מי שעוקב אחר התפתחות מערכת היחסים בין ארגון חזבאללה לבין ישראל בשנים האחרונות, לא צריך להיות מופתע מאי הפגיעה בחוליית חזבאללה שהתקרבה לבצע פיגוע נקם במוצב גלדיולה שבהר דב.

מאז תחילת המערכה שבין המלחמות נדמה כי ישראל מעניקה חסינות של ממש לארגון חזבאללה במסגרת מערכה זו. למעט תקיפה אחת בדאחיה בבירות (לפי פרסומים זרים) ישראל נזהרה שלא לתקוף את תשתיות הארגון בלבנון, ולצד זאת גם נזהרה מאוד שלא לפגוע באנשי הארגון בסוריה.

מאז תחילת המערכה שבין המלחמות נדמה כי ישראל מעניקה חסינות לחזבאללה. למעט תקיפה אחת בדאחיה בבירות (לפי פרסומים זרים) ישראל נזהרה שלא לתקוף את תשתיות הארגון בלבנון ולא לפגוע באנשי הארגון בסוריה

בכל אותה מערכה בסוריה, אשר נועדה "למנוע את התבססות איראן במדינה", לא נפגע בכיר חזבאללה אחד (אלא אם כוללים את ג'האד מע'ניה כבכיר), ואלו שכן נפגעו (ואשר חזבאללה הגיב לפגיעתם) היו גורמים זוטרים אשר סופחו לכוחות האיראנים בסוריה (באופן שמטיל ספק לגבי יעילותה של אותה מערכה – עד כמה אפשר להלחם בהתבססות איראן בסוריה מבלי לפגוע בכוחות חזבאללה?).

הלכה למעשה, הצליח חזבאללה להרחיב את "כללי המשחק" ולהשיג חסינות של ממש לפעיליו, תוך שהוא מאיים שכל פגיעה שכזו תוביל לפיגוע תגובה בגבול הצפון. במספר הזדמנויות הוכיח הארגון את נאמנותו למשוואה זו, וישראל נזהרה, גם לאחר שהיא ספגה פיגועי תגובה, שלא להגיב בחזרה כדי למנוע את התדרדרות המתח לכדי מערכה של ממש (או לכל הפחות "ימי קרב").

וכך, בדומה לאירוע האחרון במוצב גלדיולה גם באירוע לפני כשנה באיזור אביבים נמנעה ישראל לפגוע באותה חולית נ"ט שתקפה את האמבולנס הצבאי שנסע בקרבת הגבול מתוך אותה מחשבה (של המנעות מעימות). ישראל היתה עסוקה יתר על המידה כיצד למנוע מלחמה ובדרך שכחה את שחיקת ההרתעה מול חזבאללה.

https://www.youtube.com/watch?v=d6nSXil5Xlw

מדיניות זו של ישראל איפשרה לארגון להמשיך את התעצמותו חסרת התקדים ולבנות יכולות משמעותיות, כולל הקמתו של קו ייצור לטילים מדוייקים בלבנון.

הלכה למעשה הצליח חזבאללה להרחיב את "כללי המשחק" ולהשיג חסינות לפעיליו, תוך שהוא מאיים שכל פגיעה שכזו תוביל לפיגוע תגובה בגבול הצפון. במספר הזדמנויות הוכיח הארגון את נאמנותו למשוואה זו

האירועים הנוכחיים מאפשרים לישראל לעצב מחדש את המשוואה בינה לבין ארגון חזבאללה. אמנם ישראל יכולה (בהנחה שחזבאללה יתקוף שוב ויסתפק בהישג מוגבל) שלא להגיב, ובכך להמנע מהתדרדרות נוספת בגבול הצפון שאין יודעים את סופה, אולם לכך יהיה מחיר לא פשוט בדמות המשך השחיקה בהרתעה הישראלית ובאילוצים נוספים שיושתו על פעילות חיל האוויר בעתיד במרחב הסורי (בניסון להמנע מפגיעה עתידית בפעילי חזבאללה במדינה).

בהנחה שישראל מעוניינת לעצב מחדש את כללי המשחק, עומדות בפניה שני מסלולי תגובה אפשריים:

הראשונה – תגובה לשטח לבנון, הכוללת את האפשרויות הבאות:

א. תגובה לעבר תשתיות של מדינת לבנון אשר המחיר שלה תגובה מיידית וישירה של חזבאללה לעבר תשתיות בישראל (כדי לשמר את תדמיתו כ"מגן לבנון")

ב. תגובה הממוקדת בתשתיות האסטרטגיות של ארגון חזבאללה (בעיקר טק"ק, טח"י וטק"א) במטרה לשלול מהארגון יכולות אלו. סביר שגם פה חזבאללה ינסה להשתמש בכמה שיותר יכולות לפני שאלו ילקחו לו, באופן שעתיד לדרדר את הצדדים לכדי עימות של ממש

ג. תגובה ממוקדת לעבר תשתיות הארגון בדרום לבנון אשר סביר שתוביל למספר ימי קרב מתוחמים (עם סכנת זליגה לעימות רחב).

ישראל יכולה (בהנחה שחזבאללה יתקוף שוב ויסתפק בהישג מוגבל) שלא להגיב, ובכך להמנע מהתדרדרות נוספת בגבול הצפון שאין יודעים את סופה, אולם לכך יהיה מחיר בדמות המשך השחיקה בהרתעה הישראלית

אולם ישראל יכולה לחשוב על תגובה יותר "מתוחכמת" ולשנות את הצד הסורי של "כללי המשחק" שלה מול ארגון חזבאללה, ובכך גם להכניס את הארגון למלכוד האם להגיב או לא. כך, בבסיס התגובה של ישראל (כמענה לפיגוע מצד חזבאללה) יכולה ישראל לשלול מהארגון את תשתיותיו בסוריה (ברמת הגולן ובמקומות נוספים) ובעיקר לפגוע פגיעה ישירה בבכירי הארגון היושבים בסוריה ובבכירי המשטר הסורי אשר מסייעים להם.

סביר שחזבאללה יתקשה להבליג על תקיפה זו, אבל היא בוודאי תשים אותו על קרני דילמת אופי התגובה הרצויה. גם אם חזבאללה יגיב לכך, ישראל, בזכות הפעולה בסוריה, "מאפסת מחדש" את כללי המשחק מול הארגון ופותחת לה פתח עתידי של פעילות אגרסיבית יותר מול הארגון בסוריה.

בשורה התחתונה, האירועים האחרונים מעניקים הזדמנות לישראל להחזיר מחדש חלק מההרתעה שאבדה לה במרוצת השנים מול ארגון חזבאללה, אולם מהלכים אלו עלולים לדרדר את המצב בגבול הצפון לידי עימות (ואולי אף מלחמה). לאור זאת נדרשת פעולה יצירתית אשר מכוונת בעיקר לתשתיות חזבאללה בסוריה, באופן שיכניס את הארגון למלכוד בדבר המשך תגובותיו מול ישראל.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).