"בשבועות האחרונים משטרת ישראל עברה טרנספורמציה – היא הפכה להיות משטרת ביבי".

את המשפט הזה אמרה אורלי בר לב בשידור המסורתי שלה מבלפור אתמול. אורלי, אני מצדיעה לך. את בוחרת מילים מאד יפות ומאופקות כדי לתאר את מה שהלך שם. יתכן שבלהט האירועים הדחקת, אבל גם עברת הטרדה מינית אתמול ביד שוטר שחפן לך את החזה בשידור חי.

א. אכן כך קרה. שוטר דחף אותי וחפן את שדיי. זה לא היה בטעות. בלייב שלי וגם בסרטון שצולם מהצד שומעים אותי: 'אל תיגע בי'.
ב. באופן אישי, אני בסדר גמור. השוטרים החופנים יכולים לקפוץ לי.
ג. יש נשים רבות שירגישו אחרת באירוע דומה. לכן חשוב לדבר על זה.
זו שיטת דיכוי מחאה נפוצה ופושעת. https://t.co/1XQXOxOa9H

— Or-ly Barlev ~ אור-לי ברלב (@orlybarlev) August 23, 2020

הנה התקיפה של אור-לי מהכיוון שלי pic.twitter.com/htsGMrLO0U

— Aryeh Hasfari (@AryehHasfari) August 22, 2020

אמש נקבע רף חדש באלימות המשטרתית כלפי מפגינים מאד מנומסים ומאופקים. עבורי אישית אגב זה מידע ישן, משטרת ישראל בשירות הנאשם ומרגע שאין מפכ"ל וגם מפקד שב"ס כבר כמעט שנתיים, מקבלת הוראות מנאמני המשטר. המשתפי"ם שלהם ברחוב הם אלה שיאספו עליכם חומרים, יעקבו וילשינו עליכם, כפי שעשו בעבר ברומניה בימי צ'אוצ'סקו בדיוק.

אמש האלימות החלה מוקדם, כבר בשמונה בערב ואף קודם כשפונה (שוב) המאהל בגן העצמאות. שידורי הלייב שזרמו המחישו את עליית השלב בדיכוי המחאה לאורך כל האירוע.

חדשות 12 שידרו סינק קצר במהלך ובסוף המהדורה, 13 ו 11 דיווחו גם, בקצרה. אח"כ זכינו בהתאמה בפרק של בית ספר למוזיקה, הישרדות, הישרדות למתקדמים ופרק כפול של מנאייכ, כאילו אין לאנשים פה מספיק משטרה בפריים.

חדשות 12 שידרו סינק קצר במהלך ובסוף המהדורה, 13 ו-11 דיווחו גם, בקצרה. אח"כ זכינו בהתאמה בפרק של ביה"ס למוזיקה, הישרדות, הישרדות למתקדמים ופרק כפול של מנאייכ, כאילו אין לאנשים פה מספיק משטרה בפריים

אתרי האינטרנט עידכנו כותרות, שעה שהתיעוד של אורלי ברלב הראה כיצד פרשים רוכבים ישירות לתוך מפגינים באמצע הרחוב בירושלים, שוטרים עוצרים אנשים באלימות איומה, כולל מבוגרים בני 80, על כלום. משפט שחזר על עצמו ממרואיינים בשידור היה – זו משטרה של מדינה אחרת. הם כבר לא שלנו, המשטרה איבדה רסן, המשטרה התחרפנה. המשטרה לא ממלכתית, היא נטשה את תפקידה.

פרופסור לביוכימיה, בן 83 חוטף פיצוצים משוטרים שבקושי יודעים לקרוא. ישראל 2020 את מגיפה pic.twitter.com/mJF65XVD0k

— RuTaMarc (@Rutshapira) August 22, 2020

חברים יקרים, מה השר אוחנה ביקש לא מזמן? להתנהג למפגיני בלפור כמו לכלל המפגינים. חרדים, אתיופים וערבים. אז זה מה שהם עשו, הורידו את הנימוס. נכון, אף פעם לא האמנו שנראה שוטרים צעירים מעכבים נשים וגברים בני 80 או את ראש השב"כ לשעבר נעצר אבל זהו, אנחנו שם. ולמרות שאנחנו אלה שמשלמים להם משכורת, הסמכה, מדים, רכב ואש"ל – המשטרה כבר מזמן לא "שלנו". היא פועלת מטעם ואם אתם באים למישהו לא טוב בעין גם יגיעו אליכם שוטרים סמויים או גלויים הביתה וינסו להלביש עליכם תיקים ויאספו עליכם חומרים. מישהו מופתע? זה מה שקורה במשטרים אפלים. סקוריטטה עם פרשים ומכתזיו"ת.  

והצעירים, כידוע, גם הם הגיעו למחאה. הם, להבדיל ממה שחשב הגאון – לא סוממו לגמרי. הם יצאו בהמוניהם בזעם ואתמול המשטרה עשתה כל שבידה לדכא, להחליש, להטעות, להפחיד ולהתנכל אליהם כבר מתחילת האירוע. על רקע חוקי הסמכויות הטריים, עשויים על ידי בג"ץ בהתאמה אישית לדיכוי מחאת בלפור, כבר בתשע וחצי בערב תלשו השוטרים מאנשים בכוח כלי הקשה, מגפונים וזמבורות על מנת שיפגינו בשקט. נקודת העימות הלכה ורתחה והחיכוך בין הכוחות נראה מבהיל. המשטרה חתרה למגע אלים ללא הפסק במטרה להתיש. לקראת השעה אחת עשרה הכיכר המתה מפגינים שסירבו להתפנות. 

התיעוד של אור-לי ברלב הראה פרשים רוכבים ישירות לתוך מפגינים ברחוב בירושלים, שוטרים עוצרים אנשים באלימות איומה, כולל מבוגרים בני 80, על כלום. משפט שחזר על עצמו ממרואיינים בשידור היה – זו משטרה של מדינה אחרת

לשידור של השעה 23 ערוץ 11 כבר הגיע מוכן עם סרטון בו נראה סנ"צ ניסו גואטה תוקף מפגין במהלומות. כשרועי ינובסקי דווח על הלך הרוחות המתלהט, אורלי דווחה שלא נותנים למפגינים לצאת מהמתחם.וכבר נערכתי נפשית לצפות בתאונת רכבת מול העיניים, כאילו בחצות הלילה יגיע הרגע שבו נהפוך סופית לבלארוס, אבל לא. תודה לאל ולסנ"צ ניסו גואטה (שלדבריו הותקף למרות שבסרטון נראה שלא שלט בעצמו), לפחות הפינוי עבר בסדר. עד הפעם הבאה. 

ניסו גואטה לא ראוי ללבוש מחר בבוקר מדים. אף אחד לא נגע בו, הוא לא כשיר לתפקד כקצין משטרה. pic.twitter.com/cfl5PO1oMj

— Itai Leshem (@Itai_Leshem) August 22, 2020

דפנה גלפז, אשת תכן וחוקרת תרבות.

בזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה? אז זהו שלא. כולם אמנם אומרים שבזמן מלחמה לא עוסקים בפוליטיקה, אבל בפועל עוסקים בפוליטיקה – ובאינטנסיביות רבה.

בזמן המלחמה, ובתוך המשא ומתן לשחרור חטופות וחטופים, בשבוע שעבר, אישרה הממשלה תקציב מעודכן לשנת 2023. ניתן היה לחשוב שכל הכספים הקואליציוניים – כספים פוליטיים – יוסטו לצרכי המלחמה. אז ניתן היה לחשוב. הממשלה החליטה שפוליטיקה עכשיו חשובה לא פחות – ואולי יותר – מצרכי המלחמה; וכך כמעט חמישה מיליארדי שקלים הלכו לחיזוק הקואליציה ולא לצרכי המלחמה.

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ג'ו ביידן בעוצמות של מערכת בחירות, וכל מי שיביע תמיכה בנשיא, שלא היסס להתייצב לצדנו מייד עם פרוץ המשבר, יצטרך לספוג את הארס של מכונת הרעל.

אחת ההתפתחויות המטרידות ביותר היא הידיעה שבנימין נתניהו מתעתד להקדים את הבחירות, מכיוון "שרק הוא מסוגל למנוע מדינה פלסטינית" אחרי המלחמה, כלומר: הוא יילך על הראש של הנשיא ביידן

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

עסקת שחרור בני הערובה בין חמאס לישראל לא הייתה מתרחשת ללא המנהיגות של ממשל ביידן. גם העסקה הבאה לא תושג ללא המינוף האמריקאי, הן על ממשלת נתניהו והן על קטאר ומצרים.

אף אחת מהמטרות של ישראלים ופלסטינים שוחרי שלום לא תושג ללא דיפלומטיה אמריקאית יזומה. הסבל ההומניטרי של אזרחי עזה לא יסתיים והחזרת תחושת הביטחון של הישראלים לא תושג ללא המחויבות מחודשת של מנהיג העולם החופשי למזרח התיכון.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.