מה לאסירים לשעבר ולנשיאות ארה"ב? יש גם יש, ובמיוחד בפלורידה, בבחירות בנובמבר הקרוב. ייתכן שכניסתה של קבוצה חדשה למעגל המצביעים במדינה זאת – אסירים משוחררים – תקבע למי מן המועמדים לנשיאות "יילכו" קולותיהם של נציגי פלורידה ב"גוף הבוחרים/אלקטורים", ובעקיפין – אולי תכריע את הכף בקביעת זהותם של יושבי הבית הלבן מינואר 2021.
כידוע, בארה"ב, יש לכל אחת מן המדינות בברית חוקה, חוקים ומוסדות ממשל משלה (מערכות אלה כפופות לחוקה של כלל ארה"ב). יש שוני עצום בין מדינה למדינה בכל הנוגע לענייניהן הפנימיים (ניתן לראות זאת בבירור באופן הטיפול במגיפת הקורונה, המשתנה ממדינה למדינה).
מה לאסירים לשעבר ולנשיאות ארה"ב? ייתכן שכניסת קבוצה חדשה למעגל המצביעים במדינת פלורידה – אסירים משוחררים – תקבע למי מהמועמדים לנשיאות "יילכו" קולות נציגיהם ב"גוף הבוחרים/אלקטורים"
אי-האחידות באה לביטוי בולט בהתייחסות למעמדם של אסירים ואסירים-לשעבר ולזכויות-האזרח שלהם. כידוע, במדינת ישראל הוענקה זכות ההצבעה לעצירים ולאסירים בהחלטת כנסת ב-1986. בארה"ב, רק בשתיים מן המדינות (ורמונט ומיין), רשאים אסירים להצביע בבחירות ובמשאלי-עם. ברוב המדינות האחרות, נידונים למאסר זכאים להצטרף ל"פנקס הבוחרים" (בארה"ב אדם צריך להירשם בעוד מועד כדי שיהיה רשאי להצביע ביום הבחירות) רק לאחר שחרורם מן הכלא.
אולם במדינות אחדות אסורה עליהם ההשתתפות הפוליטית גם לאחר שחרורם ממאסר. פלורידה הייתה אחת ממדינות אלה עד לקיום משאל-עם בנושא, בנובמבר 2018. במועד זה, הוצע לבוחרים תיקון מס' 4 לחוקת המדינה, אשר ביקש להתיר לעבריינים (להוציא רוצחים ומורשעים בעבירות מין) לממש את זכות ההצבעה לאחר שסיימו את ריצוי העונש שהוטל עליהם. תיקון לחוקת פלורידה יכול להתקבל רק כאשר לפחות 60% מן המצביעים מאשרים את הצעת התיקון. ואכן, בעניין זה חברו דמוקרטים, רפובליקנים ועצמאים כדי לתמוך בהצעה, שזכתה ביותר מ-65% מקולות המצביעים.
שיעור כה גבוה של תמיכה בתיקון לחוקה, המצביע על הסכמה גורפת בנדון, אינו שכיח ב"מדינת אור השמש". בדרך-כלל, בבחירות האישיות שהתקיימו בעשורים האחרונים, התפצלו קולות הבוחרים באופן שסימן את פלורידה כ"מדינת נדנדה" (בדומה לוויסקונסין, שהתפתחויות בתוכה תוארו במאמר קודם).
מעמדה של מדינה זאת כ"מדינת נדנדה" קיבל משמעות וחשיבות מיוחדות בבחירות לנשיאות ארה"ב, שכן משקלה הינו רב יחסית ב"גוף הבוחרים/אלקטורים" (לפלורידה 29 אלקטורים – רק לקליפורניה ולטקסס נציגות מספרית גבוהה יותר), הקובע את זהות הנשיא על-פי תוצאות הבחירות במדינות השונות. כך, למשל, ספירת קולות חוזרת בפלורידה (שהופסקה בעיצומה על-פי החלטת ביהמ"ש העליון של ארה"ב) הכריעה את תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 לטובתו של ג'ורג' וו. בוש (בהפרש של 537 קולות לעומת יריבו המרכזי, אל גור, מתוך ששה מיליוני מצביעים בקירוב).
שיעור כה גבוה של תמיכה בתיקון לחוקה, המצביע על הסכמה גורפת, נדיר בפלורידה. בבחירות האישיות שהתקיימו בעשורים האחרונים התפצלו קולות הבוחרים באופן שסימן אותה כ"מדינת נדנדה"
גם בשני סבבי הבחירות האחרונים, ההכרעה התקבלה בהפרש זעיר למדי: בשנת 2016, ניצח דונלד טראמפ את הילארי קלינטון בהפרש של 120,000 קולות (מבין כ-9.4 מיליוני מצביעים), וב-2018 נכנס הרפובליקני רון דה-סנטיס לבית המושל במדינה, לאחר שגבר על מועמד המפלגה הדמוקרטית בהפרש של 32,500 קולות (מתוך כ-8.2 מיליוני מצביעים). כך שבמועד הבחירות האחרון התקבלו זה לצד זו ניצחון דחוק בבחירות למשרת המושל והסכמה רחבה למתן זכויות הצבעה לאסירים משוחררים.
תוצאות משאל-העם בנושא זכות ההצבעה לאסירים משוחררים, תאפשרנה למיליון בני-אדם לפחות (יש המדברים על מספרים גבוהים יותר – 1.5-1.4 מיליונים) להירשם ב"פנקס הבוחרים".
יתירה מזאת, שיעור השחורים בפלורידה הוא 17%, ואילו שיעורם בקרב בעלי הזכות החדשים נאמד ב-35% (כידוע, 90% ויותר מקרב השחורים מעדיפים מועמדים דמוקרטים). כמובן שהפוטנציאל להפסדים במערכות הבחירות למשרות ולתפקידים שונים מדאיג את אנשי המפלגה הרפובליקנית.
לפיכך, כמקובל גם במחוזותינו, ישנם פוליטיקאים המפרשים תוצאות הצבעה בקלפי כ"המלצה" בלבד. גם הרפובליקנים בפלורידה נהגו בהתאם: הם ניצלו את היותם רוב בסנאט של המדינה ואת אחיזתם בכס המושל, כדי לדלל את משמעות משאל-העם, ולמעשה לעקר מתוכן את זכות ההצבעה לאסירים משוחררים. הם קבעו בחוק, שאסיר משוחרר שעדיין לא מילא את חובותיו הכספיים – תשלומי אגרות בימ"ש, קנסות שהושתו עליו, או פיצויים לקרבנות העבירה שהורשע בביצועה – לא יהיה זכאי להצטרף ל"פנקס הבוחרים".
תוצאות משאל-העם בנושא זכות ההצבעה לאסירים משוחררים, תאפשרנה למיליון בני-אדם לפחות (יש המדברים על מספרים גבוהים יותר – 1.5-1.4 מיליונים) להירשם ב"פנקס הבוחרים"
לאחר שהמושל דה-סנטיס חתם על החוק שהסנאט הגיש לפניו, מיהרו ארגונים לזכויות אזרח ולזכויות הצבעה להגיש עתירות נגד המושל, בטענה לאי-חוקתיותו של החוק. הם טענו שהחוק מטיל על אסירים משוחררים "מס גולגולת", שאם לא ישולם יפסול אותם מלקבל זכות הצבעה בבחירות ובמשאלי-עם. הם הסתמכו על מחקר של פרופ' דניאל סמית מאוניברסיטת פלורידה. החוקר בחן את מצב חובותיהם של יותר מ-375,000 אסירים משוחררים. מסתבר ש-82.4% מהם לא השלימו חובות כספיים שהושתו עליהם בגין העבירות שהורשעו בהן.
כלומר, החוק יותיר למעלה מ-80% מן האסירים המשוחררים במצב שקדם לתיקון בחוקת פלורידה – ללא זכות הצבעה – ובכך יעוות את תכליתו של התיקון ש-5.1 מיליוני תושבים הצביעו בעדו.
השופט המחוזי רוברט הינקל פסק באופן חד וברור, כי החוק יצר שיטה שהשופט הציגה בשלוש מילים: "שלם-כדי-להצביע". לדבריו, זוהי שיטה שמונעת את זכות ההצבעה מבני-אדם שידם אינה משגת לשלם מיסים וקנסות.
וכאן אכן מדובר במס לכל דבר ועניין, שאופן הדרישה לשלמו יוצר תנאי שיש בו אי-צדק והוא מנוגד לחוקת ארה"ב. זאת משום שתיקון 24 לחוקה הפדרלית קובע, שאסור למדינה להשתמש בעילה של "אי-תשלום מס גולגולת או מס אחר כלשהו", כדי למנוע מאזרח את הזכות להצביע בבחירות למשרה פדרלית (נשיאות, סגנות הנשיא, ומושב באחד מבתי הקונגרס). לפיכך, הינקל מסכם, החוק פסול בשל אי-חוקתיותו, וזכותם של אסירים משוחררים להצטרף אל "פנקס הבוחרים".
החוק יותיר למעלה מ-80% מן האסירים המשוחררים במצב שקדם לתיקון בחוקת פלורידה – ללא זכות הצבעה – ובכך יעוות את תכליתו של התיקון ש-5.1 מיליוני תושבים הצביעו בעדו
לאור פסק-הדין, אנשים אלה יוכלו להירשם לקראת סבב בחירות למשרות שונות, שייערך באוגוסט, שלא לדבר על הסבב בנובמבר, שיכלול את הבחירות לנשיאות ארה"ב. כמובן, שצופים כי מושל פלורידה, אחד הסמנים הימניים במפלגה הרפובליקנית ומתומכיו הנלהבים של דונלד טראמפ, יגיש ערעור לבית-המשפט לערעורים, בכדי למנוע "הצפה" בבעלי זכות בחירה העלולים להטות את הכף נגד מועמדים מטעם מפלגתו.
האם ערכאות הערעור (ישנו סיכוי שהנושא יגיע, בסופו של דבר, אל פתחו של ביהמ"ש העליון של ארה"ב) תשלמנה את דיוניהן בנושא בטרם יגיע הסתיו? האם הן תאשררנה את פסיקתו של השופט הינקל? אם אכן יעשו כן, אזי רבים הסיכויים שהאסירים המשוחררים שיירשמו להצבעה יסירו את השלט "מדינת נדנדה" המתנוסס מעל פלורידה מזה שני עשורי שנים, ויבהירו בשלב מוקדם למדי, כי 29 האלקטורים של "מדינת אור השמש" יתמכו בכניסת הדמוקרטים לבית הלבן.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו