בתקשורת מתפרסמות ידיעות שמצרים, קטאר ואחרים, יזמו הפסקת אש ואילו ישראל היא זו שסירבה לכך.

יורשה לי לדרוש מממשלת ישראל הכושלת להיענות בחיוב ומיידית לדרישה זו. אין צודק ממנה. כל עוד נורים מטחי אש מעברי הגבול, ימשיכו למות כאן אנשים.

יורשה לי לדרוש דרישה זו, בשם כל חלקי העם היושב בציון. ימנים, שמאלנים, יהודים כערבים. כמעט כולם רוצים ומעוניינים בהפסקת אש – והתחייבות שלא לחדש אותה בהמשך, באופן מיידי.

זו דרישה בשם כל חלקי העם היושב בציון. ימנים, שמאלנים, יהודים כערבים. כמעט כולם רוצים ומעוניינים באופן מיידי בהפסקת אש – ובהתחייבות שלא לחדש אותה בהמשך

כמובן שהדרישה הנ"ל תענה בחיוב, מיד עם קבלת הבטוחות שהירי לא יחודש. אם יש מדינה, גוף, או יישות בינלאומית שיכולים לערוב ששוב לא יפתחו חמאס והג'יהאד באש, הרי שהפסקת האש תכנס לתוקפה מיידית וללא שום תנאי.

אם אין אפשרות למדינה או ליישות כלשהי להתחייב לכך, הרי שצריך להתנות את הפסקת האש בכך שיוצאו מרצועת עזה כל הטילים ואמצעי הלחימה המיועדים לפגוע באזרחים. הם ואמצעי ייצורם.

לא נראה לי שיש אחד בישראל – כולל המפלגות שאמורות לייצג את אזרחי הערבים, שמעוניין שיירו טילים על ישראל, או שייוצרו טילים למטרה זו. לכן, לא נראה שיש מי שיתנגד להפסקת האש.

אם מישהו בכל זאת רוצה לשמר את היכולת של חמאס לירות עלינו טילים, פירושו היחיד של הדבר שהוא לא בעד להפסיק את האש, אלא בעד דחייתה לזמן מאוחר יותר.

במקרה כזה, על ישראל לשקול אם יש לה העדפה לספוג את הטילים בהמשך (בתוספת כמויות ושיכלולים שעוד יתווספו) או שעדיף לה להמשיך ולסיים את הנושא הזה עכשיו.

אם אין אפשרות למדינה או ליישות כלשהי להתחייב לכך שהירי לא יחודש, הרי שצריך להתנות את הפסקת האש בכך שיוצאו מרצועת עזה כל הטילים ואמצעי הלחימה המיועדים לפגוע באזרחים. הם ואמצעי ייצורם

איני יודע מה השיקול שיש להעדיף את דחיית האש לתאריך מאוחר יותר. אם יש כאן מישהו שזו דרישתו, אשמח אם יבהיר את עמדתו. אולי יש צדק בדבריו. אני יודע שיש החושבים שעד למחר אולי הכלב ימות, אולי הפריץ ימות וכדומה.

יש כאן מישהו החושב אחרת?

נמרוד חי על התפר שבין שסעי החברה הישראלית, רגל פה רגל שם. משמש כיועץ, ועוסק בגישור תוך אישי ובינאישי. חי את השסעים בחברה הישראלית מזה שנים רבות. לא ימין ולא שמאל (=נגד כולם)

מערכת שלטונית העומדת בפני בחירות לא יכולה לקבל החלטות על אופי מצב הסיום מבלי להתחשב בכמעט מאה אחוז במעמד האלקטורלי שלה. לכן, לא נגיע לשום הישג אסטרטגי מכל הבלגן המוזר הזה.

לא להאמין שבמאה ה-21, מדינה לכאורה מתקדמת, נאורה ודמוקרטית מחד וארגון טרור מאידך  יורים האחד על השנייה כמעט באופן דומה לנצים שבמלחמת העולם הראשונה – כשאין לצד כלשהו מושג ירוק לאן הוא רוצה להגיע.

זה יורה ברקטות וזו במטוסי קרב אמריקאים. זה מתהדר בפגיעות שלו באזרחים וילדים והשנייה מתהדרת בבניין שהיא מפילה. בסוף, למי שלא ברור, שני הצדדים יודיעו שניצחו כמו שני בריונים בשכונה שמכים זה את זה.

לא להאמין שבמאה ה-21, מדינה לכאורה מתקדמת, נאורה ודמוקרטית מחד וארגון טרור מאידך  יורים האחד על השנייה כמעט כמו במלחמת העולם הראשונה – כשאין לצד כלשהו מושג ירוק לאן הוא רוצה להגיע

כדי שאכן המהלך הצבאי ישרת את השלב המדיני המתבקש, ישראל חייבת להביא את חמאס – דרך מועצת הביטחון – להסכמה לרשימת תנאים:

1. בעזה לא תתקיים הצטיידות במערכות נשק צבאיות כמו רקטות, טילים, מרגמות, רחפנים, מל"טים ופלטפורמות ימיות.
2. תתקיים בקרה בינלאומית על עזה שתבטיח את מימושו של הפירוז (ניתן למימוש בתנאי שצוותי הבקרה ינועו בעזה באופן חופשי).
3. ישוקם הנמל בעזה שיפתח חלון לאנשיה אל העולם, וישחרר אותם מן המצור.
4. על הנמל יהיה פיקוח הדוק ובקרה של ישראל – שימנע הברחות אמל"ח פנימה אל עזה. (יש דרך לממש בקרה כזאת – גם בשיתוף עם מצריים או יוון).
5. כל סטייה מעיקרי ההסכם תביא לסגירת הנמל והשבת החסימה על עזה, כולל צמצום מחודש של מרחבי הדיג.
6. הגוף השלטוני בעזה יקבל אחריות על כל פעילות טרור או פעילות צבאית – גם אם היא מתבצעת על ידי ישויות שאינן מזדהות עם המשטר.
7. כל ארבע שנים יתקיימו בחירות בעזה על בסיס "ריבוי מפלגות" (שלוש מפלגות לפחות).
8. יתקיים נוהל חילופי שבויים וגופות בין שני הצדדים בתוך חודש מרגע החתימה על ההסכם.
9. מדינות המערב, יחד עם מדינות המפרץ, ישקיעו עשרה מיליארד דולר בשיקום עזה וביכולתה להפוך לחברה יצרנית ועסקית – גם כלפי העולם החיצון.
10. לא תהיה הגבלה של נוכחות תקשורתית של אמצעי תקשורת בינלאומיים בעזה – כולל רשתות חברתיות.
11. ההסכם ייחתם בערבות מצרים, ארה"ב ומדינות המפרץ, ועל פי דרישת מועצת הביטחון.

אי-הסכמה לתנאים הללו תוביל להמשך העימות האלים; הסכמה לתנאים תהווה מיטוט של חמאס. אין מיטוט אחר. והמשמעות של הדרישות הללו הינה הפיכת החמאס, יחד עם הג'יהאד האסלאמי, ליישות פוליטית-מדינית.

חיים אסא היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין. יו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב