ב-20 ביולי דיווחה סוכנות הידיעות הסעודית כי מלך ערב הסעודית, סלמאן בן עבד אל-עזיז בן ה-84 אושפז בבית חולים בריאד "לבדיקות" בשל דלקת בכיס המרה. אשפוזו של סלמאן, היושב על כס המלך מאז 2015, מגיע בעיתוי רגיש ומורכב והציף, שוב, חששות וספקולציות באשר ליציבות הממלכה תחת יורשו-בנו, מחמד בן-סלמאן.

החששות גברו בשל היות אשפוזו מפתיע ולא מתוכנן שכן הוא היה מיועד לפגוש את ראש ממשלת עיראק באותו היום. התקשורת הסעודית יוצאת מגדרה בניסיון לשדר "עסקים כרגיל" ומדווחת שסלמאן שוחח בטלפון עם מנהיגי ירדן, בחריין וכווית וכי אף עמד, ביום למחרת, בראש ישיבת קבינט וירטואלית.

החששות גברו בשל היות אשפוזו של מלך ערב הסעודית מפתיע ולא מתוכנן, שכן הוא היה מיועד לפגוש את ראש ממשלת עיראק באותו יום. התקשורת הסעודית יוצאת מגדרה בניסיון לשדר "עסקים כרגיל"

לא תורמת להרגעת הרוחות עובדת היותה של המערכת הפוליטית הסעודית מעין "קופסה שחורה" שקשה לראות דרכה. יתרה מכך, המלך (שעד אשפוזו היה נמצא בבידוד בארמון באי בים האדום) ובנו (שעד אשפוז אביו היה בבידוד בארמונו בסמוך ל"נאום") לא נראו בציבור מאז התפרצות מגפת הקורונה.  הופעה טלוויזיונית מוקלטת בת חמש דק' של המלך פורסמה בפעם האחרונה ב-19 במארס, בה חלו על-פי הדיווחים מעל-100 מבני משפחת המלוכה.

מותו של המלך בעיתוי קרוב או לאחריו לא יגיע בהפתעה, שכן זה זמן רב שהממלכה מתכוננת ליום בו מלכה השביעי, והאחרון לבניו של מייסדה, אבן סעוד, ייאסף אל אבותיו.

בינתיים, התנהגותו של בנו מעידה כי הוא מעריך שעדיין יש בקרב המשפחה כיסי התנגדות לשלטונו, וכי עליו להקדים תרופה למכה לפני מות אביו, שזה זמן רב מדווח כי אינו נמצא בקו הבריאות. לפיכך, בן-סלמאן ימשיך להעמיק את אחיזתו בשלטון באמצעות המשך המעצרים – זו כבר שנה שלישית – בקרב בני המשפחה ונושאי תפקיד בכירים אחרים.

מאז 2015 וביתר שאת מאז 2017, עת מונה בן-סלמאן (בן 34) ליורש העצר במקומו של מחמד בן-נאיף, הושקע מאמץ רב בביצור מעמדו של בן-סלמאן ובבניית הלגיטימציה שלו, לא תמיד בהצלחה. נגד בן-נאיף, שנראה כי עדיין נהנה ממעמד לא מבוטל בקרב המשפחה המורחבת, ממשיך להתנהל מסע דה-לגיטימציה חובק עולם ולאחרונה דווח כי הוא יעמוד למשפט בגין שחיתות.

התנהגות בן המלך מעידה, שלהערכתו יש עדיין כיסי התנגדות לשלטונו בקרב המשפחה. לפיכך ימשיך להעמיק את אחיזתו בשלטון בהמשך המעצרים – זו שנה 3 – בקרב בני המשפחה ונושאי תפקיד בכירים

לכתו של המלך סלמאן לא צפויה לפגוע משמעותית בתהליך קבלת ההחלטות בממלכה שכן הוא בהדרגה העביר סמכויות רבות לבנו, השליט בפועל. אולם, עד מותו הוא היה חתום על ההחלטות שהתקבלו בארמון, טובות יותר או פחות.

היותו חתום על ההחלטות לא היתה רק פועל יוצא של הנוהג בממלכה, אלא נבעה גם מהצורך של בן-סלמאן לקבל לגיטימציה פנימית. הגם שהמלך, למרות בריאותו השברירית, המשיך לפגוש מנהיגים זרים (פגש במזכיר המדינה האמריקאי בפרואר 2020), היו אלו בעיקר פגישות לפרוטוקול – עת סמכויות ההנהגה הועברו זה מכבר לבנו.

שאלת הלגיטימציה השלטונית נותרה שאלת מפתח בערב הסעודית: המתח רב והרגישות הפוליטית בממלכה צפויה לגבור לקראת העברת הכתר לבן-סלמאן: רבים ממתנגדיו לא העזו לקום נגדו, כל עוד אביו יושב על כס המלך. הלגיטימציה ממנה נהנה מלך ערב הסעודית סככה על בנו, יורש העצר, מההשלכות האפשריות של כמה ממהלכיו השנויים במחלוקת. המעצרים הבלתי פוסקים מעידים עד כמה בן-סלמאן חושש מהיעדרה של לגיטימציה פנימית לשלטונו.

בתחילת חודש מארס דווח בעיתונות המערבית כי בערב הסעודית נעצרו מספר אישים מבני משפחת המלוכה, בראשם הנסיכים אחמד בן עבד אל-עזיז בן ה-77, אחיו של המלך, ומחמד בן-נאיף, בן ה-60, אחיינו של המלך. עילת מעצרם של השניים היא ככל הנראה ניסיון שלהם להשתלט על "מועצת הנאמנות", לה הסמכות למנות מלך במות סלמאן או אם לא יהיה יותר כשיר לכהן בתפקיד.

רבים ממתנגדיו לא העזו לקום נגדו כל עוד אביו יושב על כס המלך. הלגיטימציה ממנה נהנה מלך ערב הסעודית סככה על בנו, יורש העצר, מהשלכות מהלכיו השנויים במחלוקת

דווח כי הנסיך אחמד היה ב–2017 אחד משלושת חברי המועצה שהתנגדו להחלטתו של המלך סלמאן למנות את בנו ליורש עצר במקומו של בן-נאיף. האחרון נתון כבר מ-2017 במעקב, עת הוחלו עליו הגבלות תנועה. מעצרו של אחמד, בנו של מייסד הממלכה, הוא חריג שכן הנסיך נחשב כנהנה מחסינות ואף הוזכר בעבר כיורש פוטנציאלי לסלמאן. הוא מקובל בעיקר על בני המשפחה המבוגרים אשר עלייתו המטאורית וצבירת סמכויותיו של בן-סלמאן הייתה לצנינים בעיניהם.

ערב הסעודית ניצבת בפני אתגר מנהיגותי, כשברקע משבר כלכלי חריף. למרות ההתנגדות מבית, בן-סלמאן צפוי לקבל לידיו – במוקדם או במאוחר – ממלכה שעוצמתה ומעמדה בנסיגה, והשפעתה על מגמות יסוד במזרח התיכון נחלשת – במידת מה גם בשל החלטותיו.

הוא צפוי להמשיך ולשלוט, בוודאי בטווח הקצר, כשלצדו שני אחיו שמונו לאחרונה לתפקידי מפתח: עבד אל-עזיז (שר האנרגיה) וחאלד (סגן שר הביטחון). האחרון, הממונה על התיק התימני, צובר סמכויות וצפוי להתמנות ליורש עצר עם מינוי מחמד בן-סלמן, או לשמש כחלופה המקובלת על "מועצת הנאמנות", אם וכאשר יתעוררו מחלוקות והתנגדויות למינוי בן-סלמאן למלך.

הערכה היא, כי גם כאשר יתמנה בן-סלמאן למלך, האופוזיציה לשלטונו לא תגווע. חמש שנים לאחר שמונה לתפקידיו, ניתן לומר שתחת הנהגתו גברה הפתיחות החברתית-תרבותית, הגם שבמידה רבה בתקווה למשוך השקעות זרות שיטיבו עם הכלכלה וכדי לשפר את דימוי הממלכה. אולם, המשך אי-השקט הפנימי ודשדוש הכלכלה יקשו עליו לעמוד ביעדים השאפתניים שהציב לעצמו ולממלכה.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב