כותרות החדשות אינן משאירות מקום לספק. המדינה בכאוס:

• כאוס כלכלי: יש אבטלה של חמישית מכוח העבודה במשק ויש סכנה שהמספרים ילכו ויגדלו. רבים מאלה שהוצאו לחופשה בשל הקורונה עתידים שלא לשוב למקום עבודתם.
• כאוס בריאותי: משרד הבריאות מודה שאיבד שליטה על המגיפה ויש דיווחים על עליה במספר הנדבקים, עד כדי כך שאירופה אסרה כניסת ישראלים לשטחה.
• כאוס חינוכי: היום מתחיל החופש הגדול ועדיין לא ידוע מי יהיו המורים, במה שמשרד החינוך הצהיר עליו כ"בית הספר של החופש הגדול".

וממשלת החרום שקמה לטיפול במגפת הקורונה לא עסקה השבוע בכל אלה, אלא בכיסו הפרטי של בנימין נתניהו, במס שהוא משלם על ההטבות שהוא מקבל בביתו הפרטי וביכולת שלו לממן את הגנתו המשפטית.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

עם סיום המלחמה והשגת שליטה ביטחונית ישראלית בעזה, יש צורך בשיקום כלכלי של הרצועה. למשימה גדולה וחשובה זאת יש צורך בשיתוף פעולה בינלאומי שבו ישראל תהיה לכל היותר בורג קטן במערכת.

בשנת 2019, במהלך לימודי מזרחנות באוניברסיטת תל-אביב, ניסיתי לקדם תוכנית כזו לשיקום הרצועה. פניתי למרצים בכירים, גופים בטחוניים ואזרחיים וארגוני שמאל.

אבי שאולי עבד שנים רבות כעיתונאי. לאחר כ-10 שנים ב-YNET וגלובס בעיקר, עבר לתחום היח"צ ועבד עם רונן צור, אבירם כהן, יהודה שוויצר ועכשיו – טל גולדפינגר.

יש לי חלום. ובחלומי מאורעות  7 באוקטובר, מאורעות תשפ"ד, לא התרחשו. הטבח הנורא לא בוצע, שום אזרח לא נחטף וכל ילדינו, טפֵּנו, הורינו, סבינו וסבותינו נמצאים בביתם, אהובים ומטופלים.

יש לי חלום. ובחלומי שולט החופש לחיות, כלל אזרחי ישראל שווי זכויות וחובות ואין אפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם, בלי הבדל דת, גזע, מין או מגדר. בחלומי כולנו אזרחים, בני אדם ואין אפליה בינינו, לא משנה אם אנחנו יהודים, נוצרים, בדווים או מוסלמים ולא משנה אם אנחנו שייכים לקהילה הלהט"בית או סטרייטים.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.