אף אחד מאיתנו אינו יודע אם הסיפוח בגדה יוליד התלקחות ישראלית-פלסטינית. כשם שאיש מאיתנו לא יכול היה לדעת שעליית שרון למתחם שאנו מכנים הר הבית והפלסטינים מכנים חראם-א-שריף, יוליד התלקחות איומה בין השנים 2000-2004 (למעשה: ההתלקחות היהודית-פלסטינית הכי קטלנית מאז מלחמת העצמאות שלנו/הנכבה שלהם).

אנחנו יכולים רק להעריך שקיים פוטנציאל התלקחות בעטיו של הסיפוח. ואכן, הסקרים מלמדים שמרבית הישראלים מעריכים שהסיפוח יניב אינתיפאדה שלישית. אין לי מושג אם כך יהיה וזאת לאור מדיניותו המוקפדת של אבו-מאזן למנוע אלימות מהשטחים המבותרים בהם הוא שולט חלקית (וזהו הבדל עמוק בינו לבין ערפאת).

אנחנו יכולים רק להעריך שקיים פוטנציאל התלקחות בעטיו של הסיפוח. ואכן, הסקרים מלמדים שמרבית הישראלים מעריכים שהסיפוח יניב אינתיפאדה שלישית

אבל גם אם לא תיפול שערה משערות ראשו של שום ישראלי ופלסטיני, הסיפוח הוא מהלך אלים ומחריד שיעמיק הן את המשטר הצבאי האלים בגדה והן את משטר האפרטהייד בגדה, וכן יהיה מנוגד למשפט הבינלאומי, למוסר הבסיסי, לסיכוי לכונן 2 מדינות, ולהבטיח שמדינת ישראל תהיה מדינה דמוקרטית. ייתכן כמובן שמהלך זה יהווה זרז עתידי לכינון מדינה דמוקרטית אחת בין הים לירדן, אך זוהי מחשבה אוטופית-עתידית ובוודאי בלתי מציאותית לעת הזו. בעת הזו, מדובר במהלך שיוליד אפרטהייד רשמי של ממש.

ולכן כל אדם הגון חייב להתנגד למהלך הנורא הזה. כל הומניסט ישראלי. כל פטריוט ישראלי. כל בן אנוש הגון.

כשם שאנו מתנגדים לכל פגיעה באזרחים, כשם שאנו מתנגדים לכל פגיעה בבן אנוש שאינו מסכן באותו רגע בן אנוש אחר, כשם שאנו מתנגדים לדיקטטורה הצבאית בגדה מאז 1967, כשם שאנו מתנגדים לכל אפליה של האזרחים הערבים, כשם שאנו מתנגדים למשטר בעל 2 מערכות חוק בגדה בהתאם למוצא אתני שונה, כשם שאנו מתנגדים לכל המטרת רקטות על אזרחים ולכל הפצצה שעלולה לסכן תושבים חפים (ולא רק עלולה לסכן: היא אכן ממיתה חפים רבים לרבות ילדים), כשם שאנו מתנגדים לפעולות טרור כלפי אזרחים (באמצעות סכין, אקדח, רובה, רכב דורס או פצצה), כשם שאנחנו מתנגדים לשלילת זכויות אדם ואזרח, לדיכוי נשים, למשטרים דיקטטוריים, לגזענות ממוסדת, לענישת חפים, למעצר ללא משפט, לפגיעה בזכויות קטינים, לאלימות שרירותית ולעבדות –

כך עלינו להתנגד למהלך הסיפוח.

גם אם לא תיפול שערה משערותיו של איש בעקבות המהלך הנואל.

גם אילו המשטר הצבאי בגדה לא היה מניב את המרי הפלסטיני שטמן בחובו גם אלימות בין השנים 1988-1992, הייתה חובה להתנגד לעצם קיומו והנצחתו.

עלינו להתנגד למהלך הסיפוח. גם אם לא ייפגע איש מהמהלך. גם אילו המשטר הצבאי בגדה לא היה מניב את המרי הפלסטיני שטמן בחובו גם אלימות בין השנים 1988-1992, הייתה חובה להתנגד לעצם קיומו והנצחתו

גם אילו הטבח במתחם מערת המכפלה לא היה מניב את פיגועי התופת בלב ירושלים ובלב ת"א, שום איש הגון לא היה מעלה בדעתו לתמוך בו.

גם אילו לא הייתה מולידה עליית שרון למתחם שבו ממוקם מסגד אל-אקצא בספטמבר 2000 את ההתלקחות המחרידה בין השנים 2000-2004, היה מקום להתנגד לה.

יש דברים שאנשים הגונים לא יכולים להסכים להם. אנשים הגונים. לא אנשים מושלמים. כולנו חוטאים וכולנו פוגעים וכולנו עושים טעויות. אבל ליבת ההגינות קיימת בנו. ליבת המוסר. ליבה זו מחייבת לשוב ולהבהיר: מהלך הסיפוח הוא פשע.

ולכן אנחנו מתנגדים לו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

התמזלתי בבלנדר, שמצטיין בהכנת שייק פירות, אבל מטרטר כמו הליקופטר לפני המראה. כשהבעתי חשש בפני שכנתי היקרה שהרעש יעיר את בנה הפעוט, היא הניפה את היד ופסקה: "אין אירוע כזה".

אירוע.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

יום הולדתו של המוזיקאי קובי אשרת, מלחין "הללויה", שחל השבוע (15 ביולי), הוא הזדמנות לעמוד מעט על הייחודיות שבדמותו ובאופי יצירתו.

דומה כי לא היה גיבור מוזיקלי גדול יותר עבור ילדי שנות ה-70 וה-80 מאשר המלחין קובי אשרת. הוא ליווה אותנו עוד בשחור-לבן בתכניות הטלוויזיה "ראש כרוב", "הצריף של תמרי", ו"קרוסלה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

יש לנו בת נכת צה"ל 100+.

בזמנו היא התגוררה בבית שלידנו ביישוב יד-חנה, כשעדיין היה קיבוץ. אחר-כך הקיבוץ עבר הפרטה ושינוי סיווג ונעשינו סוג של כפר קהילתי, ובנינו לנו בית חדש.