בעוד שהיום הראשון נשלט על ידי כותרות שדיווחו על הטיסה הישירה הראשונה אי-פעם מישראל למדינת המפרץ, היום השני והאחרון של מסע המשלחת הישראלית לאבו דאבי היה הרבה פחות דרמטי – אבל לא פחות עמוס וצבעוני.

המארחים האמירתים שלנו הרכיבו תכנית עמוסה, נחושים בבירור להראות לנו את הצדדים הטובים ביותר של מדינתם, עם דגש מיוחד על היסטוריה ודת. זה היה יום תיירותי מרתק, נורמלי לחלוטין, שהפך לסוראליסטי בזכות העובדה שאנו ישראלים בבירה של מדינה שאיתה לא התקיימו יחסים נורמליים עד הטיול הזה.

לפני החלק הרשמי של הלו"ז, קצת אחרי 7 בבוקר, הצטרפתי לראש המשלחת, היועץ לביטחון לאומי מאיר בן-שבת, נציגים רשמיים נוספים וקבוצה של יהודים מקומיים, לתפילת בוקר מאולתרת באולם במלון סנט רג'יס שבו התארחנו.

ביקור ראש המל"ל מאיר בן-שבת במסגד באבו דאבי (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)

חברים המשתייכים לשתי הקהילות האורתודכסיות היריבות בדובאי הגיעו לתפילה, והביאו איתם שני ספרי תורה לאבו דאבי (אין קהילה יהודית בבירה), למרות שלרוב לא קוראים בתורה בימי שלישי בבוקר.

אחרי התפילות הרגילות, שהוביל חזן יליד בלגיה מהקהילה המבוססת, רב מהקהילה הפורשת תקע בשופר לכבוד ראש השנה הממשמש ובא ונשא תפילה יהודית למען איחוד האמירויות הערביות, מנהיגיו וכוחותיו המזוינים.

אחרי התפילות הרגילות, שהוביל חזן יליד בלגיה מהקהילה המבוססת, רב מהקהילה הפורשת תקע בשופר לכבוד ראש השנה הממשמש ובא ונשא תפילה למען איחוד האמירויות, מנהיגיו וכוחותיו המזוינים

בן-שבת אמר סליחות, ושר "חטאנו לפניך, רחם עלינו" בניגון ספרדי. אחר כך הלכנו בעקבות שלט מחוץ לאולם: "מזון כשר מוגש באזור ההסעדה המרכזי". בדיוק כמו המשתה בלילה קודם לכן, את ארוחת הבוקר סיפק קייטרינג כשר שפועל בדובאי בפיקוח רב ישראלי-אמריקאי שהוטס במיוחד לכבוד האירוע.

טיסת הבכורה של אל על לאיחוד האמירויות (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)

בן-שבת ונציגים ישראליים נוספים הולכים לחדרי הישיבות כדי להמשיך בעבודתם בנוגע לסוגיות המשפטיות והלוגיסטיות שמתלוות להסכמי השלום, ביחד עם מקביליהם האמירתים. הם הצליחו לנסח פרוטוקול ראשוני על שירותי בנקאות ופיננסים, ובהמשך הם דנו בתחומים נוספים, כמו קשרי אוויר ושיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים. הדיונים האלה היו סגורים לתקשורת.

במקום זה, אנחנו העיתונאים יצאנו לראות את אתרי התיירות. בתור התחלה, קיבלנו סיור מודרך במסגד שייח' זאיד, המסגד הגדול ביותר במדינה. המסגד, שבנייתו הושלמה ב-2007, אדיר ממדים, ויכול לאכלס 41,000 מתפללים. הוא לא פעיל כרגע בגלל מגפת הקורונה, ועל כן עצום ורגוע בעת ובעונה אחת.

איחוד האמירויות הערביות, שלה אוכלוסיה בסדר גודל דומה לזה של ישראל, 90% ממנה מהגרים ותיירים, מתמודדת טוב יותר מישראל בקרב נגד הקורונה. החל מהשבוע היא נחשבת "מדינה ירוקה" מבחינת ישראל.

רפאל אהרן בדובאי

המסגד, שקרוי על שם האב המייסד של המדינה שייח' זאיד בן סולטאן אאל נהיאן, הוא אחת האטרקציות המרכזיות באבו דאבי. השרים הישראלים ישראל כ"ץ ומירי רגב ביקרו בו כשהגיעו לייצג את ישראל בכנסים בינלאומיים, חודשים לפני שהתחייב האיחוד בגלוי לייסד קשרים דיפלומטיים עם ישראל.

במתחם המסגד יש כניסות נפרדות לנשים ולגברים, והעיתונאיות בקבוצה שלנו נדרשו לכסות את שיערן בצעיפים ואת גופן בבגדים מכתפיים ועד קצות האצבעות, בגוונים שונים של אדום, ורוד וסגול.

במתחם המסגד הגדול ביותר המדינה יש כניסות נפרדות לנשים ולגברים, והעיתונאיות בקבוצה שלנו נדרשו לכסות את שיערן בצעיפים ואת גופן בבגדים מכתפיים ועד קצות האצבעות, בגוונים שונים של אדום, ורוד וסגול

אחרי שעברנו את מערך האבטחה, הסיעו אותו בשלל סוגי רכבי גולף עד הכניסה למסגד עצמו. חלצנו נעליים ונכנסנו לבית התפילה הראשי, שעטוי בשטיח פרסי ירוק – אומרים שהוא הגדול בעולם – ושבע נברשות עצומות, מסחררות וצבעוניות, שכל אחת מהן שוקלת 12 טון. על אף שאיפשרו לנו לצלם, התבקשנו שלא לפרסם צילומים של פנים המסגד, אבל זה באמת מחזה מרהיב.

שיחות המשלחות הישראליות עם נציגי איחוד האמירויות באבו דאבי (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)

התחנה הבאה הייתה ביקור קצר בקאסר אל חוסן, מוזיאון אולטרה-מודרני אודות ההיסטוריה של אבו דאבי. המדריכה הסבירה לנו על ליווא, רצף נווי מדבר מצפון למדבר רוב אל חאלי, ביתם הקדום של בני יאס, אחד השבטים הגדולים באזור.

היא לקחה אותנו למגדל השעון ההיסטורי, שנבנה במאה ה-18 והיום הוא חלק ממתחם המוזיאון. הוא נחשב למבנה העומד העתיק ביותר באי אבו דאבי.

היא גם סיפרה לנו על ההיסטוריה של מייסד האיחוד, שייח זאיד, וכששאלנו אותה מה הוא היה חושב על הנורמליזציה עם ישראל, השיבה: "הוא היה מאוד שמח מזה. הוא היה אדם של שלום". ואיך היא מרגישה לגבי זה? "אנו הולכים אחרי המנהיגים שלנו. אנו תומכים בהחלטות שלהם, תמיכה עיוורת", אמרה.

טיסת הבכורה של אל על לאיחוד האמירויות (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)

מכאן המשכנו ישר לשדה התעופה, לתדרוך מתועד עם ג'מאל אל-מושרח, מנהל מחלקת המדיניות של משרד החוץ. תשובתו לשאלה האם הנורמליזציה תתמוטט אם ישראל תספח חלקים בגדה, עשתה כותרות בישראל. הוא השיב שזה לא ישפיע, למרות שמה שכנראה התכוון לומר היה שהסיפוח דווקא כן ישפיע.

"אם הייתי נדרש לסכם את היומיים האחרונים, שתי מילים עולות לי בראש: היסטורי ותקווה", אמר אל-מושרח, שסירב לנחש מתי ייפתחו שגרירויות או מתי יופעלו טיסות ישירות בין המדינות, אבל קיווה "שזה יקרה מוקדם ולא מאוחר".

אחרי התדרוך הוזמנו לסעודה מפוארת נוספת (בלי אפשרויות כשרות הפעם) וחזרנו לבואינג 737-900 של אל על, המטוס שעשה היסטוריה יום קודם לכן.

תשובתו של מנהל מחלקת המדיניות של משרד החוץ לשאלה האם הנורמליזציה תתמוטט אם ישראל תספח חלקים בגדה, עשתה כותרות בישראל. הוא השיב שזה לא ישפיע, למרות שמה שכנראה התכוון לומר את ההפך

בעזיבתנו אתמול לא היו כוכבים ופסים בשדה התעופה, רק דגלי ישראל והאיחוד. הפעם לא היו נציגים של הבית הלבן על המטוס, מכיוון שג'ארד קושנר וצוותו כבר יצאו לביקורים במדינות נוספות במפרץ. אבל טיסת אל על הורשתה לטוס מעל המרחב האווירי של סעודיה בדרכה לתל אביב. נדמה שתהליך הנורמליזציה עובד.