בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו חותם על הסכמי שלום סודיים בטקסים נוצצים בוושינגטון, וממשיך להיות אחראי על הכישלון החרוץ של הממשלה בהתמודדות עם מגיפת הקורונה – החל הנאשם בנימין נתניהו להתכונן לקראת תחילת שלב ההוכחות במשפטו, שצפוי להיפתח בחודש ינואר.
הנה מקבץ מההתפתחויות בנושא מהימים האחרונים.
1. טענת "אין לי סנגור" ירדה מהפרק
אחד החששות המרכזיים שליוו את מי שטרח לעקוב אחר מהלכיו של נתניהו מאז נפתח משפטו בחודש מאי האחרון, היה שעל אף שבית המשפט קבע כי שלב ההוכחות יתחיל בחודש ינואר הקרוב, בקצב של שלושה דיוני הוכחות בשבוע, הרי שבסופו של דבר, כשיתקרב המועד, יתברר שאין ביכולתו של בית המשפט לממש את התוכנית. זאת, נוכח האפשרות שנתניהו עצמו יבוא לבית המשפט לקראת ינואר, ויודיע כי הוא איננו מיוצג על-ידי סנגור.
ובכן, האפשרות שזה יקרה נחסכה מאיתנו. בתחילת השבוע הגיש בא-כוחו החדש של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, ייפוי כוח מטעם הנאשם לבית המשפט. ייפוי הכוח אינו מוגבל בזמן – כפי שהיה עם חלק מעורכי הדין הקודמים, שהציגו ייפוי כוח לדיון אחד בלבד – אך הוא מוגבל בתחומיו.
בהודעה לבית המשפט נאמר כי בן צור ייצג את נתניהו במסגרת תיק 4000, ככל הנראה לבדו; וכן בתיק 2000, יחד עם עו"ד עמית חדד (למעט סוגיות מסוימות, שבהן בן צור לא ייגע, מסיבות לא ידועות). על תיק 1000 רשום לפי שעה עו"ד חדד לבדו – בן צור ייצג את ארנון מילצ'ן, עד מפתח בתיק זה.
בד בבד, נודע השבוע כי נתניהו צירף לצוותו גם את ד"ר יוסי כהן – לא זה מהמוסד, אלא את עורך הדין של משפחת נתניהו, שאין משימה קטנה למידותיו.
המשמעות היא שחלון ההזדמנויות של נתניהו למנוע את תחילת שלב ההוכחות בינואר – נסגר. מרגע שייפוי הכוח הוגש לבית המשפט, בן צור אינו רשאי עוד להודיע חד-צדדית על התפטרות, אלא יצטרך לבקש רשות מבית המשפט. רשות כזו תינתן רק אם נתניהו יוכיח ששחרורו של מי מסנגוריו לא ישנה את הסטטוס שלו כמי שזוכה לייצוג משפטי.
2. הנאשם 1 דורש חומרי חקירה
בד בבד, החל בן צור לתת עבודה, במובן זה שבדומה לנאשמים האחרים בתיק – בני הזוג אלוביץ' וארנון מוזס – כעת גם הנאשם נתניהו בא בדרישות כאלה ואחרות בנוגע לחומרי החקירה שנמסרו לו.
הבקשה שהגיש בן צור לבית המשפט בעניין זה, מחזיקה אמנם 82 עמודים (ועוד למעלה ממאה עמודי נספחים) אך היא עניין רוטיני לגמרי, המתמקד במחלוקות בין התביעה להגנה באשר להיקף חומרי החקירה הנמסרים. התביעה מגדירה מסמכים מסוימים כ"תרשומת פנימית", ההגנה אומרת שאלה חומרי חקירה – אין מה להתרגש. זה קורה כמעט בכל תיק.
בין היתר דורשים סנגורי נתניהו שהפרקליטות תעביר לידיהם קלסר הקרוי "קלסר תרגילי חקירה" שנעשו במסגרת חקירת תיק 4000. לטענתם, תרגילי החקירה הללו "הובילו לזיהום בוטה וקשה של החקירה". מן הסתם טענות אלה יפרנסו קווים מרכזיים בטענות ההגנה שיפרשו הסנגורים בבית המשפט.
עוד מבקשים הסנגורים מסמכים הנוגעים להתכתבות בין משרד המשפטים ומשרד מבקר המדינה, ביחס ל"אסדרת מגזר התקשורת הנייחת", כדי להוכיח כי האלוביצ'ים ובזק בבעלותם לא זכו לשום הקלה רגולטורית מנתניהו, בעת שכיהן גם כשר התקשורת.
מסמכים נוספים שדורשים סנגורי נתניהו, עוסקים בעד התביעה הראשון שאמור לעלות על דוכן העדים בינואר – מנכ"ל "וואלה!" לשעבר, אילן ישועה. נתניהו וסנגוריו מבקשים למקד את טענותיהם בעניינו, בקונספציה ששרתה לטענתם על המשטרה והפרקליטות, כי ידיו של ישועה נקיות.
בין היתר דורשים סנגורי נתניהו שהפרקליטות תעביר לידיהם קלסר הקרוי "קלסר תרגילי חקירה" שנעשו במסגרת חקירת תיק 4000. לטענתם, תרגילי החקירה הללו "הובילו לזיהום בוטה וקשה של החקירה"
ישועה מעולם לא נחקר כחשוד בתיק, אלא מסר עדויות כעד. לטענת נתניהו, העובדה שישועה – שהיה חלק ממנגנון השוחד – לא נחקר כחשוד, אינה מתיישבת עם תזת השוחד של התביעה עצמה, המופנית כלפי נתניהו.
כל אלה הם קצות חוט, שאת המשכיהן נגלה בשלבים הבאים במשפט – בוודאי בפרשת ההגנה ובסיכומים, אך אפשר שגם עוד קודם לכן, בשלב תשובת הנאשמים לכתב האישום.
3. העליון מסמן ליועמ"ש לחקור הדלפות
בד בבד, התקיים ביום שני האחרון בבית המשפט העליון דיון בעתירת הנאשמים 2 ו-3 בתיק, שאול ואיריס אלוביץ', נגד היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה שתיפתח חקירה למציאת המדליף מתיקי האלפים.
העמדה שהציג מנדלבליט בבג"ץ הייתה החלטית: אין מקום לחקירה, מספר שותפי הסוד גדול מדי, ואין הצדקה לפגיעה בחיסיון העיתונאי. זאת, אף שחלק מההדלפות נעשו עוד בטרם הועברו חומרי החקירה לסנגורים ולידיים חיצוניות, לקראת השימועים.
באופן ספציפי, מדובר על הקלטת שיחה בין העד אילן ישועה לבין בני הזוג אלוביץ' – שאותה שידר העיתונאי רביב דרוקר בערוץ 13.
היועץ טוען כי העובדה ששידור זה נעשה לאחר הגשת כתב האישום, שפומביותו משמעותה מסירת פרטים רבים לידיעת הציבור כולו, מקטינה את הנזק שנגרם לאלוביצ'ים בעצם מעשה ההדלפה. בית המשפט ראה את הדברים אחרת – כאילו בעצם ההדלפה ביקש מי שביקש להביא לידיעת בית המשפט מידע נוסף, שאינו כלול בכתב האישום ושלא יוגש לבית המשפט בהמשך במסגרת חומרי החקירה.
השופטים – נשיאת העליון אסתר חיות והשופטים נעם סולברג וג'ורג' קרא – לא היו שבעי רצון מעמדת היועץ. השופט סולברג פנה לנציגי הפרקליטות ותהה מדוע לא ניתן לערוך "פעולות ראשוניות" כדי לחקור את ההדלפה.
הנשיאה חיות הצביעה על כך שאין מדובר בפעם הראשונה שמתרחשות הדלפות כאלה בתיקי חקירה של נבחרי ציבור. היא כינתה את התופעה זו "מכת מדינה", "רעה חולה" ו"תופעה מדאיגה".
הנשיאה חיות הצביעה על כך שאין מדובר בפעם הראשונה שמתרחשות הדלפות כאלה בתיקי חקירה של נבחרי ציבור. היא כינתה את התופעה זו "מכת מדינה", "רעה חולה" ו"תופעה מדאיגה"
"האם לא הגיע הזמן לעשות מעשה ולבדוק?", שאלה חיות, "יש לנו קושי עם העובדה שהוחלט לא לעשות כלום". היא הציעה ליועץ המשפטי לשקול אם לפתוח בבדיקה מקדימה, בטרם חקירה פלילית מלאה. הפרקליטות ביקשה חודש לשקול את העניין. השופטים איבדו סבלנות, ונתנו לה שבוע, עד יום שני הקרוב, לחזור עם תשובה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם