כאילו חייו של ג'ו ביידן לא היו מספיק מורכבים, הנסיבות זימנו לו תפקיד מכריע בתולדות ישראל. המועמד הדמוקרטי (המשוער) לנשיאות האמריקאית הוא כנראה האדם היחיד שמסוגל להניא את הממשלה מההימור המופקר שהיא מתכננת.

הנסיבות זימנו לג'ו ביידן תפקיד מכריע בתולדות ישראל. המועמד הדמוקרטי לנשיאות האמריקאית הוא כנראה היחיד שמסוגל להניא את הממשלה מההימור המופקר שהיא מתכננת

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בדרך כלל לא רצוי להתערב במדיניות של מדינה אחרת. הדבר קורה, אבל זה לא אלגנטי ולא כל כך תקין, ובדרך כלל זה מוצנע. מועמדי אופוזיציה צריכים להיזהר במיוחד – פן יצטיירו כחותרים תחת ממשלתם, ויפגעו בסיכוייהם להיבחר.

אבל מצחיק לחשוב על נוהל תקין בימים טרופים אלה. אנו לכודים במצב הזוי בו הנשיא טראמפ, בניגוד לעמדת כל קודמיו, הוא זה שלוחץ על ישראל לספח. הוא צריך את זה כדי להלהיב את האווגליסטים – כן, אלה ממלחמת גוג ומגוג.

בנימין נתניהו ישמח להיענות לראיס. הרי גם הסיפוח וגם הבלאגן שהוא עלול להמיט על המדינה יאפשרו להסיט את תשומת הלב של הציבור ממשפטו – כן, זה מה"תפרו לי תיקים" ומהפרקליטים תחת הבטחה צמודה. עם קצת מזל תהיה גם אינתיפאדה וגם גל שני של קורונה.

כי אין משבר מיטיב כקורונה, שסיפקה ל"אופוזיציה" מאגף בני גנץ תירוץ להצטרף לממשלתו (ההסברים על העדר אופציות היו עוד בסדר, אבל עניין הקורונה, שלא גרמה לשום אופוזיציה אחרת בעולם להתקפל, באמת היה נלעג). כעת כחול לבן נראית חסרת אונים למנוע מהלך שהיא לבטח יודעת שהוא מזיק.

אני מעריך את הערך האסטרטגי של הגדה המערבית שבלעדיה ישראל צרה באופן פגיע. כמו כן, תקדים עזה מעורר חששות לגבי יכולתה של הרשות הפלסטינית למנוע מהחמאס להשתלט גם בגדה.

אך חלוקת הארץ היא עדיין מסוכנת פחות מהפיכת ישראל והגדה ליישות טריטוריאלית אחת, דו-לאומית ולא דמוקרטית (או לא-יהודית). גם אם יספחו "רק" התנחלוית הצעד יוביל לכיוון זה, והמפה המגוחכת שהוא ייצור לא תעבוד על אף אחד ותפגע קשות ביכולת ליצור היפרדות עתידית.

מצחיק לחשוב על נוהל תקין בימים אלה. אנו לכודים במצב הזוי בו הנשיא טראמפ, בניגוד לעמדת קודמיו, הוא זה שלוחץ על ישראל לספח כדי להלהיב את האווגליסטים – כן, אלה ממלחמת גוג ומגוג

מי שרוצה בכך הוא בור, טיפש, פנאט, לא דמוקרט או לא-ציוני. נכון שביחד הקבוצות הללו, למרות חפיפה מסויימת, עשויית ביום רע להוות רוב בציבור. מצד שני, כמעט כל המומחים (לרבות בכירי הביטחון) מתנגדים למהלך. זה אמנם בון טון לזלזל במומחים, וזה דמוקרטי נורא; אבל למרות שהם טועים לפעמים, לרוב אין מצב שכמעט כל המומחים טועים.

מדובר במתכון למלחמת אזרחים.

למרות שאני תומך בחידוש המשא ומתן, אין לי הרבה אשליות. הפלסטינים הרי התעלמו מהצעות סבירות ב-2001 ו ב-2008. תחת מנהיגות חלשה הנתונה ללחצי קיצונים ופונדמנטליסטים, משותקים מרוב תסביך קורבן וסגידה לנרטיב פשטני, הפלסטינים כנראה לא יצילו את ישראל מעצמה תוך פרץ מדהים של גמישות. יש להם סבלנות לחכות שישראל תתאבד.

ככתב מפלגות צעיר כתבתי ב"ג'רוזלם פוסט" לפני 32 שנה שישראל זקוקה לחלוקה מתוך אינטרס עצמי דמוגרפי, אבל ספק אם זה יגיע ממו"מ. הערכתי שגם הממשלה הישראלית היונית ביותר לא תעמוד בדרישות המינימום של הפלסטינים ל"סוף סכסוך" רשמי כמו שהישראלים רוצים.

לא הייתי מנוסה אז ונראיתי בן 14, אבל זיהיתי שהדמוגרפיה (בשילוב כעס על כך שהקו הירוק עצמו כבר מעניק לציונים 78% מהארץ) תגרום לפלסטינים להקשות עורף. בדיעבד הוכח שאפשר להפריז בערכו של הניסיון.

הצעתי אז הייתה פעולה חד צדדית – אך לא מהסוג שנתניהו מתכנן. אז כמו עכשיו, טענתי שישראל תיטיב לנטרל את הדמוגרפיה על ידי מסירה חינם של שטחים מסוימים באופן שיאפשר ישות פלסטינית רציפה נטולת מתנחלים; ישראל תשמור את השאר לרבות ירושלים כפקדון, כך שבבוא היום תוכל לנהל משא ומתן סביר מעמדת כוח אמיתית, ללא שהפלסטינים יחושו יתרון.

הצעתי אז הייתה פעולה חד צדדית – אך לא מהסוג שנתניהו מתכנן. אז כמו עכשיו, טענתי שישראל תיטיב לנטרל את הדמוגרפיה במסירה חינם של שטחים מסוימים, באופן שיאפשר ישות פלסטינית רציפה נטולת מתנחלים

במקום לפעול בנדיבות אסטרטגית, ישראל עומדת לזרוק גפרור בוער לדלי מלא שמן.

הימין הפרגמטי יותר יסתפק בסיפוח סמלי, אולי בגוש עציון. אחרים חומדים את בקעת הירדן, שהיא גדולה ולא מאד מאוכלסת (אבל סיפוחה יגרור מהומה מול ירדן). ויש שרוצים את כל ההתנחלויות, סיפוח שייצור את אחת מהמפות הכי מוזרות בהסטוריה האנושית, ללא גבול בר הגנה.

נראה כי התרחיש האחרון הוא זה שה"תוכנית" של טראמפ מתירה. ככל שמתקרבים לתרחיש זה, כך גדל הסיכון.

קיימת סכנה רצינית להתקוממות פלסטינית חדשה; האיומים של מחמוד עבאס שיבטל את שיתוף הפעולה הביטחוני (הקריטי לישראל) הם רק ההתחלה. בהמשך הדרך ייתכן שנפגוש את קריסת הרשות הפלסטינית, השעיית הסכמי שלום ונסיונות נורמליזציה עם מדינות סוניות, בידוד וסנקציות נגד ישראל. אלימות עשויה לגלוש למדינות אחרות באזור ובעולם.

למה זה כדאי? ובכן, אפשר באמת לטעון שבשלב זה קצת מטופש להעמיד פנים שההתנחלויות אינן חלק מישראל, כך שסיפוח רק הופך מצב שממילא קיים לפורמלי, וניתן לראות בצעד כזה עדות ליושרה וסימן לסדר טוב.

אבל גם בלי סיפוח ישראל מוצאת דרכים להסתדר – תוך שמירה על תקוות ולו קלושות לשלום ולהסדר, כלומר לשפיות. לא שפוי שאנשים ייהרגו כדי שנתניהו יזכה גם למורשת סיפוח. יש לו הרי כבר את היעדר פיגועי המתאבדים, יציבות כלכלית, וחתירה מרשימה מאד תחת שלטון החוק. זה לא מספיק?

מדוע שגנץ יסכים לטירוף כזה? אין לדעת איך בדיוק ינהג, אבל הדעת נותנת שישאר ממלכתי ולא מתלהם. יתכן שהוא חושש שקומץ הימנים בסיעתו יצביעו בכל מקרה בעד הסיפוח, ויגרמו לו להראות אידיוט. כמו כן, התנגדות לוחמנית מדי לסיפוח אולי תספק לנתניהו תירוץ להתחמק מהרוטציה; אחרי כל הגידופים והעלבונות שספג בגלל כניעתו הקואליציונית, זה באמת יגרום לו להראות אידיוט.

מדוע שגנץ יסכים לטירוף כזה? התנגדות לוחמנית מדי לסיפוח אולי תספק לנתניהו תירוץ להתחמק מהרוטציה; אחרי כל הגידופים והעלבונות שספג בגלל כניעתו הקואליציונית, זה באמת יגרום לו להראות אידיוט

בעיקר נראה שהוא מעריך שרוב הישראלים מהופנטים מה"רשות" האמריקאית שניתנה. ואכן: כנראה שהציבור באמת יתמוך, לפחות עד שיחלו מחדש הפיגועים.

ככל שמתקרבות הבחירות האמריקאיות בנובמבר, האור הירוק מוושינגטון יהפוך כנראה לבוהק יותר ויותר: טראמפ לא יכול לנצח ללא התייצבות מלאה של האוונגליסטים והסיפוח מתיישר עם החזיונות האפוקליפטיים שלהם.

הנזק שטראמפ עומד להסב לישראל עשוי להיות המשמעותי ביותר ברשימת אסונותיו ברחבי תבל. יש לו פוטנציאל להרוס את ישראל כמדינה יהודית, לצמיתות.

האופוזיציה בישראל רופסת בעניין זה; האירופים לא צפויים לפעול במהירות והתעלמות מהם היא ממילא ענף ספורט במחוזותינו; נתניהו יתעלם מאיומי הפלסטינים ויהי מה; והעולם הערבי מתבוסס בריקבונו. הטיטאניק יצא לדרך, והקרחון ממתין בסבלנות.

כאן מופיע ביידן קשישא על הבמה.

אם הוא ימשיך להוביל בסקרים, יש לו סיכוי אמיתי לסכל או למזער את הסיפוח אם יבהיר, באופן הברור ביותר שניתן, שאם ייבחר הוא ידרוש את ביטול הצעד, ויוסיף איומים מפורשים ועונשים מפורטים. ישנם תרחישים פחות דרמטיים שהוא כבר התחיל בהם לפני כמה ימים, כאשר הביע את התנגדותו התיאורטית.

אם ביידן ימשיך להוביל בסקרים, יש לו סיכוי אמיתי לסכל או למזער את הסיפוח – אם יבהיר, באופן הברור ביותר שניתן, שאם ייבחר ידרוש את ביטול הצעד, ויוסיף איומים מפורשים ועונשים מפורטים

בדרך כלל לא מברכים על לחץ חיצוני. אך אלה אינם כאמור זמנים רגילים, וישראלים רבים היו מקבלים התפתחות כזו בשמחה למרות יללות הימין. יש מתאם גבוה בין הישראלים הללו לאלו שמכירים את המפה ואת המתמטיקה.

עמידה קשוחה של ביידן תעמיק את הקרע בין הליכוד לדמוקרטים בארה"ב, ובוודאי תהווה הימור מצד המועמד. רוב יהודי ארה"ב ליברליים ולא מתרשמים מלאומנות הישראלית לא-רציונלית, והם יגבו אותו – אך הוא בהחלט עשוי לסבול בקרב מצביעים יהודים מסויימים באופן שיזיק לו במדינת פלורידה המכריעה.

האם בוער לו להציל את ישראל? בקרקס הפוליטי האמריקאי, זה אפשרי. לא בטוח שלמקרון הצרפתי או אפילו למרקל הגרמניה כל כך אכפת, בפירוש לא הייתי מהמר על בוריס ג'ונסון, וברור לגמרי שטראמפ שם עלינו קצוץ. אבל ביידן הוא סוג של מענטש השייך לדור שיש בו אהבת אדם ואהבת ישראל.

כדאי לביידן להתייעץ עם מנהיגים ותורמים מהקהילה היהודית. הוא כנראה יגלה שהם ישמחו אם הוא יתנדב להציל את ישראל מעצמה וגם מטראמפ – בדיוק כמו האינטליגנציה והממסד בישראל.

הטענות על תקיפה מינית מצידה של טרה ריד (שעבדה אצלו בסנאט בשנות ה-90), בין אם יש או אין בהם אמת, פוגעות משהו ביכולתו של ביידן ללהק את עצמו בתור האנטי-טראמפ בתחום המוסר (עד כמה שזה אבסורדי).

האם בוער לביידן להציל את ישראל? בקרקס הפוליטי האמריקאי זה אפשרי. לא בטוח שלמקרון או למרקל כ"כ אכפת, לא הייתי מהמר על בוריס ג'ונסון, וברור לגמרי שטראמפ שם עלינו קצוץ. אבל ביידן הוא סוג של מענטש

אבל למזלו יש את ישראל של נתניהו, אשר בטיפשותה הקולוסאלית מציעה לו דרך אחרת לשחק את האנטי-טראמפ: המבוגר האחראי בחדר מדיניות החוץ.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com