"אין יודניקית שלא נותנת, אין י"בניק שלא מקבל". זה הגרפיטי שרוסס על בניין תיכון רבין בכפר סבא. גם בתיכון כצנלסון בעיר נתפסו נערים שתכננו לתלות שלטים לכבוד פתיחת שנת הלימודים, ובהם האינפורמציה הבאה: "איה נאפה-12, אילת-30, בני י"ב–100", ולקינוח עוד שלט עם הכיתוב "שתיקה = הסכמה".
שני האירועים אלה, שנחשפו בגל"צ כשבוע לאחר שהתרחשו, עוררו סערה בעיר וברשת. כאות מחאה נגד האלימות המינית במערכת החינוך, הושבתו הבוקר הלימודים בתיכונים בעיר. מדובר ביוזמה של כמה תלמידות בכפר סבא, שקיבלה תמיכה מצד הנהגת ההורים העירונית. כ-200 איש לבושים באדום הגיעו הבוקר כדי להפגין מול בניין העירייה, ונשאו דברים ברוח האירוע שפרסמו בפייסבוק:
"בנותינו לא יחזרו ללימודים עד שנדע שהמקרה מטופל במלוא החומרה, שלא תתקבל השתקה של מקרי אלימות מינית בכפר סבא, שכל בנות ובני התיכונים בטוחות ובטוחים מפני אלימות מינית ובריונות, וכי הופקדו בידי מנהלים הראויים לכך".
זעמם של ההורים מופנה בעיקר כלפי בתי הספר ועיריית כפר סבא, שידעו על האירועים, השתיקו אותם והעלימו אותם מעין הציבור. אחת האמהות, החברה בהנהגת ההורים העירונית ויו"ר מאמות העיר, נעה אזוגי, הגישה אתמול (יום ב') תלונה במשטרה על הגרפיטי שרוסס בתיכון רבין.
בעיריית אומרים כי, "השילוט והגרפיטי נתגלו עוד טרם נפתחו הלימודים בשבוע שעבר. הגרפיטי נמחק באופן מידי והשילוט לא נתלה מעולם, והנושא טופל על ידי מנהלי בתי הספר באופן מיידי ובתקיפות, כאשר התלמידים האחראים על השילוט זומנו לשימוע עם הוריהם והושעו מלימודיהם, כמתחייב ובהתאם להנחיות ולהגבלות משרד החינוך. בנוסף, מתקיימת פעילות הסברה נרחבת בנושא מאז תחילת השנה, לרבות תכנית חינוכית בהובלת תלמידות והנהלות בתי הספר".
ראש עיריית כפר סבא, רפי סער, קיים אמש מפגש עם חלק מתלמידות התיכון, והתחייב לקיים פעילות מתמשכת ומובנית שתטפל בבעיית האלימות המינית.
"אני רוצה להרגיש בטוחה בכל מקום, במיוחד בעיר שבה אני גרה. אני רוצה ללכת ברחוב ולא לחשוש שיטריד אותי גבר מבוגר", ציטט סער את אחת הנערות, בפוסט שהעלה אמש בעמוד הפייסבוק שלו.
תלונות על השפלה
אין זו הפעם הראשונה שבה גילויי תרבות המעודדת אונס ואלימות מינית במערכת החינוך מטויחים. לפני כשנה חשפו תלמידות לשעבר של תיכון בליך ברמת גן מסורת שבה נוהגים תלמידי י"ב לשבת בכניסה לבית הספר, ולהעניק ציונים לתלמידות החדשות שנכנסות בשער, על פי המראה החיצוני שלהן.
"כשראיתי את הכתובות האלה ברשתות החברתיות זה החזיר אותי 3 שנים אחורה לתיכון שלי, וזו הייתה סטירת לחי בשבילי", מספרת ענבל הכט, בוגרת בליך, ואחת מיוצרות הקליפ האמנותי שחשף את מסורת המיזוגנית.
"אני זוכרת שבבית הספר שלי היו בנות שהתלוננו על ההשפלה שחוו בעקבות הדירוגים האלה, ואוטומטית השכבה הקיאה אותן מתוכה ובאה אליהן בטענות על הלשנה. ההנהלה מצדה לא עשתה שום דבר, וזה נמשך כאילו כלום לא קרה".
הכט מספרת כי רק השנה נפסקה המסורת. "כיתות י"ב שוב הוציאו שולחנות והציבו אותם בשער, רק שהם לא הרימו שילוט עם ציונים, אלא החזיקו שלטים נחמדים, כמו 'ברוכים הבאים', או 'את הכי יפה כשנוח לך', וזה ריגש אותי.
"אבל התאכזבתי מאוד לראות את הכתובות בכפר סבא, במיוחד בתקופה שבה יש כל כך הרבה התייחסות לנושא בעקבות האונס הקבוצתי באילת. אם הייתי לומדת בתיכון הזה הייתי פוחדת לדרוך בבית ספר או ללמוד עם הבנים שכתבו את זה".
"התאכזבתי מאוד לראות את הכתובות בכפר סבא, במיוחד בתקופה שבה יש כל כך הרבה התייחסות לנושא בעקבות האונס הקבוצתי באילת. אם הייתי תלמידה בתיכון הזה, הייתי פוחדת ללמוד עם הבנים שכתבו את זה"
היחס הסלחני למעשים ולאמירות מהסוג הזה, שמקטלג אותם כהלצה או מעשה קונדס ולא כפשע, מושרש עמוק בתרבות ובחינוך של החברה הישראלית הפטריארכלית, אומרת טל ברייר בן מוחה, מייסדת ארגון "מנהיגותה" לקידום חינוך מודע מגדר. היא גם רואה באירועים בכפר סבא המשך ישיר לאירוע האונס באילת, וסבורה שיש בהם לא פחות מהסתה לאלימות.
"גם כאמא לילדה שעולה לכיתה י' אני חושבת שאסור לנו לשתוק. הרי יש פה קריאה לאלימות. מתחת לאמירה שלתלמידי י"ב מגיע לקבל את היודניקיות, מסתתרת האמירה 'אנחנו נאנוס אתכן'.
"הרי אם בבית ספר יהודי בחו"ל היו מרוססות כתובות נעצה שקוראות לאנוס את היהודים, היו מזמינים משטרה ופותחים בחקירה. אז אני חושבת שגם אם יש כתובות עם איום באונס, המשטרה צריכה להיות מעורבת. פרקטית כדי שמי שעשה את זה ייתן את הדין, וכדי שכל השאר יראו וירעו".
בקורסים של הורות מודעות מגדר שמעבירה ברייר בן מוחה ברחבי הארץ רק 10% מהמשתתפים הם גברים, אבל כולם זוכרים מה התגובות שקיבלו כילדים שבכו.
"כשאני שואלת גברים בהרצאות מתי לראשונה הם הבינו מה הזהות המגדרית שלהם כבנים, כולם זוכרים שזה קרה כשהחלו לבכות ואמרו להם, 'אל תבכה, אתה גבר, אתה לא נקבה'. משטרת הגבריות היא מושג בסוציולוגיה שמכוון את הבנים למסלול של הדחקת רגש, עד כדי כך שהרגש היחידי כמעט שלגיטימי לגבר הוא כעס.
"היו מחקרים שהראו שאם תינוקת בוכה ההורים ישאלו אותה 'למה את עצובה', אבל אם תינוק בוכה שואלים אותו 'למה אתה כועס?' הדחקת רגשות הופכת את האלימות למנת חלקם של גברים, ואני לא באה להצדיק אלימות, אלא מצביעה על החברה שלנו, שמלמדת שאלימות היא הנתיב הרגשי המרכזי לגברים".
"אני חושבת שאסור לנו לשתוק. הרי יש פה קריאה לאלימות. מתחת לאמירה שלתלמידי י"ב מגיע לקבל את היודניקיות, מסתתרת האמירה 'אנחנו נאנוס אתכן'"
לדברי ברייר בן מוחה, ההבניה החברתית על מקומו של הגבר בחברה, באה לידי ביטוי גם בספרות הילדים הפופולרית, והיא מדגימה: "בספר 'בייגלה', למשל, הכלב התאהב בזהובה הכלבה ולא הבין מדוע היא לא מתאהבת בו בחזרה. גם לאחר שזהובה לא הביעה בבייגלה עניין הוא המשיך לעקוב אחריה ולחזר אחריה, עד ששיחקה בכדור ונפלה לבור. בשלב הזה הוא הכניס את גופו הארוך לתוך הבור והציל את הכלבה, וכמובן שהיא מיד התאהבה בו, והם הולידו צאצאים.
"גם אם אתעלם מהמטפורה המינית של כניסת הבייגלה לבור, מה שבעצם בנים לומדים מהסיפור, זה שאם מישהי אמרה להם שהיא לא רוצה, אבל הם יתעקשו, אולי הלא יהפוך לכן, כי אין משמעות למה שהיא רוצה. ומה הבנות מבינות? שגם אם הן אומרת לא, אולי הן לא מבינות ולא יודעות מה הן רוצות. שבעצם הן אובייקט פסיבי, שצריך להציל מצרות ושכל ייעודן הוא להתחתן ולהוליד גורים".
ברייר בן מוחה סבורה כי השינוי צריך להיות בתפיסת העולם של הילדים כבר בגילאים הרכים, ושמערכת החינוך בישראל תגיע בהמשך. "הפוליטיקאים והפוליטיקאיות לא יביאו את השינוי המיוחל, אבל זה התפקיד שלנו לשנות את דור העתיד. זהו תפקידם של ההורים ושל אנשי ונשות חינוך. היום אין חובה בתכנית של משרד החינוך בהכשרה מגדרית – אבל גם מורות, מורים, גננות, וגננים צריכים לעבור את זה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו