לפני כ-20 שנה סייר בקיסריה ארקדי גאידמק, והתביית על בית מרשים עם עשרה חדרים ונוף לים ברחוב הדר. הוא דפק על הדלת, ופתחה לו העוזרת. גאידמק שאל אם הבעלים בבית – ונענה בשלילה.
בעל הבית היה פרופ' דני גור ז"ל, ממנתחי הלב הידועים בארץ. גאידמק התקשר אליו ואמר שהוא רוצה לקנות. הפרופ' זרק מחיר, 7.5 מיליון דולר, סכום מופרז יחסית לאז, בציפייה להוריד אותו מהעסקה. אבל גאידמק השיב: "קיבלת".
וכך, במו"מ שנמשך דקות, הסכים הרופא למכור את הבית שבו השקיע את מיטב כספו ומרצו, רק בגלל שקיבל עליו הצעה שגבוהה משמעותית משוויו הראלי.
שנה לאחר מכן, התמקמה ברחוב גם משפחת נתניהו, שרכשה שם בית במחיר צנוע בהרבה של 5 מיליון שקל. כמה שנים מאוחר יותר קנה שם האוליגרך ואלרי קוגן כמה וילות צמודות ב-17 מיליון דולר, כדי להפוך אותן לארמון. בתחילת העשור רכש את הבית של גאידמק היזם שלמה בן-חיים, תמורת 47 מיליון שקל.
עוד לפני העסקות הנוצצות והשמות המפוצצים, קיסריה נצרבה בתודעה כמעוז האלפיון. היישוב, הגובל באור עקיבא ממזרח ובג'סר א-זרקא מצפון, הוא רצועה צרה וארוכה שטובלת בגינון ירוק ומושקע עם אינספור שבילים שמובילים לים.
את המיתוג הראשוני קיבלה העיר מהורדוס לפני 2,000 שנה, והקיסר הרומאי השאיר אחריו בין היתר את מתחם הנמל, האמפיתאטרון והאקוודוקט שמקביל לחוף. עם נכסים כאלה קל להמר על השקעה בקיסריה, שהניו יורק טיימס הגדיר את עתיקותיה כאחד היעדים המועדפים בעולם ל-2020 (כשהיו עוד נסיעות).
אלא שמשהו בדימוי הזה נסדק, ולא בטוח שהאוליגרך הבא שירצה לבנות לעצמו טירה, יבחר דווקא בקיסריה. לדברי מתווכים, שוק היוקרה ביישוב מדשדש, ובאופן מפתיע בשנים האחרונות נמכרו בו קוטג'ים עם בריכה, לפני שיפוץ, בכ-3.5 מיליון שקל.
למרות שהקורונה הגבירה את הביקוש לצמודי קרקע ביישובים כפריים, נראה שדווקא באחד היישובים היוקרתיים והמבוססים בארץ, שבו גר גם ראש הממשלה, יש תושבים המדברים על ירידת ערך, על מועצה אזורית שמפלה אותם לרעה, על מערכת חינוך שהוזנחה, ועל פיתוח מואץ מדי ותשתיות שצרות מלהכיל אותם.
אבל מעל הכל, חלק מהתושבים עמם שוחחנו מצביעים על מתח מול הגוף שמנהל את היישוב, ושלמעשה הוא חברת נדל"ן, "החברה לפיתוח קיסריה" (להלן, החפ"ק), שנמצאת בבעלות קרן הברון, שבראשה בנימין ואריאן דה רוטשילד.
פריצות, מטענים ושרפות
קיסריה עלתה לכותרות בחודשים האחרונים בעיקר בגלל ההפגנות שנערכות שם נגד נתניהו מדי מוצאי שבת. בכיכר המרכזית בעיר אפשר לראות גם באמצע השבוע את המחסומים הניידים, שממתינים להצבה לקראת בואם של המפגינים.
במקביל, בתחילת החודש הופתעו התושבים לגלות שמטען חבלה הונח במשרדי המכירות של החפ"ק, וטרקטורים ומכולות של קבלן הוצתו. כמה ימים לפני כן הונח שם מטען נוסף, ובמשטרה אומרים כי הנושא נמצא בחקירת להב 433.
אחת ההשערות היא שהרקע לתקרית הוא חוסר שביעות רצון של קבלן מסוים מתוצאות של מכרז שהוציאה החפ"ק. לאירועים אלה מתווסף האיום התמידי בפריצות. זאת, אף שהיישוב מרושת במצלמות, ושבערב שעריו סגורים לתנועה חופשית של כלי רכב, וגם אז מי שנכנס מצולם. מה גם שיש שם אבטחה של שב"כ עבור רה"מ.
בתחילת החודש הופתעו התושבים לגלות שמטען חבלה הונח במשרדים של החברה לפיתוח קיסריה, וטרקטורים ומכולות של קבלן הוצתו. כמה ימים לפני כן הונח שם מטען נוסף, ובמשטרה אומרים כי הנושא נמצא בחקירה
בימים אלה נשלמת גם הקמת גדר חדשה עם הכפר השכן ג'סר א-זרקא, ומהווה המשך של סוללת העפר הענקית שהחפ"ק של קיסריה הגביהה שם לפני שני עשורים, למורת רוחם של תושבי הכפר הערבי, שהוסתרו מעיני השכנים האנינים.
אמנם באופן תאורטי החפ"ק יכולה להתנגד למכירת בית לצד שלישי, אך אין בקיסריה ועדת קבלה, כך שלצד נשואי הפנים הרבים שבין תושביה, אפשר למצוא גם כמה יעדים מודיעיניים של המשטרה, שמאכלסים את היישוב הקטן מזה שנים, ולפני כשנה אף התגלתה שם מעבדה לגידול מריחואנה.
היחסים בין קיסריה לחפ"ק נמצאים על פרשת דרכים, שכן ההסכם לניהול העיר יפוג ב-2022, וכעת מתנהלים דיונים מול ועד היישוב והמועצה האזורית חוף הכרמל על הארכתו. תושבי קיסריה משלמים ארנונה למועצה האזורית וכן דמי שימוש בתעריף דומה לחפ"ק, אך חלק מהם חשים כי אין להם השפעה על הגוף שמנהל אותם מצד אחד, וכי אין להם ייצוג נאות במועצה האזורית מצד שני.
מעבר לכך, נראה שהחפ"ק הגבירה הילוך בשנים האחרונות בשיווק הקרקעות שאותן היא מנהלת ביישוב. חלק מהתושבים איתם דיברנו מעלים חשש שהגברת הקצב קשורה לתאריך התפוגה של ההסכם, וחלקם תהו אם יש קשר בין המשכורות של העובדים בחפ"ק לבין היקף וקצב המכירות שלהם.
לפני 6 שנים הוציאה החפ"ק לדרך מכירה של 240 מגרשים בשכונה 12 החדשה והדרומית ביותר בעיר, שגובלת במלון דן קיסריה ובמגרשי הגולף. כרגע אפשר לבחור שם בין חמישים מגרשים שנותרו פנויים, בגודל של 600-750 מ"ר, ובמחיר התחלתי של 2.8 מיליון שקל לבית חד-משפחתי, בהתאם לקרבה לים.
לפי נציגת המכירות של החפ"ק, יש כעת עבודות על 80 מגרשים בשכונה, ובביקור במקום היא אכן דומה קצת לאתר בנייה עם נוף ישיר לארובות של חדרה ומרבד מדשאות ציורי ומרהיב (פארק המחצבה), בוואדי קטן שבין השכונה הזו לים.
לפי נציגת המכירות של החפ"ק, יש כעת עבודות על 80 מגרשים בשכונה 12 הדרומית של קיסריה, ובביקור במקום היא אכן דומה קצת לאתר בנייה עם נוף ישיר לארובות של חדרה ומרבד מדשאות ציורי ומרהיב
צמודה לשם שכונה 13, הממוקמת בדרום-מזרח העיר, ושגם בה מכרה החפ"ק את רוב המגרשים הדו-משפחתיים בני ה-330 מ"ר. לצד המגרשים הקטנים שנשארו, אפשר למצוא בשכונה ארבעה מגרשי דונם כל אחד, שנושקים לאגמי מגרש הגולף.
בשתי השכונות האלה נראה שחלק מהתושבים החדשים התקשו לשלוט בדחף להראות שעשו משהו בחיים. כצפוי, נראה שם דגם אחד של הבית הלבן, ובחזיתות של כמה מהבתים נצפו הכותרות הקורינתיות, בהשראת העמודים המקוריים בנמל העתיק.
עם זאת, דווקא חלק גדול מהמכוניות שחנו בשכונה בעת ביקורנו הן לאו דווקא מהסוג שמנקר עיניים. שתי השכונות האלה הזרימו דם חדש למרקם החברתי של היישוב המנומנם, ולפי המתווכים, רבים מהקונים הם משפחות צעירות.
"הנדל"ן בקיסריה קצת בדעיכה בשנים האחרונות, בעקבות הצפת השוק בהרבה מאוד מגרשים, מה שמוריד מאוד את מחיר הנכסים הפרטיים", אומרת המתווכת נועה אלגר. "גם כשהם מוכרים ב-2.6 מיליון שקל מגרש מהגדולים יותר, שנמכרו בעבר במחירים של 2.2 וגם ב-1.9, אז בן אדם יכול להשקיע עוד 2 עד 2.5 מיליון שקל ולבנות את בית חלומותיו ב-5 מיליון שקל, פחות או יותר".
כך שלדבריה, הנכסים הוותיקים נאלצים להוריד מחיר. "מה שהבתים בשכונות הוותיקות מוכרים, זה למעשה פחות או יותר אותו דבר: בית פרטי ב-5-6 מיליון שקל, ואם זה דו-משפחתי, המחיר הוא 4-5 מיליון, כשהעלות לקונה היא אותה עלות. אז ברוב המקרים אנשים יעדיפו לבנות בעצמם, והתחרות מאוד קשה.
"למה שאדם יקנה ב-5 מיליון בית בן 8, 10 או 15 שנה, כשהוא יכול לבנות חדש? מה גם שאנשים מבחוץ לא מכירים את קיסריה, ואיזה מיקום נחשב יותר טוב.
"החיסרון הוא שהם יגורו בשנים הקרובות באתר בנייה, מטבעם של פרויקטים חדשים. אלה דברים שלא תמיד מביאים בחשבון, כך שהמחירים מתקשים להתרומם, למרות שהיישוב ממותג גבוה. בפועל, המחירים פה לא יותר גבוהים מבנימינה או בזכרון יעקב, לצערנו, למרות שבעבר הם כן היו. וזו בעיה גדולה".
הבית ברחוב מאדים
את המתווך אדי בן סימון פגשתי בכניסה לבית מידות ברחוב המאדים בשכונה 13. המפרט כולל 10 חדרי שינה, דלת כניסה בגובה 5 מטר, תקרה בגובה 7.5 מטר, רצפת שיש ארמני, מרתף יין, אולם ביליארד, חדר קולנוע, ומפל שגולש לחצר.
עבור התענוג הזה מבקש הבעלים 22 מיליון שקל. אלא שלפי נתוני רשות המסים, מתחילת השנה לא נעשו כאן עסקות שמתקרבות לסדר הגודל הזה, אפילו לא חצי מזה. כך שייתכן שהארמון ברחוב המאדים יצטרך לחכות עוד זמן רב לדייר החדש.
שלט ענק מבקש למתג את בן סימון כ"מספר 1 במכירות בקיסריה", ובשיחה איתו הוא מעיד על עצמו כי הוא נחשב "בין החזקים בתחום הנדל"ן, שאצלנו פורח כי הקורונה עשתה רק טוב לקיסריה. יש ביקוש לנכסים מחוץ לעיר וצמודי קרקע".
לדברי אדי, "הרבה אנשים בורחים מהמגדלים, כי הם הרגישו כמו בכלא בקורונה. חלקם יצאו לטיול בעיר עם הכלב ואחרי 100 מטר עצר אותם פקח. כמו במגדלי תל אביב למשל, עם בתים של 7-8 מיליון שקל, שבתכלס הדיירים כלואים שם, והגיעו למסקנה שאפשר לקיים חיי משפחה ביישוב פתוח ויוקרתי כמו קיסריה".
לדבריו, ביקושי הקורונה מצאו את ביטויים גם בהשכרת וילות לטווח קצר, אף שזה מנוגד לכללי היישוב, פעילות זו אפשרה לחלק מבעלי הבתים לצמצם נזקים.
למרות הביקוש הגובר לבתים כפריים ומרווחים, שבהם אפשר להתבודד מסכנות הנגיף וגם לעבוד, הוא אומר כי "שוק היוקרה מאוד דליל. לבתים מעל 8 מיליון שקל, אתה יכול לספור על כף יד אחת את אלה שמגיעים. רק מעטים באים מחו"ל עם כסף, במיוחד אחרי הקורונה. איבדנו את האוליגרכים מרוסיה, את עשירי צרפת, אפילו את עשירי אנגליה וארה"ב. היום רבים פוחדים להכניס את היד לכיס ולהשקיע בארבעה קירות יותר מ-10 מיליון שקל, ויש שיעשו את זה".
"רק מעטים באים מחו"ל עם כסף, במיוחד אחרי הקורונה. איבדנו את האוליגרכים מרוסיה, את עשירי צרפת, אפילו את עשירי אנגליה וארה"ב. היום פוחדים להשקיע בארבעה קירות יותר מ-10 מיליון שקל"
ביחס לטענה שהחפ"ק מציפה את השוק, בן סימון אומר כי "זו חברת נדל"ן לכל דבר. להגיד לך שהם לא מוכרים יותר מדי? זה כולם אומרים, אבל אלה לא מגרשים שלנו. החברה מייצגת את הברון דה רוטשילד וידענו זאת מראש. יש להם שאיפה למכור יותר. תשאל אותי אם איבדנו מהיופי של קיסריה, שעד אז נשמר.
"שוק היד השנייה נפגע. ברגע ששיווקו מגרשים בשכונה 12, פגעו בשוק של בתים ותיקים, ודו משפחתיים נמכרים ב-3 מיליון שקל, בהשוואה ל-4.5 מיליון פעם. אין ספק שבעלי הבתים האלה ממורמרים. אבל כתושב אני יכול לומר שהחפ"ק נותנים שירותים ברמה הכי גבוהה, אתה מתקשר לכוכבית והכל נפתר תוך חצי שעה".
בן סימון לא מתרגש מהאירועים החריגים האחרונים, ומציין כי הילדים מסתובבים חופשי כמו בכל יישוב קהילתי, מה גם ש"קיסריה מרושתת במצלמות כמו בית האח הגדול, שומרים מול מסכים צופים כל היום במה שקורה בפארקים ובגנים".
תנופת בנייה בחלק הוותיק של קיסריה
תנופת הבינוי מורגשת גם בחלק הוותיק של העיר, כאשר ליד המרכז המסחרי של שכונה 3, החפ"ק יזמה – לראשונה – פרויקט של שורת בנייני דירות עד 4 קומות, שיכלולו 86 יחידות דירות של 3-5 חדרים במחיר התחלתי של 2.7 מיליון שקל.
בקיסריה יש כ-6,500 תושבים, והיעד הוא לפחות עשרת אלפים. פרויקט הדירות אושר למרות התנגדויות רבות של הוותיקים, שחוששים כי הבנייה הרווייה בשכונה המרכזית לצד רוכשי הווילות והקוטג'ים בשכונות החדשות, יעמיסו על התשתיות ביישוב ויצופפו אותו.
"שוק היד השנייה נפגע. ברגע ששיווקו מגרשים בשכונה 12, פגעו בשוק של בתים ותיקים, ודו משפחתיים שנמכרים ב-3 מיליון שקל, בהשוואה ל-4.5 מיליון פעם. אין ספק שבעלי הבתים האלה ממורמרים"
למעשה, כבר עתה רוכשים חדשים מורידים את ערך הבתים הקיימים, כפי שאמר לנו אחד התושבים, שמצביע על כ-200 ומשהו נכסים שעומדים על המדף.
"יש פה בעיה של הצפת השוק בקונים חדשים, מבלי להכין תשתיות מתאימות. בית הספר היסודי מפוצץ, ובמגרשי החניה אתה לא מוצא מקום ליד אחד משני הסופרים, כי לא הכשירו מספיק חנייה אחרי שהסבו את השטח לקרקע לבנייה.
"כך למשל ליד הסי סנטר, היה ייעוד לחניה, אבל בפועל חשוב יותר לחפ"ק לבנות עוד 32 יחידות דיור של קוטג'ים. גם בפרויקט ליד שכונה 3 משתמשים בחלק מהשטחים שהיו אמורים להיות ציבוריים, וכדי שלא יהיו התנגדויות, לפני כארבע שנים החליפו תשתיות ביוב בשכונה הזו, והגדילו את אחוזי הבנייה. זה אומר שיהיו עוד יחידות דיור ועוד תושבים, והשכונה הזאת צפופה גם ככה. עכשיו עובדים גם על תב"ע חדשה לאזור החולות שבין מוזיאון הראלי לשכונה 7, עוד שכונה. אלוהים יודע איפה הילדים האלה ילמדו ואיפה המכוניות יחנו.
"איך יכול להיות שבמקום כמו קיסריה, בית פרטי של 750 מ"ר שווה כ-4.5 מיליון שקל, בעוד שאותו שטח בזכרון, ארסוף או הרצליה שווה אותו דבר רק בדולרים. זה אבסורד. ככל שאתה מציף את השוק, אנשים לא מצליחים למכור. צריך ממש להוריד את המחיר, כי אתה בתחרות מול מוצר שאי אפשר להתחרות בו.
"אותם בתים שנמכרו לפני כמה שנים בכ-6 מיליון שקל נמכרים היום ב-5. פשוט איבדו מערכם. כך, לדוגמה, תושב שלא רצה למכור ב-5.6 מיליון שקל כי חשב שיקבל יותר, מצא את עצמו בסוף מוכר ב-4.8 כי היה חייב למכור. זה מצב קשה".
כאמור, קרן קיסריה מחזיקה באדמות ביישוב ומנהלת אותו יחד עם אזור התעשייה המצליח, והיא בבעלות משותפת ושווה של משפחת רוטשילד וממשלת ישראל. הקצב המהיר של מכירת הקרקעות, מחדד את סימן השאלה סביב פעילות הקרן, שנהנית מפטור גורף ממס הכנסה ומס שבח מאז היווסדה ולפחות עד 2032.
בתמורה לפטור הזה, הקרן הייתה אמורה להעביר תרומות להשכלה גבוהה. אלא שמבקר המדינה הצביע על כך שהתרומות היו זניחות יחסית להכנסות ממכירת קרקעות. לפני כשנתיים הקרן הגיעה להסדר מול האוצר על העברת 750 מיליון שקל באופן חד פעמי להשכלה גבוהה ומטרות אחרות. לא ברור מתי, כמה ובאיזה קצב יעבור הכסף הזה, וההסדר כפוף להליך גישור. במשרד האוצר אמרו בתגובה כי חלק מהכסף עבר באופן מיידי וחצי מיליארד שקל היו אמורים להגיע "לאחר התקיימות תנאים שונים ובהתאם להוראות ההסדר".
הקצב המהיר של מכירת הקרקעות מחדד את סימן השאלה סביב פעילותה של קרן קיסריה, שנהנית מפטור גורף ממס הכנסה ומס שבח מאז היווסדה ולפחות עד 2032
החשש של התושבים מהחפ"ק נובע גם מהערת אזהרה שרשמה החברה על חלק גדול מהבתים שנרכשו ביישוב בעשורים האחרונים, כך שתאורטית הם יכולים להתנגד למכירת הבית לצד שלישי.
מהסיבה הזו, גם הבנקים נותנים שיעור מימון נמוך יותר למשכנתאות לרוכשי בתים בקיסריה. חלק מהתושבים ניסו בעבר לפעול באמצעים משפטיים כדי לשנות את החוזה הסבוך בן עשרות העמודים עליו חתמו מול החפ"ק בעת רכישת ביתם, אך ללא הצלחה.
נכון להיום, החפ"ק צריך לחתום על חוזה חדש מול התושבים והמועצה המקומית. לפי דיווח בעיתון המקומי, הקרן התנתה את הקמתו של מרכז התרבות הגדול והראשון ביישוב, בכך שהוועד יחתום על ההסכם המשולש. בסופו של דבר, ככל שתושבי קיסריה הם בעלי אמצעים, ברור שלא פשוט לעמוד מול הקרן שמימנה את הקמת הכנסת, וגם את הקמת המבנה הנוכחי של בית המשפט העליון.
"הקיבוץ" של קיסריה
"ההתנהלות הכללית בין המועצה, החפ"ק והתושבים היא חוזה בין ילדים לחכמולוגים. התושבים זה הילדים, והחכמולוגים זה החפ"ק והמועצה, שיודעות איפה מרוחה החמאה", אומר לי אחד מוותיקי היישוב, כרמל אברהם.
אברהם גר עם אשתו נורית בשכונה 3, שהיא היחידה שאינה כפופה לחפ"ק. השכונה הזו מכונה גם "הקיבוץ" של קיסריה, ורבים מהבתים בה סולידיים יחסית לארמונות מהסוג שאפשר לראות מסביב. מחצר הבית שלו אפשר לצאת לחורשה של שיטה ואקליפטוס, והיא אחת הבודדות שניצבת בקו ישיר ומאונך לאקוודוקט וחוף הים. לא רע בכלל.
מי שבכוח רוצה לחפש להתבאס ולראות דבר נוסף חוץ מהדיונות ואת האופק הכחול, יכול להשקיף מהחצר הזו לאסדת לווייתן, שגם אותה אפשר לזהות בנקל.
במקרה, אברהם הוא גם צוללן לשעבר בחיל הים, וחב את חייו להחלטה שרירותית ששלפה אותו ברגע האחרון מהצוות של הדקר, כדי להביא לארץ את צוללת הדולפין הראשונה. יש לו גם שלושה בנים שמשרתים בחיל.
ההקדמה הזו היא תזכורת מפתיעה לכך שהשיחה בינינו מתקיימת בקרבת מקום לבתים שבהם גרו הכוכבים הבולטים של פרשת הצוללות: מיקי גנור, אבריאל בר-יוסף, עו"ד דוד שמרון, וכמובן בנימין נתניהו עצמו, שגם ידיד המשפחה מפרשה אחרת, ג'יימס פאקר, רכש וילה בשכנות אליו.
אברהם הוא גם חבר מועצת חוף הכרמל, ובשנים האחרונות מצביע באופן מסורתי "נגד" באירוע השנתי החשוב ביותר שלה, אישור התקציב.
"קיסריה משלמת הרבה ולא מקבלת תמורה, והגשנו בג"ץ נגד המודד", הוא מספר. בית המשפט ביקש להסיר את הבג"ץ, אך לא פסל אותו על הסף. ה"מודד" הוא היחס שלפיו כל יישוב מקבל נציג במועצה, ומסיבות היסטוריות גם יישוב עם אלפי תושבים יכול למצוא את עצמו עם מספר נציגים דומה לזה של מושב קטן. כך שלקיסריה יש רק 4 נציגים במליאת המועצה ולעתלית רק 5, מתוך 34 בסך הכל. שני היישובים האלה יחד מהווים כ-40% מתושבי המועצה אך מקבלים רק רבע מהמושבים. בנוסף, אברהם טוען שהיחס הזה שונה לאחרונה, כך שקיסריה לא תוכל לקבל את הנציג החמישי שלה.
יתרה מכך, תושבי קיסריה לבדם מהווים כ-23% מתושבי המועצה ומשלמים כמחצית מהארנונה שלה, רק מכספי הארנונה הפרטית שלהם. שני אזורי התעשייה של קיסריה מעבירים את המסים המוניציפליים שלהם לחפ"ק, והיא אמורה להעביר חלק מהכסף לשכנים, כמו אור עקיבא, פרדס חנה, בנימינה, גבעת עדה וג'סר.
לטענתו, כל הסידור הזה מפלה לרעה את היישוב שלו, בגלל הנחיתות בהצבעות במליאה. כך למשל, הוא מציין שביוזמתו המדינה אישרה להעביר מיליון ורבע שקל ממסי אזור התעשייה של קיסריה לטובת מערכת החינוך ביישוב, אך איכשהו הכסף נבלע במועצה.
"הם למעשה חילטו את הכסף, במקום להעביר אותו לבית הספר היסודי כאן. זה קורה כל הזמן. זה בסדר שאנחנו משלמים יותר, אבל זה לא שאנחנו לא מקבלים תמורה. אני למשל משלם על הבריכה שלי ארנונה, בעוד שיש בריכות בקיבוצים ומושבים שנהנו מהכנסה מהבריכות ולא שילמו. חוסר האיזון הזה לא הגיוני, ואנחנו לא יכולים לעשות דבר חוץ מלהצביע נגד התקציב".
"זה בסדר שאנחנו משלמים יותר, אבל זה לא שאנחנו לא מקבלים תמורה. אני למשל משלם על הבריכה שלי ארנונה, בעוד שיש בריכות בקיבוצים ומושבים שנהנו מהכנסה מהבריכות ולא שילמו. חוסר האיזון הזה לא הגיוני"
במקביל, אברהם ניהל את המאבק החריג בהיקפו נגד עשרות יחידות הדיור שמוקמות בכניסה לשכונה. "גייסנו 1,400 תושבים שחתמו על עצומה ו-422 תצהירים לבית המשפט. זה לא מתאים לאופי היישוב, אתה בא לגור בכפר ובונים לך את תל אביב.
לטענתו, "לחפ"ק יש אינטרסים כפולים, אמנם מדובר בחברה ללא כוונת רווח, אבל היא מתנהגת כחברה נדל"נית לכל דבר. המועצה הבטיחה שדמי ההשבחה מהפרויקט במרכז השכונה יעברו לטובת הקמת מרכז תרבות, ואז התחילו המניפולציות, כי כבר בתקציב הזה עפו מיליונים מכספים שהיו אמורים להגיע לחינוך ביישוב. 'ההסכם המשולש' צריך לעבור רה-ארגון, כי הוא לא מאוזן".
הארכת חוזה הניהול ביישוב
מי שאמור לגשר על הפער בין ציפיות התושבים ולייצג אותם מול החפ"ק הוא ועד היישוב, שבראשו עומד ליאור בר. בר הוא תושב קיסריה בסך הכל חמש שנים ומשדר רצון לשתף פעולה, ופחות להתנגח. נפגשנו במרכז הקהילתי הקטן והצנוע בקומה מינוס אחד שמתחת למרכז המסחרי, ניגוד מושלם לארמונות השיש בחוץ. במרכז המסחרי הקטן הזה יש גם בית קפה נעול, שלא שרד את חודשי ההסגר. גם המרכז הזה מתוכנן לעבור חידוש, יחד עם הדירות שמוקמות לידו.
"בקיסריה מתנהל מודל ייחודי במסגרתו התושבים העבירו את זכויות הניהול לחברה כלכלית ב-2004. זה נעשה מתוך בחירה ובימים האחרונים מונתה ועדה מייעצת כדי להתאים את חוזה ניהול והמשך המודל לעשור נוסף", הוא מאמלק.
האם זה נכון שהחפ"ק התנתה את הקמת מרכז התרבות בחתימה על ההסכם?
"אין התניה, יש בקשה של החפ"ק לקדם את ההסכם בד בבד עם פיתוח היישוב ומרכז התרבות, כאשר אני עצמי פניתי למנכ"ל החפ"ק ואמרתי לו שהאידאל הוא להתקדם במקביל. אני אקח פסק זמן כדי להתייעץ עם האנשים הנכונים ולהגיע להסכם המיטבי ליישוב. השאיפה שלי היא לברך על המוגמר בתוך 6-8 חודשים".
לדבריו, הוועד הגיש התנגדות לחלק מתכניות הבנייה של החפ"ק, בעיקר לבנייה של בתי מלון ויחידות נופש בטענה ש"חלק מהשינויים בשטח, כולל בנייה מסיבית למלונאות, יגרמו לצפיפות רבה, איבוד צביון ועומס תחבורה.
"אני מבין מאיפה נובע החשש של תושבי קיסריה מבנייה ופיתוח מואץ", הוא אומר. "אני מקווה שאחרי שמיעת ההתנגדויות חלק מהנושאים ימותנו ויצטמצמו".
בר טוען כי כל שוק היוקרה בארץ סבל מחוסר יכולת לממש את ערך הנכסים, אך השנה הקודמת הייתה שנת שיא בעסקות בקיסריה. לדבריו, למרות ההיצע הגדול של נכסים למכירה ובניגוד לדברים שאמרו אחרים, הוא מאמין כי היציאה ממגדלי היוקרה והדרישה לבתים צמודי קרקע תחלחל גם לקיסריה.
האופטימיות שלו לגבי רמות המחירים ביישוב נובעת גם מהשיפור הצפוי לדבריו באחת הנקודות שאכזבו את התושבים בשנים האחרונות: חינוך. בבית הספר היסודי (והיחידי) בעיר התחלפו בשנים האחרונות שלוש מנהלות, ואחד ההורים אמר לנו שהוא מחפש חלופות לילדיו במקומות אחרים.
בניגוד לטענה על כך שכספים שיועדו לחינוך נעלמו במועצה, הוא אומר ש"מושקעים סכומים כבדים מאוד בחינוך ברמה הפיזית והפדגוגית. בית ספר יסודי אחד בפירוש כרגע מספיק. הוא שופץ לאחרונה ונראה מצוין. ראש המועצה וסגנו שמים דגש רב על שדרוג מערך החינוך ביישוב, והתוצאות לא יאחרו להגיע".
בהמשך יצאנו לסיור משותף, שהחל בנקודה הצפונית ביותר, ליד החולות וסוללת העפר הגבוהה שמפרידה בין קיסריה לג'סר, והגדר החדשה שמוקמת. לדברי בר, הגדר אמורה להקשות על השתוללות רכבי שטח, טרקטורונים ורוכבי סוסים להגיע לחוף של קיסריה ולהרוס, בין היתר, את האקוודוקט שחלקו על פני הקרקע, וכן על כאלה שרוצים להקים היאחזויות של מאהלים מניבים על החוף:
"יזמים זריזים ניהלו את הזולות בשלט-רחוק וגבו עשרות אלפי שקלים מבאי החוף, כאשר לא הייתה תשתית והשאירו כמויות פסולת שאספנו על חשבוננו. המכשול סוגר את הכניסה הצפונית לים לרכב ממונע. בכניסה לחוף הדרומי נטפל בהמשך, אך כרגע החזרנו שליטה על החוף הצפוני. החוף פתוח, כולם רשאים להגיע ברגל ולהקים צליות, אבל לא תותר שינה בלילה ומאהלים מסחריים".
בהמשך הדרך הגענו למתחם המסעדות והעתיקות השוקק בנמל. במרחק, ילדים קפצו למים מהמזח הגבוה, לצד כאלה שרחצו ב"בריכות" שנוצרו ליד החוף.
בסוף הגענו גם לחוף הים, וביום האחרון של החופש הגדול היו שם מעט אנשים יחסית, ולא נרשם עומס בקיוסק. הלב מתרחב למראה רצועת החוף הרחבה שרצופה בשוניות ומאחוריה קשתות אמת המים, ולזה אי אפשר להצמיד תג מחיר.
תגובת החברה לפיתוח קיסריה: "יש בקיסריה בעלי אינטרס המעוניינים להשחיר את היישוב לתועלתם האישית. לא נשתף עמם פעולה.
"החברה לפיתוח קיסריה מממשת את חזון הברון והפכה את קיסריה לאחד הישובים המוצלחים, היפים, היוקרתיים והבטוחים בישראל.
"הניסיונות של בעלי אינטרסים שונים לערער על אופן פועלה של החברה לשימור צביון היישוב, עצמאותו ורמת איכות החיים ושביעות הרצון הגבוהה ביותר של התושבים – נהדפו בנחרצות ע"י בתי המשפט בכל פעם שהעניין נדרש.
"לפיכך אין לנו כל כוונה להידרש גם כאן לטענות הממוחזרות הללו.
"החברה פועלת על פי חוק וע"פ כל הכללים המחייבים. אירועי הונדלזים שבוצעו לאחרונה על ידי גורמים אנונומיים, הם חריגים והם מתוחקרים על ידי משטרת ישראל שמקבלת את כל הסיוע הנדרש ממערכי האבטחה הפיזי והאלקטרוני שלנו. לכל מידע נוסף יש לפנות למשטרה.
"תכנית המתאר אינה של החברה, אלא של מדינת ישראל והיא זו שקובעת – בקיסריה – כמו בכל יישוב אחר, את יעד האיכלוס. החברה עושה את המירב במסגרת זו כדי להבטיח את עצמאותו של היישוב ומניעת מיזוגו ליישוב עירוני שכן – וכפי שהמדינה נהגה רק לדוגמה, עם רמת אפעל ורמת גן, נווה מונסון ויהוד גני יהודה וסביון וכו'.
"קרן אדמונד דה רוטשילד תרמה בעשור האחרון יותר ממיליארד שקל למדינת ישראל.
"עצם השאלה מציג בורות רבה, שכן בשנים האחרונות תרמה קרן אדמונד דה רוטשילד למדינת ישראל סכומים אדירים מעל ומעבר להתחייבויותיה. ורק לדוגמה, בחודשים האחרונים תרמה הקרן : 70 מיליון שקל להצטיידות בתי החולים ברחבי הארץ ולמחקר למיגור הקורנה, 70 מיליון שקל כדי למנוע ביטול פרויקט 'ממדים ללימודים' לקידום חיילים בודדים ולוחמים, ותרומה של 180 מיליון שקל לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת ועוד ועוד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו