המשפט "מעולם לא היה מצבו טוב כל כך וגרוע כל כך בו זמנית" מתאר היטב את מצבו של ארגון חזבאללה. כמעט 40 שנה לאחר הקמתו דומה שהארגון נמצא בשיא מבחינת יכולותיו הצבאיות.

מערכות נשק מתקדמות, כמות אמל"ח בלתי נתפסת ואיום ברור שהוא מציב על כל האוכלוסייה והמרכזים האסטרטגים במדינת ישראל הופכים את הארגון ליריב המסוכן ביותר למדינת ישראל באיזור. זאת ועוד, חזבאללה הצליח להשתלט באומנות על מרכזי הכוח של לבנון מבלי להראות כמי "שכבש" את המדינה בפועל. והוא מצליח לנהל מערכת יחסים מורכבת אבל מאפשרת עם מתנגדיו (שיודעים שישנם קווים שאסור לחצות מול הארגון), ובאמצעות בריתות פוליטיות שונות הינו "השולט הבלתי נראה" של לבנון.

מערכות נשק מתקדמות, כמות אמל"ח בלתי נתפסת ואיום ברור שהוא מציב על כל האוכלוסייה והמרכזים האסטרטגים במדינת ישראל הופכים את החזבאללה ליריב המסוכן ביותר למדינת ישראל באיזור

מנגד, הארגון סובל מבעיות יסוד חמורות להן הוא מתקשה למצוא פתרון. בין בעיות אלו – בעיות כלכליות עמוקות כתוצאה מהשבר הכלכלי באירן והתמשכות המלחמה הבלתי נגמרת בסוריה, קושי לספק את המצופה ממנו בחברה השיעית (בשל המחסור במשאבים), לחץ מדיני-כלכלי בעיקר מצד הממשל האמריקני ומספר מדינות אירופאיות, ובעיקר קושי משמעותי להתמודד עם התמסדות הארגון. ההתמסדות שדורשת ממנו לספק ללוחמיו פנסיה מובטחת וטיפול מלווה לפצועיו ולמשפחות ההרוגים מטעם הארגון, באופן שעשוי להקשות גם על גיוס גורמים חדשים לארגון.

חוזקו הצבאי של הארגון, והבנתו שהמאבק מול ישראל ממשיך להוות סיבה לקיומו (אם כי הלא יחידה) בעיני האזרחי הלבנוני, מובילים לכך שפירוק צבאי של הארגון הינו משימה כמעט בלתי אפשרית. חזבאללה יתנגד בכוח לכל נסיון פגיעה בו, באנשיו ובהתעצמותו, באופן שהופך כל פעולה צבאית כנגדו לבעלת מחירים עצומים. ולכן, המערכה כנגד הארגון חייבת להיות כזו שתנצל את חולשותיו הבסיסיות (שאף צפויות להחמיר), מבלי להשתמש "בכוח הזרוע".

מטרתה של אותה תוכנית פעולה אפשרית הינה "להעמיד את חזבאללה על קרני הדילמה" ולנתב אותו לבחור בין השתלטות מלאה על לבנון (באופן שלא יאפשר לממשלת לבנון להמשיך ולהוות את החוצץ שמגן על חזבאללה), לבין התנתקות מלאה בינו לבין השלטון.

הגם שמטרות אלו קשות לביצוע ומצריכות תוכניות ארוכות טווח, המשך המצב הנוכחי הינו הגרוע ביותר, שכן הוא מאפשר לכלל הגורמים בלבנון (ואף לגורמים מחוץ למדינה) "להמשיך בחייהם" ולהתעלם ביודעין מבניין הכוח של הארגון בפן הצבאי ומאחיזתו האזרחית במדינת לבנון.

המשך "קידוש" המצב הנוכחי והרצון לשמר את היציבות הפוליטית לכאורה בלבנון, לא משרתים את אלו שמבקשים להחליש את הארגון אלא רק משחקים לידי הארגון ולידי תומכיו בזירה הפוליטית בלבנון.

חזבאללה יתנגד בכוח לכל נסיון פגיעה בו, באנשיו ובהתעצמותו ויגבה מחירים עצומים על כל פעולה צבאית נגדו. לכן המערכה נגדו חייבת לנצל את חולשותיו הבסיסיות מבלי להשתמש "בכוח הזרוע"

כדי להגשים יעד מרכזי זה, נכון לנקוט בשורת פעולות אשר מכוונות במישרין להחליש את הארגון. מהלכים אלו לא יכולים להיות מובלים על-ידי ישראל בלבד, אלא חייבים מעורבות ערה של גורמים מובילים בזירה בינ"ל והערבית:

בפן הכלכלי

העמקה משמעותית של הלחץ הכלכלי על הארגון הינה צורך השעה. בבסיסה מערכה כלל עולמית נגד מקורות ההכנסה של הארגון, החל מהקהילות השיעיות בדרום אמריקה ואפריקה, דרך המשך הכבדת היד על מוסדות הפיננסים בלבנון כדי שאלו לא ישתפו פעולה עם הארגון, וכלה בניתוק מלא של הקשר בין אירן ללבנון בפן הכלכלי (באצעות מגוון רחב של כליו ואפשרויות).

כך, באמצעות אותה "תנועת מלקחיים" אפשר (במידה שתהיה מערכה מוצלחת) למוטט את הארגון מבחינה כלכלית. זאת כאשר הארגון נדרש לעוד ועוד הוצאות כדי לשמר את נוכחותו בסוריה ועיראק.

בפן הפוליטי

העובדה שאין לחזבאללה מתחרה פוליטי בלבנון על לב "השיעים" יוצרת בעיה קשה שכן למרות שישנם גורמים בחברה השיעית בלבנון אשר מתנגדים לארגון, אין להם באמת גורם שהם יכולים לתמוך בו מבחינה פוליטית בזירה הלבנונית (בעיקר לאחר החלשות אמל).

אירועים מקומיים במחוזות הכוח של ארגון חזבאללה הוכיחו בעבר כי ישנו חוסר שביעות רצון מהארגון. אבל ללא אופציה פוליטית אחרת, אין באמת יכולת למשהו מהאוכלוסייה השיעית להוביל מחנה אחר אל מול הארגון. מדובר כאמור ביעד ארוך טווח ומורכב, אולם ללא השגתו יהיה קשה מאוד לפגוע במעמד חזבאללה בקרב האוכלוסיה השיעית בלבנון

בפן הצבאי

מערכה מדינית מול כלל גורמי הכוח בממשל האמריקני (מהקונגרס ועד הבית הלבן) לניתוק הקשר בין צבא לבנון לבין ארגון חזבאללה, כולל לחץ על הממשל להפסיק להעביר מימון לצבא לבנון (כסף או אמל"ח) אם הקשר בין גורמי צבא לבנון וחזבאללה ישמר. נכון שמהלך שכזה עלול לפגוע לכאורה בגורם "מתון" לכאורה בלבנון שפועל לבניית יציבותה של המדינה, אבל בפועל אסור להמשיך ולקבל מצב בו צבא לבנון מקבל סיוע בינ"ל מצד אחד, ומנגד ממשיך את קשריו עם הארגון.

בפן המדיני

הדגשת מוכנותה של ישראל לפעול להאצת המו"מ המדיני עם לבנון בנושא הסדרת הגבול הימי בין המדינות, והפעלת לחץ בינלאומי על ממשלת לבנון להכנס למו"מ שכזה. זאת כדי להציג את ממשלת לבנון (בפני אזרחיה ובני הקהילה הבינ"ל) כמי שלא מסוגלת להכנס למו"מ כזה כל עוד חזבאללה מעורב במהלכי המדינה מאחורי הקלעים.

המשך המערכה המדינית כנגד הארגון, תוך ניצול המהלכים שבוצעו כנגד הארגון בגרמניה ו"שכפולם" במדינות אירופאיות נוספות כדי להכביד את הלחץ על ממשלת לבנון, אם זו תמשיך לשחק את אותו משחק כפול מול ארגון חזבאללה. במסגרת מהלכים אלו – התנגדות לכל סיוע כלכלי ללבנון, או שת"פ עם ממשלת לבנון, כל עוד זו מאפשרת לנציגי הארגון לפעול ללא חשש "ולמצוץ" את משאביה של ממשלת לבנון לטובת הארגון.

מערכה איזורית כנגד נוכחות גורמי חזבאללה בעיראק, בתימן ובמקומות אחרים (נוכחותם נדרשת בעיקר לאור העלמות סלימאני) תוך הבלטת נוכחות זו בפני האוכלוסייה בלבנון (מה יש לארגון לבנוני לשרת את אדוניו באירן), והקהילה הבינ"ל (הבללטת מרכזיותה של חזבאללה במסגרת רשת הפרוקסי האירנית) – המסדר המרכזי נכונותו של הארגון להקריב את לבנון על מזבח אירן – מסר שאם יהודהד נכון ידחק את חזבאללה בקרן זווית.

העלמות קאסם סלימאני, מי שהיווה את החוט המקשר בין חזבלאללה לאירן מחייבת בנייתה של תוכנית עבודה אשר מנצלת את הפער העצום שנוצר בין אירן וחזבאללה לאחר מותו של סלימאני ופועלת להעמקת הפער בין ההנהגה האיראנית הנוכחית לבין הארגון.

מול מדינות ערב המתונות – שכנוע להחזרת השקעותיהם בלבנון, כולל השקעות לבניית מפעלים וכדומה כדי לייצר לממשלת לבנון "מחיר הפסד" באם זו תמשיך את קשריה מול הארגון ומנגד ניצול נוכחות כלכלית זו להגברת ההשקעה המדינית של אותן מדינות בלבנון.

*  *  *

לכאורה, מדובר בשורת מהלכים בעלי התכנות נמוכה למימוש, בוודאי בפרק הזמן הקרוב. יחד עם זאת רק פעולה משולבת של מהלכים אשר מכוונים לבטן הרכה של חזבאללה (המצב הכלכלי, העלמות סלימאני, מצבה הכלכלי הקשה של אירן, הזדקקות הממשלה בלבנון לסיוע בינ"ל וחשש מהתגברות המחאה בתוך לבנון), יוכלו להוביל לתוצאות המקוות. היכולת להשיג מטרות אלו באמצעות "כוח הזרוע" הינה מוגבלת עד לא קיימת, והיא בכל מקרה תדרוש מחירים כבדים מישראל אם זו תוביל לשם.

רק פעולה משולבת של מהלכים שיכוונו לבטן הרכה של חזבאללה יוכלו להוביל לתוצאות המקוות. היכולת להשיג מטרות אלו באמצעות "כוח הזרוע" הינה מוגבלת עד אפסית, ותדרוש מחירים כבדים מישראל אם זו תוביל לשם

בשורה התחתונה, מערכה מדינית- כלכלית אפקטיבית להחלשת ארגון חזבאללה הינה אחד מהכלים הבולטים ביותר שיש לישראל במהלכי להחלשת אירן באיזור. ללא רכיב זה תתקשה אירן מאוד ליישם את אינטרסיה במזה"ת, בוודאי "ביום שאחרי" סלימאני.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).