בחודש שעבר קרא מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ל"הפסקת אש עולמית", זאת כדי להתמקד במאבק לעצירת התפשטות נגיף הקורונה. האם בעקבות קריאתו ובחסות משבר הקורונה תתכן גם התקרבות בין מדינות המפרץ לאיראן?

כווית וקטאר היו בין המדינות הראשונות להעמיד סיוע לאיראן ושלחו לה סיוע כספי וציוד רפואי, בהתאמה. הן מקיימות קשרים תקינים בדרך כלל עם איראן. במיוחד נכון הדבר לקטאר, שהידקה עוד את יחסיה עם איראן בעקבות ניתוק היחסים והסגר שהטילו עליה כמה משכנותיה בקיץ 2017.

בחודש שעבר קרא מזכ"ל האו"ם ל"הפסקת אש עולמית", כדי להתמקד במאבק לעצירת התפשטות נגיף הקורונה. האם בעקבות קריאתו ובחסות משבר הקורונה תתכן גם התקרבות בין מדינות המפרץ לאיראן?

בעקבות מגפת הקורונה חידשה גם בחריין – מדינה קולנית בדרך כלל בהתנגדותה לאיראן – את הקשר האווירי עם איראן, לאחר נתק של 4 שנים. המטרה המוצהרת של הטיסות היא החזרה של עולי רגל שיעים שנתקעו באיראן לאחר שביקרו בעיר הקדושה קום. ספק אם חידוש הטיסות שנועד לצורך מידי וזמני יביא לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות אך הוא עשוי לתרום להפחתת העוינות.

איחוד האמירויות גם היא החלה מעבירה סיוע הומניטרי לאיראן הנאבקת בגל תחלואה משמעותי בשטחה, בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות של האו"ם. עד כה הועברו שני משלוחים מוטסים של ציוד רפואי. העדויות להתקרבות מדודה בין אבו-דאבי לטהרן החלו לפני פרוץ המגפה, לאחר ההתקפות של איראן על כלי שיט במפרץ במאי 2019 ונבעו מחשש שמא איראן תפגע בה. לאחר ההסלמה במפרץ הצהירה איחוד האמירויות גם על פינוי כוחותיה מתימן, שם נשאה בעיקר הנטל המלחמתי לצד ערב הסעודית נגד המורדים החות'ים הנהנים מתמיכת איראן.

המגמה נמשכה לאחר מכן וכללה גם הפשרת כספים לטובת איראן מבנקים באיחוד האמירויות, ביקורים של בכירים מאיחוד האמירויות באיראן ושיחות טלפון בין אישים בהנהגות של המדינות. שליט איחוד האמירויות, מחמד בן-זאיד, אף התקשר לנשיא סוריה, בשאר אסד, בן בריתה של איראן והציע לסייע לסוריה במאבקה בקורונה, זאת לאחר שבשנה שעברה פתח מחדש את שגרירות ארצו בדמשק. מגמה זו צריכה להדאיג את ישראל לאור מרכזיותה של איחוד האמירויות בחזית האנטי-איראנית ויחסיה הטובים עם לישראל.

מגמת ההתקרבות בין איחוד האמירויות לבין איראן צריכה להדאיג את ישראל לאור מרכזיותה של איחוד האמירויות בחזית האנטי-איראנית ויחסיה הטובים עם לישראל

ערב הסעודית גם היא מנצלת את המגפה כדי לערוך התאמות במדיניותה. ריאד נענתה לקריאת האו"ם ואף הזמינה את החות'ים, בהם היא נלחמת בתימן והנתמכים על-ידי איראן, להגיע לשיחות על הפסקת אש בריאד, לאחר חמש שנות לחימה. ריאד, המנהלת ערוץ שיחות שקט עם החות'ים בעומאן, מבקשת זה זמן רב לסיים את הלחימה, הגם שהיא רחוקה מהשגת מטרות הלחימה עליהם הכריזה עם צאתה למבצע. משבר הקורונה עשוי לסייע לריאד לרדת מהעץ ולשמור על כבודה כדי להשיג הסכם כולל להפסקת הלחמה בתימן.

נראה כי בשלב זה המחוות בהן נוקטות המדינות כלפי איראן, כל אחת בנפרד ועל-פי שיקוליה, נועדו להפגין יחסי שכנות טובה בזמן של משבר עולמי, וזאת בתקווה כי בהענקת הסיוע הן יורידו גם את גובה הלהבות מול איראן. אולם, מוערך כי גם אם יהיה שיפור מסוים ביחסים שבין מדינות המפרץ ואיראן, הוא לא יהיה עמוק וארוך טווח. הסיבות הבסיסיות לעוינות ביניהן לא נעלמו, והנסיבות המשתנות באזור הן הממריצות אותן להפיג חלקית לפחות את המתיחות.

הערכות בתקופת משבר הקורונה נגועות באי ודאות מסוג חדש ותלויות בהימשכות המגפה ובהשפעות העומק שלה, שאינן ברורות עד הסוף בשלב זה. כמו כן, התפקיד האמריקאי הוא מהותי ביחסים בין הצדדים, והגברת המתיחות בין איראן לארצות הברית במפרץ ובעיראק בשבועות האחרונים תשפיע על היכולת של הצדדים להתקרב.

נראה כי הן לאיראן והן למדינות המפרץ יש עניין בהפחתת המתיחות על רקע הלחצים שהמשבר מייצר. לאיראן, הנמצאת במשבר כלכלי עמוק וכעת גם במשבר אפידמיולוגי יש אינטרס להסיר לפחות חלק מהעיצומים עליה באצטלה "הומניטרית".

למדינות המפרץ יש עניין בהפחתת האיום מכיוונה של איראן ובהרגעת הרוחות במפרץ, ו"דיפלומטיית הקורונה" יכולה לשמש אותן לכך. למרות עושרן הרב, התשתיות החיוניות בשטחן, בעיקר מתקני נפט והתפלה, חשופות לפגיעה מצד איראן, כפי שהוכח בספטמבר האחרון עת איראן פגעה במתקני נפט מרכזיים בערב הסעודית וישנה התערערות מתמשכת בביטחונן בגיבוי אמריקאי.

גם אם יהיה שיפור מסוים ביחסים שבין מדינות המפרץ ואיראן, הוא לא יהיה עמוק וארוך טווח. הסיבות הבסיסיות לעוינות ביניהן לא נעלמו, והנסיבות המשתנות באזור הן שהמריצו להפוגה חלקית במתיחות

החשש הוא שבשל תאימות האינטרסים הנוכחית בין איראן לכמה ממדינות המפרץ, יפגע "קמפיין הלחץ" נגד איראן שמובילה ארה"ב ושמדינות המפרץ הן נדבך מרכזי בו. יתר כל כן, לכל שינוי ביחסים שבין הצדדים ישנה השפעה על ישראל. ישראל בנתה על האינטרס המשותף לה ולמדינות המפרץ מול איראן כבסיס לשיתוף פעולה עמן ויש לבחון האם נפגעת הנכונות שלהן לשתף פעולה עם ישראל מול איראן.

מדינות המפרץ הוכיחו גם הפעם כי הן אינן פועלות כגוש מלוכד ומאוחד וסביר כי הן תמשכנה לפעול לפי האינטרסים הפרטיקולריים שלהן ולגדר סיכונים מול איראן, אותה הן רואות כאיום מרכזי עליהן. אשר לטווח הארוך, לא צפוי שינוי ברמת העוינות הבסיסית בין הצדדים, עוינות שמתקיימת לצד שיתוף פעולה ומקורה במחלוקות גאו-פוליטיות ודתיות-אידיאולוגיות מהותיות, והיא רכיב מובהק בארכיטקטורה של המזרח התיכון בן זמננו.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב