בית המשפט הגבוה לצדק, בהרכב השופטים נועם סולברג, מני מזוז ויוסף אלרון, דחה את עתירתה של התנועה לאיכות השלטון נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לדחות בשלושה חודשים, עד 3 באוקטובר, את השימוע לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקראת העמדתו לדין בפרשות השחיתות שבהן הוא חשוד.

התנועה לאיכות השלטון ביקשה לערוך את השימוע לנתניהו במועד שנקבע לו מראש, עד ה-7 לאוקטובר.

התנועה טענה כי דחיית השימוע "בלתי-סבירה באופן קיצוני". בעתירה נטען כי "התנהלות נתניהו בעניין השימוע,  אי-הסדרת שכר הטרחה לעורכי-דינו, בקשותיו לדחיית איסוף חומרי החקירה עד לאחר הבחירות לכנסת ה-21 והעובדה שלא אסף את חומרי החקירה בהקדם האפשרי לאחר הבחירות – מעוררת ספק של ממש, האם עודנו עומד על זכותו לעריכת שימוע".

לטענת התנועה: "לו היה מדובר בחשוד מן השורה, סביר להניח שכבר היה ניצב בפני כתב אישום. זאת, במיוחד על רקע ניסיונותיו וניסיונות מקורביו לקדם חקיקה שתמנע את האפשרות להעמידו לדין. דחיית השימוע פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק, ופוגעת באופן אנוש באמון הציבור ברשויות השלטון בכלל, ובמערכת אכיפת החוק בפרט".

מנדלבליט השיב בשבוע שעבר לעתירת התנועה לאיכות השלטון וטען כי "דחיית מועד השימוע ב-3 חודשים סבירה ביותר, ומאזנת כיאות בין היקף חומרי החקירה ומורכבות התיק לבין האינטרסים הציבוריים של אכיפת החוק וייעול ההליכים… החשש מקידום הליכי חקיקה שיפגעו במלאכת אכיפת החוק לא היה בשום אופן חלק מהשיקולים ביחס למועד עריכת השימוע".

בג"צ השיב בתשובה לעתירה: "התפזרות הכנסת משליכה על אפשרות קידומם של הליכי חקיקה כאלה ואחרים. מכל מקום, דין העתירה להידחות על הסף, ללא קשר להתפזרות הכנסת, בהעדר עילה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה".

"בניגוד לנטען בעתירה, הדין הפלילי והנחיית היועמ"ש אינם מגדירים סד זמנים לקיום השימוע, ככל שמוחלט לקיימו בעל פה", נכתב בתשובת בג"צ.

שופטי בג"צ קיבלו את השיקולים שעמדו בבסיס החלטתו של מנדלבליט להיעתר באופן חלקי לבקשה לדחות את השימוע: היקף חומרי החקירה ומורכבות התיק.

"כפי שהדגיש היועמ"ש בתגובתו המקדמית, ההחלטה לדחות את השימוע מיוסדת על טענות בא-כוחו של רה"מ באשר להיקף חומרי החקירה, ועליהן בלבד", כתבו השופטים בהחלטתם, "משנשקלו כלל השיקולים הרלבנטיים מצאנו כי אין הצדקה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה או לשנותה".