תקשורת פוליטית של משבר הקורונה

נתניהו, גנץ, אדלשטיין ובן שבת בביקור במכון הביולוגי בנס ציונה, 7 ביוני (צילום: עמוס בן גרשם / לע"מ)
עמוס בן גרשם / לע"מ
נתניהו, גנץ, אדלשטיין ובן שבת בביקור במכון הביולוגי בנס ציונה, 7 ביוני 2020

ושוב אני פותח במילים "ממשלת ישראל הרחבה" ואוסיף, רחבה במיוחד. לאחר המון מאבקים ושלוש מערכות בחירות, הוקמה ממשלה כשלפתחה התמודדות עם מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי. ישראל היתה בין המדינות הראשונות שהטילו סגר כדי לעצור את התפשטות המחלה. ראו איזה פלא, כשהיה סגר ונשמרו כללי הריחוק הפיזי, הוירוס נתקל בבעיה אמיתית ודעך. מספר החולים החדשים ירד, מספר המובטלים עלה, ועסקים רבים דממו ודיממו.

הוירוס תפס אותנו בעת כהונתה של ממשלת מעבר, ממשלה ששריה ציטטו כל העת מתוך מאגר ההוראות של ראש הממשלה. המסר העיקרי היה, שרק מנהיג בסדר גודל של נתניהו יכול להתמודד עם משבר כה עמוק.

ואכן המנהיג הופיע בפנינו במשדרי הסברה שהוא תכנן, הפיק וביים. משדרים שהופיעו בזה אחר זה מעל מסכי כל ערוצי הטלוויזיה הקיימים בישראל. בניגוד לשימוש בתוכן ממומן ברשתות החברתיות, בטלוויזיות "שתו" את זרם המידע הזה בצמאון וקידמו אותו כאחוזי דיבוק.

המנהיג הופיע במשדרי הסברה שתכנן, הפיק וביים, והופיעו בערוצים בישראל. בניגוד לתוכן ממומן ברשתות החברתיות, בטלוויזיה "שתו" את המידע בצמאון וקידמו אותו כאחוזי דיבוק

כך מדי ערב עלה ראש הממשלה לשידור ודיבר את עצמו לדעת על הצורך לעטות מסיכה, לשמור מרחק של שני מטרים ולשטוף ידיים. הוא אפילו הדגים איך לומר שלום בעידן הזה. ראש הממשלה, בחושיו המחודדים, תפס מיד את תפקיד הפרזנטור של המחלה ודרך הטיפול בתוצאותיה.

כשדובר על מחסור בערכות בדיקה לקורונה, שמענו איך במבצע ראוי לציון המוסד הישראלי השיג כמות לא מבוטלת של ערכות, בדרך שהשתיקה יפה לה. המבצע הזה זכה גם הוא לכותרות, והמטרה ברורה, על פי העקרון המוכר "עשית? פרסמת? עשית".

ממשלת המעבר של בנימין נתניהו דיברה בקול אחד. לא רק נתניהו היה מדושן עונג, במשדר המיוחד בפסח, למשל, כל השרים והשרות החזיקו החרו אחרי המנהיג הנערץ.

אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד. תוך כדי מופעי התעמולה, נתניהו הבין שלסגר יש גם משמעות כלכלית קשה. בעוד שנתוני המגפה טובים יחסית, הנתונים הכלכליים קשים מנשוא. גרעון הולך וגדל, ישראל מגייסת כספים באמצעות אגרות חוב עם התחייבות לעשרות שנים. מצב קשה שפתרונו לא נראה באופק

בשלב מסויים הוא קיווה שירגיע את הכאב עם חמש מאות שקלים לכל ילד או קשיש במשפחה. קיווה, אך מי שאבדו את מקור פרנסתם זקוקים לאופק, ליעד, להבין מתי הם מתחילים לעבוד ולראות בחזרה את תזרים המזומנים למחייתם. תרופת ההרגעה שנדחפה, החל"ת, לא הניבה את התוצאות המקוות.

נתניהו הבין שמבחינתו האישית, הפתרון לבעיה שנוצרה הוא כניסה לממשלה רחבה. משמעות העניין היא חלוקת תיקים אינסופית וראש ממשלה שלצידו יש ראש ממשלה חליפי. מצב אידאלי לבריחה מאחריות, או לחלופין שיתוף רבים באחריות.

נתניהו הבין שהפתרון לבעיה הכלכלית הוא כניסה לממשלה רחבה, שמשמעותה חלוקת תיקים אינסופית ורה"מ שלצידו רה"מ חלופי. מצב אידאלי לבריחה מאחריות, או לחלופין שיתוף רבים באחריות

שימו לב לתהליך, נתניהו של ממשלת המעבר היה הפרזנטור של הטיפול במגפה. כשנתניהו חש שהמצב הכלכלי הולך ומסתבך, הופיע עם הרעיון על ההקלות ועל חילוץ המשק מהמשבר. הוא זחוח מתמיד כי הוא יודע שעוד מעט קט כל המשרדים יהיו מאויישים בפרזנטורים מטעם עצמם וכך הוא יוכל לשבת מהצד ולחייך. הוא הבין שהם יתחרו על הבכורה ויסבכו את המצב המסובך בלאו הכי ובעיקר ישאו בנטל האחריות לתוצאות.

חייבים להבין שלראש הממשלה לא היתה מעולם תוכנית סדורה ומתכללת להתמודדות עם הקורונה. המחלה הגיעה לארץ למערכת בריאות שספגה מכות אין ספור. מערכת בריאות שאין לה כלים של ממש להתמודדות עם מצב כזה. אך לזכותם של ראשי המערכת, הם ידעו שהפתרון הראשוני הוא בידוד חברתי ובכך הם צדקו ופעלו נכון יותר מעמיתיהם במדינות רבות בעולם.

נקודה חשובה שיש לקחת בחשבון היא שלא ניתן למקד את הבעיה במשרדי הממשלה באשר הם, אלא במי שעומד בראשה. מי שלא יודע לקבל החלטות סדורות ומתכללות, אלא יודע לקבל החלטות שתראנה טוב בציבור, כי זה מה שחשוב לו כמו לפוליטיקאים רבים אחרים.

כאמור, ממשלת ישראל הרחבה הוקמה לבסוף, כשלפתחם של השרים מחלה בדעיכה ומשבר כלכלי בתאוצה. מה עושים? משחררים ילדים לבתי הספר, פותחים עסקים, כולם מרוצים וגם הוירוס, שמצא מקומות איחסון והשתכפלות חדשים. וכך, כמו במארב מוצלח, אנחנו עם גל שני של התפרצות ומשבר כלכלי בעיצומו.

מה עושים כשהמחלה בדעיכה והמשבר הכלכלי בתאוצה? משחררים ילדים לבתי הספר, פותחים עסקים, כולם מרוצים וגם הוירוס. וכך, כמו במארב מוצלח, אנחנו עם גל שני של התפרצות ומשבר כלכלי בעיצומו

ראש הממשלה כבר לא מופיע בטלוויזיה כמו אז. כעת את מקומו תופסים הפרזנטורים החדשים, שמחפשים כיצד לשכנע את הציבור שהבעיה היא באנשים לא ממושמעים ולא בהוראות שגויות שלהם.

הפטנט הוא פשוט, כשנגמרות המילים מתחילים לחבוט. המשטרה והפקחים העירוניים עסוקים יותר מכל באיתור של אלה שאינם עוטים מסיכות וקונסים אותם. הסיפורים הללו תופשים כותרות בתקשורת ועושים את שלהם.

המסר שנקלט כעת הוא שמי שגורם להתפרצות מחודשת של המחלה אלו כל מפרי הכללים. אלה שעושים מסיבות צפופות ואלה שלא עוטים מסיכה. שימו לב, את המסיבות עושים בעלי הון, שחמשת אלפי השקלים של הקנס הם מרכיב קטן בהוצאות המסיבה מבחינתם.

חשוב לציין שאזרחים שאינם עוטים מסיכה אכן מסכנים את עצמם ואת הסובבים אותם, אך לא הם הגורמים לכך שבמסעדות מצטופפים וכך גם בבתי הספר. אלה ההחלטות שקיבלו השרים מבלי לעשות חשיבה מתכללת, החלטות שהיו שגויות או "חצי אפויות". החזרת התלמידים בהמוניהם לבתי הספר, היתה למעשה החלטה לאפשר לנגיף הקורונה להמשיך ולהשתכפל במקומותנו. ההוראה למדוד חום כאמצעי מיגון, אין בה ערך אמיתי כשידוע שגם כאלה שנושאים את הנגיף מבלי להראות תסמיני מחלה, מדביקים את הסובבים אותם.

מקבלי ההחלטות, השרים למיניהם, כעת מתחילים להבין שהוירוס הזה לא עונה לציפיות ומנסים בכוחם הדל למצוא פתרונות. הם לא הבינו שנפלו לפח שטמן להם נתניהו כשנתן להם תפקיד עם סיכויי כישלון גבוהים. חשוב לציין שגם לו אין פתרון, אבל כעת הוא לא אשם, הוא ביזר את הסמכויות לשרים והשרות באשר הן. אפשר ואומר זאת בציניות, שביזור הסמכויות יאפשר לו להתפנות גם לענייניו האישיים, הנדונים בבית המשפט.

השרים לא הבינו שנפלו לפח שטמן להם נתניהו כשחילק תפקידים מועדים לכשלון. חשוב לציין שגם לו אין פתרון, אבל כעת הוא לא אשם, הוא ביזר את הסמכויות

ככל שהמצב ימשך, נראה כיצד ששר הבריאות יהיה היחיד שידבר על המחלה וכמובן שר האוצר שיתמודד עם המשבר הכלכלי. כל יתר השרים יהיו עסוקים מאוד בענייני משרדם עם הצהרות מפוצצות כמצוות יועצי התקשורת שלהם.

אך למרות זאת יש להם לממשלת ישראל הרחבה מוצא של כבוד. כעת, באמצע ההתמודדות עם מגפת הקורונה הבריאותית והכלכלית, עולה שאלה ישנה חדשה, הריבונות. הסיפוח החד צדדי.

איך זה קשור לקורונה ולכלכלה? כבר הבנתם – כשאין פתרון לבעיה סבוכה אחת מכניסים למשוואה בעיה סבוכה נוספת שתסיט אליה את המבט. פעם כשהמצב הכלכלי היה קשה היו יוצאים למלחמה. היום כשהמצב הבריאותי מורכב והמצב הכלכלי קשה, מספחים שטחים למולדת. במילים אחרות ובכיוון מחשבה אחר, כעת הבעיה היא הפלסטינים שגרים ביהודה ושומרון. הם הבעיה ולא מקבלי החלטות והעומדים בראשם.

לסיכום, המודל שאנחנו חווים כעת הוא חיפוש מתמיד בעיות ובריחה מקבלת החלטות נכונות עם חשיבה לעתיד. המודל שכדאי שנבחר בו אחר. מודל שבו יושבים מקבלי ההחלטות ומניחים את הבעיות על השולחן ודנים בכל אחת מהן לעומק ובוחנים את סדרי העדיפויות שנובעים מהאינטרס הציבורי.

כאשר יעשו זאת, כשסרגל השכל הישר, האתיקה והמוסר לפניהם הם יבינו שכעת חייבים לקבל החלטות אמיצות לטיפול בהתפשטות הנגיף תוך בניית פתרונות לטווח הקצר, הבינוני והרחוק למשבר הכלכלי.

כשאין פתרון לבעיה סבוכה אחת מכניסים למשוואה בעיה סבוכה נוספת שתסיט אליה את המבט. פעם היו יוצאים למלחמה. היום מספחים שטחים למולדת

טיפ קטן למקבלי החלטות, תהיו יצירתיים ותהפכו את המשבר לתחילת הפתרון ולכניסה לעולם חדש של התנהלות חברתית, כלכלית, שטובה להיום בעידן הקורונה על כל גליה ותמנע את הקריסה שמקורה במשבר האקלים.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,135 מילים
כל הזמן // יום שישי, 22 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מהנעשה בימים אלה במפלגת השלטון: לוי-אבקסיס טרם החליטה אם לפרוש מפוליטיקה או לקבל את הצעת ראש הממשלה, אך בקרב אנשי הליכוד היא מעוררת התנגדות גדולה וכבר יש קמפיין מושקע נגדה ● במקביל, נתניהו כופה על חברי המפלגה דממת קמפיין ● לסער עדיין יש השפעה אצל המתפקדים ● והאסטרטגיה החדשה של נתניהו היא להבטיח גוש של 56 מנדטים ● פרשנות

עוד 864 מילים

מספרים במקום אנשים

״תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון״, את המילים האלה שמעתי היום באגף הגבייה של אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל.

אירנה (שם בדוי) היא חולה כרונית, ובעת ביקור שגרתי בבית החולים השבוע נאלצה להתאשפז. זו לא חוויה חדשה עבורה והיא קיבלה אותה בצער אך בהבנה. כשניגשה אליה המזכירה ודרשה ממנה לשלם חוב על סך 1500 ש"ח היא הבינה כבר הרבה פחות, ולא רק בגלל קשיי השפה.

כמה חודשים לפני כן, אירנה פגשה במקרה באדם שהיה מצוי בכאבים גדולים. הלסת שלו הייתה פרוקה, פניו מעוותים, הוא נאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לבית החולים כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו.

אירנה פגשה במקרה באדם עם כאבים גדולים, לסתו פרוקה ופניו מעוותים, שנאנק מכאבים והזיל ריר. בקושי רב אמר לה שהוא פוחד ללכת לביה"ח כי הוא גיי מהגדה המערבית ושוהה בעיר באופן בלתי חוקי מחשש לביטחונו

אירנה לא היססה למראה סבלו ולקחה אותו מיד למיון. למרות שחל איסור על התניית טיפול חירום במעמד החוקי של המטופל, כשהגיעו למיון, אירנה נדרשה לחתום בשמה כדי לערוב לחשבונו. יותר מכך, המזכירה דרשה ממנה לשלם במזומן 400 ש"ח כמקדמה לפני קבלתו לטיפול. אירנה, שהייתה מבולבלת ולחוצה, חששה שהאדם שליוותה לא יקבל טיפול, פתחה את ארנקה ואמרה על סף בכי שיש לה רק 200 ש"ח. המזכירה התרצתה ולקחה ממנה את הכסף.

בתום הביקור בבית החולים, המטופל המשיך לדרכו ואירנה נותרה עם חוב שאין ידה משגת לשלם. כשפנתה למחלקת הגבייה של בית החולים בבקשה לבטל את החוב שהשיתו עליה הם סירבו. "את חתמת ואת אחראית", הם אמרו, "או שתשלמי או שתגשי למשטרה להגיש תלונה".

בשל קשיי השפה ותחושת חוסר האונים למול פקיד בית החולים, אירנה נותרה ללא מילים. כשליוויתי אותה למחרת למחלקת הגבייה הסברתי שוב לפקיד כי אין שום קשר בין אירנה לבין המטופל. היא עזרה לאדם בצרה, ובית החולים נהג בניגוד לנהלים כשלחץ עליה לחתום ולשלם מקדמה.

הפקיד השתכנע שאירנה נקלעה למצב ביש והציע פתרון: "תביאי 100 ש״ח ונסגור את החשבון". אירנה הופתעה לראות איך נוכחותי שינתה את הדין, נעצבה מכך שמחלקת הגבייה מתנהלת כדוכן בשוק, אך הבינה שאינה יכולה להסתכן בחוב פתוח בבית החולים אותו היא פוקדת דרך קבע. היא הוציאה 100 ש"ח מארנקה ומסרה לפקיד.

אך הסיפור של אירנה הוא תסמין למחלה מפושטת בהרבה במערכת הבריאות בישראל. לפי הנתונים שבידי 'רופאים לזכויות אדם', בתי החולים בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים על ידי מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי.

המדינה מושכת ידיה מהאחריות לטיפול באנשים החיים בינינו, עד שאלו מגיעים למצבי קיצון ופוקדים את חדרי המיון בבתי החולים. בתי החולים מצדם נותרים עם החובות ונאלצים לצמצמם בדרכים לא דרכים. התמקחות על דמי מקדמה בהתאם למצוי בארנקה של המלווה, או סכום נוסף ל"סגירת החשבון" והחוב בן עשרות המיליונים צומצם בהצלחה ב-300 ש"ח נוספים. לרוב, כך הפקיד הודה, לאחר שהוא שולח את הקורבנות התורנים למשטרה להגיש תלונה הם מתייאשים ומשלמים.

לפי נתוני 'רופאים לזכויות אדם', בתיה"ח בישראל צוברים "חובות אבודים" של למעלה מ-70 מיליון ש"ח בשנה. חובות אלו נצברים ע"י מטופלים חסרי מעמד וביטוח רפואי

ערלות הלב של הברגים במערכת היא תוצאה של מדיניות אכזרית מונחית מלמעלה. הזכות לבריאות היא זכות יסוד של כל אדם ללא תלות במעמדו האזרחי. התנערות המדינה מזכות זו והזנחתם של אנשים לגורלם, לקושש טיפול במצב של חוסר ודאות, מובילה להשחתה מוסרית של המערכת כולה.

כשפקיד רואה לנגד עיניו את שורת המספרים התחתונה בחוב הנצבר של המוסד, ולא את אירנה, האישה שמולו, כל שקל שתוסיף לחשבון הסופי עולה על המוסר הבסיסי. בצומת שבין בני אדם ללא ביטוח רפואי, לפגיעה תקציבית חמורה בבתי החולים של כולנו, לקורבן אקראי שנהגה באנושיות כלפי האחר, עומד פקיד גביה. וכשטוב ליבה וחולשתה של מטופלת מנוצלים לתגרנות קטנונית, נראה שההשחתה כבר הושלמה.

ד"ר גיא שלו הוא אנתרופולוג רפואי בתכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית. המחקר שלו עוסק בפוליטיקה של הרפואה ובתפקיד של הרפואה בפוליטיקה לאומית בישראל/פלסטין. גיא הוא חבר הועד המנהל בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' ופעיל בארגון 'אקדמיה לשוויון'.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים

סקר: לפיד מתחזק ומשתווה לסער שנחלש

סקר בחירות מגלה: מחנה "לא ביבי" חזק מ"מחנה נתניהו" - אבל שניהם שוב יתקשו מאוד להרכיב ממשלה ● הפשיטות על ישיבות שהפרו הוראות וההפגנות נגדן נמשכו עד 4:00 לפחות ● דיווחים על אלימות קשה מצד המפגינים והשוטרים כאחד ● המערכת הפוליטית כולה, כולל המפלגות החרדיות, נגד המפגינים ● נתניהו: "מגנה בחריפות את הפרות הסדר" ● סער: "נתניהו מעודד את אלימות החרדים" ● דיווח: 3% מההדבקות בקורונה - במוקדי החיסונים

עוד 4 עדכונים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביום עיון על גידולי שקד, הציג מומחה ממשרד החקלאות, ד"ר שאול בן יהודה, רשימה ארוכה של תכשירים רעילים הנמצאים בשימוש במטעי השקד ● הכימיקלים אמנם לא מגיעים אל הפרי שאנחנו אוכלים, אבל פוגעים בסביבה ובבריאות העובדים במטעים ● בשיחה עם זמן ישראל, בן יהודה דווקא אופטימי: לאחרונה הושלם פיילוט בהדברה מקיימת שעשוי לשפר מאוד את המצב

עוד 930 מילים

תגובות אחרונות

מה ישראל רוצה, מה ארה"ב תיתן - ולמה איראן תסכים

פרשנות הממשל החדש בוושינגטון החל לעבוד, ולפי כל הסימנים בקרוב ייכנס להילוך גבוה החזרה להסכם הגרעין עם איראן ● ישראל לא הייתה שותפת סוד כשנחתם ההסכם המקורי ב-2015, וכניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן היא הזדמנות לתקן את הסעיפים החלשים ולהתעקש על האיומים החשובים ● השאלה היא כמה הממשלה בירושלים תסכים להתפשר - ועד כמה האמריקאים יצליחו לכפות על משטר האייתוללות

עוד 1,133 מילים ו-1 תגובות

קארה הצליח, העצמאי מת

"השינוי לא יבוא מהפוליטיקאים. השינוי יבוא מאיתנו, יבוא מהעם" - כך כתב אביר קארה לפני פחות משנה ● מאז, מייסד "אני שולמן" החליט לעזוב את העם ולהצטרף למפלגת ימינה של נפתלי בנט ● דווקא במשבר הכלכלי הקשה ביותר, קארה נכנס לפוליטיקה כשהפופולריות שלו רחוקה משיאה ● ובדרך להצלחתו האישית, הוא מותיר את מחאת העצמאיים פצועה, מדוכאת ומפולגת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק ... המשך קריאה

קארה העדיף את טובתו האישית באופן חד-משמעי וברור על פני טובתם של חבריו לתנועה. במקום להתמקד במגזר שלו הוא חובר למפלגה פוליטית עם מצע מדיני שלא קשור כלל לשולמנים וכך יסדר לעצמו כיסא מפנק על חשבון חבריו. מה יעשה שולמן שבעוונותיו תומך במצע של מרץ או לפיד? אבל אל דאגה. קארה יישאר עם בנט עד דקה אחת אחרי הבחירות, אז נתניהו יציע לו תפקיד בממשלה וקארה יעשה לבנט מה שהוא עושה כעת לשולמנים.

עוד 679 מילים ו-1 תגובות

נשיא כבר יש, אבל מי יהיה שגריר ארה"ב הבא? 

על המינוי של דיוויד פרידמן, טראמפ הכריז לפני ארבע שנים עוד בימי המעבר ● כעת, יממה לאחר השבעת ביידן וסיומה הרשמי של כהונת פרידמן, עדיין לא ידוע מי יהיה השגריר הבא בישראל ● המועמד המוביל בבורסת השמות הוא דן שפירו, השגריר הקודם לפרידמן, שחי בישראל מאז שסיים את תפקידו ● מועמדים נוספים המוזכרים הם עמוס הוכשטיין ורוברט וקסלר

עוד 558 מילים

אוחנה: פשע של נבלים ברשות התורה, התגובה תבוא מהר

דרעי: לעצור את הפורעים ● דיווח: נתניהו מעוניין לבקר באמירויות ובבחריין בפברואר ● דוח העוני: רמת החיים בישראל ירדה לשפל של 20 שנה ● גורמים באוצר: החוב גדל לכטריליון שקל ● ביקורת במשרד הבריאות על תכנית נתניהו לפתיחת התרבות ● הספורט התחרותי ייפתח ממחר ● בני בגין הצטרף לתקווה חדשה של גדעון סער ● גנץ החליט על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון

עוד 40 עדכונים

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים ו-1 תגובות

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה