אחד המאפיינים של הנאשם נתניהו הוא הצורך "להקדים רפואה למכה" לשיטתו ולהאשים אחרים במה שהוא־עצמו עושה. כך פעל ופועל זה שנים. ועכשיו על הכוונת: אנרכיסטים ואנרכייה.

לפי נתניהו, מתנגדיו הלגיטימיים הם שמאלנים אנרכיסטים הדוגלים באנרכייה ומתנגדים לשלטון החוק. אלא שמבט אחד מהיר בהם ובו מוכיח את ההפך הגמור. האנרכיסטים האמיתיים נמצאים בממשלה. האנרכיסטים האמיתיים הם נתניהו, משפחתו ועושי דברו.

לפי נתניהו, מתנגדיו הלגיטימיים הם שמאלנים אנרכיסטים הדוגלים באנרכייה ומתנגדים לשלטון החוק. אלא שמבט מהיר בהם ובו מוכיח את ההפך. האנרכיסטים האמיתיים נמצאים הם נתניהו, משפחתו ועושי דברו

כשיש חוק אחד לנתניהו ועושי דברו וחוק אחר לכלל אזרחי ישראל – יש אנרכייה. וכבר כתבתי על כך בעבר.

ומי קובע חוקים? הכנסת. ומי שולט בה בימינו? נתניהו וממשלתו. לפיכך, נתניהו וממשלתו מובילים במדיניותם הפסולה ובהפרות החוק שלהם עצמם לאנרכייה רבתי. נתניהו וממשלתו מתנהלים כאנרכיסטים שהחוק לא חל עליהם.

כך מילון רב־מילים מגדיר אנרכיסט:

אָנַרְכִיסְט  שֵם 

1. אדם המאמין בעקרונות האנרכיזם; חבר במפלגה או בתנועה הדוגלת באנרכיזם. קבוצת האנרכיסטים הקימה תנועת מחתרת שדגלה בטרור ובאלימות.

2. אדם הדוחה כל סמכות; אדם שאינו נוהג על פי כללים או חוקים משותפים ומקובלים; אדם היוצר בהתנהגותו ובמעשיו אי־סדר, אנדרלמוסיה וכד'. 'כבר בנערותו הוא היה אנרכיסט ולא הסתגל לשום מסגרת מחייבת'.

מי קובע חוקים? הכנסת. ומי שולט בה בימינו? נתניהו וממשלתו. לפיכך, נתניהו וממשלתו מובילים במדיניותם הפסולה ובהפרות החוק שלהם לאנרכייה רבתי, ומתנהלים כאנרכיסטים שהחוק לא חל עליהם

גם לפי הגדרה פשוטה זו אנו למדים שלא המפגינים והמוחים אנרכיסטים, אלא חברי הממשלה והעומד בראשה. ולא חסרות דוגמאות להוכחת הדברים.

הינה מקצת דוגמאות מהזמן האחרון:

יולי אדלשטיין בתפקידו הקודם כיו"ר הכנסת התגלה כאנרכיסט כשתקף התקפה חסרת רסן את בית המשפט, ובעיקר כשהפר צו בית משפט ופעל בניגוד להחלטת בג"ץ.

חברי הממשלה חסרי הבושה, שברוב חוצפתם מפירים חדשים לבקרים את הנחיות קורונה שהם עצמם קבעו, הם אנרכיסטים גדולים.

אמיר אוחנה, לשעבר שר המשפטים וכיום השר לביטחון פנים, התגלה כאנרכיסט כשניסה להשפיע על מערכת המשפט בשליחותו של הנאשם נתניהו, וכיום מתגלה כאנרכיסט כשדורש מהמשטרה "לאתגר את בג"ץ" כלשונו, ובמילים אחרות דורש מהמשטרה לעבור על החוק. השר לביטחון הפנים קורא למשטרה לעבור על החוק. מה זה אם לא אנרכיזם בהתגלמותו?

הנאשם נתניהו עצמו הוא אנרכיסט שעה שהוא תוקף את מערכות החוק והמשפט, ממנה את אנשי שלומו ומצוי בניגוד עניינים חריף, בוטה, מובהק וזועק לשמיים.

ועכשיו גם בנו של נתניהו יאיר מתגלה כאנרכיסט מובהק בסרבו למחוק פוסט בלתי חוקי שהעלה לפייסבוק אף שבג"ץ הורה לו למחוק אותו. נראה שמשפחת נתניהו לא מכירה בשלטון החוק ובחוקי מדינת ישראל, וקובעת חוקים לעצמה. ומה זה אם לא אנרכייה? מה הם אם לא אנרכיסטים?

ראשי "קריים מיניסטר" הגישו היום תלונה במשטרה נגד יאיר נתניהו, בטענה שהוא מפר את צו בית המשפט "למניעת הטרדה מאיימת".

לדבריהם, כפי שניתן לראות בעמוד הטוויטר של יאיר, הוא ממשיך לשתף מסרים שקוראים לפגוע בראשי התנועה. עד אתמול הציוץ שאותו נדרש להסיר מהרשת עוד היה באוויר. pic.twitter.com/xZShUbDt7B

— Inbar Twizer ענבר טויזר (@inbartvizer) August 5, 2020

אם כך נסכם:

המפגינים והמוחים נגד נתניהו וממשלתו אינם אנרכיסטים כלל ועיקר. ההפך הגמור, הם הדמוקרטים האמיתיים. הם דמוקרטים להפליא ומממשים את זכותם הדמוקרטית והלגיטימית למחות נגד הממשלה והעומד בראשה. אין שומרי חוק דמוקרטיים יותר מהם.

האנרכיסטים האמיתיים הם אלה שאינם מכירים במוסדות החוק, הצדק והמשפט בישראל ועושים דין לעצמם. ואלה נמצאים כאמור בממשלת נתניהו ובמשפחתו.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.