להעמיד את חזבאללה על קרני הדילמה

הפגנה נגד אחיזת חזבאללה בלבנון, נובמבר 2019 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
AP Photo/Hussein Malla
הפגנה נגד אחיזת חזבאללה בלבנון, נובמבר 2019

המשפט "מעולם לא היה מצבו טוב כל כך וגרוע כל כך בו זמנית" מתאר היטב את מצבו של ארגון חזבאללה. כמעט 40 שנה לאחר הקמתו דומה שהארגון נמצא בשיא מבחינת יכולותיו הצבאיות.

מערכות נשק מתקדמות, כמות אמל"ח בלתי נתפסת ואיום ברור שהוא מציב על כל האוכלוסייה והמרכזים האסטרטגים במדינת ישראל הופכים את הארגון ליריב המסוכן ביותר למדינת ישראל באיזור. זאת ועוד, חזבאללה הצליח להשתלט באומנות על מרכזי הכוח של לבנון מבלי להראות כמי "שכבש" את המדינה בפועל. והוא מצליח לנהל מערכת יחסים מורכבת אבל מאפשרת עם מתנגדיו (שיודעים שישנם קווים שאסור לחצות מול הארגון), ובאמצעות בריתות פוליטיות שונות הינו "השולט הבלתי נראה" של לבנון.

מערכות נשק מתקדמות, כמות אמל"ח בלתי נתפסת ואיום ברור שהוא מציב על כל האוכלוסייה והמרכזים האסטרטגים במדינת ישראל הופכים את החזבאללה ליריב המסוכן ביותר למדינת ישראל באיזור

מנגד, הארגון סובל מבעיות יסוד חמורות להן הוא מתקשה למצוא פתרון. בין בעיות אלו – בעיות כלכליות עמוקות כתוצאה מהשבר הכלכלי באירן והתמשכות המלחמה הבלתי נגמרת בסוריה, קושי לספק את המצופה ממנו בחברה השיעית (בשל המחסור במשאבים), לחץ מדיני-כלכלי בעיקר מצד הממשל האמריקני ומספר מדינות אירופאיות, ובעיקר קושי משמעותי להתמודד עם התמסדות הארגון. ההתמסדות שדורשת ממנו לספק ללוחמיו פנסיה מובטחת וטיפול מלווה לפצועיו ולמשפחות ההרוגים מטעם הארגון, באופן שעשוי להקשות גם על גיוס גורמים חדשים לארגון.

חוזקו הצבאי של הארגון, והבנתו שהמאבק מול ישראל ממשיך להוות סיבה לקיומו (אם כי הלא יחידה) בעיני האזרחי הלבנוני, מובילים לכך שפירוק צבאי של הארגון הינו משימה כמעט בלתי אפשרית. חזבאללה יתנגד בכוח לכל נסיון פגיעה בו, באנשיו ובהתעצמותו, באופן שהופך כל פעולה צבאית כנגדו לבעלת מחירים עצומים. ולכן, המערכה כנגד הארגון חייבת להיות כזו שתנצל את חולשותיו הבסיסיות (שאף צפויות להחמיר), מבלי להשתמש "בכוח הזרוע".

מטרתה של אותה תוכנית פעולה אפשרית הינה "להעמיד את חזבאללה על קרני הדילמה" ולנתב אותו לבחור בין השתלטות מלאה על לבנון (באופן שלא יאפשר לממשלת לבנון להמשיך ולהוות את החוצץ שמגן על חזבאללה), לבין התנתקות מלאה בינו לבין השלטון.

הגם שמטרות אלו קשות לביצוע ומצריכות תוכניות ארוכות טווח, המשך המצב הנוכחי הינו הגרוע ביותר, שכן הוא מאפשר לכלל הגורמים בלבנון (ואף לגורמים מחוץ למדינה) "להמשיך בחייהם" ולהתעלם ביודעין מבניין הכוח של הארגון בפן הצבאי ומאחיזתו האזרחית במדינת לבנון.

המשך "קידוש" המצב הנוכחי והרצון לשמר את היציבות הפוליטית לכאורה בלבנון, לא משרתים את אלו שמבקשים להחליש את הארגון אלא רק משחקים לידי הארגון ולידי תומכיו בזירה הפוליטית בלבנון.

חזבאללה יתנגד בכוח לכל נסיון פגיעה בו, באנשיו ובהתעצמותו ויגבה מחירים עצומים על כל פעולה צבאית נגדו. לכן המערכה נגדו חייבת לנצל את חולשותיו הבסיסיות מבלי להשתמש "בכוח הזרוע"

כדי להגשים יעד מרכזי זה, נכון לנקוט בשורת פעולות אשר מכוונות במישרין להחליש את הארגון. מהלכים אלו לא יכולים להיות מובלים על-ידי ישראל בלבד, אלא חייבים מעורבות ערה של גורמים מובילים בזירה בינ"ל והערבית:

בפן הכלכלי

העמקה משמעותית של הלחץ הכלכלי על הארגון הינה צורך השעה. בבסיסה מערכה כלל עולמית נגד מקורות ההכנסה של הארגון, החל מהקהילות השיעיות בדרום אמריקה ואפריקה, דרך המשך הכבדת היד על מוסדות הפיננסים בלבנון כדי שאלו לא ישתפו פעולה עם הארגון, וכלה בניתוק מלא של הקשר בין אירן ללבנון בפן הכלכלי (באצעות מגוון רחב של כליו ואפשרויות).

כך, באמצעות אותה "תנועת מלקחיים" אפשר (במידה שתהיה מערכה מוצלחת) למוטט את הארגון מבחינה כלכלית. זאת כאשר הארגון נדרש לעוד ועוד הוצאות כדי לשמר את נוכחותו בסוריה ועיראק.

בפן הפוליטי

העובדה שאין לחזבאללה מתחרה פוליטי בלבנון על לב "השיעים" יוצרת בעיה קשה שכן למרות שישנם גורמים בחברה השיעית בלבנון אשר מתנגדים לארגון, אין להם באמת גורם שהם יכולים לתמוך בו מבחינה פוליטית בזירה הלבנונית (בעיקר לאחר החלשות אמל).

אירועים מקומיים במחוזות הכוח של ארגון חזבאללה הוכיחו בעבר כי ישנו חוסר שביעות רצון מהארגון. אבל ללא אופציה פוליטית אחרת, אין באמת יכולת למשהו מהאוכלוסייה השיעית להוביל מחנה אחר אל מול הארגון. מדובר כאמור ביעד ארוך טווח ומורכב, אולם ללא השגתו יהיה קשה מאוד לפגוע במעמד חזבאללה בקרב האוכלוסיה השיעית בלבנון

בפן הצבאי

מערכה מדינית מול כלל גורמי הכוח בממשל האמריקני (מהקונגרס ועד הבית הלבן) לניתוק הקשר בין צבא לבנון לבין ארגון חזבאללה, כולל לחץ על הממשל להפסיק להעביר מימון לצבא לבנון (כסף או אמל"ח) אם הקשר בין גורמי צבא לבנון וחזבאללה ישמר. נכון שמהלך שכזה עלול לפגוע לכאורה בגורם "מתון" לכאורה בלבנון שפועל לבניית יציבותה של המדינה, אבל בפועל אסור להמשיך ולקבל מצב בו צבא לבנון מקבל סיוע בינ"ל מצד אחד, ומנגד ממשיך את קשריו עם הארגון.

בפן המדיני

הדגשת מוכנותה של ישראל לפעול להאצת המו"מ המדיני עם לבנון בנושא הסדרת הגבול הימי בין המדינות, והפעלת לחץ בינלאומי על ממשלת לבנון להכנס למו"מ שכזה. זאת כדי להציג את ממשלת לבנון (בפני אזרחיה ובני הקהילה הבינ"ל) כמי שלא מסוגלת להכנס למו"מ כזה כל עוד חזבאללה מעורב במהלכי המדינה מאחורי הקלעים.

המשך המערכה המדינית כנגד הארגון, תוך ניצול המהלכים שבוצעו כנגד הארגון בגרמניה ו"שכפולם" במדינות אירופאיות נוספות כדי להכביד את הלחץ על ממשלת לבנון, אם זו תמשיך לשחק את אותו משחק כפול מול ארגון חזבאללה. במסגרת מהלכים אלו – התנגדות לכל סיוע כלכלי ללבנון, או שת"פ עם ממשלת לבנון, כל עוד זו מאפשרת לנציגי הארגון לפעול ללא חשש "ולמצוץ" את משאביה של ממשלת לבנון לטובת הארגון.

מערכה איזורית כנגד נוכחות גורמי חזבאללה בעיראק, בתימן ובמקומות אחרים (נוכחותם נדרשת בעיקר לאור העלמות סלימאני) תוך הבלטת נוכחות זו בפני האוכלוסייה בלבנון (מה יש לארגון לבנוני לשרת את אדוניו באירן), והקהילה הבינ"ל (הבללטת מרכזיותה של חזבאללה במסגרת רשת הפרוקסי האירנית) – המסדר המרכזי נכונותו של הארגון להקריב את לבנון על מזבח אירן – מסר שאם יהודהד נכון ידחק את חזבאללה בקרן זווית.

העלמות קאסם סלימאני, מי שהיווה את החוט המקשר בין חזבלאללה לאירן מחייבת בנייתה של תוכנית עבודה אשר מנצלת את הפער העצום שנוצר בין אירן וחזבאללה לאחר מותו של סלימאני ופועלת להעמקת הפער בין ההנהגה האיראנית הנוכחית לבין הארגון.

מול מדינות ערב המתונות – שכנוע להחזרת השקעותיהם בלבנון, כולל השקעות לבניית מפעלים וכדומה כדי לייצר לממשלת לבנון "מחיר הפסד" באם זו תמשיך את קשריה מול הארגון ומנגד ניצול נוכחות כלכלית זו להגברת ההשקעה המדינית של אותן מדינות בלבנון.

*  *  *

לכאורה, מדובר בשורת מהלכים בעלי התכנות נמוכה למימוש, בוודאי בפרק הזמן הקרוב. יחד עם זאת רק פעולה משולבת של מהלכים אשר מכוונים לבטן הרכה של חזבאללה (המצב הכלכלי, העלמות סלימאני, מצבה הכלכלי הקשה של אירן, הזדקקות הממשלה בלבנון לסיוע בינ"ל וחשש מהתגברות המחאה בתוך לבנון), יוכלו להוביל לתוצאות המקוות. היכולת להשיג מטרות אלו באמצעות "כוח הזרוע" הינה מוגבלת עד לא קיימת, והיא בכל מקרה תדרוש מחירים כבדים מישראל אם זו תוביל לשם.

רק פעולה משולבת של מהלכים שיכוונו לבטן הרכה של חזבאללה יוכלו להוביל לתוצאות המקוות. היכולת להשיג מטרות אלו באמצעות "כוח הזרוע" הינה מוגבלת עד אפסית, ותדרוש מחירים כבדים מישראל אם זו תוביל לשם

בשורה התחתונה, מערכה מדינית- כלכלית אפקטיבית להחלשת ארגון חזבאללה הינה אחד מהכלים הבולטים ביותר שיש לישראל במהלכי להחלשת אירן באיזור. ללא רכיב זה תתקשה אירן מאוד ליישם את אינטרסיה במזה"ת, בוודאי "ביום שאחרי" סלימאני.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. דני בוגר תואר שני ביחסים בינ"ל מהאוניבסיטה העברית, וכיום ראש האקדמיה הדיגיטלית של חברת Cobwebs technologies. מתגורר ברחובות ומתעניין (מאוד) בהתפתחויות אסטרטגיות במזרח התיכון, בדגש על המערכה כנגד איראן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,070 מילים
כל הזמן // יום שישי, 29 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האוכלוסיות החרדיות במדינת ניו יורק נפגעו קשות ממגפת הקורונה, וכעת הן משלמות גם מחיר כלכלי כבד ● המושל קואומו החליט לפתוח את המדינה בהדרגה, כאשר העיר ניו יורק והאזורים החרדיים יפתחו אחרונים ● בעלות עסקים חרדיות החליטו להשיב מלחמה, כדי להמשיך להתפרנס בכבוד ● ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים

עוד 1,418 מילים

הזירות הפלסטינית והירדנית – החשש האסטרטגי מהסיפוח הישראלי

לפני מספר ימים התארחו צאא'ב עריקאת (מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף), ח"כ אחמד טיבי ומרואן אלמעשר בתכנית "תרחישים" בערוץ אלג'זירה.

מרואן אלמעשר (Marwan Muasher) – שר החוץ הירדני לשעבר והשגריר בישראל ובארה"ב לשעבר, כיום סגן נשיא למחקר ב-Carnegie Endowment for International Peace בארה"ב – נחשב לדמות מתונה, בעלת קשרים טובים עם ישראל וישראלים באופן יחסי. כבר ב-2009 כתב את הספרThe Arab Center : The Promise of Moderation, שמסביר בין היתר על תהליך השלום מול ישראל, יוזמת השלום הערבית והצורך ליצור מרכז פוליטי ערבי מתון. אלמעשר הוא-הוא זה שניסח את יוזמת השלום הערבית בפועל.

הנה עיקרי הדברים: אלמעשר הדגיש שהסיפוח הישראלי הוא איום קיומי על ירדן – לא פחות – והעריך כי ירדן תנקוט צעדים שיגנו על האינטרס הלאומי שלה, ללא כל קשר להתפתחויות בזירה הבינ"ל (שכן כך נהגה גם בעבר). בראש סדר העדיפויות – האינטרס הירדני, ולא שום דבר אחר (כגון כלכלה, יחסי חוץ וכו'. ברמז, "שוחד" כזה או אחר).

עיקר דבריו של אלמעשר, שר החוץ הירדני לשעבר: הסיפוח הישראלי הוא איום קיומי על ירדן – לא פחות. להערכתו, ירדן תנקוט צעדים שיגנו על האינטרס הלאומי שלה, ללא כל קשר להתפתחויות בזירה הבינ"ל

החשש הוא כמובן מהצפה של פלסטינים את ירדן, "ירדן כפלסטין". מעלה את השאלה – מה ישאר בהסכם השלום בין ישראל לירדן, אם לא תוקם מדינה פלסטינית? כיצד נשתף פעולה עם אנשים (למשל בהסכם הגז), שאנחנו יודעים שפועלים ישירות נגד האינטרס הירדני?

עוד ציין אלמעשר, שמדינה פלסטינית (או משהו שהוא פחות ממדינה) על בסיס תכנית טראמפ, במסגרתה אותה מדינה מוקפת למעשה מכל צדדיה על-ידי ישראל, כשישראל תשלוט בכל המעברים של הפלסטינים – איננה מקובלת על שום פלסטיני ועל שום ערבי באזור.

זו מדינה שלא ניתן יהיה לחיות בה. סיפוח ישראלי יביא לירידה מהפרק של פתרון שתי המדינות במסגרת שנקבעה עוד בהסכמי אוסלו. כל זה יהפוך ללא רלוונטי. הדבר ידרוש גישה ערבית ופלסטינית חדשה לסכסוך הישראלי-ערבי, ולא יותיר לפלסטינים ברירה, אלא להאחז באדמתם וליצור רוב פלסטיני ברור בשטחים בהם תשלוט ישראל (כלומר, בין הנהר לים).

יש להציב את כל חלופות הפעולה האפשריות על השולחן במצב כזה (שכן כל הסכמי ומסגרות העבר לא יהיו רלוונטיים יותר). אלמעשר מציין, שעדיין לא מאוחר להפעיל לחץ על ישראל לסגת מכוונתה, כולל דרך הקונגרס האמריקני ופניה מאוחדת מצד כל הצדדים המתנגדים לסיפוח, למפלגה הדמוקרטית.

על פי אלמעשר, הסיפוח ישאיר מדינה שלא ניתן לחיות בה וידרוש גישה ערבית ופלסטינית חדשה לסכסוך הישראלי-ערבי. לפלסטינים לא תהיה ברירה אלא להאחז באדמתם וליצור רוב פלסטיני ברור בשטחים בשליטת ישראל

ח"כ אחמד טיבי ניתח את הזירה הפוליטית הפנימית בישראל, הצביע על כך שההקשר הירדני בעל חשיבות רבה מבחינת ישראל, והדגיש שנושא הסיפוח אפילו נכלל בהסכם הקואליציוני.

לדעת טיבי, העמדה הירדנית היא החשובה ביותר באזור בהקשר הנוכחי. הוא ניתח גם את הקשר של הסיפוח לפוליטיקה הפנימית האמריקנית לקראת הבחירות לנשיאות (והבסיס הפוליטי אליו מכוון טראמפ לקראת הבחירות).

המראיין העלה בפני עריקאת את השאלה – מהו הצעד הבא של הפלסטינים? מהן חלופות הפעולה? עריקאת הדגיש את הנרטיב הפלסטיני הקלאסי, של עמידה איתנה, האחזות בקרקע, ביסוס מוסדות המדינה, ומעבר מרשות למדינה, בהתאם להכרזת העצמאות הפלסטינית (כן, היה דבר כזה) של 1988, והסטטוס הנוכחי של הפלסטינים באו"ם כמדינה משקיפה שאינה חברה.

אך מעבר למה שעשוי להשמע כסיסמאות, התסכול והכעס שלו ניכרו כמעט בכל מילה שאמר. הצורך באחדות פלסטינית בעת הזו נראה לו כדבר קריטי. מבחינתו מדובר בהגנה על חייהם, הגנה עצמית. עריקאת מדגיש שמבחינתו, כוונת ישראל היא לספח את כל הגדה המערבית, מהנהר עד הים. זו מטרתה.

אך מעבר למה שעשוי להשמע כסיסמאות, התסכול והכעס של עריקאת ניכרו. הצורך באחדות פלסטינית נראה לו קריטי. מבחינתו מדובר בהגנה עצמית על חייהם, לנוכח כוונת ישראל: סיפוח כל הגדה המערבית

הויכוח הציף את חוסר ההסכמות והתקשורת הלקויה בתוך הזירה הפלסטינית ובין חלק ממדינות ערב, שאינן מצליחות להציג חזית אחידה אל מול הזירה הבינ"ל. זוהי שעת מבחן אזורית.

האם מדינת ישראל מפנימה את ההשלכות האזוריות של הסיפוח? ואם כן, האם היא ערוכה אליהן? האם תדע להתמודד איתן? זו השאלה הכי חשובה כרגע, לעניות דעתי.

רכז התכנית הבינלאומית בממשל במרכז הבינתחומי הרצליה ודוקטורנט במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בתהליכי קבלת החלטות בישראל ובמזרח התיכון. יליד ראשון לציון, דור עשירי בארץ, אוהב ועוקב אחרי ספורט מכל הסוגים (כדורגל, כדורסל, טניס, פוטבול, בייסבול...).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 612 מילים

לארון וישוואנאת, מנתח עסקי בן 29 מארה"ב, היה חלום: לתרגם את "הארי פוטר" ליידיש ● בראיון בלעדי הוא מספר איך יצא לדרך ללא מו"ל וללא אישור המחברת, איך הסתיים המסע המופלא שלו, ואיך מדברות הדמויות בשפה שעליה גדל ● "האגריד מדבר בדיאלקט פולני כפרי, פילץ' מדבר במשלב ליטאי, ודמבלדור מדבר כמו חכם בתורה"

עוד 839 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

למקרה שפיספסת

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 866 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-2 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה