בכנסת ברגע זה להעביר את חוק הפטור. כל הניסיונות שלו לקדם את החוק במהירות ולהסביר לציבור שמדובר בחוק טוב ורציני, כמו שהוא התחיל לעשות, נכשלו. נתניהו הרים ידיים. מי יודע, אולי עכשיו הוא יספר שעמד בפרץ ונלחם נגד החרדים שרצו לשחרר את  הצעירים שלהם מגיוס לצה"ל.

לאורך כל הדרך ניסה ראש הממשלה להתחמק מאחריות למצב, וטפל את כל האשמה על היועצת המשפטית לממשלה ועל שופטי בג"ץ שמטרפדים בכל דרך את סעיפי חוק הפטור מגיוס. רק שלא תמיד זה עזר.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר השיכון יצחק גולדקנופף בישיבת מועצת רשות מקרקעי ישראל, 20 במרץ 2024 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

מבחינת הפוליטיקאים החרדים, בעיקר החסידים אנשי אגודת ישראל, נתניהו משך אותם באף, לא עמד במחויבות שלו ולא מילא את חלקו בהסכם הקואליציוני שעליו חתמו לפני שלוש שנים וחצי. 

המלחמה שפרצה בדרך לא שינתה אצלם דבר. החרדים נשארו דבוקים לעקרונות. הם תבעו ועדיין תובעים פטור מלא מגיוס ואם נתניהו לא עומד בזה, ראוי לחפש סוף סוף שותפים חדשים במרכז ובשמאל שיתנו לחרדים כל חוק שירצו רק כדי להפיל את נתניהו ולזכות בשלטון.

"איננו מחויבים יותר לנתניהו. אין יותר דיבורים על גוש. זה לא קיים יותר", הדגיש אתמול הרב לנדו במכתב שלו. את זה עוד נראה.

בינתיים הדיבורים הללו על המסלול החרדי החדש לכאורה הולכים ותופסים תאוצה בכל מקום. כל פוליטיקאי/עסקן/פרשן חרדי שפגשתי בכנסת עם פתיחת מושב הקיץ דיבר איתי על האכזבה מנתניהו והאופציות החדשות שיכולות להיפתח כאן.

הנחת העבודה היא שמפלגות המרכז והשמאל ישלמו כל הון וישאירו דף חתום ריק בפני החרדים כדי שימלאו שם את כל דרישותיהם, כפי שהכריז בני גנץ אחרי בחירות 2019.

הנחת העבודה היא שמפלגות המרכז והשמאל ישלמו כל הון וישאירו דף חתום ריק בפני החרדים כדי שימלאו שם את כל דרישותיהם, כפי שהכריז בני גנץ אחרי בחירות 2019

ח"כ יאיר לפיד ונפתלי בנט בהפגנת תמיכה בגיוס חרדים, 15 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זה לא מדויק וגם לא נראה הגיוני. כל מפלגות המרכז-שמאל, כולן כולל כולן, מניפות בראש התורן את דגל השוויון בנטל וגיוס החרדים לצבא. המפלגות הללו לא מוכנות לוותר על כך בימי מלחמה וכאשר הלוחמים בשטח כורעים תחת העומס. גם הרטוריקה מקצינה ככל שנתקרב לבחירות.

אביגדור ליברמן תובע גיוס של כל מלש"ב בן 18, בלי שום הנחות, בלי דחיות ובלי פלפולים אחרים. גם נפתלי בנט מחדד מסרים כאלה שעליהם הוא לא התעקש בעבר, וכמובן שגם שותפו יאיר לפיד. קשה להאמין שהם יהפכו את דעתם מול הציבור שבחר בהם גם כדי לראות את החרדים בבקו"ם.    

לחרדים עצמם יש כאן דילמה בתוך דילמה. אם המנהיגות החרדית תכריז על שיתוף פעולה בעתיד עם ליברמן, לפיד או יאיר גולן, המפלגות יאבדו מנדטים רבים בבחירות הקרובות לטובת מפלגות הימין בקואליציה.

הרחוב החרדי עדיין שומר אמונים לנתניהו ושונא את השמאל וכל מה שהוא מייצג, כולל את התפיסות המדיניות והאזרחיות בנושאי דת ומדינה, וכמובן שאת בג"ץ שמזוהה אצלם עם מרצ ומפלגת העבודה.

הרחוב החרדי עדיין שומר אמונים לנתניהו ושונא את השמאל וכל מה שהוא מייצג, כולל את התפיסות המדיניות והאזרחיות בנושאי דת ומדינה, וכמובן שאת בג"ץ שמזוהה אצלם עם מרצ ומפלגת העבודה

יו"ר ש"ס אריה דרעי היה הראשון שהבין לאן הרוח נושבת. שלשום הוא תבע מנתניהו לקיים את הבחירות בטווח המיידי, כלומר בתחילת או באמצע ספטמבר.

יו"ר ש"ס אריה דרעי בישיבת סיעת ש"ס בכנסת, 11 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

דרעי לא חיכה להחלטת הרבנים הליטאיים מדגל התורה. יו"ר ש"ס לא האמין שיש לחוק הפטור תוחלת במצב הפוליטי הנוכחי והוא מבקש לנצל את המומנטום האמוני בימי החגים כדי לשמור על כוחן של המפלגות החרדיות. אתמול הצטרפו אליו שני הרבנים הליטאיים.

יו"ר ש"ס לא האמין שיש לחוק הפטור תוחלת במצב הפוליטי הנוכחי והוא מבקש לנצל את המומנטום האמוני בימי החגים, בעיצומן של עצרות ההתעוררות ואמירת הסליחות, או אפילו בעשרת ימי תשובה

דרעי מעוניין להקדים את הבחירות ל-1 או ל-15 בספטמבר, בעיצומן של עצרות ההתעוררות ואמירת הסליחות, או אפילו בעשרת ימי תשובה בין ראש השנה ויום הכיפורים. בימים כאלה, הוא סבור, ההזדהות של הציבור הדתי עם המפלגות החרדיות גבוהה יותר, וברור שהשמאל נדחק ואין לו מה להציע.

הרב עובדיה יוסף כבר אמר בשעתו כי מי שמצביע לש"ס שמור לו מקום בגן עדן, ואפשר להניח שהקמפיין של ש"ס ישלב את הדברים בתוך כל כנסי ההתעוררות והתמיכה במפלגה.

מה שברור, במקרה של תיקו בין שני הגושים בבחירות, החרדים לא יכריעו לעולם לטובת מפלגות האופוזיציה, למרות המכתב הזועם של הרב לנדו. הימים הללו חלפו לפי 50 שנה וכל ניסיון לשנות את המפה הקואליציונית, כפי שניסה לעשות שמעון פרס במרץ 1990, נדון לכישלון.

ובכל זאת, אם המרכז-שמאל ינצח, אומרים בכירים חרדים, הם ייכנסו גם איתו למו"מ על חוקים ספציפיים שנוחים להם, בעיקר חוקי תקציב. שיתוף פעולה קואליציוני אמיתי לא יהיה כאן.

נפתלי בנט ואריה דרעי במליאת הכנסת ב-2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אנחנו לא יכולים לשבת בקואליציה אחת עם רפורמים ועם מפלגות שמקדמות תחבורה ציבורית בשבת ונישואים חד-מיניים. זה לא יקרה", כפי שאומר בכיר בש"ס.

"אנחנו לא יכולים לשבת בקואליציה אחת עם רפורמים ועם מפלגות שמקדמות תחבורה ציבורית בשבת ונישואים חד-מיניים. זה לא יקרה", כפי שאומר בכיר בש"ס

ביום רביעי בשבוע הבא, ככל הנראה, יעלה החוק לפיזור הכנסת להצבעה טרומית. משם יעבור החוק לוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן שיכין את הצעת החוק לקריאה ראשונה. מעניין כמה זמן ימשוך רוטמן את הדיונים בוועדה עד לקריאה הראשונה, שחייבת לעבור ברוב של 61 חברי כנסת. אחרי הקריאה הראשונה החוק חוזר שוב לוועדה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

יש עוד אפשרות לפזר את הכנסת באמצעות חוק שתעלה האופוזיציה או בהצבעת אי-אמון כבר ביום שני הקרוב, אבל הסבירות לכך נמוכה מאד.

ומה עושים החרדים עד פיזור הכנסת? ממשיכים את החרם על הקואליציה. במושב הקיץ, או מה שיוותר ממנו, החרדים לא יצביעו בעד חוקים של הקואליציה, למעט כאלה שמשתלבים עם האינטרס ותפיסת העולם שלהם.

כך, למשל, החרדים יתמכו בכול הכוח בחוק שנועד לפצל או בעצם לחסל את כוחה של היועצת המשפטית לממשלה. זה חשוב לחרדים כמו שזה חשוב לנתניהו, לוין ורוטמן. בעניין הזה, כולם עשויים מקשה אחת – למרות משבר חוק הפטור מגיוס, שעומד להפיל את הממשלה.