הנאשם בפלילים בנימין נתניהו לא ימנה את ראשי מערכות אכיפת החוק. לא תהיה לו נגיעה במינוי פרקליט המדינה, לא במינוי מפכ"ל, ולא במינוי היועץ המשפטי לממשלה. העובדה הפשוטה הזו הייתה אמורה להיות מובנת מאליה.
על מעורבות של שר הנאשם בפלילים (אריה דרעי) במינוי יועץ משפטי לממשלה (רוני בר-און), נפתחה ב-1997 חקירה פלילית – פרשת בר-און חברון.
נתניהו ניסה בתקופה האחרונה לייצר עמדה שלפיה כביכול אין שום מניעה שראש ממשלה יעסוק בכל הנושאים שבהם ראש ממשלה אמור לעסוק – ובראשם סוגיית המינויים. אך אמש הוא נאלץ להתקפל גם מהמצג השקרי הזה.
בהודעה לקונית שנמסרה לבג"ץ, במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון, כתבו עורכי דינו של נתניהו, מיכאל ראבילו ואופק ברוק ממשרד שמרון-מולכו: "ראש הממשלה הודיע כי למען הנראות הציבורית ומבלי לגרוע מטענותיו, לא יעסוק במינוי יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה ומפכ"ל משטרה".
זהו נתניהו. בכל עניין משפטי הוא הולך על הקצה. באמצעות עו"ד עוד מטעמו, ד"ר יוסי כהן, הוא ניסה לחבוט ביועץ המשפטי לממשלה ולנסות להזיזו מעמדתו הנוקשה בעניין הזה. כשזה לא עבד, באה ההודעה אתמול לבג"ץ שמטרתה אחת ויחידה: למנוע מבית המשפט להוציא צו-ביניים שיאסור עליו לגעת במינויים.
זהו נתניהו, בכל עניין משפטי הולך על הקצה: הוא ניסה לחבוט ביועץ המשפטי לממשלה ולנסות להזיזו מעמדתו הנוקשה בעניין המינויים. כשזה לא עבד, ניסה למנוע מבג"ץ צו-ביניים שיאסור עליו לגעת במינויים
איכשהו החשבון הפנימי שערך הוליכו לתשובה שבמקרה הנוכחי, עדיף שיחסוך לעצמו צו שיפוטי מחייב, ועדיף שיחליט וולונטרית למשוך את ידיו מהמינויים. בדיוק כפי שעשה לפני 3 שנים, כשהתפטר "מיוזמתו" מתפקיד שר התקשורת, רגע לפני שבג"ץ היה בדרך להורות לו להתפטר מתפקידים מיניסטריאליים עודפים.
מוקדם יותר, לפני שעורכי דינו של נתניהו הגישו את הודעתם לבג"ץ, עדכנה הפרקליטות, בשמו של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, את בית המשפט, כי השבוע נפגשה המשנה ליועץ (ציבורי-מינהלי) עו"ד דינה זילבר עם עורכי דינו של ראש הממשלה, במסגרת המהלכים להשלמת הסדר ניגוד העניינים המיוחד שגובש עבור נתניהו, בשל מעמדו כנאשם במשפט פלילי בעבירות חמורות.
לשם הנימוס, היועץ מכנה את המסמך הזה "הסדר", אך בשונה מהסדרי ניגוד עניינים רגילים – הוא אינו תלוי בחתימתו של עובד הציבור הרלוונטי לשם כניסתו לתוקף. מדובר בהנחיות חד-צדדיות מטעם היועמ"ש לראש הממשלה, שממילא עומדות בתוקף עוד לפני שנתניהו או מי מטעמו חתמו על המסמך.
היועץ הודיע לבג"ץ כי לא זו בלבד שכבר עכשיו, כאשר הסדר ניגוד העניינים מצוי עדיין בשלב הטיוטה, נאסר על נתניהו לעסוק "במישרין או בעקיפין" בנושא המינויים במערכת אכיפת החוק, אלא שבאופן ספציפי נאסר עליו לשוחח בעניין עם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שהודיע על כוונתו לקדם את מינוי המפכ"ל. השופט עוזי פוגלמן "רשם לפניו" את הודעת נתניהו, צירף את אוחנה כמשיב לעתירה, אך סירב בינתיים להוציא צו שיאסור על השר לקדם את נושא המינוי.
כרגיל, היועץ המשפטי חובש על ראשו כמה וכמה כובעים בסיטואציה הנוכחית, אל מול סוגיית המינויים במערכת אכיפת החוק.
מצד אחד, הוא אמון על אכיפת ההוראה שלפיה מינויים צריכים להתבצע בהקדם האפשרי, ובוודאי בתוך זמן סביר. מאחר שבמהלך שנה וחצי של ממשלת המעבר, מדצמבר 2018 ועד מאי האחרון, לא ניתן היה לבצע מינויים כאלה, הרי שעם הקמת הממשלה היה הכרח לקדם ללא דיחוי את מינוי המפכ"ל ופרקליט המדינה.
במסגרת הדיון בעתירות הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, שנדונו בהרכב אחד-עשר שופטים, נבחן גם הסעיף בהסכם הקואליציוני שבו סיכמו בני גנץ ונתניהו על הקפאת המינויים הללו, כמו כל המינויים הבכירים הטעונים אישור הממשלה, למשך חצי שנה. רק תיקון שעשו הצדדים, שקיצר את התקופה ל-100 ימים, מנע מהשופטים להתערב בהסכם ולפסול את הסיכום.
100 ימי ההקפאה הללו הסתיימו השבוע. במסגרת הפשרה בעניין התקציב, דווח כאילו הצדדים סיכמו – לא בחקיקה אלא בהסכמה פוליטית – להמשיך את הקפאת המינויים לתקופה זו. אך אין לדבר כל ביטוי כתוב, ואם היה – היה מוטל על מנדלבליט להודיע כי מדובר בסיכום לא חוקי.
במסגרת הפשרה בעניין התקציב, דווח כאילו הצדדים סיכמו להמשיך את הקפאת המינויים לתקופה זו. אך אין לדבר כל ביטוי כתוב, ואם היה – היה מוטל על מנדלבליט להודיע כי מדובר בסיכום לא חוקי
במציאות, יכולה המערכת הפוליטית להמשיך להשתמש בהליכי מינוי המפכ"ל ופרקליט המדינה כחומר גלם לתרגילים פוליטיים. מדובר בהליכים רב-שלביים, שכל אחד מהם עשוי לייצר את הזוויות הפוליטיות שלו. אוחנה קיבל אור ירוק מבג"ץ להמשיך ולקדם את המינוי, אך הוא ייבחן בשבע עיניים, שכן אף הוא עצמו עלול להיתפס כאחראי אם יתברר שקיים הידברות, ולו עקיפה, עם נתניהו, בנושא.
שמו של המועמד שייבחר על ידי אוחנה יובא בפני ועדת גולדברג, לבחינת מינויים בכירים, וזו אינה תופסת את עצמה בקדנציה הנוכחית כחותמת גומי. הליכי מינוי פרקליט המדינה, מאידך, מחייבים הקמת ועדת איתור שבראשה יעמוד מנדלבליט עצמו, כך שהאפשרות להחדרת סוסים טרויאניים קלושה, בוודאי בשעה ששר המשפטים אבי ניסנקורן מגונן בגופו על השדרה המקצועית במשרדו.
אגב השדרה המקצועית: בעוד כחודש תסיים את תפקידה עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ לעניינים ציבוריים-חוקתיים, לאחר קדנציה סוערת במיוחד בת שמונה שנים. מינוי משנים ליועץ חייב להיעשות כמובן על דעת היועץ עצמו, אך מדובר במינוי של הממשלה, על פי הצעת שר המשפטים.
האם יש היתכנות פוליטית כלשהי לכך שהמועמד שיביא ניסנקורן לממשלה יזכה לתמיכתה? או שמא אנו עתידים – ככל שממשלת החילופים תמשיך להתקיים – לחזות בשחיקה מזדחלת של המערכת המשפטית, בדרך של הותרת תפקידים בכירים בלתי מאוישים, במודל שיישם במשך 4 שנים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ?
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו