ככה זה בימים המבאסים האלה: עד שיש לנו דרמה טלוויזיונית משובחת בשידור חי מבית המשפט העליון, החל מיום ראשון, בא היועץ המשפטי לממשלה ומרביץ ספוילר.

אביחי מנדלבליט הגיש אתמול את חוות הדעת המתפתלת שלו, שקבעה כי בנימין נתניהו יכול להרכיב ממשלה גם תחת כתב אישום. הדעה הרווחת בקרב מומחים משפטיים או פוליטיים שדיברתי אתם, היא כי 11 שופטי בג"ץ הנכבדים, שיכריעו בסוגיה הזו, לא יחליטו נגד עמדתו של היועץ המשפטי. אולי הם אפילו ישתמשו ב-104 העמודים שהגיש להם כמו בתירוץ טוב כדי לצאת מהסיפור הסבוך הזה. הם הרי לא באמת רוצים לקחת אחריות לאומית על בחירות רביעיות.

אף פעם לא נדע מה באמת שכנע את מנדלבליט. לפני הבחירות במועד ב', בספטמבר 2019, טען היועץ בעתירות דומות כי כל העניין תיאורטי, ואינו מוצא צורך להחליט. עכשיו הסיפור מעשי, ומנדלבליט החליט להכשיר בפני בג"ץ את נתניהו, שנגדו הגיש כתב אישום משולש וחמור.

מה שכנע אותו? החוק היבש? מצב המדינה בעקבות הקורונה? או הפרסומים האחרונים שיורדים לחייו ומערערים את הלגיטימציה שלו עצמו, כולל זה של איילה חסון אמש בערוץ 13, שחזרה לפרשת הרפז?

https://twitter.com/2346479Orna/status/1255974410944688128

מצד שני, אולי הממשלה הרחבה שיקימו נתניהו ובני גנץ ריככה את עמדתו של היועץ. אם, נניח, יועז הנדל וצבי האוזר היו חוצים לגמרי את הקווים, ונתניהו היה מקים ממשלת ימין שנשענת על 61 חברי כנסת וכחול-לבן הייתה נותרת שלמה באופוזיציה – האם היועמ"ש היה מגיש את אותה חוות דעת, או שהיה פוסל את נתניהו? כבר לא נדע.

הנשיא ראובן ריבלין לא רצה להכשיר את נתניהו. משום כך הוא דילג ב-16 באפריל על כל השלבים, נמנע מלהעביר לנתניהו את המנדט שהחזיר גנץ, וגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה אל הכנסת, כדי שתבחר את ראש הממשלה.

הנשיא לא רצה להכשיר את נתניהו. משום כך הוא דילג ב-16 באפריל על כל השלבים, נמנע מלהעביר לנתניהו את המנדט שהחזיר גנץ, וגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה אל הכנסת, כדי שתבחר את ראש הממשלה

נתניהו וגנץ עשו בינתיים הסכם קואליציוני שערורייתי. עכשיו בג"ץ צריך לדון בכשירות של נתניהו – וגם בסעיפים המקוממים והבזבזניים של ההסכם, שמשנה חוקי יסוד וסדרי עולם, בעיקר לטובתו של ראש הממשלה. מה יעשו השופטים בירושלים? האם הם יעמדו בלחץ?

השרים וחברי הכנסת של הליכוד יצאו אתמול מהבונקר שבו התחפרו מאז נחתם ההסכם עם כחול-לבן. "העם זה הריבון", הפגיזו כולם, בזה אחר זה, את דף המסרים של יונתן אוריך. "אנחנו אחרי מערכת בחירות והעם בחר". "לא יעלה על הדעת שבג"ץ ישנה את הבחירה של מיליוני אנשים ו-70 חברי כנסת". "אני בטוח/ה שבג"ץ לא ייכנס לסחרור הפוליטי הזה". וכולי.

קשה לעמוד, כאמור, מול מציאות וטיעונים כאלה. מה שכן, שופטי בג" ץ חייבים לקבל את ההחלטות שלהם במהירות, כי ביום חמישי, 7 במאי, מסתיימים 21 הימים שהעניק ריבלין לכנסת, ואם הוא לא יקבל עד חצות רשימת 61 ממליצים על ראש ממשלה – נלך לבחירות.

שופטי בג" ץ חייבים לקבל את ההחלטות שלהם במהירות, כי ביום חמישי, 7 במאי, מסתיימים 21 הימים שהעניק ריבלין לכנסת, ואם הוא לא יקבל עד חצות רשימת 61 ממליצים על ראש ממשלה – נלך לבחירות

אביגדור ליברמן, שהפך בצוק העיתים לפוליטיקאי לא הכי חשוב, טען אתמול בכנסת כי נתניהו יפוצץ את כל העסק עם כחול-לבן ברגע האחרון, אחרי שיקבל תעודת הכשר מבג"ץ. אני לא חושב כך. נתניהו קיבל לידיו הסכם קואליציוני חלומי, והיום הוא מעדיף את הממשלה הרחבה עם גנץ וגבי אשכנזי על פני בחירות מול מאות אלפי עצמאים ושכירים מובטלים.

ותמיד צריך לקחת בחשבון את האפשרות הקלושה שבג"ץ לא יקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, יפסול את נתניהו ונלך לבחירות רביעיות בעוד 90 יום. מה יעשה אז נתניהו? יהפוך את בג"ץ לאויב העם, כמובן, ויאשים את השופטים שהם גוררים את כולנו לקלפי, במקום שנטפל בבעיות הנוראיות שעשתה כאן הקורונה. זה הרי כל כך ברור.