כל ניסיון לשנות סדרי עולם פוליטיים זו דרמה. במקרה של יש עתיד, הדרמה גדולה במיוחד. ח"כ עפר שלח קרא אתמול לקיים פריימריז ביש עתיד והודיע שיתמודד על ראשות המפלגה. זו קריאת תיגר על יאיר לפיד, המנהיג שייסד את התנועה לפני שמונה שנים ולא מתכוון לפנות את מקומו.

לפיד הוא גם חברו הטוב של שלח. הוא הכניס אותו בסוד הקמתה של המפלגה עוד כשהיה מגיש אולפן שישי בערוץ 2. שלח היה גם איש סודו הקרוב של לפיד לאורך כל השנים. התלמיד קם על רבו.

הח"כים הטריים עפר שלח ויאיר לפיד, בהשבעת הכנסת ב-5 בפברואר 2013 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בנוסף לכל זה, לפיד הוא מתנגד אידיאולוגי לשיטת הפריימריז באשר היא. הוא נלחם נגד הבחירות הפנימיות ולא זז מדעתו אף פעם.

לפיד חושש שהוא עלול לאבד שליטה, אם ייתן לאחרים לקבוע לו את הרשימה לכנסת. משום כך הוא קיבע את מעמדו כמנהיג היחידי של המפלגה עד לבחירות לכנסת ה-25. משום כך גם ידע למחוק מהרשימה את כל מי שהביע ניצני התנגדות לאורך השנים, ולקדם אנשים שנאמנים לו.

מאז נוסדה יש עתיד ב-2012, לא יצא איש במפלגה נגד המנהיגות של לפיד – עד ההצהרה המאתגרת של שלח אתמול.

לפיד שילם בביקורת ציבורית קשה על הטוטליטריזם שלו. רק לפני שלושה שבועות תקף אותו ראש הממשלה מעל דוכן הכנסת וכינה אותו דמוקטטור ודיקטטור. בראיון לזמן ישראל באותו שבוע לפיד נשאל מדוע הוא לא מקיים פריימריז ביש עתיד, ומפרק את הדימוי המזיק הזה.

"אני מציע לכל אחד לקחת את רשימות הליכוד ויש עתיד, ולשאול את עצמו את מי הוא מעדיף?", השיב לפיד. "את דוד אמסלם ומיקי זוהר – או את עפר שלח, קארין אלהרר, אלעזר שטרן, אורנה ברביבאי ומיקי לוי? האיכות של הרשימה שלנו היא ההוכחה הטובה ביותר שהשיטה שלי היא הטובה ביותר".

יאיר לפיד מציג את רשימת יש עתיד החדשה, ב-2 בדצמבר 2012. עפר שלח לצדו, בקדמת הבמה (צילום: פלאש90)

שלח תובע עכשיו מלפיד לוותר על השיטה שלו. לפיד מסרב. הוא מסתתר מאחורי כל מיני אמירות ש"נבחן את זה בזהירות רבה" וכדומה, אבל זו מכה בנרטיב הכי רגיש שלו מהחבר הכי טוב שלו.

אני מכיר את לפיד לא רע ואפשר היה לחוש בתגובות שלו את האכזבה ואפילו את הכאב. שלח הלך אתמול לצעד שאין ממנו חזרה. גם אם תהיה התמודדות בפריימריז וגם אם לא, היחסים הטובים בין השניים לא יחזרו לקדמותם.

אפשר היה לחוש בתגובות של לפיד את האכזבה ואפילו את הכאב. שלח הלך אתמול לצעד שאין ממנו חזרה. גם אם תהיה התמודדות בפריימריז וגם אם לא, היחסים הטובים בין השניים לא יחזרו לקדמותם

מבחינת לפיד, שלח מעתה הוא חפץ חשוד, האיש שבא להדיח אותו מראשות התנועה שהקים. "גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב", מקונן דוד המלך על מקורביו שבגדו בו בספר תהילים, פרק מ"א. נדמה לי שלפיד מזדהה איתו היום.

וזו גם המכה השנייה שסופג לפיד בפחות מחצי שנה מאנשי אמונו. בני גנץ וגבי אשכנזי היו בני הברית הפוליטיים שלו, מאז הקימו השלושה, יחד עם בוגי יעלון, את מיזם כחול-לבן.

לפיד התגאה בכל הזדמנות בחברות שנרקמה עם שותפיו החדשים. הוא אהב לפרסם תמונות של פגישות לא פורמליות, סיורים בשטח, ארוחות בוקר עם בנות הזוג וסתם שיחות בבתי קפה. היו לו סיפורים נהדרים על ההווי החדש שמצא עם הגנרלים בדימוס.

ימי התום של בני גנץ ויאיר לפיד, לפני שהיתה פה קורונה, לפני שננעצו סכינים בגב. 10 בפברואר 2020 (צילום: פלאש 90)

לפיד נשבע בשמו של גנץ כי הוא מחובר כל כך לפרויקט של כחול-לבן, ולכן לא יעזוב אותו לעולם. את הבגידה של גנץ ואשכנזי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא לא יוכל לשכוח. אפשר לזהות את הכאב בתגובות שלו על ממשלת האחדות.

ועכשיו שלח. "לא מפריע לי שעפר יצא עם זה", לפיד אמר אתמול לזמן ישראל, אבל ניכר שההצהרה של שלח נעשתה נגד עמדתו ושלא על דעתו.

שלח, אגב, לא הפתיע את לפיד שלשום, כאשר בא אליו עם הדרישה לפריימריז. יש ללפיד מספיק מודיעין כדי לדעת מה מתחולל מתחת לאפו ביש עתיד, אבל הטענות שעלו אתמול כאילו השניים היו מתואמים אינן נכונות.

שלח, אגב, לא הפתיע את לפיד שלשום, כאשר בא אליו עם הדרישה לפריימריז. יש ללפיד מספיק מודיעין כדי לדעת מה מתחולל מתחת לאפו ביש עתיד, אבל הטענות שעלו אתמול כאילו השניים היו מתואמים אינן נכונות

מה יקרה אם לפיד לא יקיים את הפריימריז שתובע שלח? כאן אנחנו נכנסים למשבר רציני וחסר תקדים בתוך יש עתיד. שלח הוא טיפוס עקשן ולוחמני, קשוח ולא מזגזג – עוד מימיו בצבא, דרך העבודה בעיתונות ובטלוויזיה ועד לפוליטיקה. יש לו גם אמביציות. חלום חייו המוצהר היה ונותר להיות שר הביטחון.

האומץ לנצח – ספרו של עפר שלח

בכנסת הוא לא בלט במיוחד, אבל היה לאורך כל השנים פעיל בוועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון. אין הרבה מומחים כמוהו לתוכניות העבודה ותפיסת הביטחון של צה"ל. הספר שפרסם ב-2015, "האומץ לנצח – מדיניות ביטחון לישראל", זכה להערכה רבה. שלושה ספרים נוספים (מתוך שמונה) שפרסם – "המגש והכסף", בומרנג ו"שבויים בלבנון" – עסקו גם הם במערכות הצבאיות בשנים האחרונות ובשינויים הנדרשים במערכת הביטחון.

מהבחינה הזו שלח הוא יחודי למדי: אידיאולוג שמאלני חסר-פשרות, תומך בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, ויחד עם זאת ביטחוניסט מומחה וחרד למעמדו של צה"ל.

אברהם פורז, שהיה מראשי שינוי, המפלגה שהקים בשעתו יוסף (טומי) לפיד, אמר אתמול בראיון לוויינט כי "זו תחילת הסוף" של יש עתיד. פורז מגזים. ליאיר לפיד יש סיבות טובות דווקא לקבל את ההצעה של שלח. ראשית, לשלח אין שום סיכוי לנצח אותו בפריימריז ביש עתיד. לפיד הוא יו"ר האופוזיציה, מנהיג בלתי מעורער של המפלגה, אייקון חברתי ופוליטי ומעל הכל – הוא בקו עלייה משמעותי בסקרים שמתפרסמים היום.

שנית, פריימריז ביש עתיד עשויים לחולל דרמה גדולה. המאבק הדמוקרטי הראשון עשוי להזניק את המפלגה קדימה. האקשן הזה מעורר עניין, המפלגה יכולה לגייס כוחות רבים וחדשים, וגם אם ייבחרו אנשים שלפיד לא רוצה, זה לא נורא. ככה זה עובד.

עפר שלח, ברקע תמונתו של דוד בן-גוריון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לפיד יכול ללמוד מהלקח של קודמיו. הפריימריז שקיימה מפלגת העבודה בפעם הראשונה, ערב בחירות 1992, תרמו למהפך הגדול בבחירות שהנהיג יצחק רבין. הליכוד מצדו סגר אז את שורותיו, קיים את הבחירות במרכז המפלגה, בשיטת השביעיות שעוררה מריבה עסקנית גדולה ומאכזבת. ארבע שנים לאחר מכן אימץ ודחף בנימין נתניהו את הפריימריז וכבש את ראשות הליכוד ואת ראשות הממשלה במאי 1996.

ולסיכום: כל מי שעדיין חושב שהבחירות יתקיימו בעוד שלוש שנים וחצי, בהתאם להסכם הקואליציוני הנשגב, מקבל את השבר בין לפיד ושלח ואת הקרב על המנהיגות ביש עתיד, את ההכרזות של נפתלי בנט ושל אביגדור ליברמן שיתמודדו על ראשות הממשלה – ואפילו את ההצטרפות של שולי מועלם אתמול לליכוד. ככה בדיוק נראים ימי טרום-בחירות בישראל.