שמונה שנים לאחר שנאלץ לעזוב את תפקיד ראש הסגל של ראש הממשלה בבושת פנים, עקב פרשת הטרדות מתמשכת כלפי עובדת בלשכה, שבין השאר כללה ניסיונות צילום פולשניים מתחת לבגדיה, נתן אשל עדיין מהווה מרכיב חשוב במכונת התעמולה המאורגנת בסביבת נתניהו.

הוא נחשב אסטרטג בכיר של המערכת לגיבוש וניתוב המסרים של ראש הממשלה, ומעת לעת אף מקבל על עצמו את תפקיד המתווך הפוליטי במשאים ומתנים קואליציוניים, כולל בסבבי הבחירות האחרונים.

אשל נוהג להכחיש את הטענה שהוא מתאם את המסרים שלו עם לשכת ראש הממשלה, או עם ראש הממשלה עצמו, ומקפיד לציין כי הוא "אדם פרטי". הוא נשוי ואב לארבעה, למד במדרשיית נעם, ומתגורר כיום בתל אביב. בעבר ניהל במשך שנים רבות את "הצופה", שימש כסמנכ"ל ישראל היום ומשם הוזנק אשל ללשכת ראש הממשלה, עד שהודח ב-2012.

מאז 2017, זאיש אינו מאייש בלשכת ראש הממשלה את תפקיד ראש מערך ההסברה לאומי. ובהעדר גורם הסברה רשמי, שיתכלל וירכז את המסרים מלשכת ראש הממשלה, תפקידי ההסברה והעברת המסרים נתפסים על ידי לחשנים ובחשנים.

המצב הזה משרת מתווכים דוגמת אשל, שיכולים לדברר את ראש הממשלה בחשאי, כך שאם משהו משתבש, יכול נתניהו פשוט להתנער מהם. אבל אשל נשאר גם כשראש הממשלה מתנער ממנו פעם ואפילו פעמיים, כפי שקרה בחצי השנה האחרונה.

זמן ישראל נבר במאות מסרים שהעביר אשל בווטסאפ בשנה האחרונה לגורמי תקשורת משפיעים בתדירות יומיומית כמעט. רובם, תואמים כמכסה לסיר את מדיניותו של נתניהו ואת החלטותיו. מעקב אחר מסרים אלה מספק הצצה לציר המחשבה של ראש הממשלה ולמערכת החשיבה הנקמנית ונוטפת השטנה שאופפת את סביבתו הקרובה של נתניהו.

* * *

• הבעיה: הפגנות נגד ראש הממשלה בכל הארץ, כלכלה בקריסה, מיליון מובטלים, קורונה משתוללת.
• הספין: להשוות בין רצח רבין (האמיתי) ל'רצח' היומיומי (המדומה) שעושים לנתניהו.

אשל ממעט להתייחס במישרין למשפחת נתניהו בכללותה, ותחת זאת מתמקד בהכרת תודה על המפגש עם פטרון במסרים שהוא משגר, ומונה את מעלותיו האישיות. אבל אצל אשל אין מחמאות חינם. הוא חייב לשדך לדברי הקילוסין את מנת ההתקרבנות והרעל, שניהם מוטיבים חוזרים במסרים שלו, וממשיך את דבריו בקינה היסטורית על שנאה שבטית וקמאית.

כך כתב אשל בנובמבר אשתקד, במלאת חצי יובל להכרותם:

לפני 25 שנה זכיתי להכיר מקרוב משפחה מדהימה ויוצאת דופן. אב המשפחה בנימין נתניהו, גאון, אידיאליסט, אוהב עם ישראל ומדינת ישראל. על אשתו המדהימה ובניו המוצלחים אכתוב בעתיד. עוד מתקופת הסזון ועוד לפני, השמאל רדף את הימין כאשר כל הכלים היו כשרים – מלהלשין לבריטים על אנשי המחתרות, ועד ירי על יהודים על סיפון האניה אלטלנה. הרוצח המתועב יגאל עמיר לא היה הרוצח הפוליטי הראשון. לפני 12 שנה החלה הפקרת ושפיכת דמם של משפחת נתניהו, שנמשכת עד עצם היום הזה ממש.

אמנם בזמן שחלף מאז שאשל שיגר את המסר הזה המשימה לא הושלמה והוא טרם חיבר את המקאמה על "אישתו המדהימה" של ראש הממשלה, אבל הצצה לקשר המיוחד שנרקם ביניהם סיפקה בשבוע שעבר רעיית ראש הממשלה בראיון לעופר חדד בחדשות ערוץ 12.

נתניהו האשימה מפגינים בבלפור בהטרדה מינית, בין השאר, עקב החזקת בלונים פאליים במהלך הפגנה שנערכה מול מעון ראש הממשלה בתחילת החודש. כשנשאלה נתניהו על אשל, היא נדלקה מיד, באופן שהעלה את האפשרות שנושאי הראיון תואמו עמה מבעוד מועד.

"עופר, עופר, אתה לא דיברת איתי שאני אדבר על נתן אשל", אמרה נתניהו במהלך הראיון. "כי אני יכולה להביא לך אנשים שקוראים לעצמם שומרי הסף והם עוברים עבירות…".

נתניהו לא התלוננה על עצם ההקשר שיצר חדד בין משפחת נתניהו לבין אשל, אף שבאופן רשמי הוא אינו מועסק על ידי לשכת ראש הממשלה קרוב לעשור, ואף שלמעשה נאסר עליו כליל לעבוד בשירות המדינה במסגרת עסקת הטיעון שנחתמה עימו.

נהפוך הוא, בדבריה יצרה שרה נתניהו הקבלה בין ההטרדות המיניות שהוכחו ושבגינן הועמד אשל לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לבין שמועות נגד "חברי כנסת מהשמאל" שהגיעו לאוזניה ולא נחקרו, תוך שהיא מגוננת על מעשיו החמורים ואף נעלבת בשמו:

"אל תדבר איתי על נתן אשל, כי יש המון על הרבה מאד חברי כנסת מהשמאל המון סיפורים, אבל משום מה שותקים. משום מה שותקים. שום חקירות לא נפתחו בכלל… אז יש כאן הרבה צביעות".

הספין הזה מדגים ככל הנראה, את התורה כולה בסביבתו נתניהו. במקום להתייחס לשאלות לגופן, מתמקדים בוואטאבאוטיזם, שכולל שמועות זדוניות, וקונספירציות חסרות בסיס. "המון סיפורים", "על הרבה מאד", "שום חקירות". ולכן "אל תדבר איתי על נתן אשל".

אבל אנחנו כן נדבר.

* * *

• הבעיה: ניר חפץ, המוציא-לפועל של עבירות ראש הממשלה בתיקי 2000 ו-4000 חתם על הסכם עד מדינה וכעת מסייע בהפללתו.
• אסטרטגיית פעולה: למקד אש בחוקרי המשטרה ובכירי הפרקליטות שתופרים תיקים לחפץ המסכן, רק כדי שימציא שקרים על נתניהו

בתחילת נובמבר האחרון רעשה המערכת הפוליטית סביב תרגילי החקירה שביצעו חוקרי להב 433 לניר חפץ, כדי לקדם חתימה על הסכם עד מדינה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. חפץ היה עצור באותה העת והתלונן מרות על תנאי המעצר, בין היתר, בגלל עקיצות פשפשים. שבועיים בתא המעצר והחלפת עורך הדין הביאו אותו לחתום על ההסכם.

כשנחשפו תרגילי החקירה, שבמהלכם זומנה לתת עדות המאהבת של חפץ לכאורה, הוצא צו איסור פרסום. אבל הצו הזה לא הפריע ליעקב ברדוגו לחשוף את הדברים בקבוצת הוואטסאפ "אחדות בליכוד", או לאמיר אוחנה להציג את המידע בפומבי מעל במת הכנסת.

באותה שעה ממש פעל מאחורי הקלעים נתן אשל, ושלח לכתבים מסרים ארסיים ומתחכמים. באחד מהם, תואר "דיאלוג החקירה" הבא נגד חפץ:

חוקר: "ימי המעצר יימשכו עד שתגיד את השקרים שאנחנו רוצים לשמוע".
נחקר: "לא משקר".
חוקר: "איך הפשפשים?"
נחקר: "מאוד סובל".
חוקר: [הוסר בשל צו איסור פרסום]
נחקר: "טוב, אגיד מה שתרצו".
חוקר: "אנחנו נגיד לך איזה תאריכים תגיד".

בהודעה הבאה ששלח אשל לכתבים הבהיר:

סתם קטע להצגה שנכתבה

ההצגה באמת התפתחה לכיוון אחר, ובמערכה הבאה זיהה אשל פתח שמאפשר לערער על התיקים נגד ראש הממשלה, ומיהר לבצר אותו. הפעם הוא לא הסתפק בעד המדינה, אלא עלה להתקפה על כל מערכת הצדק, כמעט.

ימים ספורים לאחר שנחשפה הפרשה, כתב אשל מבלי לציין מה המקור לידיעה:

נבדקת האופציה שבגלל זיהום החקירה לא יהיה אפשר להשתמש בעדותו של ניר חפץ

במציאות, משאלת הלב הזו לא מצאה אחיזה עד כה.

אשל הרחיב את היריעה, ומנה שורה של תקלות מצד הפרקליטות סביב חקירת תיקי נתניהו, בראשי פרקים, בצורה קצרה וקליטה:

המכתב של ניצן – תקלה, העינויים לניר חפץ – תקלה, החופש של בן ארי – תקלה, ההצצה לתכתובות של אוריך – תקלה. אבל בסה"כ אחלה פרקליטות. ממש מוזר איך מקבלת רק 28 אחוז במדד אמון הציבור. תמהני.

אחרי המינוי של דן אלדד לפרקליט מדינה אשל חילק שבחים למצטיינים:

שאפו לשר המשפטים אוחנה! אז נכון שאין דרדק שאינו יודע כי צו ארעי של בית המשפט אין בכוחו לבטל מינוי שכבר נכנס לתוקף, אבל לכנופיה זה לא מזיז. מנדלבליט כבר הזדרז להודיע שבמקרה הספציפי שלנו זה ממש לא דומה.

הפרקליטות בכלל, ומנדלבליט בפרט, הם מטרות קבועות לחיציו החדים של אשל. הוא משתף לינקים לפוסטים ופרסומים נגד הפרקליטות (למשל של העיתונאי יואב יצחק) יחד עם המלצה: "חובה לקרוא".

במקרה אחר שילב תמונה של הכתב אביעד גליקמן משוחח עם פרקליט המדינה, שי ניצן, במסדרון בחברת אנשים נוספים, לצד הכיתוב הארסי "נתפסו על חם בעדשת המצלמה – גליקמן ושי ניצן", כאילו היה מדובר בתיעוד של פשע נוראי.

לאחרונה אף חידד אשל את ההתקפה ומיקד אותה בנשיאת בית המשפט העליון:

מבחן בוזגלו זה לראות למשל את אסתר חיות עומדת לדין על עבירות שנחשפו לפני שבוע בתחקיר במעריב, או לראות את מנדלבליט עומד לדין על עבירות שחשפה אילה חסון.

* * *

• הבעיה: יש עיתונאים לא-ממושמעים שמסקרים את תיקי נתניהו, ומסרבים לקנות את הספינים שמדובר בקנוניה מצד "כנופיית שלטון החוק".
• זמריר מומלץ: העיתונאים האלה מושחתים, טיפשים, מסיתים, מגוחכים ואנטישמים.

גליקמן וניצן שייכים לשני המגזרים השנואים ביותר על אשל: התקשורת והמשפט. אבל "התקשורת" מנצחת בתחרות בנוקאאוט, והביקורת עליה מתאפיינת בהתקפות אישיות על עיתונאים, רובן ללא סימוכין וללא הקשרים, לפעמים תוך שילוב חרוזים. לפניכם מבחר מסרים שמגדיר בקווים גסים את שדה ההתייחסות התקשורתי של אשל, לטוב ולרע.

דרוקר, בוגי, גיא פלג, לפיד, גנץ, רונן צור – האם נתניהו בוגד, האם הוא סרסור?

דפנה ליאל מספרת מה שלא היה ולא נברא, ממציאה סיפורים

מאיפה דנה וייס יודעת מה המליצו לנתניהו? לוקשים!

מרוב הפנליסטים של ערוץ 13 נודף ריח של נפטלין. מאיפה מוציאים את האלטזאכן האלה

גדולי המסיתים הם מגישי תוכניות הבוקר

אני נקרע מצחוק איך בתחנה הצבאית גלי צה"ל מתכנסים רזי ברקאי, רינו צרור, אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר, כדי להחליט מה טוב ומה לא

מצחיקים אותי בתקשורת התוכים השמאלניים שחוזרים האחד על דברי חברו, לא מסוגלים להוציא מילה טובה על המדינה או על הממשלה. נראה עלוב. תחליטו, אתם עיתונאים או פוליטיקאים?

נחום ברנע מתבכיין בדמעות קרוקודיל צבוע ומגושם על מצבו העגום של היועמ"ש מנדלבליט

הפצת השקרים על נתניהו ומשפחתו נמשכת. גם אם ביבי יתרום דם, חלק מהתקשורת… תאשים שהוא מרעיל את בנק הדם

כל רצונם של כנופיית הפרשנים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית שהציבור יאשים את נתניהו בשוחד. הם יודעים היטב שלא היועמ"ש ובוודאי לא בית המשפט יעשו זאת

כשפורסמו תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, שחרר אשל תזכורת לחוש ההומור המלבב שלו, מוגש עם קורטוב שמחה לאיד וכתב:

עיתונאים שמאלנים, אכלתם אותה

* * *

• המטרה: ניצחון בבחירות והרכבת ממשלה.
• מסר קליט: הערבים-המחבלים נעים באוטובוסים לממשלה של גנץ.

במהלך המשא ומתן הקואליציוני של סיבוב הבחירות השני, נתניהו היה די לחוץ שגנץ יגיע סוף סוף למשא ומתן, לפחות אם מאמינים למסריו הבלתי-פוסקים של שליחו אשל. שוב ושוב מפציר אשל בגנץ, תוך חריזת חרוזים, לפתוח במשא ומתן לאחדות:

נתניהו יכול ורוצה ממשלת אחדות. לפיד וגבי יטרפו כל ממשלה כזאת ורק גנץ שרוצה ולא יכול…. כרגע הוא עושה קולות של גזר ולא של תרנגול.

בהמשך כתב:

רק ביום שייפתח ציר ישיר בין נתניהו וגנץ שרוצים באחדות, נדע שמשהו מתחיל לזוז

ב-20 בנובמבר כבר נהפכה השאיפה לאחדות לכמיהה מיסטית, ואשל החל להתפלל (הטעויות במקור):

"ואף על פי שיתמהמה אם כל זאת אחכה לו בכל יום שיבוא". תפילה שאני אומר כל בוקר ומתכוון לביאת המשיח. היום הוספתי גם את גנץ שמסרב לבוא… אנחנו רוצים אחדות ומחכים שלפיד ופוגי ירשו לו.

בהמשך אותו השבוע, כשחלומות האחדות מתפוגגים וריחות כתבי האישום עולים באפו, אשל נהיה חסר מנוחה, ושוב החל לירות לכל הכיוונים:

באיזה בטחון ברק רביד אוכל לוקשים

לתת פרס נובל לממציא הדבק שהדביק את ישבנו של יאיר לפיד לכסא היו"ר

המהירות והבהילות של מנדלבליט בתיק נתניהו הופכת את ראש הממשלה לפצצה מתקתקת שצריך לנטרל כמה שיותר מהר

אשל רצה באותם ימים ממשלת אחדות שתסגור את תיקיו של הבוס. במהלך משולב הוא גלגל את האחריות לתסבוכת הפוליטית דווקא אל מפתנו של היועץ המשפטי לממשלה, כרך את הקמת הממשלה עם סגירת התיקים נגד ראש הממשלה, ותיבל בקורטוב יידישקייט:

אם היועמ"ש היה מעדיף להיות חכם ולא צודק היתה קמה ממשלת אחדות… הוא יודע את מה שאמר הלל הזקן: 'היה מתלמידיו של אהרון ולא מתלמידיו של משה'. כי אי אפשר לחיות לפי מידת הדין שלו

אחרי שהמערכת הפוליטית נקלעת בפעם השלישית לבחירות עם תוצאות משתקות, והתפרצות הקורונה, חזר אשל להיות פלורנס נייטינגייל וזעק:

בני גנץ שתף פעולה עם נתניהו ולא עם עודה ואחמד טיבי… שמע את קול העם, קרא את הכתובת על הקיר, פקח עיניך וראה את גודל השעה וגודל הסכנה, גלה אחריות נעשה זאת יחד בכוחות משותפים… בעת צרה מתאחדים ולא מנסים לפרק את העם, אנחנו במלחמה באויב אכזר, כל אומה בעולם מתאחדת בזמן כזה, כל יצור חי בטבע… בני גנץ, אל תסרב להזמנת ראש הממשלה להיפגש.

זה אותו בני גנץ שלפני הבחירות אשל הכריז עליו כ"סכנה אמיתית למדינת ישראל" בעקבות הראיון לדנה וייס שבו כינה אותה בטעות "דפנה" ("הוא התכוון כנראה לדפנה ליאל, שמשמשת בפועל כדוברת כחול לבן בערוץ 12", מסביר אשל).

הערבים נעים באוטובוסים. ואם לא באוטובוסים, אז לפחות בוואטסאפים של אשל, והוא מזהיר:

אנשי בל"ד הם ממשיכי הנאצים שרצו בחיסולנו ואיתם גנץ מוכן להיפגש!!!

כדי להקים ממשלת מיעוט עם ערבים הוא (גנץ) לא צריך את איווט! הגוש שלו 44 הערבים 13 ויחד הם 57

בהזדמנות נוספת שולח אשל מסר לליברמן:

תחליט אם אתה הולך עם היהודים או עם הערבים ואל תבלבל למדינה את המוח

אשל אמנם מדגיש שהאופציה של ממשלה צרה "אינה מפחידה אף אחד". אבל מסריו מראים אחרת. למשל ב-13 בנובמבר הוא מאוורר קונספירציות:

במסגרת הרצון של המערכת המשפטית לצאת בהודעה נגד נתניהו עוד לפני תום 28 הימים של כחול-לבן, ביטלו מחר בצעד נדיר היועמ"ש ופרקליט המדינה את הגעתם לאירוע בחיפה כדי להספיק ולעבוד… נא לבדוק אם נכון שהמוקטעה לוחצת על הפסקת אש וכן החמאס – הכל עובדים למען ממשלה צרה עם ערבים

לאחר חתימת ההסכם בין ראש הממשלה נתניהו לראש הממשלה החלופי גנץ, אשל שב לפוזיציית פלורנס נייטינגייל, ומפזר עלי כותרת ורדרדים בשביל שעליו פוסעים הכלה והחתן החדשים:

אני סומך על ראש הממשלה ובני גנץ שהממשלה תהיה טובה מאד

אנו בתחילת מערכת יחסים טובה מאד עם אמון הדדי

ברגע שנפל קיר החשדנות בין נתניהו וגנץ… הכל נפתח למערכת יחסים טובה והדוקה

* * *

• המטרה: למנוע התמודדות מול נתניהו בבחירות הפנימיות.
• הספין: מי שמתמודד בעת הזו בוגד, ושגדעון לא יחשוב על זה אפילו כי יש כבר תחקיר נגדו.

לאשל יש תפקידים גם בבית, פנימה. למשל, לאיים על מי שיעז לקרוא תיגר על מנהיגותו של נתניהו. הוא כותב לקראת סוף נובמבר:

הכיוון לצערי כרגע הוא בחירות. אם מישהו בליכוד ינסה לבגוד בליכוד או בעומד בראשו על פי חוק, כאשר אפילו כתב אישום (חלש בעובדות) לא הוגש לבית משפט, הוא ימצא את עצמו מיד חבר בקבוצת ההזויים או המיואשים שניסו זאת בעבר, ונעלמו מהמפה.

עד מהרה מתברר ש"ההזוי התורן" הוא גדעון סער, שהתמודד מול נתניהו בפריימריז:

כל רצונו של גדעון… להקים ראשון את מחנה גדעון. לא אכפת הנזק שיעשה לליכוד פריימריס לפני בחירות, מה שלא קורה באף מפלגה". בהזדמנות אחרת כתב: "השנאה של גדעון סער לנתניהו מביאה נזק עצום לליכוד.

לסער בהחלט יש ממה לפחד. אשל מצטט את חיים שיין, פרשן הבית של נתניהו ב"ישראל היום":

גם גדעון סער צריך לקחת בחשבון שיכול מאוד להיות שברגע שייבחר – ולא נראה לי שייבחר – יש תחקיר מוכן נגדו בשלבי סיום. אני אומר זאת מידיעה.

* * *

• הבעיה: ליברמן מתחזק ומסרב להעניק לנתניהו ממשלה
• הספין: לכולם יש שלדים בארון, שליברמן לא ישכח את זה.

במרץ היה זה ליברמן שהאשים כי הוגשו נגדו תלונות אנונימיות במשטרה הן מטעמו של נתניהו, והן על ידי העיתונאי המקורב לנתניהו יואב יצחק. נתניהו מצדו מיהר להכחיש את הדברים בתוקף.

גם אשל הכחיש את הדברים, בסגנונו הייחודי:

הטיפול בליברמן צריך להתבצע על ידי מי שזה המקצוע שלו. אני יכול להגיד בוודאות ושאיווט יוכיח שזה אחרת, שלא נתניהו ולא מישהו מאנשיו פנה או העביר חומר לשלטונות החוק נגדו. כנראה שרק איווט יודע על איזה חומר מדובר.

בשביל קליפות התפוזים שמסמן אשל לליברמן שוחררה לחופשי עוד הצהרה סתומה, חודשיים לאחר מכן, בדיוק ביום שבו החל משפטו של נתניהו ב-24 במאי:

כאשר תיחשף הקלטת המפורסמת יבינו להערכתי גם איך ליברמן זוכה.

ליברמן נוהג לרמוז שבסביבתו של נתניהו מנסים לתפור לו תיקים. ובבית היוצר של אשל המתפרה עובדת על פי מידה.

מני נפתלי העלה לא פעם טענה דומה על תפירת תיק. במקרה שלו צצה חקירה על תלונה בגין הטרדה מינית במקביל לתלונות על התעמרות בעובדים, מצידה של שרה נתניהו. לגופו של עניין תיק ההטרדה נסגר, ובית המשפט קבע כי נתניהו אכן התעמרה בנפתלי.

גם רוני אלשייך, מפכ"ל המשטרה האחרון שכיהן כאן, ואשר סיים כהונתו לפני שנה וחצי, התייחס לתפירת תיקים בראיון ל"עובדה": "גורמים רבי כוח אספו מידע על החוקרים בתיקי נתניהו", אמר.

* * *

• הבעיה: אשל סיבך את הבוס בקלטת גזענית שמטנפת על שרה בכירה בליכוד.
• הפתרון: משקרים.

בפברואר אשל הסתבך בעצמו עם "קלטת" שמתעדת אותו מודה בקמפיין שנאה עדתי שמנהל הליכוד לקראת הבחירות.

"בציבור הזה, הלא אשכנזי הזה, מה מחמם אותו?… למה הם שונאים את התקשורת? למה הם צעקו הו הא מה קרה נוני אכל אותה אחרי הבחירות? הם שונאים הכל. הצלחנו להטריף… השנאה הזאת היא מה שמאחד… את המחנה שלנו".

באותה הקלטה מתייחס אשל גם לשרה מירי רגב:

"רגב עושה עבודה מצוינת. זאת אומרת זה שהיא בהמה בכלל, עזוב את… אה, אבל היא עושה עבודה מצוינת. כי היא מלהיבה את… כמו ההוא בכדורגל שעומד ועושה לקהל ככה עם הידיים".

ראש הממשלה, נאמן לדרכו, מיהר להתנער מהשליח, הגיב בשאט נפש, ואף תיאר כיצד נזף באשל ש"התנצל מיד". אבל אשל עצמו, בזמירותיו לעיתונאים דווקא חיזק את הדברים וטען שההקלטה של דבריו בכלל פוברקה:

כאשר אני אומר על מישהו שהוא עושה עבודה נהדרת (כפי שאמרתי על חברתי מירי רגב) ועובד כמו חמור ומשמיטים את שתי המילים 'ועובד כמו', נראה שאמרתי עליו שהוא חמור. זה מה שעשו בפיברוק ההקלטה! גם בנושא הלא אשכנזים אמרתי שהם לא שוכחים את מה שעשה להם השבט הלבן, להם ובעיקר להוריהם, את השנאה והקיפוח ואת מחיקת תרבותם המפוארת…. ותראו מה עשו ממני, גזען על ידי פיברוק הדברים, ובכל מקרה אם מישהו נפגע מדברים שלא התכוונתי, אני מתנצל.

דבריו אלה של אשל הם לא פחות מגיבוב של שטויות: בהקלטה הוא אומר על רגב שהיא "בהמה" ולא "חמור", כך שלא מדובר ב"פיברוק" כדבריו, וגם לא בעריכה או קיצור של ביטוי בלתי-קיים כגון "עובדת כמו בהמה", אלא בגסות רוח והיתממות.

"גם בנושא הלא אשכנזים אמרתי שהם לא שוכחים את מה שעשה להם השבט הלבן, להם ובעיקר להוריהם, את השנאה והקיפוח ואת מחיקת תרבותם המפוארת…. ותראו מה עשו ממני, גזען על ידי פיברוק הדברים"

ובאשר ל"לא אשכנזים" – גם אם כיוון לכעס שנובע מקיפוח היסטורי של "השבט הלבן", הוא מתוודה ש"הצלחנו להטריף אותם". ואם הקלטת "פוברקה", כדבריו, כדי לשוות לו תדמית שקרית של גזען, אז על מה הוא בעצם מתנצל? עליו לתבוע את מי ש"פיברק" אותה, לא?

* * *

• הבעיה: פרשת מימון משפט נתניהו
• הספין: זה הזמן להיזכר בראש ממשלה מורשע אחר

סביב הבקשות של נתניהו לקבל אישור למימון משפטו בגובה 10 מיליון שקל ממקורבו ספנסר פרטריץ', והאשמתו את היועץ המשפטי ב"מזימת הפיכה שלטונית", פוצח אשל בניסיון להסיט את הדיון ולדבר דווקא על ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ובעיקר על רעייתו של אולמרט:

אני לא מבין למה נתניהו מבקש הלוואה כדי להחזיר. הרבה יותר פשוט זה כמו שאולמרט עשה שמכר את הציורים של אשתו. יתחיל נתניהו לצייר, או שיבקש מילדיו שיתחילו למכור את הציורים במחירים שמכרה עליזה אולמרט ויישאר עוד עם עודף

האמת היא שנתניהו לא ביקש הלוואה, אלא אישור למימון, אבל לצורך הוכחת הלופ המחשבתי הזה אשל מצרף כמה פרסומים הממחישים כי אולמרט נחשד בעבר בכך שסייע לאישתו לקדם את מכירת ציוריה בקרב אנשי עסקים בכירים.

בפועל, אכן פורסם כי ציוריה של עליזה אולמרט נמכרו לאורך השנים, לכאורה, במחיר גבוה מערכם לאנשי עסקים בכירים, אבל לא נפתחה חקירה בעניין, ובכל מקרה מעולם לא נטען שהציורים הללו שימשו למימון משפטו של אולמרט.

לאשל יש עוד רעיון מקורי:

אם נתניהו היה שואל אותי, הייתי מציע לו כדי להפוך את הנושא לעוד יותר גרוטסקי, לבקש מהפרקליטות שתמנה לו עורך דין בחינם מהסניגוריה הציבורית

האם מדובר במחשבה אוטונומית של אשל? במהלך השנים האחרונות נטשו את נתניהו כעשרה מהפרקליטים שהיו מעורבים בייצוגו בתיקים הפליליים שהוגשו נגדו. רובם לא קיבלו שכר טירחה. לדיון הראשון בעניינו הופיע מלווה בעורך דין בודד בלבד, אל מול ארסנל פוליטי עצום שליווה אותו אל היום הסמלי הזה.

אז לא מן הנמנע שנתניהו מנסה לשדר דלות משפטית כדי לסחוט אמפתיה ציבורית, ורחמים מוועדת ההיתרים שעד כה מנעה ממנו לקבל מימון מחברו ספנסר פרטריץ'. והטקטיקה של "מינוי עורך דין בחינם מהסניגוריה הציבורית", לו התממשה, היתה מאפשרת לו גם לשדר תדמית של דלפון, וגם להיעזר בנציגי המדינה עצמם כדי לקבל דחיה משפטית נוספת.

* * *

• הבעיה: ממשלה מנופחת שכושלת בטיפול בקורונה
• הספין: פרקי אבות והטלת אשמה על הישראלים שכולנו יודעים כמה הם לא ממושמעים, שלא לומר כפויי טובה

ב-17 במאי מצטט אשל מהכתובים "תקדים לחלוקת שרים בתנ"ך" כדי להצדיק את התנפחות הממשלה ("ועל אוצרות המלך עזמוות בן עדיאל, ועל האוצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות, יהונתן בן עוזיהו….") ומעריך שהממשלה הדואופולית לא רק תוציא את ימיה, אלא "תאריך תקופת כהונתה ואם ירצה השם בחירות רק בעוד ארבע וחצי שנים".

בשיא המתקפה על אי-תיפקודו של נתניהו בטיפול במשבר הקורונה, מסמן אשל אשמים אחרים במחדל: הציבור.

לא החור גנב, העכבר גנב. אחוז גבוה של הציבור שלא נשמע להוראות, שלא חושב מסיכה, שחוגג במועדונים ועל הגגות, בים ובמקומות ציבוריים אחרים – אשם במצב ולא הממשלה שרצתה לעזור לבעלי עסקים שלא נשמעו לכללים. עכשיו נשלם כולנו את המחיר הכלכלי והאישי. גם עכשיו נהגתי בתל אביב, גבעתיים ורמת גן ורבים לא חובשים מסכות… אשם אותו ציבור לא ממושמע.

ככל שהיה זה בלון ניסוי של נתניהו, לבדוק עד כמה אפשר לחזק את "משחקי האשמה" בין ציבורים שונים ברחבי הארץ, ולהפנות אש כלפי האוכלוסיה בתל אביב, הוא התפוצץ לאחר שפורסם בכלי התקשורת. אשל טען בראיון לחדשות 12 שזאת "עמדתו הפרטית" בלבד, ונתניהו הסתייג ממנה.

סוגיית המסכות ממשיכה להטריד את אשל בשבועות האחרונים, וכוללת גם מסרים הזויים:

צריכים להזכיר לתושבי ברלין שמסרבים ללכת עם מסכות מה קרה ליהודים שלא היה להם מסכות. זאת לצערי הסיטואציה המזעזעת שרודפת של מסכות וגרמנים

אשל לא מסביר את הקשר בין "גרמנים" לעוטי מסכות, אבל בהמשך הוא מסכם עבור העיתונאים את השקפת עולמו כך:

אני לא כלבלב של אבי וייס או אלי עזור או נוני מוזס, ובוודאי לא של כלי התקשורת הקטנים האחרים. אני אזרח פרטי שאומר ועושה על דעתי הפרטית הכל כדי שנתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה

ובכל זאת "האזרח הפרטי" נתן אשל, שנבעט מהשירות הציבורי בעקבות מסכת הטרדות שהפעיל נגד עובדת, ממשיך להדהד באופן קבוע את הבוס שלו, ראש הממשלה ואם צריך אז נותן יד גם לרעיית הבוס.

אשל מסמן אויבים וידידים בהתאם לאינטרסים של הבוס, ואף משתמש באותן טקטיקות הפחדה ושיסוי – נגד ערבים, עיתונאים, פרקליטים, שופטים וגם אויבים מזדמנים שלא מיישרים קו. אם מאמצים את תבניות המסרים שלו, זה נשמע בערך ככה:

המשך עבודה בשירות המדינה ללא חוזה? "תקלה".
הכפשת אנשי ציבור ועיתונאים ללא בסיס עובדתי? "תקלה".
איום בתיקים פליליים הממתינים במחשכים? "תקלה".

שקרים, חצאי-אמיתות, הסתה גזענית – תקלה, תקלה, תקלה.

עם כל התקלות האלה לא פלא ששרה נתניהו מבקשת, "עופר, עופר. אל תשאל אותי על נתן אשל".