אחד מקווי הדמיון בין ממשל דונלד טראמפ לממשלתו של בנימין נתניהו, הוא בהחלשת הדרג הפקידותי הבכיר, לעתים בהתשתם באמצעות מתקפות של מקורבים, לעתים בהחלפה בלתי פוסקת של מי שמחזיקים בתפקיד, ולעתים פשוט בהותרת תפקידים בכירים פנויים, ללא מינוי קבע במשך תקופות ארוכות. כך רוקן טראמפ בתחילת כהונתו מתוכן את משרד החוץ; כך עושה נתניהו במערכת אכיפת החוק. גם זו דרך לפורר מערכת שלטונית.

מובן מאליו מדוע הותרת מערכת אכיפת החוק בידיהם של ממלאי מקום היא חדשות רעות ליציבותה ולחוסנה של המערכת. מי שמחזיק בתפקיד ממלא מקום לעולם יהיה חשוף יותר ללחצים ממי שמכהן במינוי קבע. מטבע הדברים, ממלא המקום מעוניין לקבל את המינוי, ולכן הוא ייטה לפעול להשבעת רצונם של מקבלי ההחלטות – הדרג הפוליטי.

כאשר מדובר במערכת אכיפת החוק, ובמצב שבו ראש הממשלה הוא יעד לאכיפה פלילית של מערכת אכיפת החוק, וחלק משרי הממשלה פועליו למען האינטרסים האישיים שלו, הדבר עלול להביא לעיוות דין של ממש.

כל זה ידוע ומוכר עוד מאחד הסבבים הקודמים של קרבות בצמרת משרד המשפטים – סביב התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לכוונתו של שר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה, להאריך עוד ועוד את כהונתו של עו"ד דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה.

אחת ההאשמות מכיוון צרצריו של נתניהו כלפי מנדלבליט, היא על כך שהוא מחזיק בידיו כעת, בנוסף לתפקיד היועץ, גם את תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה. ובכן – מנדלבליט עצמו מעוניין לצאת מהמשבצת הזאת במהירות האפשרית. הן מבחינת האינטרס הפרטי שלו, הן בשל הצורך למלא אחר התחייבות המדינה לבג"ץ, והן בשל טובת הפרקליטות כמערכת, היועץ מעוניין שיתמנה פרקליט מדינה בהקדם האפשרי.

אחת ההאשמות מכיוון צרצריו של נתניהו כלפי מנדלבליט, היא על כך שהוא מחזיק בידיו כעת, בנוסף לתפקיד היועץ, גם את תפקיד מ"מ פרקליט המדינה. ובכן – מנדלבליט עצמו מעוניין לצאת מהמשבצת במהירות האפשרית

במסגרת העתירות לבג"ץ שפסק כי ניתן להטיל על נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה, נקבע לא רק שהיתר זה כפוף לחתימת נתניהו על הסדר ניגוד עניינים שירחיק אותו מכל השפעה על מערכת אכיפת החוק, אלא גם שהמינויים בצמרת המערכת ייעשו תוך זמן סביר. זאת, בוודאי נוכח הזמן שבו כלל לא ניתן היה למנות מפכ"ל, פרקליט מדינה ומנכ"לי משרדים – במהלך 17 החודשים שבהם כיהנה ברציפות בישראל ממשלת מעבר.

בעניין מינוי פרקליט מדינה בהקדם, מנדלבליט מתואם עם שר המשפטים אבי ניסנקורן. הצעד הראשון הוא הקמת ועדת איתור לפרקליט המדינה, שבראשה עומד היועץ עצמו. שלשום החליט נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, להציב את עצמו לצדו של נתניהו בעימות הזה.

מלבד מנדלבליט, מכהנים בוועדת האיתור גם הנציב עצמו, וכן עורך דין מקרב הציבור, שאותו בוחר היועץ עצמו – מנדבליט החליט לבחור בעו"ד רחל תורן, שהייתה בעבר יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, וזה לה הסבב הרביעי בוועדת האיתור הזו (היא כיהנה בוועדה הזו גם כשמנדלבליט עצמו היה מועמד לתפקיד פרקליט המדינה, ב-2007); דיקני הפקולטות למשפטים בחרו בפרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

נשאר רק גורם חמישי ואחרון להשלמת הרכב ועדת האיתור, וזהו מנכ"ל משרד המשפטים. כאן החליט הנציב הרשקוביץ לתחוב מקל בגלגלי המינוי, כשהודיע למנדלבליט שלא ניתן למנות את ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקובי, לוועדת האיתור, ויש להמתין עד למינוי מנכ"ל קבוע למשרד.

"כלל לנו שממלא מקום מנהל כללי של משרד ממשלתי אינו משתתף בהליכי בחירה למשרות בכירות במשרדו", כתב שלשום הנציב ליועץ המשפטי.

הנציב דניאל הרשקוביץ והיועמ"ש אביחי מנדלבליט בוועדת ביקורת המדינה, ב-3 בדצמבר 2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מדוע באמת אין מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים? לפני חודשיים הודיע ניסנקורן כי מועמדו לתפקיד המנכ"ל הוא עו"ד שמעון בר-און, שייצג בתקופה האחרונה את כחול-לבן, בין היתר בפני בג"ץ. בר-און אף אושר בוועדת המינויים העליונה של נציבות שירות המדינה, שבראשה עומד הרשקוביץ עצמו.

כדי להשלים את תהליך מינויו של בר-און, על הממשלה לדון במינוי ולאשרו, כפי שהדבר נעשה ביחס לכלל המנכ"לים במשרדי הממשלה. ניסנקורן פנה שלוש פעמים, מתברר, למזכיר הממשלה, בבקשה שהנושא יועלה על סדר יומה של הממשלה – אך משום מה, זה לא קרה. טביעות האצבע של נתניהו מרוחות בבירור על הסחבת הזו שהיא מנת חלקו של ניסנקורן.

שחר בן-מאיר בדיון בעתירתו בבג"צ. 19 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

והנה כעת, כתוצאה מאותו עיכוב הנגרם באחריותו של נתניהו, מודיע נציב שירות המדינה כי לא ניתן למנות פרקליט מדינה. לא בכדי מיהר שלשום עו"ד שחר בן-מאיר, יחידת גרילה של עורך דין אחד, לפנות למנדלבליט בדרישה – מרחיקת-לכת מעט – לפתוח בחקירה פלילית נוספת נגד ראש הממשלה, נוכח מעורבותו העקיפה הזו במניעת מינוי פרקליט מדינה.

"פעולות אלה של ראש הממשלה הן בגדר התערבות גסה, בוטה ומלאה של נאשם בפלילים במינוי (ובאי מינוי) בעל תפקיד בכיר ביותר ברשויות אכיפת החוק", כתב בן-מאיר.

ניסנקורן ומנדלבליט זיהו אתמול את הפוזיציה של הרשקוביץ, כמי שבא לשרת את האג'נדה של נתניהו, למנוע מינויו של פרקליט מדינה. היועץ מיהר לשגר לנציב מכתב, שבו כתב כי על אף האי-נוחות הנגרמת מהכללת ממלא מקום מנכ"ל בוועדת איתור, הדבר בטל בשישים לעומת הנזק הכבד הנגרם מהמשך פעולתה של הפרקליטות ללא פרקליט מדינה שיעמוד בראשה.

לגישתו של מנדלבליט, אין מניעה בנסיבות הנוכחיות לכלול את יעקובי בוועדת האיתור, אפילו במחיר החלפתה במהלך עבודת ועדת האיתור, אם פתאום תחליט הממשלה לאשר את מינויו של בר-און למנכ"ל.

סיגל יעקבי (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

מנדלבליט הזכיר להרשקוביץ כי בעבר ישבו ועדות איתור בכירות שבהן כיהנו ממלאי מקום. כך, מי ששימש ממלא מקום נציב שירות המדינה עצמו, אהוד פראוור, ישב בוועדות איתור שונות, ואיש לא טען שצריך להקפיא את כלל המינויים הבכירים במדינה, עד שימונה נציב של קבע.

ככל הידוע, עמדת היועץ המשפטי הוותיק של נציבות שירות המדינה, עו"ד רון דול, היא כעמדת מנדלבליט בעניין זה, ולא כעמדתו של הרשקוביץ.

גם ניסנקורן מיהר לפנות אתמול לנציב שירות המדינה, בטענה כי העיכוב במינוי מנכ"ל משרד המשפטים אינו יכול להביא לעיכוב בהתנעת הליך בחירת פרקליט המדינה.

ניסקורן שלח חץ מדויק לעבר הרשקוביץ, בציינו כי לא רק במשרד המשפטים, אלא גם במשרד ראש הממשלה עצמו מכהן ממלא מקום מנכ"ל – רונן פרץ, מה שלא מונע ממנו לשבת בוועדות שונות, למשל בוועדת החריגים לעניין הארכת כהונה של נושאי משרה. כאילו רמז שר המשפטים לנציב – אל תתעסק איתי, כי גם אצל מיטיבך נתניהו אפשר לתקוע כל מיני תהליכים.

ניסקורן שלח חץ מדויק לעבר הרשקוביץ, בציינו כי לא רק במשרד המשפטים, אלא גם במשרד ראש הממשלה עצמו מכהן ממלא מקום מנכ"ל – רונן פרץ, מה שלא מונע ממנו לשבת בוועדות שונות

אם הצדדים יתבצרו בעמדותיהם, מן הסתם תוגש בקרוב עתירה לבג"ץ בנושא, ואז תתווסף עוד שכבה של מורכבות: מחלקת הבג"צים, הכפופה למנדלבליט, תצטרך לייצג את "עמדת המדינה" (אם התיק יגיע להרכב שבו יושב השופט חנן מלצר, הוא מן הסתם יתקן את הפרקליט שיטען לפניו, כפי שהוא נוהג לעשות ויאמר – אתם מייצגים את "הממשלה", לא את "המדינה").

"המדינה", כידוע, מעדיפה לדבר בבית המשפט בקול אחד. מעניין קולו של מי זה יהיה.