זה הזמן ליוזמה מדינית ולא למהלכי סיפוח

נתניהו בפגישה עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (צילום: עמוס בן גרשון, פלאש 90)
עמוס בן גרשון, פלאש 90
ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרישה עם מחמוד עבאס ("אבו מאזן")

מדינת ישראל מתקשה, לאורך כל שנותיה, לגבש מהלך מדיני יזום, שמשקלל היטב נסיבות מדיניות-אסטרטגיות נתונות (ונוחות) עם האינטרסים הלאומיים ארוכי-הטווח שלה. אין זה המקום לרדת לעומקן של הסיבות לכך. חשוב יותר להצביע על חיוניותה של יוזמה מדינית דווקא בשעה זו, על פני מהלכים חד-צדדיים שעלולים לפגוע קשות במעמדה של ישראל ובאינטרסים המדיניים-ביטחוניים שלה בטווח הארוך.

כוונות הסיפוח של הממשלה החדשה מעוררות שיח פוליטי וציבורי, שראוי שיהא ער ונוקב יותר, לנוכח השלכותיו. דומה, שחלק ניכר מן הטיעונים המועלים על ידי מתנגדי הסיפוח אינם משקללים כיאות את זווית הראיה ואת הנימוקים של המצדדים בסיפוח, כמו גם את הנסיבות הנוכחיות: הפנים-ישראליות, האזוריות והבינלאומיות.

חלק ניכר מן הטיעונים המועלים על ידי מתנגדי הסיפוח אינם משקללים כיאות את זווית הראיה ונימוקים של מצדדי הסיפוח, כמו גם את הנסיבות הנוכחיות: הפנים-ישראליות, האזוריות והבינלאומיות

התומכים במהלך של סיפוח, מבלי להיכנס כעת לאופיו הצפוי (אף שזה חשוב, וישליך על סוג התגובות של הקהילה הבינלאומית) מעלים, אף אם במשתמע, שורה של טיעונים מדיניים, שחשוב להיות מודעים אליהם על מנת שניתן יהיה להתמודד עימם:

במישור הפלסטיני

מדובר בחולשה מובהקת של ההנהגה הפלסטינית הנוכחית, שאף אם ישראל תרמה לה לא מעט, מציבה שורה של סימני שאלה ביחס ליכולתה להניע תהליך מדיני של ממש. פרדוקסלית, ואף טרגית, העובדה שדווקא המנהיג הפלסטיני "המדיני" ביותר, מבחינת התנגדותו הברורה לדרך המאבק המזויין ודבקותו בדרך המדינית, מוביל את התנועה הלאומית הפלסטינית בעת הזו לאחת מנקודות החולשה המדיניות הבולטות שלה. הנהגה זו תתקשה ככל הנראה להגיע להסכם קבע, אך תוכל לקדם מהלכים מדיניים, שיניחו נדבכים חיוניים להסכם קבע.

במישור האזורי

ההתפתחויות בעשור האחרון סביב אירועי "האביב הערבי" החלישו את העולם הערבי, כקולקטיב, וכמעט כל אחת מן המדינות הערביות באזור. במקביל, חיזקו, או הבליטו, את מעמדן של מדינות אחרות כאיראן ותורכיה (כמו גם שחקנים לא-מדינתיים אחרים), והותירו מדינות כסוריה, תימן ולוב בסכסוך דמים מתמשך שייקח להן שנים ארוכות להתאושש ממנו. מבחינתה של ישראל, ההתפתחויות הללו שירתו את האינטרסים המדיניים והביטחוניים שלה, וכידוע דחקו הצידה את העניין והמחויבות הערביים לסוגיה הפלסטינית. הסכמי השלום עם מצרים וירדן איתנים. הם יכלו לשורה של אתגרים ותהפוכות באזור, ואולי אף ישרדו מהלך סיפוח ראשוני.

 במישור הבינלאומי

ממשל טראמפ נותן רוח גבית ברורה לעמדותיה של ישראל (העברת השגרירות לירושלים, הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן), ותומך במהלכי סיפוח אפשריים, אמנם בזיקה ל"תוכנית המאה". תמיכה זו ניתנת בעידן של החלטה מצד הממשל הנוכחי לזנוח את מעמדה של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי, ולנוכח פחת ברור במעורבותה ובמידת השפעתה בזירה הבינלאומית. זאת, אל מול התרחקותה של המפלגה הדמוקרטית מתמיכה ברורה בישראל, כולל ביחס לסיפוח אפשרי.

הזירה הבינלאומית מנסה בשנים האחרונות לעכל את ההתפתחויות הללו: בנות בריתה של ארה"ב מפנימות כי נפל דבר במצפן שארה"ב נשאה בגאון מאז מלחמת העולם השנייה, יריבותיה (סין ורוסיה) תוהות האם ניתן יהיה לנצל את "שעת הכושר" על מנת לשוב לזירה עולמית דו-קוטבית או אף רב-קוטבית. אירופה מצויה בעמדת חולשה, ובשנים האחרונות מתמודדת עם שורה של אתגרים כלכליים ומדיניים.

במישור הפנים-ישראלי

התפיסה שקנתה לה אחיזה במקומותינו, מזה כמעט שני עשורים, היא כי "אין פרטנר" בצד הפלסטיני. בחברה הישראלית שורר מעין קונצנזוס נדיר, ביחס להיעדרו של הפרטנר הפלסטיני. תפיסה זו יציבה לאורך השנים האחרונות, כולל בקרב התומכים בתהליך מדיני, למרות דבקותה של הרשות הפלסטינית בתיאום הבטחוני עם ישראל ובהתנגדות לדרך "המאבק המזויין".

בחברה הישראלית שורר קונצנזוס נדיר ויציב, ביחס להיעדר פרטנר פלסטיני, כולל בקרב התומכים בתהליך מדיני. זאת למרות דבקות הרשות הפלסטינית בתיאום הבטחוני עם ישראל ובהתנגדות לדרך "המאבק המזויין"

מתנגדי הסיפוח תולים את יהבם בדרך כלל בלחץ מצד הקהילה הבינלאומית, שימחיש לישראל את המחיר (הגבוה) של היעדרו של תהליך מדיני. אליה וקוץ בה, לחץ מעין זה מבושש לבוא, או למצער אינו תקיף דיו על מנת להבהיר לדעת הקהל בישראל את המחיר שישראל עלולה לשלם בטווח הארוך.

מה, אם כן, רע בכוונות הסיפוח?

1

מהלך ישראלי חד-צדדי נתפס על פני הדברים כצעד ראוי ומתבקש, לנוכח היעדרו כביכול של פרטנר פלסטיני אמין ואפקטיבי. אבל, המציאות מגלה שתבונתו המדינית של מהלך שכזה היא בערבון מאד מוגבל. ההתנתקות מרצועת עזה, שהייתה כמובן מתבקשת, לא שחררה את ישראל מאחריותה לנעשה ברצועה, מן הסיבה הפשוטה שלא נשענה על מהלך הסכמי, והביאה לעלייתו של שחקן לא-מדינתי – על בסיס הטיעון, כי בהיעדר תהליך מדיני עדיפה דרך ההתנגדות. מאמציה של ישראל להגיע למהלכי הסדרה מפותלים ומורכבים עם החמאס (כידוע "ארגון טרור") ממחישים את ההכרח בדו-שיח, פשרה והסכם.

2

מהלכי סיפוח חד צדדיים מנוגדים למשפט הבינלאומי, ונתקלים בתגובה ברורה וידועה מצד הקהילה הבינלאומית. להלן, למשל שתי דוגמאות (שונות) ומני רבות: סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה או הרפובליקה של צפון קפריסין בעקבות הפלישה התורכית לאי. הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בהם ואף הטילה שורה של עיצומים על אותן מדינות שנקטו בהם. אף אם נטען, ובמידה מסוימת של צדק, ביחס לחולשתה של הקהילה הבינלאומית מול דוגמאות אלו או אחרות, עדיין ההכרה הבינלאומית במציאות שנוצרה בעקבות צעדים מעין אלו מתמהמהת. וכמובן, חשוב להזכיר, כי מדינת ישראל חשופה ללחצים חיצוניים ומחירים, מדיניים וכלכליים, לאין ערוך בהשוואה לשחקנים אחרים בזירה הבינלאומית.

3

התמיכה האמריקאית לעת הזו קריטית. בלעדיה היתכנותו של מהלך סיפוח זה או אחר לא הייתה עולה כלל על הפרק. אולם, בעינה עומדת השאלה האם תבונה מדינית יש בפגיעה כה אנושה בתמיכה הקונצנזואלית ממנה נהנתה ישראל בזירה האמריקנית. האם עמדותיו של המועמד הדמוקרטי ביידן, שסיכוייו להיבחר קיימים, הן ביחס לכוונות הסיפוח והן לגבי הסכם הגרעין עם איראן, לא מחייבות, לכל הפחות, שקלול מחדש של מהלכים מעין אלו.

התמיכה האמריקאית לעת הזו קריטית. אולם בעינה עומדת השאלה האם תבונה מדינית יש בפגיעה כה אנושה בתמיכה הקונצנזואלית ממנה נהנתה ישראל בזירה האמריקנית

זאת ועוד, האם הפערים המתרחבים בין ממשל טראמפ לבעלות בריתה של ארה"ב בזירה הבינלאומית אכן משרתים את האינטרסים הישראליים, או שמא מחלישים את בעלות בריתה המסורתיות של ישראל, כולל ארה"ב.

4

סיפוח יפגע קשות בהסכמי השלום עם מצרים וירדן. אלו הוכיחו את איתנותם במהלך השנים, ומפגשי האינטרסים האסטרטגיים בין המדינות בעינם עומדים. אולם, מהלך של סיפוח יסדוק אותם, ואף אם לא יביא לביטולם, הרי יש לצפות לשורה של צעדים שיסיגו לאחור את מערכת היחסים עימן, יגביר את הלחץ הפנימי על המשטרים ויאיים על יציבותם, ובטווח הזמן המתקדם ייצור סימני שאלה עמוקים להמשך היחסים עם ישראל.

5

מערכת היחסים עם הרשות הפלסטינית מתנהלת באורח חיובי, הן ביחס לתיאום הבטחוני והן סביב שלל סוגיות כלכליות-אזרחיות, וזאת למרות היעדרו המוחלט של שיח מדיני. מהלך של סיפוח יגביר את הלחץ על הרשות לנקוט באמצעי תגובה, כולל השעיה של התיאום הבטחוני, ויחזק את הקולות הקוראים למאבק אלים יותר. היעדרו של אופק מדיני ובנוסף מהלכי סיפוח משמעותיים יערערו באופן אנוש את בסיס הלגיטימציה של הרשות.

6

מדינות אירופה תדחינה על הסף החלטה של סיפוח על בסיס העמדה העקרונית השוללת שינויים חד-צדדיים במצב המשפטי-מדיני בגדה המערבית, והמנוגדת לחוק הבינלאומי. האיחוד האירופי יתקשה כנראה לקבל בקונצנזוס החלטות המטילות צעדי עונשין משמעותיים על ישראל. אולם, הדרך לעשות כן תיפתח בפני מדינות ספציפיות, שיתוף פעולה מדעי ומחקרי סביר שייפגע, ואולי בהמשך הדרך גם שיתוף פעולה כלכלי.

האיחוד האירופי יתקשה לקבל בקונצנזוס החלטות המטילות צעדי עונשין משמעותיים על ישראל. אולם, הדרך לעשות כן תיפתח בפני מדינות ספציפיות, שת"פ מדעי ומחקרי ייפגע, ובהמשך אולי גם השת"פ הכלכלי

אין להקל ראש בחומרתו של הפער המדיני-מוסרי, שכבר נפתח, ורק יעמיק, בין ישראל לבין המסה הקריטית הליברלית-דמוקרטית באירופה, המהווה את בסיס הכוח האמיתי של ישראל.

למה חיוני דווקא ליזום מהלך מדיני?

1

הנסיבות המדיניות והביטחוניות שתיארנו לעיל מובילות, יותר מתמיד, דווקא למסקנה בדבר ההזדמנות המדינית המונחת לפתחנו. סביבה בינלאומית נוחה, ממשל אמריקני תומך מתמיד, סביבה אזורית חלשה יותר ומפולגת, בר פלוגתא פלסטיני מוחלש ומפוצל – כל אלה חייבים להוביל לתובנה מדינית-אסטרטגית ברורה בדבר חיוניותה של יוזמה מדינית.

תכליתה לייצר דו שיח מדיני מחודש, ישראלי-פלסטיני, שיתרגם את התנאים דלעיל להסכמות משופרות, שמשרתות את האינטרסים הלאומיים של ישראל, ושבעבר לא ניתן היה להשיגן. הלקחים המדיניים-ביטחוניים של השנים האחרונות מסייעות להבנה משופרת, בזירה האזורית והבינלאומית כאחד, של העמדות הישראליות בשורה של סוגיות – בין השאר, סידורי בטחון וסוגיית הפליטים.

2

יוזמה מדינית של מנהיגות אמיצה ומרחיקת ראות ננקטת מתוך אחריות וחזון דווקא בנסיבות הנתפסות כנוחות יותר מבחינתה (אם תרצו, כאשר הכוכבים מסתדרים לה טוב). ההיסטוריה הלא ארוכה כל כך של מדינת ישראל, וקונקרטית השנים שקדמו למלחמת יום כיפור, הוכיחה עד כמה היעדרה של עשיה מדינית, דבקות בקיבעון מחשבתי וניצול כוחני של נסיבות נתונות, הובילו בדרך כלל להתפרצות ולתגובות אלימות.

3

יוזמה מדינית תבסס את מערכת היחסים עם מצרים וירדן, תחזק את מפגש האינטרסים שנוצר בשנים האחרונות בין ישראל ומדינות ערביות רבות, בעיקר במפרץ, ותסייע לגורמים המתונים באזור אל מול אלו הקיצונים.

יוזמה מדינית תבסס את מערכת היחסים עם מצרים וירדן, תחזק את מפגש האינטרסים שנוצר בשנים האחרונות בין ישראל ומדינות ערביות רבות, בעיקר במפרץ, ותסייע לגורמים המתונים באזור אל מול אלו הקיצונים

בזירה הפלסטינית, יוזמה שכזו תסייע, דווקא בתקופת הדמדומים של שלטון אבו מאזן, לכוחות הפרגמטיים אל מול אלו שאינם רואים בתהליך מדיני כשמשרת את האינטרס של התנועה הלאומית הפלסטינית.

4

מהלך מדיני ראוי ישוב ויחזק את מעמדה של ישראל בקרב המחנה הדמוקרטי-ליברלי בזירה הבינלאומית, מעמד שנפגם קשות בשנים האחרונות, ושבטווח הארוך מאיים על ישראל. הוא יעמיד את מערכת היחסים בין ישראל והתפוצות, בדגש על הקהילה היהודית בארה"ב, על קרקע בריאה ויציבה יותר.

לסיכום, תבונה מדינית וראיה היסטורית מפוכחת, לבטח של העם היהודי, מחייבות הבנה אסטרטגית, צניעות ומינון ראוי של עוצמה לצד הכרה במרחב התמרון האמיתי הנובע מכך, תוך ניצול קלפים נוחים יותר כדי לקדם מהלכים הסכמיים בתנאים משופרים. אלו לא יקדמו אותנו אולי באופן מידי להסכם קבע עם הפלסטינים, אולם יציבו את ישראל על מסלול נוח וראוי יותר לקראת המשך הדרך.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,444 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 12 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הצעירים חזרו לרחוב, ואין להם שום כוונה להיות "לא פוליטיים"

בפעם הראשונה מזה זמן רב, הגיל הממוצע של המפגינים אמש בכיכר רבין לא שייט בין אוקיי בומר למתושלח ● דווקא על הרקע הזה, אי אפשר היה שלא להבחין בפער מטריד בין אלפי המפגינים בכיכר לבין מי שדיברו בשמם על הבמה ● בעוד המארגנים ניסו לנהל מחאה מהאו"ם, לצעירים ברחוב נמאס מהחרטא

עוד 705 מילים

קורונה והבחירה המהפכנית של אוקלהומה בביטוח בריאות ממשלתי

לפעמים כל מה שצריך על מנת ליצור שינוי ענק הוא יצור זעיר, כזה קטן, שלא זכאי אפילו להיות מסווג ב'חי צומח דומם' תחת ההגדרה חי. וירוס הקורונה, כך אומרים, צפוי להכניס שינוי בכמעט כל אספקט של חיינו. באופן שבו אנו צורכים, מבלים, גרים, לומדים עובדים ועוד.

אבל אם ברוב העולם תחום אחד, תחום בריאות הציבור, צפוי להיוותר ללא שינוי – בארצות הברית, כך נראה, הוא עומד לחולל מהפכה.

האמריקאים סולדים ממעורבות ממשלתית וממעורבות פדרלית בפרט. כל מעורבות, גם אם מטרותיה נחשבות טובות, נתפסת כניסיון לפגוע בחירות. החירות הזו היא אחד מסמליה של ארה"ב והפכה למושג קדוש, אך הצליחה לגדל גם יצורי פרא – כמו הזכות להחזיק נשק, או הזכות לא להיות מבוטח בביטוח בריאות.

החירות היא אחד מסמליה של ארה"ב והפכה למושג קדוש, אך הצליחה לגדל גם יצורי פרא – כמו הזכות להחזיק נשק, או הזכות לא להיות מבוטח בביטוח בריאות

ארה"ב היא אחת המדינות היחידות בקרב המדינות המפותחות שאין בה תוכנית בריאות ממלכתית. במהלך השנים התפתחו תוכניות סיוע שונות, Medicare  ו-Medicaid במטרה לסייע למיעוטי יכולת ולקשישים בכיסוי ביטוחי. מחקרים שונים ורבים, כולל כאלו של ארגון הבריאות העולמי, מצא את מערכת הבריאות האמריקאית יקרה ובלתי יעילה בהשוואה למערכות דומות במדינות מתועשות.

אובמה ניסה לעשות שינוי יסודי (The Affordable Care Act – Obamacare) ולהקים תוכנית בריאות שתאפשר למספר המוערך ב-50 מיליון אמריקאים לזכות בביטוח בריאות. התוכנית נתפסה כסדין אדום בעיני רבים, בעיקר בקרב רפובליקנים אך גם בקרב דמוקרטים לא מעטים.

טראמפ קבע את ביטול האובמה-קאר כאחד מדגלי הבחירות שלו, והוא בהחלט ניסה. אך כבר אז, בראשית הדרך, הוא נתקל בפרדוקס שמנע ממנו את ביטול התוכנית. רבים מתומכי הנשיא הם בעלי הכנסה נמוכה, שתוכנית הבריאות העניקה להם בפעם הראשונה בחייהם כיסוי ביטוחי. בוחרים אלו הפעילו לחץ על נציגיהם בקונגרס ובסנט וכך מנעו את ביטול התוכנית. אך טראמפ והרפובליקנים לא זנחו מעולם את הניסיון לבטל את תוכנית הבריאות, היא גם התערבות בשוק החופשי וגם נושאת את שמו של אובמה, הנמסיס שטראמפ שואף לחסל כל זכר למורשתו.

טראמפ קבע את ביטול האובמה-קאר כאחד מדגלי הבחירות שלו, אך כבר בראשית הדרך, נתקל בפרדוקס שמנע את ביטול התוכנית. רבים מתומכי הנשיא הם בעלי הכנסה נמוכה, שזכו לראשונה בכיסוי ביטוחי במסגרת התכנית

עד שהגיע וירוס הקורונה.

במשאל עם באוקלהומה, בשבוע שעבר, הצביעו התושבים ברוב דחוק של 50.5% מן המצביעים להרחיב את תוכנית ה-Medicaid במדינה, כך שכ-250 אלף מתושבי אוקלהומה יהיו זכאים לביטוח בריאות במימון המדינה. 50 אלף מהם הם כאלו שאיבדו את מקום עבודתם (ואת ביטוח הבריאות שלהם) בעקבות משבר הקורונה. אוקלהומה בעיני רבים היא סימן לבאות, מדובר במדינה אדומה (deep-red Oklahoma) בעלת מושל רפובליקני שהתנגד להרחבת תוכניות הבריאות.

חשוב להבין, תוכנית הבריאות של אובמה לא יצרה ביטוח בריאות ממלכתי, היא דאגה להסיר חסמים בפני מבוטחים, כמו סינון מבוטחים על ידי שאלוני בריאות, או האפשרות לדחות מבוטחים וכדומה, אך היא נותרה יקרה.

התוכנית אינה נותנת מענה למי שהכנסתם השנתית נמוכה מקו העוני הפדראלי Federal Poverty Level Income (העומדת על הכנסה שנתית של 12,760 דולר ליחיד). שיעור ההשתתפות העצמית השנתית בתוכנית זו יכול להגיע לשיעור של 2,500 דולר. המלכוד הוא שמי שהכנסתו נמוכה מידי אינו זכאי לסבסוד ממשלתי מכיוון שאינו יכול לעמוד אפילו בתשלום התוכנית הזו.

נראה כי מגפת הקורונה חידדה בקרב המצביעים את ההבנה כי הם זקוקים לטיפול רפואי, וכמו שאמר אחד מהם, כאשר אתה זקוק לסיוע רפואי, אתה זקוק לו עכשיו. כך שבפער בין האידאולוגיה לפרקטיקה – נראה כי הפרקטיקה מנצחת, רבים מתושבי אחת מהמדינות העשירות בעולם עניים מכדי לראות רופא.

כל עוד המחלה שלך לא מדבקת היא הבעיה שלך. וכשהבעיה היא שלך ואינה משפיעה עלי, קל לדבוק באידאולוגיה הכוללת את האשמת הקורבן. שוב, הקורונה חידדה את ההבנה כי בריאות היא במקרים רבים לא אישית, אלא בריאות הציבור. ובמקרה כזה – האינטרס האנוכי שלי הוא שיהיה לך ביטוח בריאות. וכאן נראה שהאידאולוגיה מפסידה.

במשאל עם באוקלהומה הצביעו התושבים על הרחבת תוכנית ה-Medicaid, כך שכ-250 אלף מתושבי אוקלהומה יזכו לביטוח בריאות במימון המדינה. 50 אלף מהם איבדו את עבודתם ואת ביטוחיהם בקורונה

לא במקרה זכתה אוקלהומה להפוך לסמל, היא אחת מ-14 מדינות בארה"ב, בעלות הנהגה רפובליקנית, שהתנגדו בתוקף להרחבת תוכנית המדיק-אייד. אוקלהומה היא גם המדינה השנייה בשיעור הבלתי מבטוחים מקרב אזרחיה. 14% מתושבי המדינה אינם מכוסים בביטוח בריאות כל שהוא, שניה רק לטקסס, וזאת עוד לפני השפעות האבטלה הגואה.

האם מכאן סלולה הדרך להפיכת ארה"ב למדינה העוברת משלטון של חברות ביטוח ובריאות פרטית למערכת מאוזנת יותר? עדיין מוקדם לדעת, אך נראה כי המשבר הנוכחי הביא את השיטה הנוכחית עד הקצה. האם משאלי העם האלו מנבאים את תבוסתו הקרובה של טראמפ במדינות הבית שלו? גם את זה מוקדם מידי לקבוע. מה שכן נראה ברור הוא שיותר אמריקאים מבינים כי יש להתחיל לשנות את השיטה.

בהווה - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 721 מילים

אחרי הפגנת המחאה אמש, הממשלה תאשר היום תוכנית כלכלית לשנה הקרובה

19 מפגינים נעצרו הלילה, לאחר שלדברי המשטרה, הפרו את הסדר הציבורי ● לפי התוכנית הכלכלית, שתאושר היום, יזכו מחוסרי עבודה לדמי אבטלה עד יוני 2021; ייתכן שאישור התוכנית בכנסת יושלם עוד השבוע

08:41 עריכה

פקחים של עיריית ירושלים בסיוע כוחות משטרה פינו את מאהל מחאה, שהקימו מתנגדים של ראש הממשלה בנימין נתניהו מול ביתו. לדברי הרשויות, המוחים קיבלו אישור להפגין למשך מספר שעות, אך השתקעו במקום למשך ימים.

08:36 עריכה

1,147 נדבקים בקורונה אותרו ביממה החולפת – כך נכתב בדוח של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. לפי אגף המודיעין, שיעור הנדבקים מבין הנבדקים הוא היה אתמול הגבוה ביותר – 6.5%.

07:48 עריכה

גורמים בליכוד אומרים, שאם בכחול לבן יבחרו להצביע בכנסת נגד עמדת הקואליציה, בתגובה לתמיכה של חלק מסיעת הליכוד ביוזמה להקים ועדת חקירה לניגודי עניינים של שופטי בית המשפט העליון – במפלגה ידעו להכיל זאת. כך דיווח הבוקר זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:13 עריכה

19 מפגינים נעצרו בלילה אחרי הפגנת המחאה שהתקיימה בכיכר רבין בתל אביב. בהפגנה לקחו חלק למעלה מעשרת אלפים מוחים. אחרי ההפגנה – לפי הודעת המשטרה – הפרו עשרות "פורעי חוק" את הסדר הציבורי במחאה שנעשתה בניגוד לחוק.

06:58 עריכה

הממשלה תתבקש לאשר היום בישיבתה השבועית את התוכנית "רשת ביטחון כלכלית 2021-2020", שהוצגה בשבוע שעבר לציבור על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ. לפי התוכנית, כל מי שלא יחזור לעבודה יקבל דמי אבטלה, עד יוני 2021.

הכנסת צפויה להצביע על התוכנית – כבר מחר. ייתכן שהצבעה בקריאה שנייה ושלישית תיערך עוד השבוע.

עוד 5 עדכונים

האם עדנה ארבל נפלה קורבן לקונספירציה של אלי ציפורי?

בששי האחרון (מעריב, 3.7), כתב אלי ציפורי מאמר המסביר מדוע הסדר ניגוד העניינים של שופטי העליון אינו לגיטימי. לטענתו, העובדה ששופטים אחראים על פירוט רשימת המניעויות שלהם, מהווה פתח לניצול לרעה בידי שופטים.

מי שמכיר את ההיסטוריה של ציפורי, מבין שמדובר באדם שהיצמדות לעובדות ואמינות בדיווח אינן הצד החזק שלו. ב-2007, בהיותו סגן עורך העיתון "גלובס", ציפורי תרגם טור מ"הפייננשל טיימס״ ופירסם את התרגום כלשונו בעיתון, תוך שהוא לא מציין שהעתיק את הטור. לאחר בדיקה, ועדת האתיקה של מועצת העיתונות נזפה בציפורי ואילצה אותו לפרסם הבהרה בגלובס, בה הודה כי אכן העתיק את הטור.

מי שמכיר את ההיסטוריה של ציפורי, מבין שהיצמדות לעובדות ואמינות בדיווח אינן הצד החזק שלו. ב-2007, כסגן עורך "גלובס", ציפורי תרגם טור מ"הפייננשל טיימס״ ופירסם את התרגום כלשונו בעיתון – כטקסט שלו

לאחר שהחליט להפוך לשופרו של נתניהו, ציפורי החל בהפצת תיאוריות קונספירציה ארסיות ולא אמינות, תחילה מעל עמודי גלובס. לאחר שטורים אלה נפסלו, עבר לפרסם בעמוד הפייסבוק שלו.

ב-2019, לאחר שגלובס היו צריכים להתנער מדבריו הלא אמינים של ציפורי פעם אחר פעם, הוא פוטר מהעיתון. במקביל לסגנון החדש, הבוטה והקונספירטיבי, ציפורי הפך לחביבם של ראש הממשלה ובנו יאיר, שנוהגים לשתף את מאמריו. בגלל חוסר האמינות שלו הידרדר ציפורי מסגן עורך עיתון כלכלי מוביל, לעיתונאי המצוי בשוליים של התקשורת הישראלית, המפיץ ידיעות שקריות במטרה לשרת את הפטרון החדש שלו, בנימין נתניהו.

ועכשיו לעובדות שציפורי בוחר להתעלם מהן: שופטים כפופים לכללים ברורים בחוק ובכללי האתיקה בנוגע למניעת ניגוד עניינים. הרף הנדרש הוא ״חשש ממשי למשוא פנים״. סעיף 77 (א) לחוק בתי המשפט, קובע פסלות לשופט במידה וישנו חשש כזה.

כל בעל דין יכול לטעון למשוא פנים. במידה והשופט לא פוסל עצמו, הטענה מגיעה ישירות לנשיאת ביהמ״ש העליון. חוק נציב תלונות הציבור על שופטים משנת 2002 מאפשר לציבור להגיש תלונות נגד שופטים במגוון רחב של נושאים, ועל הנציב להעביר דין וחשבון (סעיף 27 (א) לחוק) מפורט על התלונות לשר המשפטים ולוועדה לבחירת שופטים בסוגיות שבהן הוא עסק.

ועדת האתיקה של שופטים מכתיבה נהלי אתיקה והשופטים כולם כפופים להם. ניתן לערער על כל החלטה של ביהמ״ש, וכל הפעילות של שופטים גלויה וחשופה לציבור בפרוטוקולים. יתר על כן, שופטים מיוזמתם פרסמו רשימת ניגודים עניינים, אף שהם לא מחויבים לה ע״פ חוק.

בגלל חוסר האמינות שלו הידרדר ציפורי מסגן עורך עיתון כלכלי מוביל, לעיתונאי המצוי בשוליים של התקשורת הישראלית, המפיץ ידיעות שקריות במטרה לשרת את הפטרון החדש שלו, בנימין נתניהו

עם זאת, יש להפריד בין הביקורת העניינית שנשמעת לגבי שופטים לבין קונספירציות המנסות להחליש את הלגיטימציה של מערכת המשפט כולה, כחלק ממערכה רחבה יותר להחלשת רשויות שלטון החוק, כפי שלדעתי עושה ציפורי.

כדי להדגים את טענותיו בדבר ניגוד עניינים, תוקף ציפורי את החלטותיה של פרקליטת המדינה ושופטת העליון לשעבר, עדנה ארבל, שפעלה בעקביות כדי לממש את תפיסת עולמה הנוגעת למעמד האישה, הן בהיבט של עבירות מין והן בהיבט מאבקי גירושין.

כפרקליטת מדינה, ארבל פעלה כדי להפחית את הענישה נגד תלונות סותרות או לא עקביות בנושא עבירות מין נגד נשים וגברים כאחד. הסיבה לכך, היא שלעיתים העד או העדה חשים רגשות אשם עמוקים לאחר התקיפה ואין להם את הכוח הנפשי הנדרש כדי להעיד נגד התוקף. זאת ועוד, פעמים רבות מופעל לחץ על מתלוננות לחזור בהן מן התלונה.

להעניש אותם על תלונת שווא, במידה שהם חוזרים בהם מתלונתם, רק יחמיר את מצבם הקשה וירתיע מתלוננים נוספות מלהתלונן.

אכן, יש במדיניות זו הקלה מסוימת בענישה נגד תלונות שווא, אך בגלל שתלונות שווא הן תופעה יחסית זניחה, ואילו תת דיווח על עבירות מין הוא תופעה רחבה, הוחלט על גיבוש המדיניות המדוברת.

ציפורי החליט להכפיש את שמה של ארבל בצורה מכוערת ולקשור בין המדיניות שהתוותה לגבי תלונות שווא, לבין הליך גירושין שבתה ניהלה, לאחר שנקבעה אותה מדיניות. מבלי להיכנס לפרטים אישיים, אין כל קשר בין פסיקתה של ארבל בנושאי מזונות והגנה על נשים, לבין התיאור שמופיע בכתיבתו של ציפורי.

בהמשך המאמר ציפורי חוזר לפסק דין של ארבל כשופטת עליון, בו היא טוענת שאב בסכסוך גירושין, גם אם הוא הורה משמורן, צריך לשלם דמי מזונות לגרושתו. העניין בתיק זה, שהגיע לשולחנה של השופטת ארבל, לא עסק בסוגיה של תשלומי המזונות, אלא בשאלה המשפטית של מינוי מומחה נוסף מטעם ביהמ״ש כדי לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן.

עם זאת, יש להפריד בין ביקורת עניינית על שופטים לבין קונספירציות המחלישות את לגיטימצית מערכת המשפט, כחלק ממערכה רחבה יותר להחלשת רשויות שלטון החוק

ייתכן שציפורי התבלבל בין פסקי הדין שאותם ביקש לצטט. גם אם לשיטתו של ציפורי העובדה ששש שנים לאחר פרישתה של ארבל מהעליון, ניתן פסק דין ששינה את דיני המזונות, אין זה מלמד דבר מהדברים שציפורי טוען. מותר לבית המשפט לשנות הלכה; הלכה אינה משתנה בגלל עניין אישי של שופט כזה או אחר.

לא ניתן להתעלם מההקשר שבו נכתב הטור של ציפורי נגד השופטת ארבל. מדובר בחלק בלתי נפרד מהמערכה של נתניהו לרסק ולהחליש את מערכת המשפט כדי לחלץ את עצמו ממשפט. ציפורי הוא בסך הכל חייל קטן בצבא התעמולה של נתניהו – ואלו בדיוק המשקפיים בהם צריך לקרוא את הטורים שלו.

שמאלני ציוני גאה, תל אביבי, לומד משפטים ומלמד עברית. הוביל מחאות למען קהילת להט״ב, שיויון לנשים והדמוקרטיה הישראלית. גר עם הכלבה שלו, ירדנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 766 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הקהילה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית נערכת ליום שאחרי הקורונה ● על הפרק: קושי להמשיך להתקיים כלכלית בסגנון חיים שמבוסס על לימוד תורה, התייצבות לצד המפגינים נגד הגזענות כלפי שחורים (מחשש שההתפרצות הגזענית הבאה תהיה כלפי יהודים), והיערכות לגל של קשיים נפשים בקהילה בעקבות הריחוק החברתי

עוד 1,262 מילים

תגובות אחרונות

אלפי מפגינים בככר רבין: "השטח בוער, רוצים כסף עכשיו"

פוליטיקאים לא נאמו במחאת העצמאים ומובטלי הקורונה נגד הממשלה ● אסף אמדורסקי: ביבי נוכל שצריך ללכת לכלא ● עובדות סוציאליות נעצרו מחוץ לאולפן ערוץ 12 אחרי שעיכבו את כניסת ישראל כ"ץ ● מייסד "אני שולמן" אביר קארה הכחיש שיתוף פעולה עם נתניהו והודה שהוא בקשר עם שר האוצר, אחרי שתועד מסתמס איתו בשידור

עוד 21 עדכונים

מאז נחקק ב-2017, חוק השקיות מעולם לא נאכף

שלוש שנים וחצי מאז עבר חוק השקיות, אחד ההישגים הגדולים של המשרד להגנת הסביבה, מתברר: החוק כלל לא נאכף, ומפירי החוק מעולם לא נקנסו ● זאת משום שלא הותקנו עד כה התקנות הדרושות כדי לאפשר אכיפה ● שלא במפתיע, ניכרת התרופפות בזמן האחרון בהקפדה על החוק בסופרמרקטים ● במשרד להגנת הסביבה מבטיחים שהשרה החדשה תדאג לאכיפה בהקדם

עוד 572 מילים

בלעדי מלחמות היהודים מגיעות לדובאי

הקהילה היהודית הזעירה של איחוד האמירויות עוד לא יצאה מארון הקודש בעקבות התחממות היחסים עם ישראל, וכבר קמה לה מתחרה מבית ● הרב לוי דוכמן ושותפו פתחו במסע יחצנות לפיו הקהילה החדשה שהקימו היא-היא קהילת יהודי דובאי האמיתית, והצליחו להרגיז את השלטונות באבו-דאבי, כמו גם את ותיקי היהודים במפרץ ● אבל יש להם גם תומכים: "המניין שלהם גדול, והעוף בשבת שינה את המשחק, כי בבית הכנסת הישן הכול צמחוני", אומר אחד מהם

עוד 1,770 מילים

סכסוך המים בין אתיופיה למצרים מגיע לנקודת רתיחה ● חוקר טרור עיראקי נרצח בפתח ביתו בבגדאד ● ארדואן מכין הפתעה למתנגדיו ● בישראל וברצועת עזה מציינים 6 שנים למבצע צוק איתן, ודבר לא השתנה ● ודוגמנית-העל ממוצא פלסטיני, בלה חדיד, גונבת את ההצגה לפוליטיקאים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 822 מילים
רן ברון

החברים של בן השופטת המאוימת, שנרצח בפיגוע, נזכרים בו

שני מכתבי איום ברצח שקיבלה השופטת ענת ברון מבהירים כי מי שחיבר אותם ידע על הפיגוע התאבדות שגדע את חייו של בנה ● רן ברון בן ה-23 היה אמור להופיע בליל הפיגוע בג׳ם סשן במועדון המייקס פלייס בתל אביב ● חבריו של רן כועסים על קמפיין ההסתה והאיומים נגד אמו ● אחד מהם, אביב אליאסי, הוא אחיו של "הצל": "אני יודע שאח שלי כותב על ענת ועל רן מתוך אהבה ומתוך כאב, אבל הוא טועה"

עוד 2,743 מילים

ברצף פסקי דין מהחודש האחרון, משדר נשיא בית המשפט העליון בארצות הברית קו מובהק של נטייה לצד הליברלי ● ג'ון רוברטס, שמונה לעליון לפני 15 שנה על ידי ג'ורג' בוש הרפובליקאי, מבקש כעת להפוך ללשון המאזניים של המוסד החשוב ● אחרי שהיה בדעת מיעוט נגד נישואים חד-מיניים, רוברטס הופך על רקע הכאוס בארה"ב ליותר ויותר ליברל - וטראמפ ממש לא אוהב את זה

עוד 1,448 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כִּישָּׁלוֹן

הפעם הכישלון לא יישאר יתום. גם לא יהיה צורך בבדיקת רקמות כדי לגלות מי אבא שלו. בבוא השעה נבוא עימו חשבון

עוד 993 מילים

חברון הפכה לפצצת קורונה מתקתקת ברשות הפלסטינית

82% ממקרי הקורונה ברשות הפלסטינית מתרכזים סביב העיר חברון ● התנאים החברתיים הייחודים באזור הובילו להדבקה גבוהה יותר מאשר בשלוש הערים עם התחלואה הגבוהה ביותר בישראל גם יחד ● "לאנשים הייתה גישה כזאת שכאילו הכל ברצון האל, ומה שהוא רוצה – יקרה" ● "אבל הגורם החשוב ביותר בהתפשטות הווירוס הוא שאנחנו לא שולטים בנקודות הכניסה ובגבולות שלנו: המדינה שלנו מפורקת לחלקים"

עוד 992 מילים

מקורבי גנץ זועמים: נתניהו חותר לבחירות בתחילת השנה

דיווח: ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את הרעיון למנות את גדי איזנקוט לראש מערך ניהול הקורונה ● משך החקירות האפידמיולוגיות יקוצר, פחות אנשים ידרשו לבידוד ● נתניהו למקרון: "הסיפוח תואם את החוק הבינלאומי, נוסחאות העבר הובילו לכישלון" ● גורם בכיר בכחול לבן: "נתניהו מפזר כסף על האזרחים כדי להגיע לבחירות"

עוד 41 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה