לפני למעלה מחמישים שנה (ב-14 באפריל 1967) נשא מרטין לותר קינג באוניברסיטת סטנפורד את אחד מנאומיו המפורסמים: "אמריקה האחרת – The Other America". קינג הסביר לקהל הסטודנטים ואנשי הפקולטה כי, בעוד שלדעתו "מהומות הן הרסניות מבחינה חברתית ומביסות את עצמן", הן בסופו של דבר "שפת הלא-נשמעים – The language of the unheard".

כיום, כאשר מפגינים יוצאים לרחובות ברחבי אמריקה, בתגובה לרציחות האחרונות של ג'ורג' פלויד ואחרים, דבריו של קינג מדברים בקול רם יותר מתמיד. אמריקה, הזהיר אז קינג:

"לא הצליחה לשמוע את המחאה כאשר ההבטחות לחופש וצדק לא מולאו", וכי "חלקים גדולים של החברה מודאגים יותר משמירה על השקט והסטטוס קוו מאשר מצדק, שוויון ואנושיות".

כדאי לקרוא את המאמר המבריק של דפנה מאור בנושא זה:

"שלטון העשירים בזז מהציבור האמריקאי את כספו, את חירותו ואת ההזדמנויות שלו במשך עשורים. הוא הוכשר על ידי בתי המשפט, המחוקקים וכספם של בעלי עניין. הזעם שנראה עתה ברחובות ארה"ב מבטא את הייאוש מהמגפה, המשבר הכלכלי והדיכוי".

אלא שבימין האמוני-לאומני בישראל, ובאמצעי התקשורת בישראל, מודאגים מאד מההפגנות ומהביזה המתרחשים בארצות הברית בעקבות הריגתו/רציחתו של אזרח שחור, ג'ורג' פלויד, על ידי שוטר במיניאפוליס. הם מוטרדים מהפרת זכות הקניין ומהאנרכיה והפרת הסדר הציבורי בארצות הברית הרבה יותר משהם מודאגים מהריגתם של שחורים על ידי שוטרים.

בימין האמוני-לאומני בישראל מודאגים מאד מההפגנות ומהביזה בארה"ב. הם מוטרדים מהפרת זכות הקניין והסדר הציבורי ומהאנרכיה שם הרבה יותר משהם מודאגים מהריגת שחורים בידי שוטרים

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, זוכה לאהדה רבה מאד אצל אנשי וגופי הימין האמוני-לאומני בישראל. חלק מהחסידים השוטים האלו, דוגמת העיתונאים עקיבא ביגמן, אראל סגל ובועז ביסמוט, אימצו את טענתו של טראמפ כי מי שעומד מאחרי המהומות הם "שמאלנים קיצוניים", ארגון אנטיפה האנטי פשיסטי וארגונים אחרים.

עקיבא ביגמן מאיר את עיננו ומסביר לנו את מקור ההפגנות של השחורים בארה"ב. לפי ביגמן, ההפגנות האלימות הכוללות ביזה, הצתות נרחבות ועימותים אלימים עם המשטרה מתנהלות לפי הטקסט-בוק של מרקס ואנגלס מהמאה ה-19. לדעתו, המפגינים חיים את דוקטרינת הטרור של מרקס ביום יום, גם אם לא קראו מימיהם טקסט מקורי אחד של מרקס או אנגלס. אבל זו אינה בעיה. ביגמן פורש בפוסט שלו את שורשי האלימות המרקסיסטית, לטובת "ההמון המוסת" כדבריו.

ביגמן יכול היה לחסוך מכולם את הפוסט שלו, שאין בו כל התייחסות או איזכור להריגתו או רציחתו של ג'ורג' פלויד בקור רוח ע"י השוטר הלבן דרק צ'אובין, רצח שהצית את הלהבות האלו.

ואולי צריך לקרוא זאת הפוך. אולי דרק צ'אובין ושוטרים לבנים אחרים שפגעו בשחורים, כמו השוטרים בארץ ביחסם לאתיופים, הם אלו המתנהגים לפי הטקסט-בוק של מרקס ואנגלס מהמאה ה-19, גם אם הם לא קראו את כתביהם. אולי הם ותומכיהם בארה"ב ובישראל, הם החושבים שישנה דרך אחת לקצר את לידת החברה החדשה – חברה בלי שחורים, בלי אתיופים ובלי פלסטינים – והדרך היא רציחות כמו בתקופת הקו-קלוקס קלאן וטרור מהפכני, גם אם הוא טרור בחסות החוק.

ואולי יש לקרוא הפוך. אולי תומכי השוטרים הלבנים שפגעו בשחורים בארה"ב ובארץ – הם החושבים שיש דרך לקצר את לידת החברה החדשה, בלי שחורים, אתיופים או פלסטינים – טרור מהפכני, גם אם בחסות החוק

לאראל סג"ל (יחד עם רועי עידן) יש נקודת מבט משלהם על המהומות האלימות הקשות בארה"ב שעלו מדרגה, שיצאו משליטה. בשידור שלהם בתחנת הרדיו 103 FM ב-2 ליוני הם יוצאים כנגד הקהילות יהודיות בניו יורק ובלוס אנג'לס שלדבריהם "חוטפים קשה וסותמים את הפה".

לפי סג"ל ועידן קהילות אלו רכבו על הדרקון והם עכשיו קוצרות את הפירות. במידה רבה יהדות ארה"ב הפרוגרסיבית מממנת כבר שנים הרבה עמותות, שחלקן מעודדות עכשיו חלקית או באופן מלא את המהומות האלו. שמממנת את הפקולטות האלו למדעי הרוח שחלקן הפכו חממה לאנטיפה, קוראות לדברים האלו, מתערבות לנו ודוחפות את האף שלהן למה שאנחנו עושים פה.

עכשיו יוצא המרצע מהשק. סג"ל ועידן יוצאים נגד ארגונים יהודיים כמו הליגה נגד השמצה, שמצייצים על הירי כאירוע מצער. מבחינת סג"ל ועידן מה שמצער זה שהאירוע קרה במקביל לירי השוטרים בבחור האוטיסט בירושלים.

כדאי לציין שדברי סג"ל ועידן נאמרו באופן ספונטני ומשקפים את מה שהם חושבים באמת על ירי השוטרים בבחור האוטיסט בירושלים. הם עצמם עשו את החיבור בין שתי הרציחות:

"על הארוע המאוד מצער, מצער איך שזה [הרצח של פלויד בארה"ב] קרה באותו הזמן, עם הבחור האוטיסט בירושלים שירו בו השוטרים".

האירגונים, אגב, דיברו על רצח פלויד ולא הזכירו את הפלסטיני שנורה בירושלים. לדברי סג"ל ועידן, הארגונים האלו לא משווים אמנם בין הישראלים לבין השוטרים הרוצחים באמריקה, אבל הסאב-טקסט של דבריהם מספק תחמושת לאנטישמים ותיאוריות קונספירציה: "זה מה שהם אמורים אחר כך להדהד".

מה שמטריד את סג"ל ועידן זה שהעולם יחשוב כי הישראלים זהים לשוטרים הרוצחים באמריקה, שהרצח המזעזע של ג'ורג' פלויד דומה להרג הטרגי של איאד אל־חלאק. שהיחס של השוטרים בישראל לאתיופים ולערבים הישראלים הוא כמו היחס של השוטרים באמריקה לשחורים שם.

מה שמטריד את סג"ל ועידן זה שהעולם יחשוב כי יחס השוטרים הישראלים לאתיופים ופלסטינים זהה ליחס השוטרים הרוצחים באמריקה לשחורים, ושהרצח המזעזע של פלויד דומה להרג הטרגי של אל־חלאק

מתברר שאותם ערכים במגילת העצמאות, שעליהם נלחמים חלק מהישראלים ויהודי התפוצות, חילונים, דתיים וחרדים, שמאל וימין, אותם ערכי דמוקרטיה של שויון זכויות חברתי ומדיני, זכויות המיעוט, חופש פולחן וחופש מדת, חשובים בעיני הימין האמוני-לאומני בישראל רק כאשר היהודים זקוקים להם כמיעוט בקרב האומות. אבל במדינת ישראל אין בהם צורך יותר, כאן אנחנו הרוב. יתרה מזאת, ערכים אלו הופכים למאוסים ושליליים עד שיש לסלקם מסדר היום הציבורי. שיכרון הכוח של סג"ל ועידן, של הימין אמוני-לאומני בעשורים האחרונים – משכיח מהם ערכים אלו.

בועז ביסמוט, עורך 'ישראל היום' ומקורב מאוד לרה"מ, מדבר "בכוונה" על הנשיא הדמוקרטי שכיהן לדבריו בארה"ב בתקופת המהומות בעקבות הרג רודני קינג ב-1992 וזיכויים של השוטרים שהרגו אותו, ומקשר אותן לנשיא הדמוקרטי דאז, ביל קלינטון:

"ואנחנו באמת זוכרים, למשל רודני קינג ב-1992, בעידן הנשיא קלינטון, לוס אנג'לס, גם עוד פעם…עניין של משטרה…ובו למעלה מ-50 הרוגים באותן מהומות ו-2300 פצועים…נזק ברכוש במיליארד דולר..1992…נשיא דמוקרטי…"

אלא שאלו הן פייק פאקטס, עובדות מסולפות, הנשיא אז היה גורג' בוש האב. לדברי ביסמוט, הסיפור של המהומות הנוכחיות בארה"ב הוא סיפור של שוטרים רעים. מחאה צודקת אבל מפגינים ביריונים או אנרכיסטים דוחים ומגעילים.

מתברר שערכי מגילת העצמאות חשובים בעיני הימין האמוני-לאומני בישראל רק כאשר היהודים זקוקים להם כמיעוט בקרב האומות. אבל במדינת ישראל אין בהם צורך יותר, כאן אנחנו הרוב

לא ברור מדוע ביסמוט משפיל את עצמו ומוכן לשקר באופן גס ובטיעונים פרומים, שניתן לבטל ולהזים בתוך שנייה, וכל מי שמעט מתמצא יכול לסתור אותם. ובכל זאת הוא משקר בצורה בוטה כל כך בשירות נתניהו, טראמפ, והרפובליקנים בכלל. מדוע הוא מוכן לייצר עולם שקרי אלטרנטיבי, גם אם זה משרת את האג'נדה של אדוניו, ולרדת לרמה של מאסטר הפרופגנדה מלפני 90 שנה. אולי כדאי שיחליף את שם העתון שהוא עורך ל'ישראל מסתערת היום'.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.