תוכנית הגרעין של איראן לא תעצר בתקיפות עלומות, אלא במסגרת תהליך מדיני שיוביל לעצירתה, או במסגרת שינוי משטר באיראן שיוביל לזניחתה. פעולה קינטית, מוצלחת ככל שתהיה, לא עוצרת את התוכנית אלא לכל היותר מעכבת אותה בהיבטים ספציפיים. אופייה של תוכנית הגרעין האיראני והתבססותה של טהראן על מדעני גרעין איראניים, הופכים את היכולת של כל גורם המבקש לעצור את התוכנית באמצעים כאלו לכמעט בלתי אפשרית.

תוכנית הגרעין של איראן לא תעצר בתקיפות עלומות, אלא במסגרת תהליך מדיני שיוביל לעצירתה, או במסגרת שינוי משטר באיראן שיוביל לזניחתה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כאשר איראן, תחת מנהיגותו של ח'אמנהאי, ביקשה להפוך את תוכניתה הגרעינית האזרחית (אותה עוד הגה השאה בשנות ה-70), לכזו שתאפשר לה לקדם אותה לעבר פצצת גרעין, היא למדה היטב את הלקח של תוכנית הגרעין העיראקית.

בניגוד לתוכנית העיראקית (וגם זו הסורית שעשתה את אותן טעויות כמו עיראק) טהראן ביזרה ופיזרה את תוכניתה הגרעינית. כך, במקום להתבסס על "ערוץ פלוטוגני", על בסיס כור גרעיני אותו הקימו מומחי חוץ (צרפת במקרה העיראקי וצפון קוריאה במקרה הסורי), בחרה איראן להתבסס על המסלול המבוסס על מספר מתקני העשרה (בקום ובנתנז), מוגנים היטב (תת קרקעיים). ככל הנראה מתוך מחשבה להקשות על כל מי שמבקש לעצור תוכנית זו להשיג יעד זה באמצעים צבאיים.

יתרה מכך, טהראן נאלצה אמנם (בוודאי בתחילת תוכניתה) להשען על סיוע חוץ (בין אם מדובר ברשת הפקיסטן של עבד אלקדיר ח'אן). לפחות מדען רוסי אחד סייע לה במידע התיאורטי לבניית הנשק עצמו (לפי הוושינגטון פוסט מדובר בוויצ'יסלאב דנילנקו), אבל היא השכילה לבנות קאדר של מדענים משלה ובכך להקטין למינימום את תלותה במדענים חיצוניים. העצמאות הטכנולוגית והלוגיסטית האיראנית בפיתוח תוכניתה הגרעינית, מנעו את יצירתו של מוקד ידע אחד שאין בלתו, ולכן היכולת לייצר אפקט מצרפי קינטי לעצירת התוכנית הינו נמוך.

בעבר, התמודדה איראן עם שורת פעולות שכוונו כנגד תוכניתה הגרעינית. כך תקפו את איראן תקיפות סייבר מתוחכמות אשר גרמו להקרסה של אלפי צנטריפוגות באתר העשרה המרכזי בנתנז; נהרגו מספר מדענים בטהראן אשר נחשדו כקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית; מספר מדענים אף ערקו למערב בשל פיתויים כאלו ואחרים; ואפילו נגנב ארכיון הגרעין האיראני – כאשר מעל לכל שורר האיום התמידי של תקיפה לכאורה מצד המעצמות השונות (האיזוריות והבינ"ל) את תוכניתה.

ולמרות פעולות אלו, תוכנית הגרעין האיראנית לא מביטה לאחור. אמנם רצף האירועים הללו גרם לעיכובים משמעותיים לעיתים (ולעיתים לא משמעותיים בכלל), אבל בפועל איראן, בזכות מאפייניה של תוכנית הגרעין שלה (מבוזרת, עצמאית ונתמכת על-ידי השלטון באיראן תמיכה מלאה בשל קונצנזוס נדיר בהנהגתה באשר לצורך לפתחה), המשיכה להתקדם קדימה.

בזכות מאפייני תוכנית הגרעין של איראן (מבוזרת, עצמאית ונתמכת על-ידי השלטון בקונצנזוס נדיר בהנהגה), המשיכה איראן להתקדם קדימה בתכנית, חרף רצף האירועים והעיכובים

בעבר היו שני אירועים משמעותיים אשר הובילו את איראן לשנות את האסטרטגיה שלה בתחום הגרעין:

• הפלישה האמריקאית לעיראק, אשר הובילה לעליית החשש בטהראן מפני פלישה דומה לאיראן, וכפועל יוצא גם לחשש לעתיד המשטר.
• הסכם מדיני בין איראן למעצמות (ה-JCPOA), לבלום את התוכנית בתמורה להקלות כלכליות משמעותיות.

מכיוון שהיכולת כיום לשחזר את החשש האיראני מארה"ב (שיגיע עד כדי חשש מפלישה למדינה) קלוש עד לא קיים, ולאור התפיסה בטהראן שויתור על תוכנית הגרעין בשל הלחץ הכלכלי המסיבי שמופעל עליה מסוכן יותר מכל איום (לא קיים) אמריקאי על עתיד המשטר (לאור החולשה שצעד זה יפגין), נותרנו רק עם האופציה של הסכם מדיני. הסכם שתכליתו מוכנות של השלטון בטהראן להסכים לעצור את תוכניתו בתמורה להקלות משמעותיות. יודגש כי גם שינוי משטרי באיראן לא מבטיח כי איראן תוותר על תוכניתה הגרעינית (הגם ששינוי כזה מייצר פתח לכך) ולהזכיר בהקשר כי תוכנית הגרעין של איראן נולדה במוחו של השאה איראני הרבה לפני ההפיכה בטהראן.

ובכל הנוגע לאירוע האחרון בנתנז, ייתכן בהחלט שמתקן הפיתוח של צנטריפוגות מתקדמות נפגע באופן משמעותי, ומאמציה של איראן לפתח צנטרפוגות מתקדמות סבלו מכה של ממש. ועדיין – שום צנטריפוגה פעילה לא נפגעה (ולהזכיר שפקיסטאן פיתחה את פצצת האטום שלה תוך שימוש באותו דגם שאיראן משתמשת כיום במתקני העשרה שלה). איראן, בשל הידע של מדעניה, תשכיל לשקם את הנזק תוך שבועות או חודשים לא רבים, ובוודאי שתבחן את האפשרות להוריד מתקן זה מתחת לקרקע כדי להגן עליו מתקיפות עתידיות.

כאמור, אופיה של תוכנית הגרעין של איראן לא מאפשר לאלו אשר מבקשים למנוע ממנה לקדם את תוכניתה הגרעינית אופציה שהיא איננה אופציה מדינית. קשה הפגיעה ככל שתהיה, הידע שקיים באיראן לאחר כמעט 20 שנה של תוכנית גרעין פעילה וההתקדמות הטכנולוגית שנעשתה במדינה בידי מדעניה, תאפשר לאיראן שיקום מהיר של תוכניתה.

 קשה הפגיעה ככל שתהיה בתכנית הגרעין האיראנית, הידע שקיים באיראן לאחר כמעט 20 שנה של תוכנית גרעין פעילה, וההתקדמות הטכנולוגית שנעשתה במדינה בידי מדעניה, תאפשר לאיראן שיקום מהיר של תוכניתה

הפגיעה במתקני המו"פ בנתנז אכן הינה פגיעה משמעותית שכן היא מעכבת את יכולתה של איראן לייצר צנטריפוגות, אשר יוכלו להעשיר הרבה יותר בפחות זמן (ובכך לצבור כמות רבה מאוד של חומר מועשר).

אבל את הזמן הזה צריך לנצל גם למהלכים מדיניים ובראשם תיאום עם אנשיו של ג'ו ביידן (שסיכויי להיות נשיא ארה"ב גדלים על ציר הזמן). לאור רצונו של ביידן לחזור לשולחן המו"מ עם האיראנים, לצד המהלכים בדבר עיכוב התוכנית, נכון לחשוב כיצד אפשר לעצור את התוכנית באמצעים מדיניים.

לאור הלחץ הכלכלי על איראן ומצוקתה הקשה, סביר שאפשר יהיה לחזור לשולחן הדיונים, ואולי גם להאריך את תוקפו של ההסכם לשנים נוספות. אך אף הסכם לא יוביל את איראן לוותר על תוכניתה הגרעינית.

לכן את הלחץ על טהראן צריך לתרגם להארכה משמעותית של ההסכם הנוכחי (עם תיקונים מינוריים), ושהמחיר אותו הקהילה הבינ"ל תשלם הוא חיזוק כלכלי משמעותי למשטר הנוכחי. ללא הסכם שכזה, וללא קבלת סיוע כלכלי מאסיבי, איראן תרחיב את תוכניתה הגרעינית.

בנוסף, אותה פעילות קינטית ובוודאי הודאה בה מגבירים את התגובה של איראן "וגרורותיה" במזה"ת, בוודאי על רקע העובדה שאלו נמצאים עם גבם אל הקיר ומרגישים צורך עז להגן את נכסיהם.

אמנם, מותו של קאסם סלימאני פוגע ביכולת התגובה של איראן ממדינות "המעגל הראשון" הקרוב אבל בידיה של טהראן ובעיקר בידי חזבאללה מספיק אפשרויות מגוונות לנקום באלו שביצעו את אותה פעולה. ככל שהפעולות הקינטיות יהיו חמורות יותר כך עלולה התגובה של אותם גורמים להיות אלימה יותר והסיכון להתדרדרות רק יגבר.

לאור הלחץ הכלכלי על איראן ומצוקתה הקשה, סביר שאפשר יהיה לחזור לשולחן הדיונים, ואולי גם להאריך את תוקפו של ההסכם לשנים נוספות. אך אף הסכם לא יוביל את איראן לוותר על תוכניתה הגרעינית

בשורה התחתונה, מהלכים קינטיים, מוצלחים ככל שיהיו נגד תוכניתה הגרעינית של איראן, לא יכולים להחליף את המאמצים המדינים אשר הם אלו שבסופו של יום יכולים להוביל לעצירה מלאה של התוכנית לתקופת זמן משמעותית.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).