סמנו ביומנים את ה-25 באוגוסט, התאריך שעד אליו התחייבה הממשלה החדשה לאשר את תקציב המדינה לתקופת 2020-2021. ואיזה תקציב זה הולך להיות.
נציגי האוצר מסרו בשבוע שעבר לוועדת הכספים כי הממשלה צופה אבדן של כ-60 מיליארד שקל בהכנסות ממסים בשנת 2020, במסגרת הפגיעה הכלכלית של מגפת הקורונה. מדובר בסכום גדול יותר מהתקציב של צה"ל. מה שגם לא עוזר למצב הוא העובדה ש-2019 הסתיימה בגירעון של 52 מיליארד שקל.
התקציב החדש נדרש לרבע מעגל מאוד סבוך – שילוב של ממשלה בזבזנית ומגפה בלתי צפויה. כמובן, לא רק הממשלה סובלת. לפי ההערכות, כ-60,000 עסקים קטנים ייסגרו בחודשים הקרובים.
חבילת ההצלה האחרונה – 14 מיליארד שקל לנפגעי המשבר – אושרה בוועדת הכספים רק בשבוע שעבר. חלק מהתעשיות החלו להתאושש בעוד שאחרות – תיירות, טיסות, בידור, אירועים – צפויות ללקק את פצעיהן במשך חודשים עד שיתאוששו, אם בכלל. הצלתן עלולה לעלות לקופה הציבורית מיליארדים נוספים.
האוצר, בינתיים, שרוי בכאוס. נציגים של המשרד מודים בגלוי שאין בידיהם עדיין מספרים מדויקים בנוגע להיקף הגירעון. המשרד פספס את תאריך היעד הקבוע בחוק, 1 ביוני, להגיש את דוח הנומרטור השנתי שמפרט את התחייבויות הממשלה לשלוש השנים הקרובות, ואת השפעותיהן על יעדי הגירעון.
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן קובע שתקציב המדינה ל-2020-2021 חייב לעבור בכנסת במהלך מאה הימים הראשונים מהשבעת הממשלה. ההשבעה התקיימה ב-17 במאי: הדד-ליין של התקציב הוא 25 באוגוסט.
אבל עכשיו כבר ה-8 ביוני, והממשלה מודה בגלוי שעוד לא הצליחה לאמוד את היקף הנזק הכלכלי שנגרם על ידי המגפה. עם מספרים מעורפלים שכאלה, איך בונים תקציב שמקצץ מיליארדים, ובמקביל מפחית למינימום את ההשלכות הכלכליות של המשבר עבור מאות אלפי הישראלים שנפגעו ממנו?
הממשלה עוד לא הצליחה לאמוד את נזקי המגפה. עם מספרים מעורפלים שכאלה, איך בונים תקציב שמקצץ מיליארדים, ובמקביל מפחית למינימום את ההשלכות הכלכליות של המשבר עבור מאות אלפי הישראלים שנפגעו?
בדלתיים סגורות
לכן זה מטריד במיוחד שהפרויקט המורכב הזה, בניית תקציב דו-שנתי של כ-400 מיליארד שקל בשנה – כנראה התקציב החשוב ביותר מזה עשורים – מתקיים ומתקדם כמעט ללא מעורבות ציבורית.
הווירוס שהוביל למשבר הכלכלי הנוכחי הוביל גם לסגירת הכנסת בפני עיתונאים, עמותות, שלל בעלי עניין, לוביסטים, נציגי תעשייה ומומחים חיצוניים – שלכולם תפקיד חשוב בעיצובו של חוק התקציב.
בתקופות שגרתיות יותר, מגיעים אלפי אנשים מדי יום לבניין הכנסת, אך הכנסת סגרה את שעריה למבקרים מבחוץ כחלק מנהלי הבטיחות להתגוננות מהקורונה. עובדי המשכן, הח"כים ומספר מוגבל של עוזרים הם היחידים שמורשים להיכנס לבניין. נציגי הממשלה מגיעים לעתים לוועדות, אך גם הם במספרים קטנים בלבד.
התמונה הכוללת, אם כן, היא הגבלה דרמטית של גישה לכנסת ולוועדות החיוניות שלה עבור אזרחי ישראל ובעלי עניין בנושאים שעל סדר יומו של הפרלמנט.
לא כל ועדה זוכה לשידור באתר או בערוץ הכנסת. גם אם הפגישות משודרות, הדרך היחידה שבה יכולים אנשים להשתתף בדיונים ולהישמע ע"י הח"כים היא לקבל את אישור הוועדה להצטרף לדיון באמצעות קישור מיוחד לזום. הלינקים האלו נשמרים בקנאות ע"י צוות הוועדה, ועד כה היו קשים מאוד להשגה.
גם אם דיוני הוועדות משודרים, הדרך היחידה שבה יכולים אנשים להשתתף ולהישמע היא לקבל את אישור הוועדה להצטרף באמצעות קישור מיוחד לזום. הלינקים האלו נשמרים בקנאות, ועד כה היו קשים מאוד להשגה
כל זה לא צפוי להשתנות בקרוב. ביום ראשון הכנסת פרסמה מגבלות חדשות: הח"כים מוגבלים לשני עוזרים בלבד, ואלו שאין להם עניינים מידיים שקשורים לוועדה או למליאה מתבקשים שלא להגיע בכלל, בשל החשש מהווירוס.
הכנסת תישאר סגורה בעיקרה לפחות עד אמצע יוני, כך לפי גורמים בכנסת. בתרחיש אופטימי, אם המגפה לא תרים שוב את ראשה, חלק מהמבקרים יורשו להיכנס לבניין על בסיס מוגבל מאוד – בעיקר כאורחים של ח"כים, עם מגבלה של שניים-שלושה אורחים לח"כ. כל השאר – עיתונאים, לוביסטים, נציגי ציבור ועמותות – יישארו בחוץ. בינתיים לא ניכר שום מאמץ להנגיש את הדיונים ואת מהלכי החקיקה לבעלי עניין מבחוץ, והתקציב מתקדם.
קיימת אופטימיות זהירה שהכנסת תתחיל להיפתח לציבור מתישהו במהלך יולי, בהינתן שלא יהיו עיכובים, התפרצות חדשה או מחוקקים לא זהירים נוספים. אבל רוב ההחלטות הקריטיות בנוגע לתקציב החדש כבר יתקבלו עד אז.
עקבו אחרי הכסף
קשה להפריז בחשיבות השבועות הקרובים לגורלם הכלכלי של מיליוני ישראלים. התקציב החדש יכלול קיצוץ משמעותי בהוצאות כדי להימנע מגידול דרמטי של הגירעון, יחד עם חבילת עידוד שתסייע למשק להשתקם.
קיצוץ תקציבי הוא בהכרח תרגיל בתעדוף. ותרגיל התעדוף הנוכחי, המשמעותי ביותר שנערך כאן מזה שנים רבות, מתבצע כמעט בלי שמישהו מחוץ למשרד האוצר או קומץ של לוביסטים יוכל להשמיע את קולו.
לדוגמה, בכנסת מתקיים בימים אלו דיון נוקב בשאלה מי צריך לקבל את המיליארדים שמחולקים כמעט מדי חודש לעידוד החזרת העובדים לעבודתם, ולמניעת קריסה של עסקים נוספים. תאגידים גדולים שכרו לוביסטים שישכנעו את חברי הכנסת ואת נציגי משרד האוצר שחבילות העידוד צריכות להתקבל עבור כל עובד שנשכר מחדש – נוסחה שמתעדפת בבירור את החברות הגדולות.
אך יש מי שרוצה לראות את מרבית הכסף מושקע דווקא בעסקים קטנים, ששרידותם פחותה בהרבה מזו של הרשתות הגדולות. בעיתונות הכלכלית עלתה הצעה להגביל את המענק למקסימום של 10 מיליון שקל לעסק, ולוודא שהכסף יגיע לכמה שיותר עסקים פגועים. ההכרעה בדיון הזה תגזור את גורלם של אלפי עסקים ומשפחות, אך הוא כמעט בלתי נראה עבור אלו שיושפעו מההחלטה הזו.
זה לא רק כסף, כמובן. סוגיות חברתיות נדונות בלי שהציבור הרלוונטי יהיה נוכח בחדר. לדוגמה, הכנסת שוקלת דרכים להילחם בעלייה באלימות נגד נשים, אבל מעט קבוצות נשים יורשו להשמיע את קולן בדיונים האלה.
זה לא רק כסף, כמובן. סוגיות חברתיות נדונות בלי שהציבור הרלוונטי יהיה נוכח בחדר. לדוגמה, הכנסת שוקלת דרכים להילחם בעלייה באלימות נגד נשים, אבל מעט קבוצות נשים יורשו להשמיע את קולן בדיונים האלה
עבור הציבור ונציגיו, העמותות, הפעילים ובעלי עניין מכל הסוגים, שום דבר לא יוכל להחליף את הגישה הבלתי-אמצעית למקבלי ההחלטות שמתאפשרת רק בהימצאות פיזית במסדרונות ועדות הכנסת.
הכנסת היא המוסד השקוף והנגיש ביותר מכל מערך השלטון הישראלי. פגישות בין קבוצות עניין שונות במשרדים הממשלתיים אינן מתועדות או משודרות. רק בכנסת יש לציבור הזדמנות לשמוע את כל האינטרסים השונים והמנוגדים בסוגיה ציבורית, וזאת רק אם הדיונים משודרים ועיתונאים מורשים להיות נוכחים בהם.
מי שנפגעים מסגירת משכן הכנסת הם לא אנשי האוצר או הלוביסטים, שיודעים לנהל ולכלכל את ענייניהם גם מחוץ לחדרי הוועדות. בכנסת, לוביסטים נדרשים ללבוש תגיות כתומות. בבנייני הממשלה האחרים אין דרישה כזאת.
מי שנפגע הן בעיקר אותן קבוצות שנשענות על שקיפות הדיונים ועל דעת הקהל הציבורית כדי להשפיע על הליכי החקיקה.
מי שנפגע הם כלבי השמירה, האזרחים המודאגים מימין ומשמאל, קבוצות שמייצגות קרבנות טרור וקרבנות אלימות, וכל הקולות המגוונים שאינם שוכרים לוביסטים ואינם מוזמנים קבועים של פקידי הממשל במשרדי הממשלה.
כמובן שאין כאן קונספירציה להדיר את הציבור מדיוני התקציב. יש כאן סוג של אינרציה. קל יותר להאשים את הווירוס מאשר לפתח בזריזות את תשתית השידורים. קל יותר להתקמצן על לינקים לזום מאשר לאפשר לדיונים להתארך כמו פעם, כאשר לכל בעל עניין הייתה זכות להתבטא.
קל יותר להאשים את הווירוס מאשר לפתח בזריזות את תשתית השידורים. קל יותר להתקמצן על לינקים לזום מאשר לאפשר לדיונים להתארך כמו פעם, כאשר לכל בעל עניין הייתה זכות להתבטא
התוצאה היא נתק מדאיג. הישראלים יכולים לצאת לאכול במסעדה, לשתות בבר, לשבת על החוף ולשחות בברכה – אך צפויים עוד שבועות, ואולי אף חודשים, עד שתהיה להם אפשרות להגיע לכנסת כדי להילחם על האינטרסים שלהם.
הכנסת החלה לנסח חוק תקציב מהחשובים שהיו בהיסטוריה של מדינת ישראל, ולראשונה התהליך הזה מתקיים הרחק מעין הציבור, שנותר חרש ואילם מחוץ לחדרי הדיונים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו