כאורח של פורום האסלאם במינכן לפני מספר חודשים – לפני הקורונה – קיבלתי חפיסת שוקולד מסקרנת, עם המילים "כשר" ו"חלאל" בגרמנית, בעברית ובערבית. הסקרנות שלי התעוררה, והצלחתי לשוחח עם נדיה דוקאלי, 49, האישה ששיווקה ומכרה את השוקולדים – ואשר התעקשה, למרות מה שאמרו אנשים שזלזלו בכך, לפתח את המוצר עם הכשרות הכפולה: יהודית ומוסלמית.
דוקאלי עברה לגרמניה יחד עם משפחתה ממדינת הולדתה מרוקו, ב-1975. כשהיא נזכרת בחופשות קיץ שבילתה במרוקו בכל שנה, דוקאלי אומרת כי זה היה נורמלי לחלוטין לראות ילדים יהודים עם כיפות משחקים לצד ילדים מוסלמים עם כיסויי ראש סרוגים. "שני כיסויי הראש נתפרו על ידי אותו חייט", סיפרה לי.
בגרמניה, דוקאלי נדהמה לגלות שהמילה "יהודי" – אשר לטענתה היוותה תחליף משעשע ל"ממולח" במרוקו, הייתה בשימוש בתור קללה בבית הספר החדש שלה.
בגיל 12 הבינה דוקאלי שרוב האנשים בחבורה שלה הם יהודים, והייתה אורחת בחגיגות בת מצווה בבית הכנסת. "כשאמרתי להם שאני מכירה את המנהג ממרוקו, הם היו מופתעים משום שהם לא ידעו שיש שם עדיין יהודים. גילינו הרבה אחד על השני. בהמשך, חלק מאותם חברים פתחו מסעדות יהודיות בפרנקפורט", אומרת דוקאלי. שם היא טעמה לראשונה אוכל כשר.
בגיל 12 הבינה דוקאלי שרוב האנשים בחבורה שלה הם יהודים, והייתה אורחת בחגיגות בת מצווה בבית הכנסת. "כשאמרתי להם שאני מכירה את המנהג ממרוקו, הם היו מופתעים משום שהם לא ידעו שיש שם עדיין יהודים"
דוקאלי היא אשת עסקים מוסלמית רהוטה, ידידותית ומודרנית, שמשתמשת בדת כדי לבנות גשרים – כמו באמצעות ספר הילדים שהיא כתבה על הנביא מוחמד אשר הוקלט לאחר מכן לספר שמע. הספר מכיל התייחסות חיובית ליהודים.
ב-2017 עיצבה לוח שנה של רמדאן, ה"אפטארלנדר", המבוסס על המילה המילה "אפטאר" בערבית – ארוחת הערב בה המוסלמים שוברים את הצום. מאחורי כל אחת מ-30 דלתות קטנות בלוח מסתתרים מונח מהקוראן ותמר בציפוי שוקולד. בספר אלקטרוני נוסף, דוקאלי מסבירה מגוון מונחים מוסלמים ויהודיים.
ההמשך הגיוני ללוח השנה של הרמדאן, אומרת דוקאלי, היה השוקולד. היא גם רצתה שהמוצר יחבר יהודים ומוסלמים, בדומה לחוויה שלה במרוקו. "כאשר החלטתי שזה יהיה חטיף חלאל, חשבתי, למה לא לעשות אותו כשר, בנוסף?"
דרך חבריה היהודים, דוקאלי יצרה קשר עם רב אורתודוקסי מקומי שייעץ לה על חוקי הכשרות. התחנה הבאה שלה הייתה יצרן השוקולד הגרמני וויינריך, שהסכים לייצר את השוקולד לפי המתכון שלה. "כשאמרתי לו שהמוצר צריך להיות כשר וחלאל, הוא שאל אותי אם אני בטוחה. כשאמרתי שכן, כמובן, הוא אמר בתגובה שאף אחד לא יקנה אותו. פשוט התעלמתי ממנו", היא מספרת.
החברה הסכימה להביא את המפעל לסטנדרטים של כשרות וחלאל- מה שכולל לרוב ניקיון יסודי של קו הייצור ופיקוח קפדני של המרכיבים – בתנאי אחד: דוקאלי תזמין לפחות 500,000 חטיפים. "אמרתי שאני אקח את הסיכון משום שיש לי לקוחות שחשבו שזה רעיון מצוין שמוסלמית רוצה לשווק את המוצר שלה בתור כשר וחלאל הן בעברית והן בערבית", אומרת דוקאלי.
לאחר שישה חודשים היצרן הצליח לעמוד בדרישות הדתיות שלה לתשעת מותגי השוקולד. אישור הכשרות סופק על ידי המשרד האירופי של סוכנות הפיקוח Trainagle-K מניו יורק, איתה דוקאלי לא יצרה קשר באופן ישיר.
"במפתיע", היא מגלה, "האישור המוסלמי היה קשה יותר להשגה. עם האישור של הכשרות צריך לפעול על פי מספר חוקים, ואז הרב מגיע ומאשר את המוצר. בחלאל צריך לספק את כל שבעת הזרמים השונים של האסלאם".
לדוגמה, היא אומרת, שיעים אוסרים על קרמין, פיגמנט אדום, משום שהוא מופק מחרקים, בעוד שסונים מאפשרים אותו. "רציתי מוצר שיתקבל על ידי כל מוסלמי. זה היה קשה משום שאלכוהול וחזיר הם הדברים היחידים שאסורים על כולם".
"במפתיע, האישור המוסלמי היה קשה יותר להשגה. עם האישור של הכשרות צריך לפעול על פי מספר חוקים, ואז הרב מגיע ומאשר את המוצר. בחלאל צריך לספק את כל שבעת הזרמים השונים של האסלאם"
דוקאלי אומרת כי היא נדהמה מהתגובות החיוביות, "במיוחד מאנשים שמקדמים דיאלוג בין תרבותי, וממוסלמים שיש להם חברים יהודים או בני זוג יהודיים. הם מאוכזבים שיחסים שכאלו לרוב עומדים בצל של הסכסוך בין ישראל לפלסטין".
העיתונות בגרמניה שיבחה את דוקאלי כאשת עסקים אמיצה, אך הבלוגר היהודי-גרמני חיים (Chajm) יצא נגד היוזמה, והטיל ספק בכל ש"קונים יהודים רגישים" יקנו שוקולד שהשם שלו נלקח ממנהג מוסלמי דתי, האפטאר – במיוחד כשהם יכולים לקנות שוקולד כשר אחר. דוקאלי קיבלה גם כמה תגובות לא חיוביות מחברים מוסלמים. "בכנס של מזון, מוסלמים מערב הסעודית ומספר פלסטינים אמרו לי שהם לא יכולים לקבל עברית על העטיפה", היא אמרה.
במקום אחר, העובדה כי העסק מנוהל על ידי אישה, יצרה בעיה. קונה מצרי ניגש לעוזר השיווק של דוקאלי ואמר כי הוא רוצה לעשות הזמנה גדולה. כשהעובד הלך להביא את הבוסית שלו, המצרי התעצבן, אומרת דוקאלי, "וכשהגעתי לברך אותו לשלם, הוא קם ועזב את המקום אפילו מבלי ללחוץ לי את היד".
כשיהודים חרדים ניגשים לדוכן, דוקאלי נותנת למנהל המכירות שלה לקחת את המושכות. בחלק מהמעגלים החרדים בגרמניה, כמו גם בארץ, אינטראקציה פומבית בין גברים לנשים שאינן בנות הזוג שלהם אינה מעודדת, והמגע אסור.
"הכשרתי את העובדים שלי להעניק כבוד לקבוצה האחרת", אמרה דוקאלי. "אבל נתתי את כל ההסברים על המוצר בעצמי וקיבלתי החלטות על המחיר, וזו לא הייתה בעיה. כשהם לא היו בטוחים מה המשמעות של מוצר שהוא חלאל וכשר, הם ביקשו לראות את הסימון, וכשהראיתי להם הם היו מרוצים".
לדבריה, הטעם הפופולרי ביותר הוא חלב-תמרים-מלח, ו"כולם אוהבים את השילוב של שוקולד גרמני, תמרים – שהם מרכיב מרכזי ברמדאן – ומלח כשר".
דוקאלי היא פרפקציוניסטית, והיא תמיד בפעולה בתור אם יחידנית לשלושה בנים, אחד מהם גר בבית. בעקבות הקורונה היא נאלצה להאט את קצב חייה.
"בכל שנה הרמדאן מגיע אלי בסוג של הפתעה, בעקבות סגנון החיים המהיר שלי, ומעולם לא מצאתי זמן להתכונן אליו רוחנית ופיזית. מעולם לא מצאתי את הזמן להאט. השנה פתאום עשיתי את זה, וזה שימח אותי. האם מותר לי להגיד את זה בזמן שכל-כך הרבה אנשים חרדים ואפילו בפניקה? עבורי המגפה היא ברכה!"
"ריחוק חברתי הוא צורה של רמדאן", היא מסבירה לי. "אנחנו 'צמים' מהקשרים החברתיים שלנו, אנחנו עובדים מהבית, ואנחנו לא חוגגים בציבור. ההבדל המצער השנה הוא שאנחנו לא יכולים להיכנס למסגדים". באשר לחגיגת הרמדאן מבלי לבקר חברים וקרובי משפחה, "זה קשה", היא אומרת, "אבל אני מקבלת את זה".
"ריחוק חברתי הוא צורה של רמדאן. אנחנו 'צמים' מהקשרים החברתיים שלנו, אנחנו עובדים מהבית, ואנחנו לא חוגגים בציבור. ההבדל השנה הוא שאנחנו לא יכולים להיכנס למסגדים. זה קשה, אבל אני מקבלת את זה"
ההשפעה של הקורונה על המכירות שלה היא מרירה-מתוקה. המסגדים סגורים, "אבל תודה לאל שהסופרמרקטים עדיין פתוחים ולוח השנה של הרמדאן שלי מוצע שם למכירה. בנוסף, המשבר משחרר הרבה הורמונים של לחץ והדרך הטובה ביותר להתמודד איתם היא באמצעות שוקולד. צריכת השוקולד גדולה במיוחד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו