יותר מעשרים שנה נמשך הוויכוח הזה, עד שגילה גמליאל שמה לו סוף. ההודעה של השרה להגנת הסביבה, על הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי הליטר וחצי, היא מסוג המהלכים שמשנים מציאות באבחה אחת: כמו – להבדיל, כן? – החלטת אהוד ברק להוציא את צה"ל מהבוץ הלבנוני, הארכת שעון הקיץ על ידי גדעון סער והטלת המס (הצנוע מדי) על שימוש בשקיות פלסטיק. שנים מתלבטים, עד שבא מישהו וחותך. בשלב הבא, בדרך כלל, מגיעה התהייה: איך לא עשינו את זה קודם?

לפני כחודש, כאשר ביקשה מבג"צ עוד דחייה, היה נדמה שהשרה גילה גמליאל (ליכוד) מצטרפת לרשימה הארוכה של שרים להגנת הסביבה שחששו להחליט. הלחצים האדירים של חברות המשקאות, של רשתות השיווק ושל הח"כים החרדים, גרמו לכך שתפוח האדמה הלוהט הזה יגולגל משר לשר ומבג"ץ לבג"ץ.

לכאורה, זהו מהלך פשוט שנשען על היגיון בסיסי: המיחזור הוולונטרי של הבקבוקים הגדולים מדשדש, בקושי צולח את רף ה-50%. שאר הבקבוקים הגדולים מעמיסים על אתרי ההטמנה, או מטנפים את המדינה, שהפכה למזבלת פלסטיק גדולה. הטלת פיקדון תיתן תמריץ כלכלי למיחזור – בדיוק כמו שקורה עם הבקבוקים הקטנים, ששיעורי המיחזור שלהם מתקרבים ל-90% – ותנקה את המדינה ממיליארדי בקבוקים ריקים. רק במציאות העקומה שלנו, מהלך כל כך מתבקש דורש שנים של מאבקים משפטיים מצד ארגון סביבה נחוש (אדם טבע ודין), שהציג לממשלה דרישה פשוטה – לקיים את החוק שהיא עצמה חוקקה.

פעילים סביבתיים בונים מיצג מבקבוקי משקה ריקים, ארכיון, 2009 (צילום: Matanya Tausig/Flash90)

כמה גורמים במערכת הפוליטית טענו אתמול, ספק בציניות, שהסביבה בישראל הרוויחה בגדול מההסתבכות של גמליאל בהפרת הנחיות הקורונה.

לפי התיאוריה הזו, הרחבת חוק הפיקדון היא האמצעי שלה לשקם מעט את תדמיתה הציבורית, שספגה מכה אנושה בעקבות הרפתקת הקורונה שלה בטבריה. הרי רק לפני חודש הודיעה לבג"ץ שהיא בוחנת כמה פתרונות להתמודדות עם סוגיית הבקבוקים, אז מה קרה בחגים, תוהים התוהים, שגרם לה להגיע למסקנה הנחרצת שהרחבת חוק הפיקדון היא הפתרון ואין בלתה?

כמה גורמים במערכת הפוליטית טענו אתמול שהסביבה הרוויחה מההסתבכות של גמליאל. לפי התיאוריה הזו, הרחבת חוק הפיקדון היא האמצעי שלה לשקם את תדמיתה הציבורית, שספגה מכה בעקבות הרפתקאותיה בטבריה

ההכרעה אכן זיכתה אתמול את גמליאל בשלל פידבקים חיוביים מהתקשורת הליברלית, וכמובן מארגוני הסביבה, אבל גם במבול של ברכות מפוקפקות מהצד החרדי ומחברות המשקאות, שניסו לקבע בתודעה הציבורית את המונח "מס גמליאל" ("מס גמליאל הוא ספין ציני על חשבון הציבור שיעלה לו ביוקר").

נראה שהשרה גמליאל הייתה מוכנה לזה, ושלפה במהירות התייחסות שכוונה הישר לבטן הרכה של חברות המשקאות: "הציניות של חברות המשקאות, המרוויחות סכומי עתק, אינה מפתיעה. הן דרסו ברגל גסה את הסביבה וזרו חול בעיני הציבור במהלכים יחצ"ניים שהתחפשו למיחזור". אאוץ'.

אם בתנועה הסביבתית חיכו במשך שנים לשר שיעמוד זקוף מול לחצים של בעלי הון, ולא יעשה להם חשבון, גמליאל פתאום נראתה אתמול כמו ליהוק לא רע לתפקיד. מעניין מה חשבו בבלפור על העימות הזה, שצמח לפתע מול המפלגות החרדיות – אלה שהישרדותו הפוליטית של נתניהו כל כך תלויה בהן.

מה יגידו בבלפור? גילה גמליאל, משמאל, עם שרה ויאיר נתניהו, ארכיון, 2015 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

בישראל, כידוע, שום דבר לא נגמר עד שהוא באמת נגמר, ועד שלא נראה את החותמת "פיקדון" על בקבוק משפחתי, לא נהיה משוכנעים שזה באמת קורה.

גמליאל קצבה לשוק שנה להתארגנות – שזה הרבה, אבל די סביר בהתחשב בטרלול הקורונה – ובמהלך השנה הזו יעשו הגורמים המתנגדים הכל כדי למסמס את המהלך. הם ינסו לשכנע את הציבור שמדובר במס שעומד להעלות את יוקר המחיה. ובכן, הגיע הזמן להוריד מהשולחן את הספין המופרך הזה.

שתייה מבקבוקי פלסטיק היא אסון לסביבה, אבל לא פחות מזה – ברוב המקרים, וברוב סוגי המשקאות – היא גם אסון לבריאות. במשקאות ממותקים וצבועים אין שום תועלת. הנזקים שלהם, לעומת זאת, מתבטאים בשלל תחומים – בריאות השיניים, עודף משקל, תחלואת סוכרת. על בקבוק קולה, כמו על קופסת סיגריות, היו צריכות להופיע אזהרות שיגרמו למשתמש לחשוב שלוש פעמים לפני הקנייה.

גמליאל שלפה במהירות התייחסות שכוונה הישר לבטן הרכה של חברות המשקאות: "הציניות של חברות המשקאות, המרוויחות סכומי עתק, אינה מפתיעה. הן דרסו ברגל גסה את הסביבה וזרו חול בעיני הציבור". אאוץ'.

ובדיוק כמו שהטלת מס על סיגריות היא לא "יוקר מחיה", כך גם ייקור המשקאות, וזה בהנחה שתוספת העלות אכן תושת על הצרכן, מה שכלל אינו בטוח. שלא לדבר על כך שמשפחה שרוכשת כמות גדולה של בקבוקים, ותרצה להשיב לעצמה את הפיקדון, תוכל לגשת לסניף הסופרמרקט הקרוב ולהזדכות עליהם במכונה.

יוקר המחיה הוא הדבר האחרון שמעניין היום את חברות המשקאות הפועלות בישראל, שמוטרדות מדבר אחד בלבד: ירידה בהיקף המכירות שלהן. ואם הרחבת חוק הפיקדון תתרום לכך, סימן שזה באמת מהלך מצוין.