הבבושקות הכי מוכשרות והכי מוחצנות לא יזכו להפגין את מה שיש להן על הבמה בברוקלין באוקטובר. בפעם הראשונה מזה שני עשורים, הקורונה הובילה לביטול המאכזב של הטקס השנתי לבחירת מלכת היופי "הוד מעלתך, סבתא".

"אנחנו מחכות לזה כל שנה. זה הופך את החיים שלנו למאוד נחמדים", אומרת לי אנה שומבה בת ה-83. התחרות הידידותית הזאת מסייעת בשימור קשרי הקהילה בקרב המהגרים מברית המועצות לשעבר, ומתקיימת בברייטון ביץ', שם יושבת אחת האוכלוסיות הגדולות ביותר של דוברי רוסית במערב.

האירוע הוא פרי מוחה הקודח של ראיסה צ'רנינה חסרת המעצורים, שהגיעה לארצות הברית ממינסק, בלארוס, ב-1979. הרעיון הגיעה מאמה המנוחה של צ'רנינה, שצפתה בתחרות מיס אמריקה ותהתה למה אי אפשר לעשות משהו דומה לסבתות – מינוס בגדי הים החושפניים.

המועמדות בתחרות "הוד מעלתך, סבתא", מרימות באנר של התחרות (צילום: Gosha Shif/Be Proud Foundation)

צ'רנינה, 72, נעזרת בחינניות בבעלה הנחמד אלכסנדר (סשה) סירוטין, שמסביר, "בתרבות הרוסית, סבתות הן ראש המשפחה. הן אבן היסוד של המשפחה".

הריאיון איתם, שמתקיים בווידאו, דומה לצפייה בהופעת סטנדאפ. הצחוקים והעקיצות ההדדיות מתעופפים לכל עבר. "אין לו ברירה, הוא חייב לעזור לי", צוחקת צ'רנינה. או שאולי זאת לא בדיחה?

"אני תמיד אומר שאני יצירה של ראיסה. אני הפינוקיו שלו. תראי את האף היהודי שלי", עונה לה סשה בביטול עצמי.

צ'רנינה הוכשרה כמהנדסת צעצועים בברית המועצות, ומאוחר יותר עבדה עבור Little Tikes באוהיו במשך תשע שנים, לפני שעברה לשיפסהד ביי, ברוקלין. צ'רנינה וסירוטין היו שניהם גרושים כשנפגשו בניו יורק ב-1990, ומהר מאוד הפכו לזוג. יחד עם זאת, נדרשו להם 25 שנים להינשא זה לזו – ב-2015.

סירוטין, ילד מוסקבה, הוא אב לבן אחד וסב לארבעה. לצ'רנינה אין ילדים משלה, אבל היא קרובה מאוד לאחיין ולאחיינית הישראלית שלה. "מבחינתי, הילדים שלהם הם הנכדים שלי", היא אומרת.

מארה גולדשטיין (משמאל) ומועמדות נוספות ב"הוד מעלתך, סבתא" (צילום: Gosha Shif/Be Proud Foundation)

התרבות המערבית, שלא שמה דגש על כבוד למבוגרים בשום צורה, הרגיזה את צ'רנינה, שהחליטה ליצור אירוע שיכוון את אור הזרקורים לסבתות, ובמקביל, יכניס קצת שמחה לחייהן.

היא השיקה את הטקס השנתי ב-2001, ושנתיים מאוחר יותר הפכה אותו לחלק מ-Be Proud Foundation, ארגון ללא מטרות רווח שהיא מנהלת כדי לחבר בין חברי קהילת המהגרים דוברי הרוסית לבין הקהילות המקומיות שבקרבן הן חיים.

רבות מהמשתתפות ב"הוד מעלתך, סבתא" משתתפות גם בפעילויות הנוספות של הקרן, כמו הכנת חבילות מזון לפסח ותמיכה בתחנות המשטרה המקומיות.

"האהבה שלי לארץ הזאת עמוקה מאוד. לא אכפת לי מי יושב בבית הלבן", אומרת צ'רנינה, שהפכה לאזרחית אמריקאית ב-1985 והספיקה מאז להצטלם עם פוליטיקאים אמריקאים מכל צדי המפה.

המתחרות רוקדות בתחרות "הוד מעלתך, סבתא" (צילום: Gosha Shif/Be Proud Foundation)

חברתה אנה שומבה, אולי בגעגוע לקהל הרגיל שלה בטקס מלכת היופי, פורצת במהלך הריאיון בעשר דקות של מחרוזת שירים מסורתיים בעברית, ביניהם "סימן טוב ומזל טוב", "עושה שלום", ו"הבאנו שלום עליכם". היא למדה את השירים מהנכדים שלה, שלמדו בבית ספר יהודי במולדובה.

"האהבה שלי לארץ הזאת עמוקה מאוד. לא אכפת לי מי יושב בבית הלבן", אומרת צ'רנינה, שהפכה לאזרחית אמריקאית ב-1985 והספיקה מאז להצטלם עם פוליטיקאים אמריקאים מכל צדי המפה

"אני אוהבת שירים. אני אוהבת לשיר. אני גם מנגנת קצת בכינור. מאז שהייתי ילדה, הדבר שהכי אהבתי זה להופיע – אולי אפילו עוד לפני שנולדתי", היא אומרת בהתרגשות.

המלכה הסבתא

שומבה, שמשתתפת בתחרות בכל שנה מאז 2004, אמרה שהיא תמיד מקבלת בקשות מהקהל לשירת "הבה נגילה. "זה גם השיר המועדף עלי", היא מודה.

עד שנה שעברה התקיימה התחרות במסעדה בברייטון ביץ'. כשהיא נסגרה, הן עברו למסעדה בשיפסהד ביי הסמוך.

שתיים-עשרה מתמודדות נבחרות בכל שנה מבין 20-40 מועמדות (צ'רנינה וסירוטין אומרים שהם מחפשים נשים עם חוש הומור וחברות). חלק מהנשים חוזרות שנה אחרי שנה.

התחרות מתקיימת במסעדה. שתיים-עשרה מתמודדות נבחרות בכל שנה מבין 20-40 מועמדות (צ'רנינה וסירוטין אומרים שהם מחפשים נשים עם חוש הומור וחברות). חלק מהנשים חוזרות שנה אחרי שנה

בהתחלה, 90% מהמתמודדות היו יהודיות. אבל בשנים האחרונות, החלוקה היא חצי-חצי בין דוברות רוסית יהודיות לבין לא-יהודיות.

סבתא רוסייה בתלבושת בתחרות מלכת היופי "הוד מעלתך, סבתא" (צילום: Gosha Shif/Be Proud Foundation)

הנשים מתחלקות לשתי קבוצות גיל. "סבתות" הן בנות 75 ומטה, "המלכות הסבתות" הן בנות 75 ומעלה. "הסבתא הצעירה ביותר שאי פעם השתתפה הייתה בת 49. היא הייתה רקדנית בטן – מקצוענית אמיתית", מציינת צ'רנינה.

האירוע עצמו מחולק לשלושה מקטעים. בראשון מוצג נושא "סודי" למשתתפות, שנתקלות בו לראשונה על הבמה. לדוגמה, בבחירות של 2016 כולן התבקשו לאיית את המילים "טראמפ" ו"קלינטון".

"את צריכה לזכור שחלק מהנשים האלה בכלל לא מדברות אנגלית", אומרת צ'רנינה. "זה היה מצחיק, והנשים צחקו על עצמן".

אלכסנדר "סשה" סירוטין וראיסה צ'רנינה (צילום: Gosha Shif/Be Proud Foundation)

בחלק השני יש אתגר "שיעורי בית", ואליו יכולות הנשים להתכונן מבעוד מועד. בשנה אחת הן התבקשו להתלבש כפי שהתלבשו בגיל 18. בהזדמנות אחרת נדרשו להופיע בריקוד לאומי.

בשנה אחת, כשהנשים התבקשו ללבוש תלבושת מסורתית, אישה יהודייה מלנינגרד לא הצליחה לחשוב מה היא יכולה ללבוש. "כולם יודעים שהתלבושת הלאומית היהודית ברוסיה היא מעיל פרווה", מצחקקת צ'רנינה.

בחלק האחרון מופיעות הנשים במופע לפי בחירתן. "חוץ מדקלום שיר. אנחנו לא מרשים להן לדבר", צוחקת צ'רנינה, שמנהלת את האירוע כולו ביד רמה.

מארה גולדשטיין, ניצולת שואה בת 83, אוהבת לרקוד ולשיר, אבל בשלוש הפעמים שבהן השתתפה החליטה לשיר ביידיש. "יידיש היא השפה שלי", היא מצהירה בגאווה. גולדשטיין, שאביה נורה בשורות הצבא האדום, ברחה עם אמה וסבתה מהגטו במולדובה. היא שרדה את המלחמה בקזחסטן. בהמשך היגרה לישראל, שם פגשה את בעלה האמריקאי שהביא אותה לניו יורק.

מארה גולדשטיין, 83, אוהבת לרקוד ולשיר, אבל בפעמים שבהן השתתפה החליטה לשיר ביידיש. "יידיש היא השפה שלי", היא מצהירה. גולדשטיין, שאביה נורה בשורות הצבא האדום, ברחה עם אמה וסבתה מהגטו במולדובה

"שרתי 'טומבללייקה' לבושה כחסיד, ואף אחד בקהל לא זיהה אותי!", היא אומרת בהתרגשות.

אחת ההגשות הזוכות בתחרות ה-4 ביולי שהחליפה את הטקס (צילום: Gosha Shif/Be Proud Foundation)

להזדקן בחן באור הזרקורים

תחרות "הוד מעלתך, סבתא" קיבלה לאחרונה סיקור מהתקשורת המסורתית, לשמחתם של צ'רנינה, סירוטין וכל המעורבים. בשנה שעברה התפרסמה כתבה בנשיונל ג'יאוגרפיק, ובתחילת השנה פורסמה כתבה וסרטון בניו יורק מגזין.

"זאת הייתי אני, בניו יורק מגזין", מתגאה גולדשטיין. "אני זאת עם השיער האדום. פעם זה היה הצבע הטבעי שלי, אבל כמובן שכבר לא".

כדי לפצות על ביטול האירוע השנה, צ'רנינה וסירוטין ערכו ב-4 ביולי תחרות לסבתות. הן הוזמנו לשלוח פרויקטים יצירתיים שמבטאים את אהבתם לארצם המאמצת. הצמד קיבל כמאה הגשות, ו-14 נבחרו כזוכות.

מתחרה בתחרות מלכת היופי "הוד מעלתך, סבתא" (צילום: Gosha Shif/Be Proud Foundation)

הזוכות קיבלו מתנות שנתרמו על ידי ספקים מקומיים, כמו סט מצעים שסירוטין מקרב למצלמה כדי שאנחנו, בזמן ישראל, נוכל להתרשם.

בדרך כלל אין זוכות בתחרות "הוד מלכותך, סבתא". במילים אחרות, כל המשתתפות זוכות. כל מועמדת מקבלת את פרס המצטיינת בקטגוריה מסוימת. "אנחנו לא יכולים להגיד להן שהן הפסידו, בעיקר אם המשפחה שלהן בקהל", מסביר סירוטין.

צוות השופטים של התחרות מורכב מסבים. כדי לשמור על ההגינות, הם לא יכולים להיות קרובי משפחה של המתמודדות.

סבים רוסים דורשים תחרות משל עצמם. באחת השנים הצליח גבר לעלות לבמה, לבוש כאישה. אך המייסדים מתעקשים ש"הוד מעלתך, סבא", לא צפוי בעתיד הנראה לעין. "זה פשוט יהיה יותר מדי", אומרת צ'רנינה.

סבתות רוסיות בתלבושת בתחרות היופי "הוד מעלתך, סבתא" (צילום: Gosha Shif/Be Proud Foundation)