אולי די? אולי נפסיק כבר להתייחס לכל פיפס ונפיחה שיוצאים מכיוונם של הנאשם נתניהו, משפחתו ועושי דברו? הרי תמיד יהיה להם מה לומר, ללא קשר למה שנעשה או נאמר. כבר למדנו עם מי יש לנו עסק.

אז במקום להגיב על כל שטות של נתניהו, נמשיך בדרכנו הצודקת, תוך התעלמות מופגנת מהקשקושים והשקרים היוצאים מבלפור.

אולי די? אולי נפסיק כבר להתייחס לכל פיפס ונפיחה שיוצאים מכיוונם של הנאשם נתניהו, משפחתו ועושי דברו? הרי תמיד יהיה להם מה לומר, ללא קשר למה שנעשה או נאמר. כבר למדנו עם מי יש לנו עסק

הגיע הזמן להתבגר. הגיע הזמן לעשות מעשה ולהציל את ישראל. הגיע הזמן להבין שאנחנו לא שולטים בנאשם נתניהו ובעושי דברו, אנחנו שולטים רק בעצמנו ואחראים רק לעצמנו. לכן אין טעם להתייחס לכל מילה, סרטון, פסיק ושטיק שיוצאים מבלפור ואין מה להגיב עליהם. יש להמשיך לפעול בכל דרך חוקית אפשרית להפיל את שלטון הרשע והאימה ולהפיל את נתניהו מהשלטון. התגובות לכל שטות שלו רק מעצימות אותו ומסיטות את השיח לכיוונו ולרצונו.

ככל שנמעיט להתייחס אליו ולהגיב לו, כך נוכל להתמקד בעיקר בכל הכוח. די להתגונן מפני כל אמירה שטותית היוצאת מבלפור. הגיע הזמן לתקוף, לא להתגונן. לתקוף במחאות המוניות בלתי פוסקות בבלפור ובכל רחבי הארץ. לתקוף בהפגנות המונים בכל מקום אפשרי.

המגננה שאנו שבויים בה מחלישה אותנו. העיסוק היום־יומי האובססיבי בנתניהו על שלוחותיו מחמיץ את העיקר, מרפה את ידינו וככל שנגיב יותר כן נתעייף יותר עד שנותש כליל.

לכן עלינו להפסיק להגיב, עלינו להתעלם. אין תגובה ראויה גדולה יותר מהתעלמות, מחוסר יחס, מהיעדר התייחסות. כשאתה מתעלם ממישהו או ממשהו, לא אכפת לך ממנו והוא לא קיים בעבורך, ואם הוא לא קיים בעבורך הוא לא יכול להזיק והוא ידעך ויתפוגג במהרה.

הבן המופרע שלו קורא לנו חייזרים? בעיה שלו ורק שלו,  מה זה ענייננו? שיקרא, ישתה מים קרים ויירגע. ההתייחסות לדבריו רק תלבה את האש לעברו עוד יותר ותשאיר אותו ואת דבריו בשיח. התעלמות תגרום לו לדעוך ולהתפוגג, ולנו – להמשיך להתמקד במחאה הצודקת ביותר שידעה ישראל מעודה.

המגננה שאנו שבויים בה מחלישה אותנו. העיסוק היום־יומי האובססיבי בנתניהו על שלוחותיו מחמיץ את העיקר, מרפה את ידינו וככל שנגיב יותר כן נתעייף יותר עד שנותש כליל

מעבר להתעלמות המוחלטת מהשקרים, ההסתות וההסטות היוצאים מבלפור, התשובה לשטויות שיוצאות מבלפור חייבת להיות התגברות המחאה. אם בשבת האחרונה היו 15,000 איש במחאה, בשבת הזאת יהיו 25,000, בשבת שאחרי 40,000 וכן הלאה, עד שנתניהו יתפטר או יפוטר.

היום שנלמד להתעלם מהם יהיה היום הראשון לניצחוננו.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

בהקשר של כוונת ממשלת ישראל להשיג "ניצחון מוחלט" וסירובה לדון על "היום שאחרי" במלחמת המבול בחמאס ובעזה, אולי ראוי להיזכר בדברים שכתב זאב ז'בוטינסקי לפני כמאה שנים בספרו "שמשון". ז'בוטינסקי הביא את דבריו של הקשיש החכם משעלבים, שלח בן-יובל, לשמשון, לאחר שזה נקט פעולה צבאית כדי להחזיר לאנשי שעלבים את כל ראשי העדר שגנבו מהם אנשי הכפר חרש שבשבט בנימין. השיח נפתח בהערה ובעקיצה של שלח, הקשיש החכם, לשמשון, שהוא (=שלח) לא זכה לראות, וכנראה גם לא יראה, איש שהוא גם רב-כוח וגם חכם.

שמשון, הידוע בכך שהוא רב-כוח, חוקר את שלח החכם: "ומה היה עושה חכם?"

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.

רב בישראל הוא מינוי פוליטי. ספק אם נותרו רבנים שהם במעמדם רק מכוח גדולתם בתורה. אמור לי מי אתה ואומר לך מיהו פטרונך. מי שאחראי לחלוקת הכוח הברוטלית הזאת הן המפלגות החרדיות והדתיות, שחילקו ביניהן לאחרונה את עוגת הרבנות ובתי הדין הרבניים.

מדובר במערכת משומנת של ג'ובים בשכר שערורייתי, שעלתה על גדותיה עד שלא נותר בה מקום לאלוהים. הדת אינה ערובה מפני משחיתיה. משרה רבנית היא תוצאה של יחצנות ואינה בהכרח תוצאת בקיאות במוסר ובהלכה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.