"במהלך המחאה בירושלים התפתחו תקריות אלימות בין שוטרים למפגינים".
וואלה! 23 באוגוסט 2020
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אלימות שוטרים היא נושא לוהט, בישראל ובאמריקה. ארצות הברית סוערת סביב האירוע בוויסקונסין שבו שוטרים ירו בגבר שחור ולא חמוש לעיני ילדיו. בישראל מעדיפים לשמור על האיזון הקדוש וממשיכים לדבר בלשון מכובסת על "ההפגנות האלימות" מול בית ראש הממשלה בבלפור.
צריך לומר ולכתוב את הדברים בצורה הפשוטה והברורה ביותר: ההפגנות בבלפור לא אלימות. בכלל. אלה השוטרים שאלימים. והם גם יודעים למה. מספיק לקרוא את התגובות של תומכי נתניהו להנחיה של הפרקליטות שפורסמה ביום רביעי, על פיה מפגינים יועמדו לדין רק בנסיבות מחמירות.
זה אמור להיות עניין פשוט, שמיותר להתעכב עליו בכלל, לא? למשטרה יש מונופול חברתי על אלימות, והיא צריכה להשתמש באלימות הזו רק כמוצא אחרון, ורק כדי להגן על הציבור. בטח לא כדי לתקוף אותו.
בישראל של 2020 האמת הפשוטה הזו היא כבר מזמן לא עניין מובן מאליו. ולכן חברי הכנסת של הליכוד קיבלו הנחיה למהר אל האולפנים ולתקוף את החלטת הפרקליטות במלים "כך לא נראים שלטון החוק והדמוקרטיה, אלא אנרכיה אלימה".
הבלבול המושגי כאן מסחרר ממש. אנרכיסטים הם אנשים שתוקפים את מוסדות המדינה – כולל מוסדות אכיפת החוק. הדרישה של המפגינים בבלפור הפוכה: הם תובעים לחזק את שלטון החוק והדמוקרטיה, מול נאשם בפלילים ועושי דברו בממשלה ובכנסת, שמפעילים את כל עוצמתם כדי לפורר את מוסדות המדינה מבפנים.
למשל אמיר אוחנה – השר לביטחון פנים, הממונה על המשטרה – שהזדרז להגיב "הכל כשר? אין עכבות? אין אף לא מראית פני צדק במאבק הפוליטי שמנהלת הפרקליטות שבתוך הפרקליטות?" אם אתה קצין משטרה בכיר, והשר הממונה עליך מתבטא ככה כנגד המפגינים והפרקליטות, ואתה רוצה להתקדם בקריירה שלך, מה אתה אמור להבין מהצהרה כזו? איזה מסר תעביר לשוטרים הצעירים שכפופים לך?
כדאי, בהקשר הזה, להתעכב על העדות המפורטת של אבי קדיש, שפורסמה כאן אתמול. בשולי הסיפור שלו, שכולל גם צלילה אל עברו המרתק, יש עדות ממקור ראשון, שצריכה להטריד כל אחד, על התנהגות השוטרים.
קדיש נעצר בהפגנה בבלפור במוצ"ש. הוא סירב מטעמים עקרוניים לחתום על התחייבות לא לחזור להפגנות בבלפור, ושוחרר למחרת על ידי שופטת, אחרי שנציגי המשטרה לא הצליחו להסביר לה למה הוא נעצר בכלל.
הוא בן 68 מכוכב יאיר, פנסיונר, אלוף מישנה במילואים, אדם מיושב בדעתו ומתון בדעותיו, שמגדיר את עצמו "ימין רך", ומספר איך התחיל את דרכו הפוליטית בתנועת "התחיה", העריץ את רפול ונאם בהפגנות "העם עם הגולן" נגד יצחק רבין. הוא עד כדי כך מזדהה עם הממסד, שהוא סירב במוצאי שבת לקבל ייעוץ משפטי בחינם מעו"ד לאה צמל, שהגיעה לשחרר בהתנדבות את העצורים לפנות בוקר, רק כדי שעל הטפסים שלו לא תופיע חתימה של מי ש"מגינה על רוצחים נתעבים", כלשונו. לא בדיוק פרופיל של אנרכיסט אנטי ממסדי.
קדיש מספר שני סיפורים שונים, בעצם סיפורים סותרים, על התנהגות השוטרים במוצאי שבת. והסתירה הזו בין שני הסיפורים שלו צריכה להדליק נורות אדומות אצל כל מי שעוד מוטרד מ"תהליכים".
הסיפור הראשון הוא על אלימות קיצונית, מפחידה, שהפעילו השוטרים כלפי המפגינים. קדיש מתאר איך השוטרים חסמו את המפגינים בפינת רחוב שממנה לא יכלו להיחלץ, והדהירו לתוכם סוסים, שהעיפו את המפגינים לכל עבר תוך סיכון חייהם. הוא עצמו הקפיד ללכת על המדרכה ולא התכוון להסתבך או להתעמת, וכשניסה להיחלץ מהזירה האלימה, הוא נחבט על ידי שוטר יס"מ שלא איפשר לו לעזוב את המקום, והדף אותו בחזרה אל תוך ההתפרעות של השוטרים.
כשקדיש ניסה לגונן בגופו על מפגינה אחרת שנקלעה שם לסכנה, הוא נעצר באגרסיביות על ידי שלושה שוטרי יס"מ. העדות המפורטת שלו תואמת לעדויות רבות של מפגינים שהיו שם במוצ"ש, ולסרטי הוידאו הרבים שתיעדו את האירוע מכל זווית אפשרית. בבית המשפט, נציגי המשטרה התקשו לטעון טענה נגדית ולכן קדיש שוחרר בלי תנאים מגבילים.
אבל קדיש מספר גם סיפור נוסף, על התנהגות השוטרים מהרגע שבו הוכנס למכונית המעצרים. "אני חייב להגיד שבשלב הזה רוב השוטרים היו אדיבים ונחמדים. זו ממש לא הייתה טראומה. כשהשוטרים לא בחמת זעם, גם באוטובוס וגם בתחנה, הם התנהגו כמו שצריך. כיבדו את האנשים. הציעו מים. מי שרצה ללכת לשירותים, ליוו אותו. בניגוד למה שהיה ברחוב, הם היו בסדר גמור".
זה כבר עניין מוזר, כשחושבים על זה. אם השוטרים אלימים מטבעם וזועמים על המפגינים שתוקפים אותם, אפשר היה לצפות שהם ימשיכו להיות תוקפניים, גסי רוח, חסרי סבלנות ואפילו אגרסיביים כשהם יהיו בחברת המפגינים הקיצוניים ביותר – אלה שנעצרו בהפגנה – הרחק מכל המצלמות שברחוב, כשאף אחד לא מתעד את מעשיהם. אבל מתברר שדווקא אז, הרחק מעיני כולם, השוטרים מגלים פתאום את הצד הרך והאדיב שלהם, ומתנהגים אל המפגינים בהגינות ובאורך רוח.
הסבר אפשרי לפער הזה, הוא שהשוטרים יודעים בדיוק למה מפקדיהם מצפים מהם ורוצים לרצות אותם. השוטרים יודעים שלא יאונה להם כל רע אם יפעילו אלימות מוגזמת על המפגינים. אולי אפילו להפך. הם יודעים שקציני משטרה בכירים כמו ניצב יורם אוחיון וסנ"צ יוסי שפרלינג שתועדו מכים באלימות מפגינים ב-2012 קודמו אחר כך. הם משערים ששום דבר רע לא יאונה לסנ"צ ניסו גואטה, שתועד מכה מפגינים בבלפור. הוא יזכה לגיבוי וסביר להניח גם לקידום.
הם יודעים שאביחי גרין, שחטף מגואטה מכות, זומן לחקירה בתחנת מוריה. הם גם מכירים את דו"ח מבקר המדינה, שמצא ליקויים קשים בטיפול של מח"ש במקרי אלימות ועבירות של שוטרים. לפי הדו"ח הזה רק 3% מהתלונות על שוטרים למח"ש הסתיימו בכתב אישום. רוב התיקים אינם נבחנים כלל. השוטרים שומעים את הקולות והמסרים מבלפור וממשרדו של השר לביטחון פנים, שמסמנים את המפגינים כאויבי העם ואת הפרקליטות כמשתפת פעולה.
![סנ"צ ניסו גואטה (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/08/F200824NRF01-640x400.jpg "סנ"צ ניסו גואטה (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)")
אבל באוטובוס ובתחנת המשטרה, הרחק מהמצלמות ומעיניהם הבוחנות של מפקדיהם, השוטרים הצעירים דווקא מכבדים את המפגינים ונוהגים בהם בהגינות. כי השוטרים הרי יודעים היטב שהמפגינים – כולל אלו שהם עצמם עצרו עכשיו – הם בסך הכול אזרחים טובים ולא מזיקים. השוטרים יודעים היטב, שהם אלה שאחראים לפרץ האלימות ברחוב.
האלימות המשטרתית הזו נועדה לבצר את שלטון נתניהו ולשדר לאזרחים שומרי חוק מסר מרתיע: הפגנות המחאה בבלפור הן התפרצות אלימה של אנרכיסטים מפיצי מחלות, זירה פרועה ומסוכנת, שלאנשים הגונים כדאי לשמור מהן מרחק.
במוצאי שבת בבלפור יתברר אם המדיניות הזו משתלמת, או שהפעם היא דווקא תשיג את התוצאה ההפוכה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו