כשכולם מדברים על חזרה לשגרה, והממשלה פותחת את הסגר בצורה קטסטרופלית, האתגרים של המשבר החברתי-כלכלי בעקבות הקורונה עולים על פני השטח. נכון לנו משבר חברתי-כלכלי עמוק, ממושך וקשה.

המשק הישראלי עומד בפני תרחיש של אלפי מפוטרים בתוך זמן קצר, כאשר המפוטרים יגיעו מאלפי בעלי עסקים קטנים ועצמאיים שעסקיהם נסגרו, מהעסקים הקטנים והבינוניים, ואחריהם מהחברות הגדולות.

המשק הישראלי עומד בפני תרחיש של אלפי מפוטרים, שיגיעו מאלפי בעלי עסקים קטנים ועצמאיים שעסקיהם נסגרו, מהעסקים הקטנים והבינוניים, ואחריהם מהחברות הגדולות

הגל השני של הקורונה הביא עמו גל של בקשות לפשיטות רגל של יחידים (לא תאגידים). בחודש יוני הוגשו 2,038 בקשות לפשיטת רגל, עלייה של 75% בהשוואה ליוני אשתקד.

"אי אפשר יהיה להתחמק מעלייה וכנראה שגם בהיקפים מאוד־מאוד גדולים של עשרות אחוזים, אני מקווה שלא במאות אחוזים", אמרה עו"ד סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית (כנ"ר).

הפגיעה בעצמאים ובעסקים הקטנים בעקבות התפרצות הקורונה תגרע מהמשק כ-300,000 אלף משרות עד סוף השנה. היועץ הכלכלי של ארגון העצמאים להב, ד"ר רובי נתנזון, צופה ש-57,000 עסקים קטנים יסגרו ב-2020. המשמעות היא שכ-240,000 מקומות עבודה הקשורים בעסקים אלו יעלמו מהמשק, בהתאם לחישוב של 4.2 עובדים בממוצע לכל עסק קטן.

בהתייחס לעצמאים בלבד, בלהב חוזים שמספרם יצטמצם בכ-20%, כלומר חמישית מהעצמאים, כ-61,400 איש שעתידים לסגור את העסק שלהם ולחפש עבודה כשכירים, או בתרחיש הרע – להישאר מחוץ לשוק העבודה.
ד"ר נתנזון, צופה שהשנה יפתחו כ-40 אלף עסקים, כ-30% פחות מהנתון הנצפה בשנים האחרונות. אני חושש מאוד שהוא אופטימי מדי.

אנו עומדים בפני משבר חברתי-כלכלי עמוק, ממושך וקשה.

"מאזן הכוחות הכלכלי בעולם הולך ומשתנה. מדינות ועסקים יצטרכו להתאים עצמם" (ד"ר זאב רותם ז"ל).

הגל השני של הקורונה הביא עמו גל בקשות לפשיטות רגל של יחידים (לא תאגידים). בחודש יוני הוגשו 2,038 בקשות לפשיטת רגל, עלייה של 75% בהשוואה ליוני אשתקד

להרבה מאוד אנשים, שכירים, עצמאים ובעלי עסקים קטנים לא תהיה, בשנים הקרובות, חזרה לשגרת החיים מלפני הקורונה. תחומי עיסוק כמו תיירות, תרבות, תעופה, מסעדות, ואחרים לא יחזרו לשגרה ויעברו שינויים עמוקים, ואנו צריכים וחייבים להבין ולהטמיע זאת, לצאת מהמודלים הקיימים, ולחשוב אחרת.

הבעיה הגדולה היא שבסבב הקודם, במרץ, לחלק ניכר מאלו שנפגעו כלכלית מהקורונה, בעלי עסקים קטנים, עצמאיים ושכירים, היו רזרבות כספיות שאפשרו להם להתקיים ולעבור חודשים אלו. עכשיו הרזרבות נאכלו, ואנשים אלו עומדים בפני שוקת שבורה ולא יכולים לממן את המשך עסקיהם ויציאה ממצבם הקשה.

מה ניתן לעשות מול זה?

זה הזמן לממן בעלי עסקים קטנים, עצמאיים ובעלי עסקים שנסגרו, לעודד אותם ולאפשר להם להמשיך להפעיל את עסקיהם, לעשות הסבה מקצועית, להעלות את רמת ההשכלה שלהם כך שיתאימו לדרישות המשתנות של המשק החדש. להגדיל את תרומתם למשק ואת רמת ההכנסה שלהם.

להלן מספר צעדים שעל מדינת ישראל לבצע לצמצם את הנזק שגרם המשבר לסקטור העצמאים:

1. לעובדים ובעלי עסקים בתחומים שהפגיעה בהם צפוייה להיות ארוכת טווח (תיירות, תרבות, תעופה, מסעדות וכו') יוצעו תוכניות הסבה מקצועית לתחומים שהביקוש לכוח אדם בהם חזק או צפוי להתחזק (משלוחים, תוכנה, הוראה, סיעוד, בניה, תשתיות תקשורת, אנרגיה סולארית)

2. לעודד הקמת מיזמים שהקמתם אינה מושפעת או מושפעת באופן רופף מהמשבר. לדוגמה, סיוע במימון הקמת מערכות סולאריות על גגות פרטיים, גגות של עסקים, מגרשי חניה וכדו'.

3. השקעה בפרוייקטים של תשתית לאומיים ושילוב עובדים שנפלטו (ועברו הסבה מקצועית) בפרוייקטים אלה. לדוגמה, תשתיות אינטרנט לאומיות ('נתיבי אינטרנט'). כך יהפוך חלק מהסיוע לנפלטים משוק העבודה מהוצאה להשקעה.

4. הבטחת החזר ההשקעה בעסקים הקטנים. המדינה תצא בתכנית רחבה שתבטיח ליזמים את החזר ההשקעה שלהם במיזם. מי שחושב שזה רעיון מופרך, ושאסור שהמדינה תיקח עליה את הסיכון בהקמת עסקים קטנים, הרי שתכנית כזו כבר מיושמת עבור יצרני החשמל הפרטיים.

במקרה של תחנות כוח המוקמות או נרכשות ע"י יצרני חשמל פרטיים, המדינה, באמצעות מנהל מערכת החשמל מבטיחה ליזמים את החזר ההשקעה שלהם במיזם. מנהל המערכת משלם ליצרני החשמל הפרטיים (יח"פ) באמצעות תעריף החשמל, תשלומים קבועים ('תשלומי זמינות'), בגין החזר הוצאות ההשקעה, ותשואה על ההון המושקע, 12% לתחנות כוח מחז"ם ו-11% לתחנות כוח במחזור פתוח.

למעשה הממשלה הטילה על אזרחי המדינה, צרכני החשמל, לשלם ליזם את החזר השקעה במיזם + תשואה על ההון המושקע. בעברית פשוטה, הממשלה, דרך אזרחי ישראל, מממנת למעשה את הקמת המיזם ובכלל זה את התשואה על ההון המושקע, בלי לקחת בעלות, או שותפות במיזם.

למעשה הממשלה הטילה על אזרחי המדינה, צרכני החשמל, לשלם ליזם הפרטי את החזר השקעתו + תשואה על ההון המושקע. כלומר הממשלה, דרך אזרחי ישראל, מממנת את הקמת המיזם בלי להפוך לשותפה או בעלים

מוצע לפעול בצורה דומה עם בעלי העסקים הקטנים המנהלים ספרים. לדוגמה:
הממשלה תשלם להם בכל חודש תשלומים קבועים בגין החזר הוצאות השקעה כולל תשואה על ההון המושקע ('תשלומי קורונה').

גובה התשלום יהיה (לדוגמה) הפחת המחושב לפי ההשקעה הרשומה בספרי העסק ולפי משך החיים הצפוי של ההשקעה. התשלום הראשון יהיה רטרואקטיבי ל-1 בינואר 2020.

אפשר לחשוב על שיטות אחרות.

תשלומים אלו יסייעו לבעלי העסקים הקטנים ויחד איתם למאות אלפי המועסקים בעסקים אלו לעבור בשלום עסקי את המשבר. בנוסף, להמשך הפעילות של עסקים תהייה השפעה חיובית גם על תחומים אחרים כמו שוק ההשכרה, הביטוח ואחרים.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.