לאחר התחייבויות פומביות חוזרות לקיים את הבחירות הפלסטיניות הכלליות הראשונות מזה 14 שנה, נראה שהאפשרות שתושבי הגדה המערבית ורצועת עזה ילכו לתחנות הקלפי שוב גוועת. פגישה של ראשי הפלגים הפלסטיניים שהייתה אמורה להתקיים בתחילת החודש, ובה יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס היה אמור להוציא צו הקורא לעריכת בחירות חדשות, נדחתה למועד לא ידוע.

הבחירות האחרונות לרשות המחוקקת הפלסטינית התקיימו ב-2006, אז ניצחונו של חמאס על הפת"ח של עבאס הוביל למאבק עקוב מדם על השליטה ברצועת עזה. ארגון הטרור סילק את פת"ח מהשטח ב-2007, ומאז הרשות המחוקקת למעשה חדלה מלתפקד. כמה ניסיונות לגשר על הפערים בין שני הצדדים בשנים שחלפו מאז – לקיים בחירות כלליות ולהקים ממשלת אחדות חדשה – נכשלו.

פלסטינים רבים חשים שלהנהגה לאומית נבחרת ומאוחדת תהיה לגיטימציה רבה יותר מאשר למבוי הסתום הנוכחי: שתי ממשלות פלסטיניות מסוכסכות זו עם זו, שהמנדטים שלהן פקעו כבר ב-2010. שני הצדדים טענו, כרגיל, כי הם באמת מחויבים הפעם ללכת לבחירות בתוך שישה חודשים, שאחריהן תוקם ממשלת אחדות, ובכירים ציינו כי המצב הפוליטי הקשה של הפלסטינים שינה את המשחק.

שני הצדדים התמודדו עם לא מעט מהלומות בחודשים האחרונים: החלטתן של איחוד האמירויות הערביות ובחריין לנרמל את היחסים עם ישראל חרף דרישות הפלסטינים, כלכלה מתפוררת ומגפה משתוללת 0 הן בגדה המערבית והן בעזה.

שני הצדדים התמודדו עם לא מעט מהלומות בחודשים האחרונים: החלטתן של האמירויות  ובחריין לנרמל את היחסים עם ישראל חרף דרישות הפלסטינים, כלכלה מתפוררת ומגפה משתוללת – הן בגדה המערבית והן בעזה

"כולם חשים את הסכנה בשלב הנוכחי של המאבק הפלסטיני", אמר בתחילת החודש סגן יושב ראש הלשכה המדינית של חמאס, חוסאם בדראן. "זה מה שהוביל להתקרבות הנוכחית (בין פת"ח לחמאס)".

מחמוד עבאס באו"ם, 2020 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

אבל הציבור הפלסטיני, שחש מתוסכל לנוכח ההבטחות האינסופיות לאחדות בין שני הפלגים, נותר ספקן. על פי סקר שנערך באמצע ספטמבר, רק 11% מהפלסטינים מאמינים כי ממשלת אחדות תקום בקרוב; 58% אחרים אמרו כי ממשלת הרשות הנוכחית אינה מסוגלת לארגן בחירות.

"זה רק תרגיל של עבאס כדי להרוויח זמן לפני הבחירות בארצות הברית", אומר מוחיימר אבו סעדה, פרופסור באוניברסיטת אל-אזהר בעזה. "חמאס יודע שהפרויקט המדיני של עבאס כושל, שכל הפרויקט של הרשות הפלסטינית הגיע כפי הנראה למבוי סתום. חמאס מאמין שבחירות לפחות לא יפגעו בו, בייחוד בגדה המערבית (שבשליטת הפת"ח). אבל הוא גם יודע שזה הכל העמדת פנים, והוא משתף עם זה פעולה כדי שלא יאשימו אותו באי-קיומן של בחירות".

למרות שעבאס הבטיח לקיים בחירות בנאומו האחרון לפני העצרת הכללית של האו"ם, על פי החוק הפלסטיני, יושב ראש הרשות צריך לחתום על צו כדי שאפשר יהיה להתחיל בתהליך. הוא יכול לתמוך בבחירות, הוא יכול להשמיע התחייבויות פומביות, אבל ללא צו בחתימתו, אין סיבה להאמין כי אכן יתקיימו בחירות.

הפערים בין שני הפלגים הם עצומים, ויש צורך בהקמת בית דין בלתי תלוי לענייני בחירות, שיוכל לשפוט בין כל הצדדים. ישנה גם השאלה הבעייתית אילו כוחות ביטחון ימונו לפקח על הבחירות, בעיקר ברצועת עזה אשר נשלטת בידי חמאס.

הפערים בין שני הפלגים הם עצומים, ויש צורך בהקמת בית דין בלתי תלוי לענייני בחירות, שיוכל לשפוט בין כל הצדדים. ישנה גם השאלה הבעייתית אילו כוחות ביטחון ימונו לפקח על הבחירות, בעיקר ברצועה שנשלטת בידי חמאס

שום פתרונות לשאלות הקשות הללו לא הועלו בציבור. אם כך, למרות הכותרות, לא נעשתה שום פעולה בשטח כדי לפתוח במרוץ הבחירות המובטח. דובר ועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית, פריד טעמאללה, אישר לזמן ישראל כי חברי הוועדה עדיין מחכים לצו היושב ראש על מנת להתחיל בארגון הבחירות.

כאשר השיחות על בחירות החלו למלא את שידורי התקשורת הפלסטינית בסוף 2019, עבאס סירב להוציא צו לעריכתן עד שישראל תבטיח זכות הצבעה לפלסטינים תושבי מזרח ירושלים. הרשות הפלסטינית רואה זה מכבר את מזרח ירושלים כבירת מדינתה העתידית. ישראל התעלמה מהבקשה ואסרה על הרשות הפלסטינית לפעול במזרח ירושלים. כפועל יוצא מכך, הפטפטת הפוליטית נמשכה במשך חודשים מבלי לפתוח בשום סוג של תהליך רשמי.

אילוסטרציה, עידן הקורונה ברצועת עזה, אוקטובר 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

מוקדם יותר החודש, חבר הוועד המרכזי של פת"ח, עזאם אל-אחמד, אמר לסוכנות הידיעות הטורקית אנדולו כי לא יתקיימו בחירות ללא מזרח ירושלים.

ההתעקשות על מזרח ירושלים יכולה להיראות כעמדה עקרונית של בכירים פלסטינים או כטקטיקת השהיה יצירתית. אחרי הכול, הנושאים האמיתיים שמפלגים את פת"ח וחמאס הם הרבה יותר עמוקים וסבוכים, ופחות פופולריים מאשר הגנה רטורית על מה שפלסטינים רבים מקווים שיום אחד תהיה בירתם.

לדברי הפרשן הפוליטי הפלסטיני ג'יהאד חרב, ישנן דרכים להבטיח כי תושבי מזרח ירושלים יוכלו להצביע מבלי להידרש להסכמה ישראלית מלאה. הם יכולים להצביע באמצעות הדואר או בתחנות קלפי בערים פלסטיניות כגון אבו דיס או א-ראם, אשר – אף על פי שהרשות הפלסטינית מחשיבה אותן לחלק מירושלים רבתי – אינן נכללות בשטחה המוניציפלי של ירושלים. "אלה הן בעיות טכניות, שהחברה האזרחית הפלסטינית הציעה להן פתרונות", אומר חרב.

ההתעקשות על מזרח ירושלים יכולה להיראות כעמדה עקרונית של בכירים פלסטינים או כטקטיקת השהיה יצירתית. אחרי הכול, הנושאים האמיתיים שמפלגים את פת"ח וחמאס הם הרבה יותר עמוקים וסבוכים

עם זאת, הייתה תזוזה מסוימת בנושא אחד מרכזי: דווח כי פת"ח וחמאס הסכימו להנהיג בחירות בשיטה היחסית, שנוטה יותר לטובת פת"ח מאשר השיטה הנוכחית, שנוטה לטובת חמאס. במקום השיטה הנוכחית, שבה מחצית מהמושבים במועצה המחוקקת נקבעים בבחירות מחוזיות (ומחציתם בבחירות יחסיות), השיטה של הפת"ח תתייחס לכל השטחים הפלסטיניים כמחוז אחד, והמצביעים ייתנו את קולם לרשימה אחת, בדומה לשיטה הנהוגה בישראל.

שיטת ההצבעה הנוכחית סייעה לחמאס להנחיל לפת"ח תבוסה מוחצת ב-2006. באותו הזמן, פת"ח זכה לפופולריות רבה אבל היה מפולג באופן עמוק: מועמדי הפת"ח התחרו זה בזה במחוז אחר מחוז. יריבו העיקרי חמאס, לעומת זאת, היה מאורגן היטב והפעיל משמעת פנימית הדוקה. אף על פי שחמאס גבר על פת"ח ב-3% בלבד מכלל הקולות, התנועה האסלאמיסטית קיבלה 74 מתוך 132 המושבים במועצה המחוקקת הפלסטינית, לעומת 45 המושבים של הפת"ח.

אילוסטרציה, עידן הקורונה ברצועת עזה, אוקטובר 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

"זה אפילו ברור יותר אם מסתכלים על הקולות הכלליים לעומת המחוזות. במושבים שנקבעו על פי הקולות הכלליים, ההפרש בין פת"ח לחמאס היה מנדט אחד בלבד", אומר חרב. לדבריו, אם חמאס אכן הסכים להנהיג שיטת ייצוג יחסי, פת"ח ירגיש הרבה יותר בטוח לאפשר את קיומן של בחירות. "יש חששות בנוגע לפילוגים הפנימיים (בפת"ח). אבל הצבעה יחסית מפחיתה אותן", אומר חרב, שאימוץ שיטת הבחירות החדשה מעורר בו אופטימיות כי הבחירות אכן יתקיימו.

עדיין יש זמן להחלטות ולשינויים, אבל ללא צו חתום בידי היושב ראש, מדגישים הן חרב והן אבו סעדה, אין סיבה להאמין כי אכן יתקיימו בחירות.