התקופה האחרונה הייתה ועודנה מורכבת ומאתגרת עבור כולנו. האופן בו אנו מגיבים לחיים לצד הקורונה משפיע על תפקודם של הילדים שלנו, ועל המשקעים הרגשיים שהמשבר יותיר בהם.
לצערי, מאז תקופת הסגר, נתח מרכזי מהזמן והעשייה של אנשי החינוך (גננות, מורות, יועצות, מנהלות ועוד), מנותב לעיסוק בטפל. מתווי משרד החינוך מאלצים את אנשי החינוך לעבוד במישטור התנהגותם של ילדים ואנשי צוות, לעמידה בכללי ה"תו הסגול".
התקופה האחרונה מורכבת ומאתגרת לכולנו. תגובתנו לחיים לצד הקורונה משפיעה על תפקוד ילדינו, ועל משקעיהם הרגשיים מהמשבר. לצערי, מאז הסגר, נתח מרכזי מהזמן והעשייה של אנשי החינוך מנותב לעיסוק בטפל
כבר כתבתי בתחילת מאי מאמר תחת הכותרת: מכניסים את ילדיכם לקפסולות ואתם לא עושים דבר! הסברתי כי: "אנשי החינוך יודעים שמתווה החזרה ללמידה בקפסולות לא ישים. אפילו מבחינת המעטפת הטכנית – המתווה לא מתאים לזמן, למרחב הפיזי, לזמינות צוותי ההוראה ולשגרה הנדרשת מבתי הספר". דבר מאז לא באמת השתנה. לא יעזור כמה יפות ומדויקות תהיינה מצגות מתווה החזרה לבתי הספר לקראת ה-1.9.2020 שמציג משרד החינוך, המתווה הנוכחי חסר באופן מהותי את היסוד החשוב ביותר במעשה החינוכי – הקשר. המתווה הנוכחי משאיר המון תלמידים לבד בבית מול מחשב מספר ימים בשבוע.
חינוך במהותו מבוסס על הדגמה, על שיח, על קרבה ובעיקר על המון רגש וקשר. ילדים צריכים לתקשר עם חברים שלהם ועם המורים שלהם. אנו חיים במציאות בה בני ובנות נוער "מתקשרים" ימים שלמים עם העולם רק דרך פלטפורמות מקוונות. הם הופכים את היום בלילה, ממעטים לצאת מהבית, כמעט לא נפגשים עם בני אדם, וממלאים את החסך בקשר באמצעות תקשורת וירטואלית "חלופית".
מציאות מורכבת זו קדמה לימי הקורונה, ומי שמכיר על מה שאני מדבר יודע בדיוק את עומק הסיכון והכאב. המתווים הנוכחיים של משרד החינוך עשויים לדחוף ילדים, בני ובנות נוער רבים למעגל התלות וההתמכרות בבדידות המסכים. מניעת או הגבלת קשר לאורך זמן פוצעת את הנפש. פצע קטן הוא בסה"כ טראומה קלה, הגוף והנפש יודעים לרפא עצמם ולהביא להחלמת הפצע, אולם תארו לעצמכם, שבכל פעם שלפצע עולה גלד הוא נתלש מעליו. הטראומה תהפוך לצלקת שהיא בעצם – פוסט טראומה.
ששת החודשים האחרונים נחוו ע"י ילדים ובני נוער רבים כחוויה טראומטית. חזרה לאותם מתווי לימודים שמציע משרד החינוך, שמהם נגזרת חוויית חסר בקשר אנושי, ריחוק חברתי וצמצום חוויות ההשתייכות והשייכות – עשויה לעורר חוויה פוסט-טראומטיות.
הבעייתיות העמוקה יותר במתווים הנוכחים, היא העובדה שרווחתם הנפשית של הילדים שלנו כמעט ואינה נלקחת בחשבון. פחד הוא רגש משתק. כולנו, חווים כבר תקופה ארוכה מידי פחד מהותי המביט בנו מכל כיוון. ילדים לא יכולים לתקשר לאורך זמן דרך ZOOM או MEET. ילדים חייבים מגע, ילדים חייבים חיבוק שיח וקשר.
העולם, כפי שהילדים שלנו חווים בששת החודשים האחרונים, הופך את כל ההתנהגויות הטבעיות והבריאות ביותר להתפתחותם – לפוטנציאל סכנה ממשית לחייהם ולחיי אלו היקרים להם (מבוגרים, מוחלשים חיסונית וכדומה). כאשר ההורים חווים תחושות משתקות של פחד בהקשר תעסוקתי, כלכלי, זוגי ובריאותי עולם המסרים עליו נחשפים (יום אחרי יום) הילדים שלנו מלחיץ, מפחיד ומעורר חרדה. אנו חווים עוד ועוד ילדים החווים חרדה, דיכאון, הסתגרות ובדידות.
כאשר ההורים חווים תחושות משתקות של פחד בהקשר תעסוקתי, כלכלי, זוגי ובריאותי עולם המסרים שילדינו נחשפים אליו יום יום מלחיץ, מפחיד ומעורר חרדה. אנו חווים ילדים החווים חרדה, דיכאון, הסתגרות ובדידות
עלינו לעצור הכל ולעשות חשיבה מחודשת. המחירים הנפשיים, חברתיים התפתחותיים שהילדים שלנו משלמים וישלמו נוכח עיסוק מתמשך שלנו המבוגרים בטפל חייב להיפסק. מספר פניות התלמידים החווים מצוקה, חרדה ודיכאון נמצא בגרף עולה מאז חודש מרץ וממשיך לעלות כל הזמן, הכאוס הכללי מציף חרדה וכשהוא נפגש עם כאוס מערכתי, עם לחצים כלכליים המופעלים על ההורים, עם גיל התבגרות מורכב גם כך – התוצאה עלולה להיות הרת אסון.
אז מה צריך לעשות?
ראשית להכיר במציאות – כאשר הילדים שומרים על הנחיות עטיית מסכות וריחוק חברתי רק בתוך הגנים, החוגים ובית הספר – ויתר הזמן כולם נפגשים עם כולם בלי כל הגבלה – זו בדיחה.
כאשר אנחנו ההורים מקפידים על הכללים רק בזירות מפוקחות זה מגוחך. תחשבו מה המודל שאנחנו מעבירים לילדים שלנו? כולנו מכירים את החברה בה אנו חיים. בשום מקום, אף אחד, לא באמת שומר על הכללים – כזה ראה וקדש. בואו נסתכל על המציאות כפי שהיא. בעיני, מדובר בבדיחה לא מצחיקה המזיקה לילדים שלנו. חייבים לעצור רגע ולחשוב, מישהו פה התבלבל – צריך לפתוח את בתי הספר ב- 1.9.2020.
הסיכון לילדים נמוך על פי הנתונים. צריך להגן ולמגן את אנשי החינוך. צריך למצוא פתרון למחנכים בסיכון (יש המון אפשרויות מקוונות). היה לנו מספיק זמן, ללמוד את המצב, להבין ולהתכונן.
במקביל, בלי קשר לחינוך, צריך לנתק את שרשראות ההדבקה, להקפיד על כללי בידוד ולהגן על הזקנים ועל אלו שבסיכון.
כפי שכולנו כבר יודעים, בלי בתי ספר מתפקדים המשק לא יתחיל לנוע. 2.4 מיליון ילדים שיוצאים מהבית כל בוקר לגני הילדים ולבתי הספר הם הכוח המניע החשוב ביותר להעלאת החיים של כולנו חזרה למסלולם. זה הדבר הכי טוב עבור הילדים שלנו, זה הדבר הכי טוב למשפחות שלנו, זה הדבר הכי טוב למשק.
כפי שכולנו כבר יודעים, בלי בתי ספר מתפקדים המשק לא יתחיל לנוע. 2.4 מיליון ילדים שיוצאים מהבית כל בוקר לגני הילדים ולבתי הספר הם הכוח המניע החשוב ביותר להעלאת החיים של כולנו חזרה למסלולם
עלינו לחזור למשמעות הבסיסית של אחריותנו כאנשי חינוך – עלינו לדאוג לקהילות שלנו. אנחנו קו ההגנה המופקד על שמירת נפשם של התלמידים שלנו. עלינו לעשות הכל בכדי להכיל ולחזק את התלמידים שלנו במטרה להעצים את החוסן הפנימי שלהם ולסייע להם בהתמודדותם עם הכאוס הסובב את כולנו.
צריך לחזור לשגרה כמה שיותר מהר ולאפשר אוטונומיה ניהולית לאנשי החינוך שידעו בדיוק מה נכון לצרכים של תלמידי כל אחד מ-5860 בתי הספר השונים בארץ. בתי הספר מנרמלים עבור הילדים שלנו את המציאות. מחנכים הופכים עבור קהלותיהם החינוכית את הכאוס לקוסמוס.
תנו בנו אמון. שחררו את בתי הספר, את גני הילדים, את המורים והמורות מכבלי העיסוק בטפל – תנו לנו לחנך.
נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.
הכותרות הראשיות עכשיו
מאז תקופת דיווחי הטלוויזיונים של שלומי אלדר לא היה מי שידווח כמוהו על מה שחושבים הפלסטינים ומה קורה בחברה הפלסטינית. עיתונאים עדיין יש, כמו למשל עמירה הס (שגם כתבה ספר על תקופת שהותה בעזה) וגדעון לוי המתמקד בעוולות ספציפיות.
![ספרו של אוהד חמו "פני השטח"](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/01/pneyashet1-280x360.jpg "ספרו של אוהד חמו "פני השטח"")
אוהד חמו כתב ספר קריא, מעניין ומכיל מידע לא מועט, הגם שנכתב כספר דיאלוגים ולא כמחקר ממוסמך. כבר בעמ' 13 הוא כותב דברי טעם על השלטים בכניסה לרשות הפלסטינית –
"דרך זו מובילה לשטח A בשליטת הרשות הפלסטינית. הכניסה לישראלים אסורה, מסכנת את חייכם ומהווה עבירה פלילית".
חמו מעיר שלעיתונאים בעלי תעודת לע"מ הכניסה היא חוקית ומותרת, ומביא מדברי קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים:
"אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס כבר היו עושים איתם".
חמו מצטט קצין בדרגת אלוף ממנגנוני הביטחון הפלסטינים: "אנחנו מחזירים הביתה כל שנה 200 ישראלים שנכסנו בטעות או בכוונה לשטח שלנו. יש לנו 200 גלעד שליט פוטנציאלים שאיננו מנצלים. תחשוב מה חמאס היו עושים איתם"
העבודה בשטחים מלאה באתגרים ייחודיים, מסביר חמו,
"הראשון שבהם וכנראה גם המשמעותי ביותר הוא הקושי לייצר מקורות עיתונאים המבוססים על מערכת של אמון, ולעיתים אף ידידות" (עמ' 14).
מיותר לציין את הסיבות לחשדות ולחוסר האמון.
חמו המסביר שמטרת הספר היא:
"להיות מעין מורה נבוכים לעולם המקביל שמתקיים לצדנו. אינני מתיימר להביא לכאן מסמך אקדמי. מטרתי היא לספר על הפלסטינים מנקודת מבט אישית לגמרי שנשענת על מפגשים, שיחות ולעיתים על קשרים וחברויות יוצאי דופן שנטוו במשך כמעט שני עשורים. אני רוצה להכיר את הזירה הפלסטינית, לפרק את המבנה לגורמים הבסיסיים שמרכיבים את החברה, את מקורות המוטיבציה שלה ואת מניעיה"(עמ' 16).
חמו פוגש מגוון של אנשים מכל הארגונים ומקבל מגוון של דעות, חלקן אף מפתיעות. כך למשל הוא קיבל הודעה מחבר הלשכה המדינית של חמאס בעת מבצע "צוק איתן" שאמר לו כי:
"הדרישה שלנו לגבי עזה היא לפתוח אותה לעולם. תסירו את המצור שהטלתם עליה מאז שעלינו לשלטון, פתחו את המעברים הימיים והיבשתיים, תנו לנו להקים נמל ושדה תעופה – ותשקוט הארץ עשר שנים" (עמ' 22).
לצד הבאת דעות אנשי חמאס הוא גם מביא את הביקורת עליו ומתברר:
"שבשנים האחרונות גוברים קולות הביקורת הפנימית בעזה על מה שנתפס כהיווצרות שתי חברות בלתי שוויוניות: שכבה דקה של אדוני הארץ המקורבת למנעמי השלטון ומולה המוני העם" (עמ' 32).
אולם מה שמדהים היא תפיסת החברה האזרחית החדשה, ההולכת ונרקמת בעזה ובגדה, שעל חזונה שמע חמו מצעיר עזתי, אשר הוא וחבריו עושים עבודה כדי:
"להפסיק את ההאשמה האוטומטית כלפי ישראל. אנחנו פועלים בבתי ספר רבים…האתגר הגדול שלנו הוא תכנית הלימוד בעזה, ששנאת היהודים והקריאות להרוג אותם הם חלק בלי נפרד ממנה…האזרח בעזה צריך לראות תמונה שלך יושב על חוף הים בבגד ים עם משקה ביד, נהנה מהחיים…הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים …אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות יחד כדי למסמס את זה" (עמ' 33, 34).
צעיר עזתי: "הם צריכים לראות ישראלי בלי מדים. אני נלחם בשחיתות, מנסה לבנות תשתית לדמוקרטיה אמיתית. רוב העזתים רוצים שלום ומתנגדים לחמאס. אבל חמאס וממשלת ישראל ממש עובדות יחד כדי למסמס את זה"
ההתנגדות לחמאס איננה תאורטית אלא גם מעשית. כך למשל צעירה עזתית מספרת לחמו:
"יש גם משפחות שלמות, מחמולות גדולות, שבניהן נורו ונהרגו על ידי תנועת חמאס והן ממתינות לרגע שיוכלו לנקום בה" (עמ' 52).
בהקשר זה ביחס לפעולות נגד הגדר מסביר חמו, שחמאס עודד צעירים ובעיקר אימהות להגיע אל הגדר גם בתשלום שכן אלו נוהגות להביא איתן את ילדיהם,
"חלק גדול מ-240 האוטובוסים שפועלים בעזה הולאמו לטובת הפרויקט החדש. הנהגים שהעזו לסרב, נתקלו באיום שרכבם יוחרם" (עמ' 53).
אין קול אחד ביחס לאפשרות הפתרון המדיני. מחד מסביר חמו את משמעות האמונה בחמאס הגורסת כי:
"החולשה כעת היא זמנית, בדיוק כמו העוצמה הישראלית – זה הנרטיב הרווח, לא תעלול לשוני כי אם אמונה יוקדת. אחרת איך אפשר להמשיך?",(עמ' 65).
ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו נסוגה ישראל תחת לחץ הפיגועים של חמאס. בבחירות בשנת 2006 לפרלמנט ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת הפת"ח. לחמאס הייתה אמנה שנכתבה באוגוסט 1988 ובמאי 2017 נוסף אליה מסמך העקרונות, שהיה חזון עדכני בר שינוי ש"נראה מתון ופרגמטי הרבה יותר", לעומת הגי'האד כחובה דתית באמנה, והיות פלסטין כאדמת וקף אסלאמי, שאין אפשרות לוותר עליה.
בעוד שבמסמך העקרונות אין פלסטין אדמת וקף אסלאמי,
"ההתנגדות איננה מתוארת כחובה דתית אישית והג'יהאד מוזכר פעם אחת בלבד במסמך החדש. גם האנטישמיות הספוגה במסמך המקורי התחלפה באנטי ציונות, והעוינות ליהודים פינתה מקומה לביקורת כלפי האויב הישראלי" (עמ' 73).
אולם בשיחות עם אנשי חמאס מתברר שהפיוס עדיין רחוק, ולשאלה מה יהיה בתום ההודנה מקבל חמו תמיד את התשובה –
"נשאיר את זה לדורות הבאים" ,
וכשהוא שואל על אפשרות סיום הסכסוך עכשיו, הוא נענה במילים:
"זה לא יקרה לעולם".
הסוקר ד"ר שקאקי מסביר בשיחה, שלהסכמת חמאס למדינה פלסטינית בגבולות 1967 אין חידוש, באשר הם לא התנגדו למדינה זמנית.
"אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב, לא רק שזה איננו הצעד האחרון מבחינתם, אלא מדובר בפתיחה בלבד, הצעד הראשון בדרך לשחרור כל פלסטין" (עמ' 74).
ב-2005 זכתה חמאס בחיזוק נרטיב ההתנגדות שלה עם ביצוע תכנית ההתנתקות, ושיווקה להמונים בשטחים כאילו ישראל נסוגה מלחץ פיגועי חמאס. בבחירות לפרלמנט ב-2006 ניצחה חמאס והרכיבה ממשלה תוך דחיקת פת"ח
ואם המסר הזה אינו מספיק ברור, מובאת שיחה עם לא פחות ולא יותר מאשר איסמעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס) שבשיחה עמו בשנת 2006 שאלו חמו איך הוא רואה את סוף הסכסוך ונענה:
"בסופו של דבר נכבוש אתכם, היהודים…דרושים לנו בעיקר צבר וצומוד (סבלנות ועמידה איתנה)" (עמ' 75).
אך מול תפיסות אלו ניתן לעמוד על גישות שונות כפי שעלו בשיחה עם אנשי חמאס, כולם אסירים משוחררים. הראשון שפתח אמר:
"השינוי הראשון שחוויתי ביחס אליכם הישראלים שהוא ההבנה שאתם בני אדם ויצירי האל, ממש כמונו" (עמ' 80).
אחר אמר לא פחות ולא יותר מאשר:
"פיגועים לא ישחררו את פלסטין…מה הרווחנו מהפיכת האינתיפאדה לצבאית? שום דבר"(עמ' 81).
ומהי מסקנת חמו מדברי אנש/י חמאס?
"ככל שהעמקתי חקור וצללתי לנבכיה של תנועת ההתנגדות האסלאמית- חמאס, גברה בי ההבנה כי ישראל תישאר לעולם גוף עוין וחריג שאין להסכין עם נוכחותו וחובה להילחם בו עד חורמה. בניגוד לתנועת פת"ח ששאבה את האידיאולוגיה שלה ממקורות לאומיים ומטקסטים ארציים בני שינוי, הציווי החמאסי הוא דתי וקוראני ולפיכך נצחי, ולהבנתי, לפחות, לא יכול להשתנות מהותית לעולם" (עמ' 87).
לא ניתן להקיף את כל הסוגיות בהן עוסק ספר זה. אציין בין שאר הסוגיות את סוגיית הנכבה וזכות השיבה (עמ' 211- 214), כמו גם היחס למשתפי פעולה עם ישראל (עמ' 226- 231, 248-252), ומה קורה כשמשתף הפעולה הינו ממשפחת רג'וב (עמ' 233-239).
אך למרות הפסימיות יש בספר גם אופטימיות לא מעטה. כך למשל כששאל חמו סוחר עזתי האם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין השיב זה בזו הלשון:
"ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה" (עמ' 267).
כששאל חמו סוחר עזתי אם הצועדים בצעדות השיבה מאמינים שיחזרו לפלסטין, השיב: "ישראל בנתה מדינה יפהפייה, עם בניינים יפים, פרחים ומדשאות ומקפידה לשמור עליה. אילו פלסטין הייתה של חמאס, הם כבר מזמן היו הופכים אותה למזבלה"
ברם גם דברים אלו מתגמדים ביחס לדברי תושב קלקיליה המנסה נואשות להשיגאישור כניסה לישראל:
"'אני רוצה להיות חלק ממדינת ישראל. הדבר הכי משמעותי אצלכם הוא שאתם מדינת חוק וזה הכוח הגדול שלכם. המוסדות יותר גדולים מהאנשים, בניגוד אלינו ששם זהות האדם חשובה מהמוסד', קבע ונגע באחד הפצעים הפתוחים בשטחים: השחיתות הממוסדת חוסר היכולת לבוא חשבון עם מחולליה" (עמ' 269).
יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
נציגה בכירה של ממשל ביידן הודיעה בסנאט, כי הממשל החדש ימסור לו את הדו"ח הסודי על נסיבות הרצחו של ג'מאל חאשוקג'י לאחר שהנשיא טראמפ מנע את פרסומו כדי להגן על סעודיה. בית המלוכה הסעודי בלחץ. יש חשש כבד שפירסום הדו"ח יפגע קשות בסיכויים של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שחשוד במתן ההוראה לרצח, להפוך למלך הבא של סעודיה.
על פי גורמים אמריקנים, ממשל ביידן מתכוון להסיר את החיסיון מעל הדו"ח הסודי של ה-CIA על נסיבות הירצחו של העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול בשנת 2018.
חאשוקג'י מתח ביקורת חריפה על המשטר הסעודי ועל יורש העצר מוחמד בן סלמאן. בית המלוכה הסעודי טען באופן בלתי רשמי כי הוא איש תנועת "האחים המוסלמים", הנחשבת לתנועת טרור בסעודיה.
ב-2 באוקטובר 2018 נכנס חאשוקג'י לקונסוליה הסעודית באיסטנבול לצורך סידורים לקראת נישואיו בשנית ומאז נעלמו עקבותיו.
גורמי הביטחון של טורקיה הציגו ראיות כי 15 סעודים, מהם חמישה מאנשיו של יורש העצר בן סלמאן ובהם מנתח, הגיעו לסעודיה לצורך הרצח, הם עינו את חאשוקג'י בבניין הקונסוליה, רצחו אותו וביתרו את גופתו.
גורמי הביטחון של טורקיה הציגו ראיות כי 15 סעודים, מהם חמישה מאנשיו של יורש העצר בן סלמאן ובהם מנתח, הגיעו לסעודיה לצורך הרצח, הם עינו את חאשוקג'י בבניין הקונסוליה, רצחו אותו וביתרו את גופתו
בדצמבר 2019 נשפטו בסעודיה חמישה גברים לעונש מוות ועוד שלושה לתקופות מאסר ארוכות, לאחר שהורשעו ברצח חאשוקג'י, על פי דובר ממשלת סעודיה, הרצח היה החלטה מקומית וספונטנית של סוכנים בשטח ולא הוראה שהגיעה מבית המלוכה.
יורש העצר מוחמד בן סלמאן התנצל אישית על מותו של חאשוקג'י והכחיש כי נתן הוראה לרצוח אותו.
בינתיים, הפעיל בית המלוכה הסעודי לחצים כבדים על בני משפחתו של חאשוקג'י המתגוררים בסעודיה, ואלה הודיעו כי הם סולחים לרוצחים.
אבריל היינס, מנהלת המודיעין הלאומי החדשה של ממשל ביידן, הודיעה בשבוע שעבר, בעת שימוע בסנאט לרגל מינויה, כי היא תסיר את החיסיון מעל הדו"ח המודיעיני על נסיבות מותו של ג'מאל חאשוקג'י וכי היא תמסור אותו לקונגרס.
"אני מחוייבת לחוק", הבהירה היינס.
הנשיא טראמפ הוא שמנע את הגשת הדו"ח לסנאט מתוך רצון להגן על סעודיה ועל יורש העצר מוחמד בן סלמאן.
ארה"ב הטילה סנקציות על 17 סעודים על רקע פרשת רצח חאשוקג'י, אולם חברי הקונגרס האשימו את ממשל טראמפ כי הוא מגן על הסעודים מפני העמדה לדין.
ב-2019 ביקש הקונגרס ממנהל המודיעין הלאומי לגלות מי הורה לרצוח את ג'מאל חאשוקג'י, אך הוא נמנע מלעשות זאת בטענה כי הנושא חייב להישאר חסוי מכיוון שהוא נוגע למקורות מודיעין ודרכי איסוף מידע.
מאוחר יותר הקונגרס אישר שינוי של החוק, ודרש ממשל טראמפ להגיש דו"ח מלא על האחראים לרצח חאשוקג'י. אך הנשיא טראמפ התעלם מדרישת הקונגרס.
בכירים במפלגה הדמוקרטית בארה"ב אומרים כי חייבים להציג את נושא הבאת רוצחי ג'מאל חאשוקג'י לדין בפני דעת הקהל ומוטב לעשות זאת כבר בימים הראשונים של ממשל ביידן.
יורש העצר בן סלמאן התנצל אישית על מות חאשוקג'י והכחיש כי נתן הוראה לרצוח אותו. בינתיים,הפעיל בית המלוכה הסעודי לחצים כבדים על בני משפחת חאשוקג'י המתגוררים בסעודיה, ואלה הודיעו כי הם סולחים לרוצחים
הדו"ח הסופי והחסוי כולל כנראה גם מידע על מקום קבורת חלקי גופתו של ג'מאל חאשוקג'י שלא נמצאו עד היום.
בית המלוכה הסעודי בלחץ
אפשרות חשיפת הדו"ח הסודי של ה-CIA על רצח ג'מאל חאשוקג'י על ידי ממשל ביידן הכניסה את בית המלוכה הסעודי ללחץ.
הנשיא ג'ו ביידן הבטיח בקמפיין הבחירות שלו לאמץ גישה אחרת כלפי סעודיה. הוא הבטיח להגן על זכויות האדם וקרא להערכה מחדש של היחסים של ארה"ב עם סעודיה.
יורש העצר מוחמד בן סלמאן חושש מאוד מפירסום הדו"ח הסודי של המודיעין האמריקני, שיתכן כי יש בו ראיות מפלילות לכך שהוא נתן את ההוראה לרצח חאשוקג'י.
פירסום הדו"ח עלול להפוך לכדור שלג ולהגיע עד לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, דבר שעלול לפגוע קשות בסיכויו של מוחמד בן סלמאן, שנחשב היום ל"איש החזק" בסעודיה, להפוך למלך הבא במקום אביו הקשיש סלמאן בן עבד אלעזיז.
כעת פועל יורש העצר הסעודי כדי לנסות ולרצות את ממשל ביידן בתחום השמירה על זכויות האדם.
סעודיה הפחיתה את מספר ההוצאות להורג בממלכה, המטה הסעודי לזכויות האדם הודיע בשבוע שעבר כי מספר ההוצאות להורג בשנת 2020 היה 20 לעומת 184 בשנה הקודמת.
פירסום הדו"ח עלול להפוך לכדור שלג ולהגיע עד לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, דבר שעלול לפגוע קשות בסיכויי בן סלמאן, שנחשב היום ל"איש החזק" בסעודיה, להפוך למלך הבא
סעודיה היא המדינה ה-3 בעולם בהוצאות להורג אחרי סין ואיראן.
רוב ההוצאות להורג בסעודיה קשורות לנאשמים שהורשעו בעבירות סמים, אולם בעקבות רפורמה של יורש העצר מוחמד בן סלמאן הופחת באופן ניכר שיעור ההוצאות להורג.
בן סלמאן עשה רפורמות גם בכל הקשור לספרי הלימוד בממלכה והורה להסיר טקסטים התומכים באנטישמיות, בג'יהאד ובהסתה נגד יהודים, נוצרים ונגד הומוסקסואלים.
בשבוע שעבר בית משפט סעודי הפחית בעונשו של הרופא הסעודי-אמריקני ווליד פתיחי, שהואשם כי קיבל אזרחות סעודית ללא אישור ומתח ביקורת באמצעות חשבון הטויטר שלו על מדינות ערב.
העונש שלו הופחת מ-6 שנות מאסר ל-3 שנים וחודשיים, הוא ריצה כבר מחצית מעונשו ונראה כי לא יחזור לכלא אך לא יוכל לעזוב את סעדיה לתקופה של 38 חודשים.
אולם סעודיה עדיין רחוקה מאוד מלמלא אחר הרצונות של הנשיא החדש ג'ו ביידן, הוא למשל תומך בהפסקה מיידית של המלחמה בתימן אך יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ממשיך במלחמה בטענה כי המורדים החות'ים, בני בריתה של איראן, חותרים תחת המשטר הסעודי כדי להפילו.
לאחר ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות הרשיע בית דין סעודי את לג'ין אלהד'לול, פעילת זכויות אדם סעודית, שהגנה על זכויות הנשים לנהוג בעצמן כלי רכב, בעבירות טרור ומסירת מידע לגורמים זרים והיא נדונה לעונש מאסר של חמש שנים ו-8 חודשים. למרות שמועות שהיו בחודשיים האחרונים כי היא תשוחרר בקרוב היא עדיין מרצה את עונשה בכלא.
פירסום הדו"ח האמריקני המודיעיני הסודי על פרשת חאשוקג'י הינו התפתחות רעה מאוד בכל הקשור ליחסי ממשל ביידן עם בית המלוכה הסעודי ועלולות להיות לו השלכות לא טובות על עתידו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן.
לאחר ניצחון ביידן הרשיע בית דין סעודי את לג'ין אלהד'לול, פעילת זכויות אדם סעודית, שהגנה על זכויות הנשים לנהוג בעצמן כלי רכב, בעבירות טרור ומסירת מידע לגורמים זרים והיא נדונה לעונש מאסר
זהו רק צעד ראשון מצדו של ממשל ביידן נגד סעודיה. עדיין לא ידוע מה יעלה בגורל המלחמה בתימן וסכנת הגרעין האיראני המאיימת על סעודיה, מנהיגת העולם הסוני ומדינות המפרץ.
יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ולימוד תורה תחושה זו מקבלת משנה תוקף.
ב. אין לזה שום קשר לפלג הירושלמי שהוא פלג מזערי וקיצוני ואינו גורם אלא לראקציה אצל הכלל החרדי ואני כותב זאת כחרדי מבטן השייך למינסטרים החרדי.
ג. להבא נא להבדיל בין ב האחים אדמורי"ם מויז'ניץ שחסידי האחד התפרעו-בצדק או שלא-לעומת השוטרים והאחר הוא אשר הורה לפתוח את מוסדות הלימוד אך הדגיש שאין להתעמת עם השוטרים כלל.
ד. ללא כל קשר לנ"ל אסיים בתפילה ותקווה שיוסר מעלינו נגע הקורונה ובעקבותיו הריחוק החברתי שהוא גורם בין איש לרעהו ובין מגזר זה לאחר.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם