אחד המאפיינים של הנאשם נתניהו הוא הצורך "להקדים רפואה למכה" לשיטתו ולהאשים אחרים במה שהוא־עצמו עושה. כך פעל ופועל זה שנים. ועכשיו על הכוונת: אנרכיסטים ואנרכייה.

לפי נתניהו, מתנגדיו הלגיטימיים הם שמאלנים אנרכיסטים הדוגלים באנרכייה ומתנגדים לשלטון החוק. אלא שמבט אחד מהיר בהם ובו מוכיח את ההפך הגמור. האנרכיסטים האמיתיים נמצאים בממשלה. האנרכיסטים האמיתיים הם נתניהו, משפחתו ועושי דברו.

לפי נתניהו, מתנגדיו הלגיטימיים הם שמאלנים אנרכיסטים הדוגלים באנרכייה ומתנגדים לשלטון החוק. אלא שמבט מהיר בהם ובו מוכיח את ההפך. האנרכיסטים האמיתיים נמצאים הם נתניהו, משפחתו ועושי דברו

כשיש חוק אחד לנתניהו ועושי דברו וחוק אחר לכלל אזרחי ישראל – יש אנרכייה. וכבר כתבתי על כך בעבר.

ומי קובע חוקים? הכנסת. ומי שולט בה בימינו? נתניהו וממשלתו. לפיכך, נתניהו וממשלתו מובילים במדיניותם הפסולה ובהפרות החוק שלהם עצמם לאנרכייה רבתי. נתניהו וממשלתו מתנהלים כאנרכיסטים שהחוק לא חל עליהם.

כך מילון רב־מילים מגדיר אנרכיסט:

אָנַרְכִיסְט  שֵם 

1. אדם המאמין בעקרונות האנרכיזם; חבר במפלגה או בתנועה הדוגלת באנרכיזם. קבוצת האנרכיסטים הקימה תנועת מחתרת שדגלה בטרור ובאלימות.

2. אדם הדוחה כל סמכות; אדם שאינו נוהג על פי כללים או חוקים משותפים ומקובלים; אדם היוצר בהתנהגותו ובמעשיו אי־סדר, אנדרלמוסיה וכד'. 'כבר בנערותו הוא היה אנרכיסט ולא הסתגל לשום מסגרת מחייבת'.

מי קובע חוקים? הכנסת. ומי שולט בה בימינו? נתניהו וממשלתו. לפיכך, נתניהו וממשלתו מובילים במדיניותם הפסולה ובהפרות החוק שלהם לאנרכייה רבתי, ומתנהלים כאנרכיסטים שהחוק לא חל עליהם

גם לפי הגדרה פשוטה זו אנו למדים שלא המפגינים והמוחים אנרכיסטים, אלא חברי הממשלה והעומד בראשה. ולא חסרות דוגמאות להוכחת הדברים.

הינה מקצת דוגמאות מהזמן האחרון:

יולי אדלשטיין בתפקידו הקודם כיו"ר הכנסת התגלה כאנרכיסט כשתקף התקפה חסרת רסן את בית המשפט, ובעיקר כשהפר צו בית משפט ופעל בניגוד להחלטת בג"ץ.

חברי הממשלה חסרי הבושה, שברוב חוצפתם מפירים חדשים לבקרים את הנחיות קורונה שהם עצמם קבעו, הם אנרכיסטים גדולים.

אמיר אוחנה, לשעבר שר המשפטים וכיום השר לביטחון פנים, התגלה כאנרכיסט כשניסה להשפיע על מערכת המשפט בשליחותו של הנאשם נתניהו, וכיום מתגלה כאנרכיסט כשדורש מהמשטרה "לאתגר את בג"ץ" כלשונו, ובמילים אחרות דורש מהמשטרה לעבור על החוק. השר לביטחון הפנים קורא למשטרה לעבור על החוק. מה זה אם לא אנרכיזם בהתגלמותו?

הנאשם נתניהו עצמו הוא אנרכיסט שעה שהוא תוקף את מערכות החוק והמשפט, ממנה את אנשי שלומו ומצוי בניגוד עניינים חריף, בוטה, מובהק וזועק לשמיים.

ועכשיו גם בנו של נתניהו יאיר מתגלה כאנרכיסט מובהק בסרבו למחוק פוסט בלתי חוקי שהעלה לפייסבוק אף שבג"ץ הורה לו למחוק אותו. נראה שמשפחת נתניהו לא מכירה בשלטון החוק ובחוקי מדינת ישראל, וקובעת חוקים לעצמה. ומה זה אם לא אנרכייה? מה הם אם לא אנרכיסטים?

ראשי "קריים מיניסטר" הגישו היום תלונה במשטרה נגד יאיר נתניהו, בטענה שהוא מפר את צו בית המשפט "למניעת הטרדה מאיימת".

לדבריהם, כפי שניתן לראות בעמוד הטוויטר של יאיר, הוא ממשיך לשתף מסרים שקוראים לפגוע בראשי התנועה. עד אתמול הציוץ שאותו נדרש להסיר מהרשת עוד היה באוויר. pic.twitter.com/xZShUbDt7B

— Inbar Tvizer ענבר טויזר (@inbartvizer) August 5, 2020

אם כך נסכם:

המפגינים והמוחים נגד נתניהו וממשלתו אינם אנרכיסטים כלל ועיקר. ההפך הגמור, הם הדמוקרטים האמיתיים. הם דמוקרטים להפליא ומממשים את זכותם הדמוקרטית והלגיטימית למחות נגד הממשלה והעומד בראשה. אין שומרי חוק דמוקרטיים יותר מהם.

האנרכיסטים האמיתיים הם אלה שאינם מכירים במוסדות החוק, הצדק והמשפט בישראל ועושים דין לעצמם. ואלה נמצאים כאמור בממשלת נתניהו ובמשפחתו.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

ממשלת המחדל חושבת, שפינוי התושבים מגבול רצועת עזה פותר לה בעיה כלשהי. כך גם בגבול הצפון.

אבל האמת הפשוטה היא שאי אפשר לפנות את הישובים. גם אם מרחיקים את הילדים והנשים והקשישים למלון באילת, הרי מישהו צריך לזרוע תפוחי אדמה לעונה הבאה. מישהו צריך לחלוב יומיום את הפרות שלוש פעמים ביום.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

כשיתפזר עשן המלחמה, המולת הקרבות תידום ורק הגעגוע, השבר והאובדן יישארו חרוטים בנפש העם כפצעים וכצלקות למשך שנים רבות, ניתן רק לייחל לכך שנתעורר לשחר של יום חדש. יום שבו הממשלה תבין שעליה לעבוד למען אזרחי ישראל, ולא רק למען עצמה; שעליה לחזק את החוסן הלאומי ולגבות את המוסדות הממלכתיים, ובראשם צה"ל, ובוודאי לא להסית נגדם בעת מלחמה או בכלל; ושעליה לדאוג לטובת הציבור כולו, ולא להפקיר את תושבי העוטף שחרב עליהם עולמם ואת העורף הישראלי לטובת עיסוק בלעדי בהישרדותה הפוליטית; ואף לא לבזוז את הקופה הציבורית כדי להעביר שוחד למגזרים מועדפים – החרדים והמתנחלים.

על פי הסקרים האחרונים, התקווה הזו – שכל מי שעתיד מדינת ישראל והמפעל הציוני יקר לליבו צריך להיות שותף לה – עתידה להתגשם בבחירות הבאות. נאמני הדמוקרטיה הליברלית, שנאבקים על האחדות הלאומית ועל יסודותיה הממלכתיים של המדינה מול קואליציה פוסט-ציונית שעושה הכול כדי לפוררם, יזכו לפי התחזיות בלפחות 70 מנדטים.

ניר רייזלר הוא עמית מחקר ולשעבר עורך המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון. היה ממקימי עמותת "70 פנים לציונות" ועורך "אשמורת שלישית – כתב עת ציוני עכשווי".

נבצר מבינתי איך אנשים ממשיכים לשתף ברשתות החברתיות הגיגים של כל מיני קשישים יוצאי מערכות הביטחון השונות, כשנבואות זעם בפיהם, שלכאורה חזו את מה שקרה ב-7 באוקטובר. כל זה מעין הצבעה על כך שהאסון הנורא היה צפוי – כאשר בפועל נבואות הזעם לא הצביעו על שום דבר דומה לזה, ואף שגו בנקודות מאוד קריטיות.

נכון שבישראל תמיד עדיף להיות חשדן יותר מדי מאשר חשדן פחות מדי. מי שחשדן יותר מדי, יכול לצאת אולי גזען או פרנואיד, אך מי שחשדן פחות מדי יכול למות במתקפת הפתע הבאה, לאחר שנתן אמון נאיבי במי שעומדים מולו. לכן יש יותר ביקוש לנבואות זעם חשדניות ושחורות במיוחד, מאשר לנבואות אופטימיות.

עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם"